חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 156 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: שונות



הבוידעם שלנו

מנורת פלאש למצלמההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין  


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




מניההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




מפה סתומההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 מפה סתומה = מפה ללא סימנים, שהיו צריכים להוסיף במבחן על שיעור גיאוגרפיה.  שימשה אותנו בלימודי הגיאוגרפיה, יחד עם נייר הפרגמנט.

ה"מפה הסתומה" בביה"ס שמשה מקור לא אכזב לבדיחות בנוסח "מפה סתומה לתלמיד הסתום" וכו', לכן הוחלף השם בסוף שנות ה-50 ל"מפה אילמת".

 




מפתח למחשבהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




משקל ירקות/פירותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

למשקל הירקות והפירות היה בצד אחד שלו משטח עליו הייתה פיילה מנחושת אליה היו מכניסים את המוצרים שדרשו שקילה, ובצד השני היה פיילה עליה היו מניחים משקלות ברזל עד שהתאזנו שני המשטחים, ואז היה מכריז המכולתניק בדרמתיות: "...תפוזי שמוטי, שני קילו ומאתיים גרם...", ומכניס את התפוזים לשקיות ניר חומות, בהן ארזו בזמנו כל דבר במכולת.      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




נייר מילימטריהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בנייר מילימטרי השתמשו לציור גרפים לוחות לוגריתמים שהיו בידי התלמידים בשנות ה - 70 , לחישוב הלוגריתמים, ושיעורי טריגונומטריה(כשהמחשב לא היה בידיהם), והיה בשימוש רק החל מהשלב בו החלו לעסוק בשרטוטים מדוייקים במסגרת לימודי ה"הנדסה" (שהפכה בכיתות גבוהות יותר ל"גיאומטריה"), וכן בתיכון, כשהחלו לעסוק ב"פונקציות" ובפתרון בעיות מתמטיות בדרך גראפית.




נייר פרגמנטהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

היו קונים נייר כזה שהיה דק וכמעט שקוף,  כדי להעתיק מפות מהאטלס. אלה שלא הייתה ידם משגת לרכוש את  נייר הפרגמנט, השתמשו ב"פטנט סבתא" ישן וטוב: היו לוקחים נייר רגיל, מורחים עליו נפט דבר שגרם לנייר להיות שקוף. או אז, היו ממהרים להעתיק את המפה מהאטלס ואחרי שהנייר התיבש  - היו צובעים. נייר הנפט הזה  היה קצת מסריח, אבל התוצאות היו כמעט כמו התוצאות של העתקת המפה עם נייר פרגמט.

חברת "תלמה" הוציאה בשנות השישים מרגרינה חדשה שנקראה "גולד בנד", שהייתה פופולארית מאוד. בעיקר אהבו אותה עקרות הבית. ולא דווקא בשל טעמה, גם לא בשל "גלויות הזהב" שניתנו לכל מי שקנה שתי חפיסות ובהן תיאורים של מקומות רחוקים ותמונות נוף. הסיבה שעקרות הבית אהבו את ה"גולד בנד" הייתה בשל עטיפת נייר פרגמנט שלה.

נייר הפרגמנט היה מצרך חשוב במשק הבית של עקרת הבית של שנות השישים. היא הייתה עוטפת  בו את סנדוויצ'ים של הילדים, כיוון שנייר העטיפה הזה ספג היטב את השומנים.
עקרת הבית הייתה ממתינה בקוצר רוח עד שחפיסת המרגרינה תסתיים. או אז הייתה רוחצת בזהירות את נייר הפרגמנט, תולה אותו ליבוש ואחר כך מקפלת ושומרת במגרה, יחד עם ניירות פרגמנט אחרים.
משרד החינוך לא אהב את העובדה שהילדים מגיעים לבית הספר כאשר הסנדוויצ'ים שלהם עטופים בנייר פרגמנט, כיוון שהנייר הזה מוחזר אין ספור פעמים והמחנכים חשבו שהוא לא היגייני. אי לכך, בתקופה מסוימת פתח משרד החינוך במלחמת חורמה נגד עטיפת סנדוויצ'ים בנייר פרגמנט, והמורות היו עוברות בהפסקת עשר לבדוק מי הם האימהות הממרות את פי השלטון....

פרט לנייר הפרגמנט של גולד בנד השתמשו באותו אופן בשימוש חוזר גם בנייר הפרגמנט שעטף את הגבינה הלבנה כנען של תנובה, שהיתה "גבינה כחושה לחתוך", כפי שכתוב על הנייר. היום משווקת גבינה זו עטופה בנייר פרגמנט עבה וארוזה בתוך ניילון שעליו מוטבעים הפרטים וכבר אין צורך להשתמש בו בשימוש חוזר...

 


''...כשהייתי בכיתה ד' או ה' העתקתי בזהירות, בעיפרון, את מפת העולם מן האטלס של אבא אל נייר דק, חצי שקוף, ועל ההעתקה סימנתי את המדינה העברית שאבא הבטיח...''.

