חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 174 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




הכי ישראלי שיש

גבעת התחמושת
שתף 

האזינו לאיתן בן אליהו מספר על גבעת התחמושת

גבעת התחמושת נמצאת בלב מורשת הקרב של צה"ל לדורותיו, ומשמשת מזה עשרות שנים כסמל ישראלי לגבורה. המקום היה למעשה מוצב ירדני בצפון ירושלים, שבו התחולל קרב קשה במלחמת ששת הימים בהשתתפות כוחות חטיבה 55 של הצנחנים, בדרכם לכבוש את מזרח ירושלים והעיר העתיקה. חלק מהלוחמה התנהלה בתוך תעלות הקשר שהקיפו את הגבעה ובהן ערכו כוחות הצנחנים, תוך גילוי מסירות נחישות ואומץ בלתי רגיללים, קרבות פנים אל פנים עם כוחות הלגיון הירדני, במגמה לכבוש את הגבעה.

36 צנחנים נהרגו בקרב זה וחמישה עשר לוחמים זכו בעיטורים שונים על לחימתם האמיצה. המשורר יורם טהרלב כתב שיר הנושא את שם המקום, גבעת התחמושת, יאיר רוזנבלום הלחין והשיר שבוצע  על ידי "להקת פיקוד מרכז" מעורר צמרמורת בלב השומע עד עצם היום הזה.




גרעינים
שתף 

האזינו לננסי ברנדס מספר על גרעינים

הגרעינים השחורים הם הפיצוחים הכי פופולאריים בקרב הישראלים - ומהווים למעלה מ-40% מסך שוק הפיצוחים הנמכרים בארץ. לגרעינים השחורים שני זנים עיקריים בעלי קליפה שחורה או מפוספסת.

80 אחוז מהישראלים נוהגים לקנות פיצוחים באופן קבוע, 45 אחוז מהם - אחת לשבוע, לקראת שבת. 69 אחוזים מהילדים הישראלים נוהגים לאכול פיצוחים באופן קבוע.

זרעי החמנית, מקור הגרעינים, עשירים בסיבים תזונתיים ובמינרלים כמו אבץ, קלציום, מגנזיום וסלניום המסייעים במאבק נגד תאים סרטניים בגוף האדם, הם לא מכילים כולסטרול אך למרבה הצער, לא מדובר בדיוק באותם גרעינים שהישראלי הממוצע מפצח מול משחק הכדורגל בטלוויזיה - אלא לגרסה הלא קלויה ולא מומלחת שלהם. 

ב-100 גרם של גרעינים שחורים קלויים ומומלחים יש כ-540 קלוריות.

בחלק ממדינות העולם, אגב, מתייחסים לגרעינים כאל מזון לציפורים ומכרסמים.




הגבעטרון...
שתף 

האזינו לעינת שרוף מספרת על הגבעטרון

הגבעטרון היא להקת זמר שהחלה לפעול בראשית ימיה של המדינה ופעילה עד עצם היום הזה. במקור הורכבה הלהקה מקרב צעירי קיבוץ "גבע" שבעמק יזרעאל ששרו שירים מהווי הקיבוץ וההתיישבות העובדת. לאורך השנים הצטרפו אליה חברים מקיבוצים נוספים שבעמק.

עם תחילת עבודתה המשותפת ב-1961 יחד עם המלחין נחצ'ה היימן, הורחב הרפרטואר המוזיקלי של הגבעטרון לשירי ארץ ישראל ומולדת, במספר סגנונות.

בשנות השישים החלה הגבעטרון להקליט את אלבומיה הראשונים, הרחיבה הופעותיה מאזור העמק לרחבי הארץ כולה, ולאחר מכן יצאה גם להופעות רבות ברחבי העולם.  רבים משיריה הפכו ללהיטים מוכרים ואהובים מאוד על כולנו.

ביום העצמאות 2007, הוענק לגבעטרון פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה למדינה, בנימוקי השופטים נכתב :  "...שורשיה של להקת הגבעטרון מחוברים לעמק אך נוף צמרתה פרוס על הארץ כולה...".




הגשש החיוור
שתף 

האזינו לחיים רביבו מספר על הגשש החיוור

הגששים  ישראל (פולי) פוליאקוב ז"ל, גברי בנאי ושייקה לוי יבדלו לחיים ארוכים הידועים יחדיו כ"גשש החיוור", הם ללא ספק להקת הבידור המשפיעה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
הגששים פעלו בנוף הבידור הישראלי במשך יותר משלושים שנה, ויצרו דפוס תרבות שהשפיע רבות על הלשון העברית וסגנון החיים, שנגע כמעט לכל פרט בחברה הישראלית.


