עמוד זכרון
עמוד זכרון
עמוד זכרון

יוסי פשרמןפשי,

כעץ אלון ענק היית,
לידך מצאנו מרגוע לנפש,
הענקת לנו מצילך,
הורדת בדיך למען נהנה מפירותיך.
בין כנפיך התחבאנו בחורף הקר,
אליך נצמדנו לשאוב מחומך,
תפארתך אותנו הרגיע,
נחמה מצאנו תחתיך.

ולילה אחד בהבזק,
פגע בך ברק,
נפלת שדוד במחי יד,
ואנו נשארנו ערומים -
רועדים מקור בחורף חיינו,
ולא מוצאים מנוחה.

פשי, לא נוכל לסכם במילים -
את האהבה שיש בנו אליך,
נמשיך להלך לבד בין העלים,
שנשרו מהעץ של חייך
!!!

יוסי פשרמן (פשי), בעל אבא וחבר נפלא,
נהרג בתאונת דרכים בצומת גולני
בתאריך 30.8.2003

איפה ישנם עוד אנשים נפלאים,
כמו האיש הענק הזה,
שהלך לעולמו והשאיר אותנו כולנו יתומים
עצובים ובודדים.

יהי זכרו ברוך!!!

כותבים על פשי
למועניינים לכתוב על פשי, אנא העבירו מייל ל:
editor@Nostal.co.il

פשי,

הכרתי  את פשי בטכני וללא ספק הוא היה המיוחד בכל אנשי הסגל. מלא בהומור שנון ונוקב.חושב מה שאחרים לא מעזים לחשוב. 
ישיר מאוד ואומר כל מה שהוא חושב.
למדתי ממנו הרבה בבבית הספר לטכנאים והנדסאים על הצבא ועל החיים בכלל.
לאחר שהשתחרר ופתח עסק מסחרי לחומרי ביניין נהנתי מאוד לבקר אותו בחנות. ושוב לימד אותי לא מעט על המסחר בשוק החופשי והחיים בכלל...
פשי  היה מיוחד ומפתיע.

 אהבתי אותו מאוד.

נעם שמש
noamke10@gmail.com

====================

סערת רגשות עופפת את חושיי
אט אט דמעותיי מעייני זולגות
המחשבות במוחי מתרוצצות
פעימות ליבי מתחזקות
בעודי את מראה עיניך
רואה אני דרך פניך
ליבי נקרע ממני.
באזניי נשמע קולך מהדהד
"היה חזק, היה חכם
שמור נא על כולם
למד מטעויותיי והשתמש בחוכמת חיי..."
בליבי לנצח תהיה
אבי, מורי וחברי הניצחי.
באהבה נצחית
גיא פשרמן (פשי קטן)
בנך שלך האוהב

 

====================



אבא...
ביום ההוא נפרדת ממני בפתע
מבט פניך מופיע מולי כרגע.
אותו חיוך ודקה של שקט
כאילו ידעת שמשהו לא בסדר.

ביום שאחרי עולמי עצר מלכת
ואנשים בסביבתי המשיכו ללכת.
צריכים להמשיך ומצד שני להקל
איך אפשר להבין מה באמת קורה?

אתה חסר לי כל כך
ואני לא מוכנה לקבל
עוד כמה דקות והכל יגמר.

הימים עוברים וכואב לי יותר
הריקנות בחיי גדלה עם הכאב.
איך אפשר להמשיך כך את היום
מבלי לראות אותך יושב בסלון.

הקושי הגדול הוא להבין
למה עכשיו, ולמה בכלל?
זה לא הוגן לאבד כך הורה
שבשבילי היית יותר...
                                     
                               אוהבת ומתגעגת...
                                      רוני ביתך.