עמוס עוז, ''פנתר במרתף'', הוצאת כתר, עמוד 25.




נייר צילוםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




סמל המדינה.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מדינת ישראל נוטשת את הסמל הלאומי

אין עוררין על כך שסמלי מדינה הם חלק המחוסן הלאומי שלה, כך גם בישראל.


סמל המנורה וענפי הזית מייצג מיום הקמת המדינה, על פי חוק,  את הגשמת החזון הציוני ושובו של העם לארצו.

בשנים האחרונות אנו עדים להידרדרות מסוכנת כאשר מספר משרדי ממשלה המירו, תוך עבירה מפורשת על החוק, את הסמל בעיצובים חדשניים שאין בינם לבין מורשת הסמל מאום.

לשיא הגיעו הדברים בעצם ימים אלה: סמל המדינה שימש כסמל הכנסת מיום הקמתה, אך לאחרונה הכריז יו"ר הכנסת על תחרות לשינוי סמל הכנסת, כאשר ב-80% (!!!) מההצעות העיצוב שעלו לשלב הגמר - אין בינן ובין סמל המדינה כל קשר!

המועצה לקידום המורשת הישראלית (ע"ר) רואה בחרדה רבה את נטישת סמלי השלטון והזדהות הלאומית שלנו ומתכוונת להילחם במגמה השלילית הזאת כדי לשמר עטרה ביושנה.

בכבוד רב,

דייויד סלע
יו"ר – המועצה לשימור המורשת הישראלית 
www.shimurisrael.org
עורך ראשי – אתר נוסטלגיה אונליין
www.nostal.co.il

 

חוק הסמל והדגל – תש"ט 1949

ב-10 בפברואר 1949 הכריזה הממשלה הזמנית של מדינת ישראל על סמל המדינה, ועיגנה את החלטתה בחוק, הקובע בין השאר:

1. פירושים

"דגל המדינה" - פירושו הדגל שמועצת המדינה הזמנית הכריזה עליו ביום כ"ה בתשרי תש"ט  28 באוקטובר 1948 כעל דגל מדינת ישראל, או דגל, בכל גודל שהוא, שדמותו כדמות הדגל.

"סמל המדינה" - פירושו הסמל שמועצת המדינה הזמנית הכריזה עליו ביום י"א בשבט תש"ט  10 בפברואר 1949 כעל סמל מדינת ישראל.


ביצוע ותקנות - סעיף 6 לחוק

שר הפנים הממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל:

א. הקובעות את דרכי השימוש בדגל המדינה ובסמל המדינה על ידי מוסדות המדינה ועל ידי בני אדם בשירות המדינה.

ב. הקובעת תנאים, הגבלות ואיסורים על השימוש בפומבי בדגל וסמל המדינה.

ג. הקובעות את דרכי חלוקת כבוד לדגל ולסמל המדינה.


על פי החוק רק שר הפנים רשאי להתקין תקנות בנוגע לשימוש בסמל המדינה ו/או שינוי / סילוק /  ביטול שימוש וכו',
תקנות והשראות שמעולם לא הותקנו או ניתנו!

ומה קורה בפועל במשרדי הממשלה השונים?


משרד הביטחון

משרד הביטחון סילק לאחרונה את סמל המדינה ומחק כל זהות וזכר של הסמל מתכניו ומסמכיו. הנה העמוד הראשי של אתר משרד הביטחון.

 

וכך גם במשרד הרווחה

 

וגם במשרד התיירות לא חושבים שסמל המדינה הינו בעל משמעות וחשיבות

 

בחלק ממשרדי הממשלה דוחקים את סמל המדינה למקום צדדי בעמוד הבית של האתר, לך תחפש....

 

 

במשרד החינוך (לא יאומן...משרד החינוך...) מופיע סמל המדינה בגודל זעיר כ"סרח עודף"

 

אנו מבינים שיש לתת את הדעת לרוחות התקופה והחדשנות, אך זאת יש לעשות ללא פגיעה בסמל המדינה, כפי שעשו בצורה יפה ומכובדת מספר משרדי מממשלה:

 

אין אנו יכולים להסכים לסילוק סממני הזהות הלאומית של המדינה מסמלי משרדי הממשלה, ובוודאי לא להסכים לתוכנית המסוכנת המתגבשת על ידי יו"ר הכנסת, לסלק את סמל המדינה מזהות סמל הכנסת, כדלהלן:

כך נראה סמל כנסת ישראל:

 

לפני מספר חודשים פנה יו"ר הכנסת לציבור הסטודנטים לגראפיקה ועיצוב בבקשה להציע סמל חדש לכנסת, כאשר, על פי נוסח הפניה, "סמל המדינה חייב להשתלב בסמל הכנסת".