בשנת 1963 החליט האמרגן אברהם דשא ("פשנל") לקחת תחת חסותו  שלושה צעירים בוגרי להקת "התרנגולים"  והקים להקה ייחודית לעומת מה שהיה מוכר עד אז, ששילבה בין מערכונים ושירים. לאורך השנים הפיקה הלהקה עשר תוכניות בידור שונות, הוציאה לאור עשרות תקליטים וחבריה השתתפו ב-11 סרטים. תכני "הגשש החיוור" הפכו במהלך השנים לנכסי צאן ברזל של החברה הישראלית.

בשנת 2000 זכתה הלהקה בפרס ישראל למפעל חיים, על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.




החומוס
שתף 

האזינו לקובי פרץ מספר על החומוס

קשה לקבוע מהו המאכל הלאומי הישראלי: האם זה הפלאפל, או הסלט קצוץ או השקשוקה ואולי הסביח, אך אין ספק שהחומוס תופס לו מקום של כבוד ברשימת המאכלים "הכי ישראליים שיש".

מקורו של החומוס ב"ח?מ?צ?ה התרבותית":  זהו מן צמח ממשפחת הקטניות, גובהו כ-30 ס"מ  עם תרמילים משני צידי הגבעול, בכל תרמיל מספר גרגרי חומוס. הגרגירים  מושרים במים, לאחר מכן  מורתחים בסיר ואז נטחנים. למרות שמדובר בהליך ייצור פשוט לכאורה דורשת הכנת החומוס מיומנות רבה: זמן השריית החומוס במים, זמן ההרתחה, שיטת הטחינה, תוספות התבלינים  ועוד - כל אלה הם סודות מקצועיים המועברים בחומוסיות הפופולאריות מאב לבן במשך דורות.

איך אתם אוהבים את החומוס שלכם? עם גרגרים?עם טחינה? עם פול וביצה? בכל מקרה החומוס הוא מאכל טעים מזין ואהוב על כולנו.




המימונה
שתף 

האזינו לעינת שרוף מספרת על המימונה

מקור מנהג המימונה הוא במסורת יהדות מרוקו:  במהלך הפסח היו נזהרים שלא לאכול איש אצל רעהו, בשל שוני במנהגים הקשורים להימנעות מחמץ. לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שלא אכל שכן אצל חברו לא בגלל איבה אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו.

המימונה הפכה במרוצת השנים לאירוע ישראלי לכל דבר, הנחגג על ידי חלקים רבים בחברה הישראלית כולה.  ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה כדי להזמין את כל מי שרוצה להיכנס ולהתארח. נהוג לברך את האורחים בברכת "תרבחו ותסעדו"  שפירושה – "תרוויחו ותצליחו".

חלק מהכיבוד שמונח על השולחנות בחגיגת המימונה הוא מתוק, כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. מלכת המימונה היא ה"מופלטה" המתוקה, אותה מכינים מספר דקות לפני הגשתה לשולחן.




הסרט - גבעת חלפון אינה עונה
שתף 

האזינו לטוביה צפיר מספר על הסרט גבעת חלפון אינה עונה

 

"גבעת חלפון" הוא סרט קומי ישראלי משנת 1976, בבימויו של אסי דיין ובכיכובם של חברי שלישיית "הגשש החיוור", לצידם שיחקו טוביה צפיר מיקי קם ניצה שאול, ואחרים. 
הסרט מציג את ההוויה האבסורדית של שירות המילואים בצה"ל בראי התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים.

"גבעת חלפון" הפך לסרט פולחן ישראלי, וסביבו (וסביב ה-"גששים" בכלל) התפתחה תרבות שלמה במגזרים רחבים של האוכלוסייה. הסרט מוקרן בטלוויזיה בקביעות מדי יום עצמאות וישנם אנשים רבים הזוכרים בעל פה סצנות שלמות מהסרט.

משפטים רבים מהסרט הפכו לנכסי צאן ברזל של החברה, והשיר הבולט בסרט, "תן לשים ת'ראש על דיונה", נבחר בשנת 2008 במקום ה-6 במצעד "שיר ה-60" של גלי צה"ל. באותה שנה הגדיר מבקר הקולנוע של "הארץ", אורי קליין, את הסרט כ"קומדיה הסוריאליסטית הגדולה ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי" .




הסרט - השוטר אזולאי
שתף 

האזינו לצחי נוי מספר על הסרט השוטר אזולאי

אפרים קישון כתב וביים בשנת 1971 את הסרט  "השוטר אזולאי" שהפך להיות לאחד הסרטים האהובים והזכורים בתולדות הקולנוע הישראלי.

הסרט מספר על אברהם אזולאי, שוטר ביפו שנותר שנים בתפקיד שוטר מקוף פשוט  כיוון שהתקשה בביצוע מעצרים של פושעים, זאת בשל לבו הרחום ואופיו התמים.

