חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 167 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




עיתונים ושבועונים

עיתון מיוחד
שתף 

"עיתון מיוחד" הוא שבועון שיצא לאור בין השנים 1933-1952 על ידי המו"ל והעורך אלכסנדר זאובר. השבועון עסק בפלילים וברכילות על חיי האישים בארץ ישראל ונחשב לעיתון הראשון בארץ ישראל שעסק בענייני רכילות. "עיתון מיוחד" הוא העיתון הראשון בארץ ישראל שהשתמש בצבע בהדפסתו.

זאובר הגה את הרעיון החדשני של עיתון שיעסוק בפלילים ורכילות לאחר ביקור בבית דפוס, שם ראה את שלמה בן?ישראל משגיח על הדפסתם של ספרי הבלשים של הסופר דוד תדהר, שעסקו בפלילים.
את רוב השבועון כתב זאובר עצמו תחת שמות שונים (למשל - שם אחד מני רבים הוא : "סבירם" שפירושו סבי רב מיכאל על שם סבו של אלכסנדר הרב מיכאל שטרנבך). כותרותיו של זאובר היו יוצאות דופן, סנסציוניות, ובנוסח מחורז: "בעל מלון שכיח, נעל את אשתו על מסגר ובריח, עזב את חברתו ושתי ברחוב הטורים, והתחתן עם אסתר העשירה בפורים".

בעל בית דפוס, שהתקשה להאמין בהצלחה שחזה זאובר לעיתון כה סנסציוני, העיר: "כאן לא הונגריה, אין כאן סיפורים כאלה למלא עיתון ומה שיש נדפס כבר בעיתונות הקיימת". על כך הקשה זאובר: "בתי משפט יש כאן?", ובעל בית הדפוס השיב בחיוב. אמר זאובר: "אם יש בתי משפט, אז יש משטרה ובתי סוהר, ויש גנבים מכל הסוגים, אז יש גם מקום לעיתון שיספר על נושאים אלה".

זאובר השתדל שלא לעסוק במדיניות חוץ, ובכל ימי "עיתון מיוחד" מעולם לא היה בו סיפור בעל גוון מדיני. הדברים השתנו במקצת לאחר קום מדינת ישראל, ולא פעם תקף זאובר את אנשי מפא"י שבשלטון, אף שרבים מאישיה היו ידידיו.

יצחק שדה כתב בשבועון בשם העט "י. נודד". כתבים נוספים בעיתון היו מלכיאל גרינוולד ודוד אלמוג, אייזיק רמבה.

עיתון מיוחד" זכה לתפוצה גדולה, אך בשל קריאתו של יהודה מוזס לאלכסנדר זאובר להצטרף לסגל "ידיעות אחרונות" החליט זאובר לאחר 19 שנים לסגור את "עיתון מיוחד" ולהמשיך בקריירה העיתונאית שלו ב"ידיעות אחרונות".

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




על החומה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

 




על המדוכה
שתף 

"על המדוכה" היה בטאון המשמרת הצעירה של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י).
יצא לאור בשנים 1944 - 1945
.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




על המשמר
שתף 

 

"על המשמר'' נוסד ב - 1948 עם הקמת מפ''ם - למעשה על ידי שינוי שמו של עתון הקיבוץ הארצי השומר הצעיר מ''משמר'' ל''על המשמר'' וע"י צירוף ד"ר משה סנה ונציגי מפלגת "אחדות העבודה - פועלי ציון"  למערכת - העתון (מפ''ם הורכבה מ''השומר הצעיר'', ''אחדות העבודה'' וד"ר משה סנה ואנשיו).

העתון ''על המשמר'' התקיים כל עוד התקיימה מפ''ם כמפלגה עצמאית. ב - 1992 התמזגה מפ''ם עם ר''צ והקימה יחד אתה את מר''צ, וב - 1994 היתה מר''צ חלק מרשימת ''חיים חדשים'' בהסתדרות בראשות חיים רמון ועמיר פרץ - ואז בוטלה למעשה מפ''ם ותוך כשנה חדל  ''על המשמר'' להתקיים. 

 

כותרות העיתון במאי 1948


"...נפל דבר בישראל, נפל דבר. ואיש אינו יוצא לעמוד על המשמר. וגם לא נושא עיניו, אל החרות, למרחב. ובעולם הזה, הבוקר לא עולה. ורק הארץ מלאה חמס -  והצופה חולה
..."
מתוך "נפל דבר" מאת אפרים סידון, ינואר 2006.




עלה
שתף 

עלה היה עלון חטיבת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים. יצא לאור בשנים 1956 - 1978.




עמדה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




עקרב
שתף 

שבועון סאטירי, בעריכתו של הקריקטוריסט יוסף ב??ס - שהיה מפרסם ב''הארץ'' קריקטורות פוליטיות וחברתיות. שבועון זה יצא לאור בהמשך לשבועון סיכות, שנסגר, וגם הוא נערך על ידי אותה מערכת של סיכות. השבועון עקרב הופיע בשנים 1946 - 1947, ונסגר לאחר קום המדינה.




