חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 165 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




תנועות ומפלגות פוליטיות

אגודת ישראל.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תנועה פוליטית יהודית אורתודוקסית, שנוסדה בקטוביץ שבפולין ב-1912, כמשקל נגד לתנועה הציונית.

התנגדה להקמת מדינה יהודית בא''י משום שלוש סיבות: א. המדינה הציונית לא תהיה תורנית (=דתית). ב. קיים ביהדות איסור לכבוש את הארץ בכוח. ג. מאבק של המיעוט היהודי בערבים בא''י ושכנותיה הוא סיכון גדול – ממש בחזקת פשע – נגד העם היהודי, מבחינה צבאית ומדינית כאחד.

לאחר השואה וההחלטה על הקמת מדינת ישראל השתנה יחסה של אגודת ישראל משלילה לחיוב, ומרכז המפלגה בירושלים קרא לכלל הגברים החרדים בעיר להתגייס, לאחר שהוסדרה הקמת חטיבות חרדיות ושמירה על דרישות הדת במחנות הצבא. שיתוף אגודת ישראל במימסד הממלכתי עם קום המדינה הוסדר לאחר שהושג הסכם בין-מפלגתי, לפני הכרזת העצמאות, במיפגש בין ארבעה אישים  ראשי מפלגות – בן גוריון (מפא''י), שעמד להיות ראש הממשלה ושר-הבטחון, הרב יהודה לייב מיימון-פישמן (המזרחי) שעמד להיות שר-הדתות, יצחק גרינבוים (ציונים כלליים א') שעמד להיות שר-הפנים, והרב איצ'ה מאיר לוין (אגודת ישראל) שהסכים להיות שר-הסעד בממשלת ישראל הראשונה - לאחר שארבעתם סיכמו ביניהם לקיים ''סטאטוס קוו'' ביחסי דת ומדינה (להשאיר את המצב הקיים: תחבורת אוטובוסים בשבת רק בחיפה, כנהוג מאז ומתמיד, ובת''א רק מוניות, שמירת מועדי ישראל במשרדי הממשלה ובצה''ל, וכיו''ב).  

אגודת ישראל השתתפה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה בשני ח''כ (במסגרת 16 הח''כ של ''החזית הדתית המאוחדת'', שבה נכללו כל המפלגות הדתיות) בכנסת השנייה, השלישית והרביעית זכתה האגודה ל-3 ח''כ בכל כנסת, בכנסת החמישית, השישית והשביעית ב-4 ח''כ בכל כנסת, בכנסת ה-8 (1973) ב-3 ח''כ, בכנסת התשיעית והעשירית ב-4 ח''כ כ''א, בכנסת ה-11 (1984) רק ב-2 ח''כ, בכנסת ה-12 ב-5 ח''כ (אחד מהם איש  פועלי אגודת ישראל), בכנסת ה-13 4 ח''כ (אחד מהם שוב לפועלי אגודת ישראל), בכנסת ה-14 ב-4 ח''כ (2 מהם חברי ''דגל התורה'' נאמני הרב שך), בכנסת ה-15 וה-16 זכתה בכל כנסת ב- 5  ח''כ (מהם 2 לדגל התורה), בכנסת ה-17 ב-6 ח''כ (מהם 2 לדגל התורה) ובכנסת ה-18 (בחירות 2009) שוב ב-5 ח''כ (ושוב, 2 מהם לדגל התורה).




אחדות העבודההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

השם המלא: התאחדות ציונית סוציאליסטית של פועלי ארץ ישראל.

הוקמה בשנת 1919. הקימו אותה מתנדבי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, חברי מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל, וקבוצה נרחבת של בלתי מפלגתיים שהשפעתם הייתה רבה בהסתדרות הפועלים החקלאיים.

בשנת 1930 התאחדה עם מפלגת "הפועל הצעיר" והוקמה "מפלגת פועלי ארץ ישראל". באחדות העבודה שדובריה הראשונים היו דוד בן גוריון, ברל כצנלסון, יצחק בן צבי, דוד רמז, יצחק טבנקין, שמואל יבנאלי ואחרים נטלה על עצמה את הנטל המעשי של ארגון פעילות מקצועית, התיישבותית, מדינית, ביטחונית ותרבותית של פועלי ארץ ישראל.