סצנת הסיום של הסרט נחשבת בעיני רבים כאחת הסצנות המרגשות ביותר בקולנוע הישראלי: אזולאי יוצא מבניין מטה המשטרה לאחר פיטוריו כאשר במגרש הסמוך מבצעים השוטרים תרגילי סדר. כאשר חולפים השוטרים על פניו בצעידה הם מצדיעים לכיוונו של אזולאי, שמצדיע בחזרה בהתרגשות ובבכי.

את השוטר אזולאי מגלם שייקה אופיר בטוב שבתפקידיו בקולנוע הישראלי, לצידו ניצה שאול, זהרירה חריפאי, אבנר חזקיהו ויוסף שילוח. 

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר וזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר.




חוף הים
שתף 

האזינו לננסי ברנדס מספר על חוף הים

חוף הים מרכז עבורנו כמה מהאייקונים החזקים ביותר בהוויה הישראלית: הראשון הוא ה"ארטיק", כשמו של מפעל לגלידה שפעל בארץ בעבר ושיווק שלגון פופולארי שהפך במהלך השנים לשם תואר לכל מוצר קפוא על מקל הנמכר בחוף הים.

מוכר הארטיק - אף הוא דמות מיתולוגית, זה הנושא על כתפו תיבת קל קר ומוכר לנו ארטיקים במחיר מופקע ומקפיא.

סוכת המציל - פעם היה זה מבנה עץ ארעי נישא על כלונסאות שהוקם על קו המים - כיום הפכו סוכות המציל לווילות עם קו ראשון לים.

בסמוך לסוכת המציל נשענה לה בעבר החסקה, עליה חתר המציל לפנים הים להציל יפיפיות שאיימו לטבוע רק בכדי לזכות בטרמפ חזרה לחוף כשהן שרועות על החסקה, אותה הוביל בעזרת המשוט המציל השרירי והמסוקס.

ומעל כולם – המטקות, "טיק-טק, טיק-טק", המטקות החביבות, המצאה ישראלית אוריגינל.




יום העצמאות-
שתף 

האזינו לטוביה צפיר מספר על יום העצמאות

יום העצמאות נקבע כיום חג ב"חוק יום העצמאות" שנחקק על ידי הכנסת לקראת מלאת שנה להקמת המדינה.

לקראת חגיגות העשור להקמת המדינה שהתקיימו בשנת 1958 ברחבי הארץ הוקמה וועדה שיזמה אירועים לאומיים המתאימים ליום העצמאות, אולם גם במהלך השנים לאחר מכן ועד עצם היום הזה נחגגים רבים מהאירועים הללו מדי יום עצמאות, בניהם הדלקת המשואות בהר הרצל, חידון התנ"ך לנוער, קבלת פנים אצל נשיא המדינה לחיילים מצטיינים ועוד.

לאורך 25 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה נהוג לערוך מדי יום העצמאות את מצעד צה"ל שהיה האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. את המצעד שבוטל החל משנת 1973 החליפו ביקורים בבסיסי צה"ל, מטסים של חיל האוויר ואירועים נוספים, שמשתלבים יחדיו בחגיגת היום "הכי ישראלי שיש"- יום העצמאות.




יוסף טרומפלדור
שתף 

האזינו לאיתן בן אליהו מספר על יוסף טרומפלדור

בן פחות מ-40 היה יוסף טרומפלדור במותו, אך במהלך חייו הקצרים הספיק ליצור לייסד ולפתח ללא ליאות למען העם היהודי וארץ ישראל. 

דמותו הפכה להיות למיתוס ישראלי מוביל הן בשל מעשיו הרבים וגבורתו הידועה, וגם בעקבות המשפט האלמותי הידוע שאמר בדקות האחרונות של חייו: "טוב למות בעד ארצנו"...

הוא נולד בשנת 1880 ברוסיה בבית יהודי ציוני, וכבר בצעירותו החל לפתח רעיונות לתגבור ההתיישבות בארץ ישראל. בגיל 22 הצטרף לצבא הרוסי ומייד התבלט בעוז רוחו ואומץ ליבו, ומעשי הגבורה שלו בשדה הקרב זיכו  אותו בעיטורי הצטיינות מטעם הצאר. באחד הקרבות איבד את ידו השמאלית.

מיד כשעלה לארץ התבלט בתור מנהיג ציוני מוביל, ובפברואר 1920 התנדב לצאת ולהגן על נקודת ישוב יהודי מבודדת בגליל העליון, היא תל חי, שם מצא מותו בקרב נגד פורעים ערבים.




כובע טמבל...
שתף 

האזינו לצחי נוי מספר על כובע טמבל

כובע טמבל, למרות שכיום אינו כה פופולארי כפי שהיה בעבר, נחשב כאחד מסמליה המובהקים של ישראל ומשמש כאחד מסימני ההיכר של הישראלי הטיפוסי, ה"צבר".

