חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 158 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




פריטים שהיו במטבח

מקרר סיבירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בתקופה שבין ארגז הקרח ובין המקרר החשמלי, היה הסיביר. סוג של מיני מקרר קטן שעבד על חשמל.




משולש כיור מאלומיניוםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




משקל קירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בכל מטבח לצדה של הכושית היית מוצא את משקל הקיר. עגול וצבעוני עם מספרים שהיו תחת זכוכית מגדלת מפלסטיק. בתקופת הצנע כל משפחה היתה מקבלת פנקס נקודות אשר הקנה לה זכות לקנות חומרי גלם. מיכוון שלכל גרם היתה חשיבות רבה ביותר בתקציב המשפחתי, היתה עקרת הבית שוקלת בזהירות רבה כל גרם וגרם לפי ההוראות של ספרי הבישול.

                     

 


 

 

 


            צילום: יהודה כץ


רטרו:




משקל קפיץהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בתקופה הראשונה של המדינה היו ימיה של עקרת הבית הישראלית עמוסים במטלות שונות שכבר אינן קיימות היום ואיתן איבדו מערכם אביזרים שהיו קשורים בהן.

אחד מהאביזרים היה משקל קפיץ שהיצרן קבע את שמו ''מאזני מטבח'' ונועד לשקילה עד למשקל של 3 ק''ג.
להבדיל ממשקל קיר,
שימש משקל הקפיץ לשקילת פריטים שנאספו בתוך חבילה שניתלתה על הוו שבתחתית המשקל. כובד המשא הפעיל קפיץ שהוריד את הסקאלה שבתוך המשקל כלפי מטה ובתוך ריבוע קטן שבחזית המשקל אפשר היה לקרוא מהו המשקל של המשא.

בעיקר נעזרה בו עקרת הבית, בעלת היכולת, כדי לשקול את החבילה הריחנית של חיתולי הבד לפני שמסרה אותם לכביסה בשרות חיתולים או את חבילת הכביסה שמסרה למכבסה.

גם כאשר פסקה מסירת הכביסה לבתי עסק בחוץ, עם הופעת מכונת הכביסה, נמשך השימוש במשקל הקפיץ: כשקיבלנו את מכונת הכביסה הראשונה כל כך דייקנו בהוראות השימוש ששקלנו את הכביסה לפני הכנסתה למכונה כדי לא לעבור על המשקל המותר. שימוש נוסף היה כשהיו רוכלים מגיעים לשכונה עם ירקות, למשל, שקלנו ובדקנו בבית אם לא גרעו מהמשקל, חס וחלילה.

 




נפההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מאחר ומוצרים רבים במכולת השכונתית היו בשקי יוטה גדולים ופתוחים (סוכר, קמח, אורז, קטניות וכו'), היה חשש (שהתגשם בדרך כלל...) לחדירת מיני חרקים תולעים נמלים ומזיקים אחרים לשק - השימוש בנפה היה הכרחי, במטבח של הזמנים ההם.




סוגר קופסאות שימוריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מתקן שהיה בחלק מהבתים צמודי הקרקע שהיו בעלי חלקת אדמה קטנה בה נשתלו עצי פרי נשירים כגון תפוחים, אגסים, משמשים ושזיפים.

העצים מלאו פרי וכמה כבר אפשר לאכול?  אי לכך התפתחה תעשיית שימורים ביתית: היו רוכשים קופסאות שימורים ריקות ומכסים, ומחברים אותם יחדיו בעזרת מכונה זאת, כשבתוך הקופסא כל טוב מלא פרי הארץ.

 

זכרונות:
".... הפירות הבשילו כדרכם בחודשים יולי ואילך בתקופה הכי חמה בשנה, העמידה במטבח בין סירים מהבילים הייתה עינוי בימים שאפילו למאוורר לא היה כסף,  פלגי הזיעה ניגרו בחום. עד הימים הנוראים היה המזווה מלא שימורים מכל הסוגים, צידה לכל השנה, קופסאות שימורים מלאו בכל הבית ואוחסנו בכל מקום אפשר, אפילו מתחת למיטות. בעלי המזל היו אלה שמתחת לביתם בין עמודי היסודות היה חלל שבו עשו לעצמם מחסן קטן.

אבל היו בעיות: קופסאות תפחו והתפוצצו. היו מתעוררים בלילה לקול רעם מפחיד של קופסה מתפוצצת. קופסה שהתפוצצה במזווה טינפה את כל סביבותיה ומיד באו זבובים צרעות ודבורים אל חגיגת המזון הריחני. לאחר פיצוץ היית חייב לנקות היטב את המקום כי הקופסאות האחרות היו מחלידות בגלל המיץ שניתז עליהן.