בשנת 1920 הקימו אחדות העבודה והפועל הצעיר והבלתי מפלגתיים את ההסתדרות הכללית. בבחירות להסתדרות זכתה אחדות העבודה ברוב של כ-70%. (הפועל הצעיר זכה בכ-30% מהקולות).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




אחדות העבודה - פועלי ציוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

מפלגת פועלים ציונית - סוציאליסטית שנוסדה בעקבות פילוג מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) בשנת 1946, כאשר המיעוט (סיעה ב') בראשות יצחק טבנקין, ישראל גלילי ויצחק בן - אהרון פרש ממפא''י והתאחד עם ''פועלי ציון שמאל'' (ראה ''חזית השמאל'').

בשנת 1948 התאחדה מפלגת "אחדות העבודה - פועלי ציון" עם מפלגת השומר הצעיר והקימו את ''מפלגת הפועלים המאוחדת - מפ''ם''.

בשנת 1954 עזבה "אחדות העבודה - פועלי ציון" את מפ''ם וחזרה להיות מפלגה עצמאית. הפילוג במפ''ם התרחש על רקע של חילוקי דעות בדבר כניסת חברים ערבים למפלגה ("השומר הצעיר" תמך - "אחדות העבודה - פועלי ציון"התנגדה) וכן על רקע חילוקי דעות בענייני בטחון: "אחדות העבודה - פועלי ציון" היתה '' אקטיביסטית'' יותר מ"השומר הצעיר" ותמכה בתגובות צבאיות חזקות על הטרור הערבי. אולם האירוע שגרם לפילוג היה ויכוח על חופש הביטוי במפלגה: "השומר הצעיר" לא הסכים לפרסם בעתון המפלגה ''על המשמר'' מאמר של יצחק טבנקין, מנהיג "אחדות העבודה - פועלי ציון", בשאלות שבמחלוקת, ובתגובה לפסילת המאמר הקימו אנשי "אחדות העבודה - פועלי ציון" את בטאונם ''למרחב'', וכאשר התכנסה מזכירות מפ''ם לדון בגירושם מהמפלגה הם הקדימו ופרשו בעצמם והקימו מפלגה עצמאית - רשימה תו לכנסת.

בבחירות לכנסת השלישית (1955) זכו ב-10 ח''כ ואילו מפ''ם (שנשאר בה רק ה"שומר הצעיר") זכתה רק ב-7 ח''כ (למרות שבוועידת המפלגה היו יחסי הכוחות הפוכים: לשומר הצעיר היו 60% ולאחדות העבודה פועלי ציון רק 40% בתוך המפלגה).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




אחדות למען השלום והעלייההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

סיעה שהקים ח”כ אפרים גור לאחר שפרש ממפלגת העבודה במהלך הכנסת ה-12 והצטרף לממשלת יצחק שמיר ביוני 1990. הסיעה הצטרפה לליכוד לקראת סוף כהונת הכנסת ה-12 וכיהנה בין השנים 21.11.1988 ועד 13.7.1992.




אחווההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

סיעה שהקימו חברי הכנסת שלמה אליהו ושפיק אסעד במהלך הכנסת ה-9 לאחר שפרשו מהתנועה הדמוקרטית. ח”כ עקיבא נוף הצטרף לסיעה למספר חודשים ואח”כ הצטרף לליכוד.




אחריות לאומיתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

לקראת סוף הכנסת ה-16, סיעת הליכות התפלגה לשתי סיעות: סיעת הליכוד וסיעת אחריות לאומית.
בעקבות הפילוג, 14 חברי כנסת עברו מהליכוד לאחריות לאומית. ח”כ דוד טל גם עזב את סיעת היחיד שלו (נוי) והצטרף לאחריות לאומית.
 

חברי כנסת: רוחמה אברהם בלילא, יעקב אדרי, אהוד אולמרט, אלי אפללו, זאב בוים, רוני בר-און, אברהם הירשזון, מגלי והבה, דוד טל, ציפי לבני, מרינה סולודקין, גדעון עזרא, מאיר שטרית, אריאל שרון ועמרי שרון.