בזמנו כמעט כולם חבשו את הכובע שהורכב מ-5 פיסות בד כותנה שחוברו להן יחדיו, כשיתרונו הגדול שאפשר היה לנגב בעזרתו את הזיעה וגם לקפלו בנוחות ולהכניסו לכיס. 
לאורך עשרות שנים היה הכובע טמבל בשימוש קבוע גם על ידי ילדי בית הספר.

כובע הטמבל הונצח גם בתרבות הישראלית:
הבדרן בומבה צור אמר במערכון המפורסם שלו "אוכל, קדימה אוכל" את המשפט "קניתי לטמבל כובע ילד".
גברי בנאי חבש כובע טמבל במערכון "הילד אוסף בולים" של הגשש החיוור.
דודו טופז חבש כובע טמבל במערכון "משפחה בטיול" (משה והאורנג'דה) ואילו הקריקטוריסט דוש צייר את שרוליק, האזרח הישראלי הטיפוסי עם כובע טמבל




להקות צבאיות..
שתף 

האזינו למיקי קם מספרת על הלהקות הצבאיות

למרות שעברו כבר שנים רבות מאז הופסקה פעילותן של הלקות הצבאיות - שירתן עדיין מהדהדת בזמר הישראלי.  46 הלהקות וצוותי ההווי החיליים  יצרו לאורך השנים מעל ל-1000 שירים, חלקם הגדול של שירים אלה הפכו ללהיטים.

להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, הצ'זבטרון,  שפעלה בעיקר בתקופת מלחמת העצמאות נחשבת ללהקה הצבאית הראשונה.

תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה בתקופה שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. לכל חיל הייתה להקה משל עצמו, והלהקות הבולטות היו להקת הנח"ל, להקות פיקוד צפון מרכז ודרום, ולהקת חיל הים.

תוכניות הלהקות הצבאיות היו מורכבות משירים עבריים, רובם מקוריים על הווי השירות בצה"ל, ומערכונים קצרים. תקליטים רבים הופקו משירי הלקות הצבאיות, שיריהן נוגנו באופן קבוע בתחנות הרדיו וסולני הלהקות הפכו באזרחות לכוכבי זמר ידועים, חלקם פעילים עד היום.




מבט לחדשות וחיים יבין
שתף 

האזינו לטוביה צפיר מספר על מבט לחדשות וחיים יבין

שידור הטלוויזיה הראשון של הטלוויזיה הישראלית  היה מצעד צה"ל  שהתקיים בירושלים בשנת 1968. בסמוך לשידור זה החל להיות משודר  "מבט לחדשות" או "מבט" כתוכנית החדשות של הערוץ הראשון, המשודרת ברציפות מזה 44 שנים.

ב 25 השנים הראשונות ועד שנת 1993 ותחילת השידורים המסחריים של ערוץ 2 היה "מבט לחדשות" מקור המידע הטלוויזיוני היחיד לתיאור ההתרחשויות והחדשות במדינת ישראל. שיעורי הצפייה במבט לחדשות בשנים ההם היו כה גבוהים שאנשים נמנעו מלהתקשר בטלפון זה לזה בשעה ששודרה.


חיים יבין שימש כמגיש "מבט לחדשות" מתחילת השידורים ועד לשנת 2008. הוא מזוהה עם הערוץ הממלכתי של הטלוויזיה הישראלית יותר מכל אדם אחר ולכן זכה לכינוי "מר טלוויזיה". 

בבחירות 1977 בהן ניצח הליכוד את המערך טבע יבין את המשפט הזכור ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית: "גבירותיי רבותיי:  מהפך!!!".




מזוזה
שתף 

האזינו לקובי פרץ מספר על המזוזה

המזוזה היא מהפריטים הכי ישראליים שיש,  שכן אין בית בישראל שאין בו מזוזה על משקוף הדלת, חלק גדול מהישראלים יקפידו לנשק המזוזה בבואם ובלכתם, והדבר הראשון שתעשה משפחה ישראלית עם כניסתה לבית חדש הוא קיום מצוות התקנת המזוזה.

מקור המצווה קשור במילים מהמקורות : "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", ככתוב בספר "דברים" פרק ו'  פסוק ט'.  מטרת המצווה לשמש תזכורת תמידית לישראל, ביציאתם ובכניסתם לבית, שעליהם להאמין בייחודו של האל.

המזוזה היא קלף מגולגל מסופו לתחילתו ועליו מועתקות מהמקרא בכתב יד הפרשיות "שמע ישראל" ו"היה אם שמ?ע".

על פי ההלכה יש לקבוע את המזוזה בחלק התחתון של השליש העליון של המשקוף הימני בכניסה לבית או לחדר. מנהג האשכנזים הוא לקבוע את המזוזה באלכסון, ואילו הספרדים קובעים את המזוזה בקו אנכי ישר.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.