לעיתים היית לוקח קופסה לשימוש ותוך כדי פתיחה חוטף בפרצוף שפריץ של תכולה תוססת. לעיתים גילית שהתוכן התקלקל סתם כך, בלי לחץ והתנפחות ופה ושם היו קלקולי קיבה והרעלות מזון...."

אהרן זהר
estizo@012.net.il




סט למים קריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בזמנים ההם כשחברות המשקה הבין-לאומיות לא חדרו עדיין לכל בית, וגם התקציב היה מועט, המשקה בארוחת הצהריים היה מים, לא מים מינראליים, אלא פשוט מי ברז.

הקנקן, מאלומיניום דק וצבעוני היה מונח מבעוד מועד במקרר, ותוכנו היה נמזג לכוסות אלומיניום צבעוניות תואמות.




סט תבליניםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




סיפון סודה..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שהיה סיפולוקס היו שותים סודה מסיפון.

היה זה מיכל זכוכית גדול ואטום. בראשו ידית וממנה צינור דק שהיה מגיע עד תחתית הסיפון. היית לוחץ בעדינות על הידית ושצף של מי סודה היו ניגרים מהפיה לכוס. כאשר הסודה בסיפון הייתה מסתיימת היו הולכים עם הסיפון למכולת, מחזירים את הבקבוק ומזדכים עליו, ורוכשים סיפון חדש.


 

"... החנווני גרובר תפס בידו את סיפון הסודה כאילו עמד להשליך אותו בזעם, אולם במקום להשליכו הוציא את עצביו בלחיצה אגרסיבית על הידית, דבר שגרם לשצף של סודה לפרוץ מהפייה, לפגוע בתחתית הכוס שהחזיק בידו האחרת ומשם לקפץ בעליזות ולרסס את כל חלקי המסטינג שהיו פרושים לפניו...". 
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע


 

 

 

 

 




סיר אידויהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




סיר נחושתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

לפני שהיו סירי סולתם ודומיהם, בישלו בסירי נחושת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 




סיר פלאהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תנור אפיה היה פריט נדיר בימים ההם, ובכל זאת הצליחו האימהות של אז להכין עוגות נפלאות, בעזרת סיר שהיה נקרא "סיר פלא" או בלועזית - "וונדרטופ".

היה זה סיר אלומיניום מוזר במקצת במראהו, באמצעיתו הייתה לו מן ארובה שהלכה מקרקעיתו ועד חלקו העליון. היו מניחים את ה"פרודוקטים" בתוך הסיר, מכסים במכסה ומניחים את הסיר על  מתקן קטן שנקרא "תחתית לסיר פלא", שתפקידו היה לפזר את חום הגז בצורה שווה וגם להקטין את החום כדי שהעוגה לא תישרף.
חום הגז היה עולה בארובה ומחמם את תכולת הסיר. איך יצא מכל זה עוגה - לא ברור, וכבר נאמר - "סיר פלא", אבל אט אט היה מתמלא הבית בריח נפלא של העוגה הנאפית בסיר.

 

 

 


 

 

 

 

 

לאחר שהעוגה הייתה מוכנה הייתה האימא צריכה לבצע שלוש פעולות נוספות: הראשונה להוריד את הסיר מהאש בזמן "שלא ישרף",  השניה להוציא את העוגה מהסיר בתנועת היפוך זריזה על גבי צלחת הגשה והשלישית הייתה להשגיח עלינו הילדים, שהיינו מתגנבים התגנבות חרישית למטבח ובוצעים לעצמנו פרוסה הגונה מהטעים-הטעים הזה. לפעמים זה הצליח לנו, לפעמים זה נגמר בגערות: "...מה אתם אוכלים עכשיו, זה עוד חם, תקבלו כאב בטן... לא אוכלים עוגה לפני האוכל..."



סיר פלא יותר מתקדם היה סיר פלא חשמלי.
הסיר היה באותו עיקרון כמו סיר הפלא הרגיל, אבל במקום להניח אותו על הגז, היו מחברים אותו לחשמל.


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן


רטרו:

הריח הנפלא שהפיץ סיר פלא זה ביום שישי נשאר כנראה בזיכרון הנוסטלגי של כולנו, וכעת בתנועת הרטרו המתרחשת עלינו רבים חוזרים רבים למוצר זה.
סיבה נוספת להיותו פופולרי כעת היא מסממני תנועת השיחרור של האישה הדתית: עקרות הבית הדתיות חייבות לקראת חג הפסח להכשיר את תנור האפיה, דבר שדורש עבודה רבה. כדי להימנע מכך הן אינן משתמשות בחג הפסח בתנור האפיה אלא בתחליף - בסיר פלא. 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.