חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 167 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




חפצים שהיו בבית

כסא מגירההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בזמנים ההם, בהם הדירות היו זעירות, פיתחו כל מיני פריטים ואביזרים שמטרתם הייתה לחסוך מקום, כמו מיטה נפתחת, מיטה מתקפלת ועוד.

ה"כיסא מגירה" היה עוד פריט בסדרה הזאת, היה זה כיסא ישיבה ללא משענת גב, כאשר משטח הישיבה המרובע עליו היו יושבים היה מחובר בחלקו האחד לציר בגוף הכיסא, כך שאפשר היה להרים אותו ולגלות מתחת חלל לאכסון חפצים בו השתמשו בדרך כלל לאחסון כלי ניקוי  כמו מברשת ומשחת נעליים, וכו'.




כסא מתקפלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




כסא נדנדההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




כסא נוחהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

     

 

 

 

 

 

 

כסא הנוח היה פריט נוסף שהיה כמעט בכל בית. הוא היה ממוקם בבלקון (מרפסת) או בחצר, למי שהיה גר בקומה הראשונה.

 

 

היינו יושבים על כסא הנוח לנוח מעמל היום.  
בדגמים הראשונים של הכסא הזה אי אפשר היה לכוון אותו והיה צריך לקום, לשנות את הכיוונון, לשבת ולבדוק עם זה נוח ולקום שנית אם לא. רק לאחר מכן פותח הדגם המאפשר לכוונן את הכסא, אך מאחר והמילה "להתכוונן" עוד לא הומצאה, פרסמו את הדגם ה"חדיש" הזה כ"מכוון תוך ישיבה"...

כסאות הנוח של שנות ה-50 היו בנויים ממסגרת עץ עם בד ברזנט עבה. בשנות ה-60 עם בוא מהפכת האלומיניום והפלסטיק, היה אפשר למצוא כסא נוח שמסגרתו הייתה מאלומיניום קל ומשטח הישיבה והשכיבה היה מורכב מרצועות קלועות של חוטי פלסטיק. זה היה יותר נוח ממגע הברזנט הקשיח, אבל כשהיית קם מכסא נוח שכזה, בשרך היה מרודד בסימני רצועות הפלסטיק שלו.

אם בכסא נוח עסקינן, איך אפשר להתעלם ממוסד ה"כסא נוח של שפת הים". נכון, ה"מוסד" קיים עד היום, אך איך אפשר להשוות את כסאות הנוח של היום עם אלה שעמדו להשכרה בשנות ה-50, 60 וה-70? אז היו הכסאות עשויים עץ וברזנט (שהיה תמיד ספוג מים וחול), וייחודם היה שאם לא היית נזהר בקיפולם היית עלול למצוא את הבוהן שלך קצוצה.


רביעיית מועדון התיאטרון שרה ב"אין כמו יפו בלילות" (ח. חפר / צרפתי):
"...בוא ניקח פה כסא נוח / ונמכור אותו לשמיל / ונקנה כרטיס קולנוע / בשורה חמש בצליל / שם גם צ'יקו הנהג / מוישה גנב הזגג...".




כסא סליקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בזמנים ההם כשהדירות היו זעירות ייצרו רהיטים מתקפלים וחוסכי מקום כמו כסא מתקפל, שולחן מתקפל ומיטה מתקפלת.

פריט זה נקרא "כיסא סליק" כיוון שהייתה לו מגירה , בה אפשר להטמין חפצים ובכך לחסוך או טיפת מקום. בדרך כלל שמרו בה את כלי הצחצוח לנעליים.

 

 




כסא תינוקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנים ההם, כיסא התינוק היה מבנה מאסיבי שיוצר מעץ מלא, (טבעי ואמיתי, לא עץ "כאילו") שהקיף והגן על התינוק מכל צדדיו, לא כמו הכיסאות ה"פושטים" דהיום, פלסטיק בלי נשמה עם צבעים עזים.




לולהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 


התמונה באדיבותIsraelimages.com / Hashomer Hatzair © .

הלול היה מתקן כליאה לעוללים, עוד לפני שאלה הספיקו לבצע פשע כל שהוא שהצדיק את כליאתם. היה זה מן כלוב מתקפל מעץ שבתוכו היו מאפסנים את התינוק, שם הוא היה יושב על מזרונית  ומביט בעולם דרך סורגי עץ.

 

:מטבעות לשון

נתפס לו הראש בסורגים
אינו חכם במיוחד.
."...נו מה אתה מתפלא??? כולם יודעים שהוא טמבל, נתפס לו הראש בסורגים..."


שב בלול
.זלזול או הקטנה של אדם על ידי שיוכו לגיל שבו הילדים ישבו עדיין בלול
"...מה אתה מתערב בכלל, קטן ומושתן שכמוך, שב בלול ותשתוק...".