פופי
שתף 

בשנים 1971-1972 יצא בישראל שבועון לילדים בשם "פופאי/חבריה" אשר כלל בין השאר רצועות קומיקס צבעוניות מתורגמות לעברית. סדרת האנימציה הקלאסית שודרה בטלוויזיה החינוכית גם בדיבוב, ובערוץ המזרח התיכון. הסדרה פופאי ובנו שודרה בערוץ 2 וכיום בערוץ ג'וניור. הסדרה עוסקת בחייהם של פופאי, אוליב אשתו וילדם סויפי, וכן במשפחתו של בלוטו וילדו טנק.

פופאי הוא אחת הדמויות המפורסמות ביותר של הקומיקס מצד אחד ושל הסרטים המצויירים מצד שני, ופרצופו המכוער הוא אחד הידועים ביותר ברחבי העולם כולו. המלח אדיר הכח שמקבל את כוחו מאכילת התרד נוצר בידי הקומיקסאי אלזי סגר (אדם שהתפרסם לראשונה הודות לסדרת קומיקס על עלילותיו של צ'רלי צאפלין כוכב הסרטים האילמים) ב-1929 כדמות מכוערת במיוחד של מלח בעל עין אחת ומקטרת נצחית בתוספת לכוחות על בלתי אפשריים.

עוד לפני שהגיע פופאי עצמו לישראל כבר הופיעו דמויות שונות בהשראת דמותו וכוחות העל שלו שמופיעים כתוצאה מאכילת התרד. בעברית הופיעה בשנות החמישים דמותו של איש הפלמ"ח גידי גזר שקיבל כוחות על כתוצאה מאכילת גזר, ובשנות השישים יואב בן חלב הילד הבלונדיני חובש הכובע טמבל שקיבל כוחות כאלה כתוצאה משתיית חלב, וידידו הטוב דרור הגיבור שקיבל גם הוא כוחות על  הודות לחלב אך הוא היה אנין טעם יותר מחברו יואב,לא כל חלב אלא רק תרכיז חלב. לכל אלה אפשר לקרוא "ילדיו של פופאי ".

בישראל פופאי הופיע לראשונה בסיפורי קומיקס קצרים בני עמוד אחד על עלילות פופי (כך אויית השם) במגזין "בוקי" מ-1967. בשנות השבעים שהסרטים המצויירים החלו להיות מוקרנים בטלוויזיה הישראלית והפכו את פופאי לדמות המוכרת לכל ילד. הוא הפך לגיבור של מגזין מודפס על עלילותיו.

המגזין פופי (איות שונה מזה המקובל בדרך כלל בעברית ומזה שבו אנו משתמשים כאן) הופיע ב-73 חוברות צבעוניות בהוצאת מ. מזרחי. בשנים 1971-1976. זוהי סדרת הקומיקס הארוכה ביותר שהופיעה עברית על דמות אחת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




פי האתון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה




פילון
שתף 

פ??ילו?ן הוא כתב עת לילדים.

העיתון יצא לראשונה ב-1976 כדו-שבועון בהוצאת מסדה. בצוות המייסד היו העורכת נירה הראל, המעצב עמרם פרת והציירת אורה איתן. הדפסת כתב העת הופסקה לאחר חמישים גליונות, וכעבור חצי שנה, באפריל 1979, יצא לאור מחדש בסיוע בנק דיסקונט.
"פילון התחרה בשבועון "אצבעוני", המופיע ברציפות מ שנות החמישים. לוגו העיתון עוצב על ידי המעצב הגרפי עמרם פורת בשנת 1980.

בגיליון 76 הוחלף הצוות: הראל הוחלפה בעורך ראובן וימר, ואשר ציזר הפך למעצב והמאייר. כותבים חדשים הצטרפו לעיתון, שהפך מסחרי יותר מגרסתו הקודמת. בעקבות משבר המניות באמצע שנות ה-80, הפסיק בנק דיסקונט את תמיכתו ב"פילון", שנקלע עקב כך למצוקה כלכלית, אך הצליח לשרוד עד אמצע שנות ה-90. ב-1996 הופסקה הדפסתו פעם נוספת.

 

 

 

רטרו:
בספטמבר 2007 חידשה הוצאת "ציבלין" את הוצאת כתב העת. העורך האחראי והמו"ל הוא אורן ציבלין והעורך בפועל הוא איטו אבירם. הגיליון הראשון בגרסה החדשה של "פילון" הודפס בכ-60 אלף עותקים. בגלגולו הנוכחי שומר "פילון" על רוח העיתון המקורי משנות ה-70: העיתון מודפס בצבע מלא על נייר נטול עץ, אשר אפיין את שנות ה-70, רבים מכותביו ומאייריו המקוריים הוחזרו ומדורים פופולריים במיוחד זכו לפרסום מחודש.

פילון במתכונתו החדשה נסגר.




פלסטיין פוסט
שתף 

תחילתו של "פלסטיין פוסט" קשורה בעיתון בשם "Palestine Bulletin" שנוסד בירושלים על ידי יהודי אמריקני בשם ג'ייקוב לנדאו. העורך הראשי של העיתון בשנותיו הראשונות היה גרשון אגרונסקי, אגרון, לימים ראש עיריית ירושלים.