איגוד העובדים הציוניים הכלליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנת 1935 פרשו מ"הסתדרות העובדים הכללית" חברים שנמנו בחוץ לארץ עם מפלגת "הציונים הכלליים", ובשל היותם עובדים שכירים הצטרפו עם עלותם לארץ, להסתדרות. חברים אלה, הקימו הסתדרות עובדים נפרדת שנקראה בשם "ארגון העובדים הציוניים הכלליים", שהקימה לעצמה גם קופת חולים נפרדת.
הארגון הינו חלק מ"ברית הציונים הכלליים". הוא שלל את מלחמת המעמדות, לחם להסדר לאומי של ענייני העבודה על יסוד בוררות חובה ודרש הקמתן של לשכות עבודה משותפת עם נותני העבודה. בשנת 1956 חזרו למערכת המפלגות בהסתדרות והקימו מחדש את ''איגוד העובדים הציונים הכלליים'' - אך הפעם בתוך ההסתדרות. הם זכו ליותר מ-15,000 קולות בכל אחת מ-2 מערכות-הבחירות ב-1956 וב-1960, ואילו מ-1965 ואילך היו חלק מגח"ל, ומ-1973 הליכוד - בהסתדרות.




איגוד עובדים תכלת לבןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

סיעה שהקימו בשנת 1964 עובדים חברי ההסתדרות אשר מבחינה פוליטית השתייכו לתנועת החרות.

בשנת 1965 התמזגו עם ''ארגון העובדים הציונים כלליים'' והקימו יחד את גח"ל בהסתדרות, שנהפך מ-1973 ל''ליכוד''.




איחוד לאומיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

האיחוד הלאומי הוקמה כרשימה ימנית-לאומית לקראת הבחירות לכנסת ה-15, לאחר שהמפלגות מולדת, חרות ותקומה החליטו לאחד כוחות.

הרשימה זכתה בבחירות לכנסת ה-15 בארבעה מנדטים. במהלך השנה הראשונה של הכנסת ה-15 התאחדה הסיעה עם סיעת ישראל ביתנו. אחד מחבריה - ח”כ מיכאל קליינר - נשאר מחוץ לסיעה החדשה. בבחירות לכנסת ה-16 התמודדה רשימת האיחוד הלאומי ברשימה אחת עם ישראל ביתנו, אך הסיעה התפצלה לקראת סוף כהונת הכנסת. בבחירות לכנסת ה-17 התמודדה רשימת האיחוד הלאומי ברשימה אחת עם המפד”ל.

בכנסת ה-15 כיהנו בה: בנימין אלון, צבי הנדל, רחבעם זאבי, חנן פורת ומיכאל קליינר.
בכנסת ה-16 כיהנו בה: אריה אלדד, בנימין אלון, אורי יהודה אריאל, צבי הנדל, יגאל יאסינוב, אליעזר כהן, אביגדור ליברמן, מיכאל נודלמן ויורי שטרן.
בכנסת ה-18 כיהנו בה: אריה אלדד, אורי יהודה אריאל, מיכאל בן-ארי ןיעקב (כצל`ה) כ”ץ.




איחוד לאומי - ישראל ביתנוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מפלגת ''ישראל ביתנו'' נוסדה ע''י אביגדור ליברמן בשנת 1999, וזכתה ב-4 ח''כ בכנסת ה-15. בבחירות לכנסת ה-16 זכתה ב-3 ח''כ (הופיעה ברשימה משותפת עם באיחוד הלאומי). בהופעה עצמאית לקראת הכנסת ה-17 (2003) זכתה ב-11 ח''כ, ולכנסת ה-18 (2009) ב-15 ח''כ. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 (2013) הוקמה רשימה משותפת לישראל ביתנו ולליכוד (בכנסת ה-18 –כיהן נתניהו כראש-הממשלה וליברמן כשר-החוץ).




אמונההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

השם המלא הוא ''תלם אמונה''.

רשימת הרב י. עזרן לכנסת - פנתה לציבור הדתי - ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת.