.האיורים מתוך הספר אבא שלך לא זגג -סלנג בניחוח נוסטלגי, דייויד סלע / הוצאת מודן
מאייר: אמי רובינגר




מאפרותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

  

גם היום יש מאפרות, אך בשנים ההם תופעת העישון הייתה נפוצה הרבה יותר, סיגריות נחשבו ל"טעם החיים" ונשאו עימן הבטחה טובה לחיים טובים יותר.

יצרנים משווקים ואנשי עסקים ראו במאפרה כאביזר אטרקטיבי לשיווק ופרסום, בדרך של הטבעת לוגו הפירמה על המאפרה, וחלוקתה לכל דיכפין.

 

מעבר לתצוגת אוסף מאפרות

 

 




מאפרת עשור למדינההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

נדמה שהייתה מאפרה שכזו כמעט בכל בית. חגיגות העשור למדינה לווה בהמון פריטים למזכרת, כולם רצו לחגוג את חגיגת העשר של מדינתנו הקטנה, ואחד הפריטים שהיה הכי פופולארי הייתה מאפרה ממתכת בצורת הספרה עשר. הספרה אחת הייתה הרגל של המאפרה, ואילו הספרה אפס הייתה בצורת שקערורית אליה הטילו את האפר.

"... כל החיים נסבו לאורך זמן סביב המאפרות הללו. הם הסתגרו שניהם כל ערב בבית המלאכה בו היה מכבש גדול, ועסקו כל הלילה במרץ רב ולאורך חודשים בייצור מאפרת העשור למדינה. יום אחד, לאחר שייצרו כאלף מאפרות, שכבר החלו לתפוס חלק ניכר משטחו של בית המלאכה, שאל יושקה האימפרסריו את שותפו שאלת תם: איך למעשה יימכרו המאפרות האלה?  בו-במקום התגבשה החלטה אסטרטגית חשובה: שלב הייצור ייפסק ויתחיל שלב  "השיווק והמכירות..."
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע




מארז תקליטיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

בקרו גם בפרק פריטים אישיים




מגהץ אדיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




מגהץ אדים מקפריסיןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנים הראשונות כולם היו מגהצים במגהצי ברזל כבדים. אך בתחילת שנות השישים החלו ישראלים שהפרוטה הייתה בכיסם לנסוע מנמל חיפה באוניות לקפריסין.  כמו שיש כעת (2005) את ההיסטריה של הקניות בדיוטי פרי - אז זה היה בעניין המגהץ אדים. כולם רצו לקנות מגהץ אדים, ואלה שנסעו הביאו לעצמם ולחברים שהזמינו ועוד אחד בשביל למכור.
איך עשו את זה עם הקצבת מטבע של 10 דולר לאיש - לא ברור, מה שבטוח הוא שכבר אז הישראלים ידעו איך ל"קנבן", כיוון שעד אמצע שנות השישים הארץ מלאה במגהצי קיטור מקפריסין.

"...ואחרי שחזרה מקפריסין  נהגה הגברת יגר להזמין מפעם לפעם לביתה  שכנה זו או אחרת, להראות לה כיצד היא מגהצת במגהץ האדים מקפריסין שהביאה בנסיעתה, שהיה פלא גדול ונפלא בזמנו. את פעולת הגיהוץ הייתה היגרית מלווה במשפט פרסומת מהרדיו שנועד בזמנו  לעודד צריכת מוצרי חשמל - "יותר חשמל - פחות עמל", והייתה אומרת בהתנשאות שוב ושוב לשכנות שהתבוננו בהשתאות: "זה הרי כל כך פשוט עם המגהץ הזה, לא?..." כך הייתה הגברת יגר מוציאה להנאתה את עיניהן של שכנותיה, שרובן עוד גיהצו במגהצי מתכת כבדים..."  
מתוך הספר - בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע


"...האישה שלי ארזה מזוודת / ויצאה לתור את קפריסין / היא מגהץ אדים מזמן חומדת / ואני כבר אשלם מסים..."
גדעון זינגר ויענק'לה בן-סירא ב"טוויסט הבעלים בסינר" פאיינס / נוי.

 


מטבעות לשון:

יש לה מגהץ מקפריסין

תיאור של מישהי בעלת אמצעים.
"....שהיא תשתמש באבקת ביצים? מה קרה לך, היא יכולה להרשות לעצמה ביצה טרייה כל יום, יש לה מגהץ מקפריסין...".

האיור מתוך הספר אבא שלך לא זגג -סלנג בניחוח נוסטלגי, דייויד סלע / הוצאת מודן.
מאייר: אמי רובינגר









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.