======================================

אני גאה בכך שיצא לי להכיר את פשי, הפרא טוב הלב. הוא היה פקוד שלי בטכני אבל בעיקר קולגה, למדתי ממנו רבות בתחילת דרכי בצבא, בשנות ה- 80 . נוכחתי בצער שהוא אינו עוד איתנו. מאוד ארצה לדעת את נסיבות לכתו בגיל כה צעיר. תודה שזכרו מונצח בצורה יפה כזו.
Name
דני קשת
EMail
dkeshet@netvision.net.i

 

==================

שלום רב.
יוסי פשרמן שרת בבית הספר לטכנאים והנדסאים שבמסגרת בית הספר הטכני של חיל האויר, בתקופה שבה הייתי מפקד בית הספר. נדמה לי שמדובר על השנים 1978-1982 (בערך). תפקידו אז היה במשרד התכנון והביקורת של בית הספר. זכור לי שהוא היה איש צבא מיוחד. אם הצבא מתנהל כמו פירמידה מהבסיס עד הקודקוד, הרי שפשי היה "פירמידה הפוכה". במידה רבה היה דמיון בינינו בקטע הזה. אצלו בכלל לא היה חשוב מול איזה דרגה בצבא הוא עמד באותו הרגע. הוא אמר את מה שהיה לו להגיד; אם הבנת את זה- טוב ואם לא אז הוא היה צועק עליך את מה שהיה לו להגיד ואז- הבנת.


אני זוכר אותו תמיד עם החולצה בחוץ ועם הזקן, ממהר לאן שהוא. פשי לא היה חייל רגיל או סתם מדריך בבית הספר. פשי היה מוסד. לא פעם הוא נכנס אלי כדי לספר לי שלא מתנהגים יפה וכראוי עם חניך מסויים, ואוי לי אם לא הייתי מטפל בעיניין מייד. הוא היה מופיע אצלי בכל שעה כדי לוודא שהענין מטופל.


עם פשי יכולת אחת מהשתיים: לצחוק או להתווכח. אני העדפתי לצחוק, כי בויכוחים הוא תמיד היה חייב לנצח.
לא ראיתי אותו מאז השתחררתי מחיל האויר ונידמה לי שגם הוא השתחרר בערך באותה התקופה.
לא ידעתי על התאונה וזה ממש לא פייר שתאונות קורות לאנשים כמו פשי.
בזמן שאני כותב את המייל הזה ואני ניזכר בו, אני לא יודע למה, אבל אני מתחיל לחייך לעצמי. זהו פשי וזו גדולתו.
אני משתתף בצער המשפחה אם כי באיחור.


שמואל גל .   


=====================

יוסי
הלכת מאיתנו עכשיו
נקטפת באבך כשהחיוך על פניך שובב
ואנחנו עוד שנים, נחפש אחריו
התא החם והמשפחתי
התאים לך באופן אמיתי
כמה חבל, כמה חבל
הלכת מאיתנו פתאום
כך לפתע, בערב של יום.
אין , אין נחמה
לא נשכח, ויהי מה!

לידן דגני
===================
 
אני קורא כאן עכשיו לראשונה שפשי נהרג בתאונת דרכים  ולבי נצבט.
 
עבדתי עם פשי שנים אחדות כשהייתי מורה בבית הספר לטכנאים. מכיוון שעזבתי את הטכני לפני כ-14 שנים  ועוד הרבה קודם לכן נסגר בית הספר לטכנאים. הזכרונות שיש לי משם (בעיקר של אנשי הצבא שעבדו עמי ) די מעורפלים ואני  זוכר כיום בברור מעט  אנשים . פשי היה אחד האנשים הזכורים לי ביותר והחביבים והאהובים ביותר מאנשי הצבא שאתם עבדתי בתקופה היפה ביותר שלי בטכני , כששמואל גל היה מפקד בית הספר.
פשי זכור לי כאדם נחמד במיוחד  , סובלני וסבלני , תמיד טרוד וממהר אבל  עם זאת תמיד מקשיב, אכפתי מאוד ומגלה אמפאטיה - מסוג האנשים שתמיד מטביע חותם ואי אפשר להתעלם מנוכחותו. מה שמכנים בידיש: מענטש (בן אדם)
 
עצוב.
 
יהי זכרו ברוך
 
ד"ר חיים קאופמן
===========

תמונות מערב הנצחה לפשי שנערך באלון הגליל ב-30.09.2004