אמונים.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

סיעה שהקימו חברי הכנסת צבי הנדל וחנן פורת לאחר שפרשו מסיעת המפד”ל במהלך הכנסת ה-14. לפני הבחירות לכנסת ה-15 החליפו את שם הסיעה לתקומה. בבחירות לכנסת ה-15 התמודדה תקומה במסגרת האיחוד הלאומי.




אק”יהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אופוזיציה קומוניסטית ישראלית.
פלג של מקי אשר התפלג ממנה בשנת 1973 בראשותה של אסתר וילנסקה, על רקע אידיאולוגי. הקבוצה הפורשת טענה כי מק"י אינה שמאלנית דיה וכי היא מגלה סימני נטייה לציונות בנושא הסכסוך הישראלי ערבי.




בחירה דמוקרטיתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

סיעתם של חברי הכנסת רומן ברונפמן ואלכסנדר צינקר, שפרשו מסיעת ישראל בעלייה במהלך הכנסת ה-15. תחילה נקראה הסיעה מחר- מפלגת חברה ורפורמה. בבחירות לכנסת ה-16, התמודדה הבחירה הדמוקרטית במסגרת של רשימה משותפת עם מרצ ושחר.




גח”להרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

גוש חרות ליברלים.

הוקמה בכנסת החמישית בשנת 1965 כמעין פדרציה בין "חרות" ו"המפלגה הליברלית הישראלית" שפרשו ממנה רוב יוצאי המפלגה הפרוגרסיבית (והקימו את "המפלגה הליברלית העצמאית").

לקראת הבחירות לכנסת השישית (סוף 1965) החל תהליך של עיצוב מצע מדיני וחברתי משותף.
שתי החטיבות היו תמימות דעים כמעט בכל הנושאים הכלכליים החברתיים הפנימיים. בנושאים של מדיניות חוץ נטו הליברלים לפשרנות. אולם לאחר פרישת גח"ל מהממשלה בשנת 1970, בעקבות הפסקתה של מלחמת ההתשה - חלה הקצנה גם במחנה הליברלים, שאימצו להם את העיקרון של "שלמות ארץ ישראל המערבית" והתנגדות לחלוקתה מחדש.


בבחירות לכנסת השישית וכן בבחירות לכנסת השביעית (1969) קיבלה גח"ל 26 מושבים. בשנת 1973 לקראת הבחירות לכנסת השמינית, הרחיבה גח"ל את שורותיה וצירפה אליה את "המרכז החופשי" , הרשימה הממלכתית וכן חלק מגוף שהוקם אז, הקרוי "תנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה". שם הגוף הוסב ל"ליכוד", וגח"ל חדלה מלהתקיים.

למעבר לתצוגת הכרזות המלאה של המפלגה




גמלאי ישראל לכנסת - גי”להרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

גימלאי ישראל לכנסת – גי"ל.

הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-14 (1996) אך לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-17 (2006) זכו ב-7 ח''כ ובייצוג בממשלה. בבחירות 2009 שוב לא עברו את אחוז החסימה. המפלגה הודיעה כי בבחירות לכנסת ה-19 (2013) תתמודד בשם ''מפלגת דור – מפלגת הגמלאים החדשה''.    

בכנסת ה-17 כיהנו בה: רפי איתן, יעקב בן-יזרי, אלחנן גלזר, יצחק גלנטי, יצחק זיו, שרה מרום שלו ומשה שרוני.




גשר.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מפלגה בראשותו של דוד לוי, שהוקמה ב-1995 לאחר שפרש מהליכוד. התייצבה לבחירות לכנסת ה-15 (1999) במסגרת ''ישראל אחת'' (גוש של שלוש המפלגות – העבודה, גשר ומימד – בראשות אהוד ברק).




ד”שהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

''התנועה הדמוקרטית לשינוי'', שבראשה עמד פרופ' יגאל ידין. הופיעה לראשונה באותיות ''יש'' בבחירות ל כנסת התשיעית (17.5.1977) וזכתה ב-302,265 קולות וב-15 חברי-כנסת. במהלך הקדנציה הראשונה שלה התפלגה ד''ש והתפוררה ולא חזרה להתמודד יותר בבחירות.

  









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.