בשנת 1932 הקים אגרונסקי עיתון חדש, במטרה להתחרות בבוליטין, אך בסופו של דבר סיכמו אגרונסקי ולנדאו על שיתוף פעולה, והיו לבעלים שותפים של עיתון אחד. הבוליטין חדל מלהופיע, ולמחרת היום, ב-1 בדצמבר 1932 (א' בכסלו תרצ"ג) החל לצאת העיתון "The Palestine Post", אשר בגיליון הראשון שלו נכתב כי הוא ממשיך את העיתון "Palestine Bulletin".

במאמר הראשי בגיליון הראשון כתב אגרונסקי: "מטרתנו לתת לציבור בארץ ישראל עיתון עברי בשפה האנגלית, ולאפשר לפקידי הממשל הבריטי בפלסטינה הבנת מה בענייני יהדות וציונות. כמו כן, מטרתנו לספק מידע יום יומי על מעשי היהודים ומאווייהם בתפוצות ובארץ".

תחת שלטון המנדט נקט "פלסטיין פוסט" קו שתמך במאבק להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ונקט קו גלוי ותקיף נגד הגבלות שהטיל השלטון הבריטי על הגירת יהודים לארץ ישראל. על אף שלא היה כזה באופן רשמי, נחשב העיתון לשופרה של הסוכנות היהודית.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה העיתון השני הנפוץ ביותר בא"י (אחרי דבר ולפני הארץ) ותפוצתו הייתה כ-20,000 עותקים ביום. ב-6 ביוני 1944, יום הפלישה לנורמנדי, הגיע לשיא תפוצתו עד אז - 50,000 עותקים.

המשרדים והדפוס של העיתון שכנו בירושלים ברחוב הסולל 9 (כיום רחוב "חבצלת").
בראשית מלחמת העצמאות, ב-2 בפברואר 1948, התפוצצה ליד מערכת העיתון מכונית תופת‏ שאותה הובילו, ככל הנראה, שוטרים בריטים. שלושה אנשים נהרגו ושלושים נפצעו, ולבניין העיתון נגרם נזק רב. חרף הנזק הרב הצליח העיתון לצאת לאור למחרת.

בשנת 1950 שונה שם העיתון  ל"Jerusalem Post", הקיים עד היום.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




פנדל
שתף 

שבועון שהוצא לאור על ידי הוצאת רמדור והוקדש לעולם הכדורגל. פנדל הכיל תמונות וכתבות על הכדורגל בארץ ובנוסף גם קומיקס וסיפורים מרתקים שפוסמו בהמשכים .פנדל יצא לאור בתחילת שנות השבעים.




פנים אל פנים
שתף 

 

פנים אל פנים הוא שבועון לציבור הדתי שהחל לצאת לאור בישראל בשנות החמישים, ויצא לאור במשך 18 שנה. את השבועון יסד, ערך והוציא לאור הרב שמואל אבידור הכהן, יחד עם אחיו, פינחס פלאי.

תחילה נקרא "עין בעין" ואחר כך שינה את שמו ל"פנים אל פנים". חלק ניכר מתוכנו נכתב על ידי הכהן עצמו, בשמות בדויים, אחד מהם היה השם אבידור (אבי יעקב-דוד ורינה), שהפך לחלק משמו המלא. כמו כן הרבו לכתוב בו האח פינחס פלאי, האחות טובה (גיתית) הכהן (לימים וכטפוגל), ואביהם הרב מרדכי הכהן.

השבועון נחשב לביקורתי ונשכני כלפי הממסד הדתי. תכניו הושפעו מתכני "העולם הזה", בו כתב אבידור הכהן בעילום שם, ואף שימש בו חבר מערכת. אבידור הביא אל השבועון את הנופך הסנסציוני והרכילותי תוך כדי התאמתו ליכולת ההכלה של הציבור הדתי. משם הביא את המוטו "ללא מורא וללא משוא פנים". גישה זו היוותה מהפכה של ממש בעיתונות הדתית, ואף שקוממה את הממסד הדתי, ובמיוחד החרדי, זכה השבועון לפופולאריות רבה.

למרות האופי ה'צהוב' של השבועון, הוקדש המאמר הפותח של הגיליון למאמר הגותי 'רציני', מאת גדולי ההוגים הדתיים, ובהם הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון ופרופ' אברהם יהושע השל.

בשנת 1972, רכש שר הבריאות דאז ד"ר יצחק רפאל (שהיה מושמץ באופן עקבי בעיתון) את העיתון ופעילותו הופסקה.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




פרוזדור..
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




פרוזה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




פרונטליין
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




צבר
שתף 


חוברות ספרותיות-הומוריסטיות מאוירות שיצאו לאור בארץ ישראל בשנות העשרה של המאה ה-20 עד שנות ה-40.




צהרים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




צחוק לכל
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




צילום לחובב
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




קבלת שבת..
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




קול הנוער
שתף 

קול הנוער היה העיתון של בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי)









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.