הוועדה שמונתה לעניין בחרה בחמש הצעות מתוך מאות הצעות שהוגשו, כאשר להוציא הצעה אחת – באף אחת מההצעות האחרות אין כל זכר לסמל המדינה!

 

מבדיקה שביצענו עם מספר גורמים בכנסת נאמר לנו ש "סמל המדינה, גם אם לא יופיע בסמל הכנסת עצמו - הוא  ישולב בשפה הגרפית של תכני הכנסת", ניסוח מעורפל שפירושו שסמל המדינה יוצנע יוחבא או יועלם מתכני כנסת ישראל.

המועצה לקידום המורשת הישראלית מביע מחאה חריפה על ההתעלמות הגסה והמכוונת  של יו"ר הכנסת מסמל המדינה, ומתכוונת לפעול בכל דרך אפשרית במגמה  להשאיר עטרה על יושנה בעניין סמל הכנסת, ולהחזיר עטרה ליושנה בעניין משרדי הממשלה השונים,
 שמחקו ללא בושה את סמל המדינה.

בכבוד רב,

דייויד סלע
יו"ר – המועצה לקידום המורשת הישראלית 
www.shimurisrael.org
עורך ראשי – אתר נוסטלגיה אונליין
www.nostal.co.il
 




עטיפות ניר חוםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

לפני שהיו עטיפות לשמירת ניקיון של המחברות והספרים בכל הצבעים עם דמויות מסדרות בטלוויזיה וכל רעיון אחר שעולה על הדעת, היו עטיפות ניר חום.



כל המחברות והספרים של כולם היו עטופות בניר החום המשמים הזה. הצבע האחיד הזה  של העטיפות החומות הסתדר טוב מאוד עם התלבושת האחידה של בית הספר.



היו קונים את ניר העטיפה החום בגיליונות, גוזרים לפי גודל הספר או המחברת ועוטפים כל פריט. בחזית הספר או המחברת  היו שמים מדבקה לבנה, עליה הייתה האימא כותבת בכתב יפה את שמו של הגאון הקטן והכיתה בה הוא יבלה את עיתותיו בשנה הקרובה.
היום יומיים האחרונים לפני תום החופש הגדול היו מוקדשים לעטיפות. כולם רצו כמסוממים לחנויות למכשירי הכתיבה לקנות את החום החום הזה. כל התלמידים היו מגיעים ביום הראשון ללימודים עם הרגשה של התחדשות ו"בידיעה"  שהשנה תהיה שנת לימודים טובה - הרי כל המחברות והספרים עטופים יפה כל כך. הכל היה  מתחרבש אחרי מספר ימים, ועטיפות המחברות והספרים היו הופכות  להיות מסמורטטות ונושאות כתמים של ביצה קשה מיונז ריבה או מה, וזה ממש ממש לא עשה לנו חשק ללמוד....



   




עידוד תוצרת הארץהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מפעל עממי שנועד לעודד רכישה של מוצרים תוצרת הארץ, בדרך של הגרלה נושאת פרסים. כרטיס הגרלה ניתן בעבור רכישה של כל מוצר שיוצר בארץ.




עפרון קופיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

זה היה עפרון שבמקום העופרת הרגילה היה בו חומר כחול-סגול וכאשר היו מרטיבים אותו ברוק וכותבים אי אפשר היה למחוק את הכתוב במחק.
השתמשו בו בחתימה על בולי הכנסה, בפנקס ה''רשום לי'' שבמכולת, ברישום שם תרופה על אריזה וכו'. לחנווני במכולת השכונתית היתה תמיד נקודה סגולה על הלשון, גם כשעפרון הקופי היה נח מאחורי אוזנו בין ליקוק וליקוק.

''...יושב ליד שולחן במטבח וכותב בעיפרון-קופי סגול, במחברת ישנה.., מדי פעם הוא מפסיק, כדי לחדד את העיפרון באולר, ומלחלח את החוד בקצה לשונו כדי להבליט את הכתוב...''.
אהוד בן עזר, "הלילה שבו תלו את סרג'נט מורטון", הוצאת ידיעות אחרונות, עמוד 37

 


זכרונות:
"...בחנוכה 1950 יצאנו קבוצת תלמידי המחלקה הששית בגימנסיה הריאלית בראשון לציון לטיול באשקלון. המדינה היתה רק בת שנתיים וכל טיול ברחבי הארץ הרשים וריגש אותנו. אשקלון עדיין לא הוכרזה כאתר תיירות לאומי ואנחנו כבר חשנו אז שהמקום מיוחד במינו - בעיקר בזכות העתיקות הרבות שראינו במקום. רציתי לשמר בזכרוני את החוויה, ליקטתי אבן מהמקום ובבואי הביתה לקחתי את עפרון הקופי של אבא וכתבתי על האבן את התאריך. עפרון הקופי לא הכזיב, והאבן השמורה עימי עד היום נושאת עדיין (אחרי 56 שנה) את הכיתובית, התאריך ושם המקום. ..".

ניצה וולפנזון









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.