חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 157 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



תנועות ומפלגות פוליטיות

רשימה ערבית לבדואים וכפרייםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

רשימה לכנסת השמינית (1973) והתשיעית (1977), בראשותו של חמאד אבו רביעה (1929 – 1981), השייך של שבט אבו רביעה.

במהלך נכנסת השמינית הצטרף אבו רביעה למערך,  אחר כך פרש ממנו והקים – יחד עם רשימת קידמה ופיתוח (סיעת לוויין של מפא''י) הקים את הרשימה הערבית המאוחדת, מטעמה כיהן בכנסת התשיעית.

ברשימות הערביות הללו של מפא''י היתה נהוגה רוטציה, על מנת לאפשר למספר נציגים לכהן בכנסת. נהוג היה שחבר הכנסת המכהן מתפטר מתפקידו, וכך נכנס במקומו הבא אחריו ברשימה. כך בא אבו רביעה במקומו של סיף אל דין זועבי, שהתפטר. ברם, מאחר שאבו רביעה לא התפטר מתפקידו עפ''י סידור זה, ולא איפשר לבא אחריו – שייך ג'אבר מועדי – להיכנס לכנסת, נרצח אבו רביעה ע''י בניו של מועדי ב-12 בינואר 1981.




רשימה ערבית מאוחדתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

סיעה שקמה במהלך הכנסת ה-8, כאשר רשימות המיעוטים קידמה ופיתוח ורשימה הערבית לבדואים וכפריים התאחדו. הרשימה התמודדה בבחירות לכנסת ה-9 וזכתה במושב אחד.

בכנסת ה-8 וה-9 כיהנו בה: סיף א-דין א-זועבי, חמאד אבו-רביעה וג`בר מועדי.




רשימת הלוחמיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הוקמה ע''י אנשי לח''י לשעבר. השתתפו רק פעם אחת בבחירות (לכנסת הראשונה - 25.1.1949 ) וקיבלו 5,363 קולות. מטעמם נבחר חבר כנסת אחד - נתן פרידמן-ילין-מור, מי שהיה המפקד הראשי של לח''י אחרי שנרצח ''יאיר'' - אברהם שטרן.

 

 

 

         

 

 

 

 

 

 

 

 

 




שורת המתנדביםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ראשיתה של התנועה בקבוצת סטודנטים במחוז ירושלים של מפא''י.
מייסדם וראשם היה סטודנט צעיר למשפטים בשם אליקים העצני. בתחילת פעולתם הםהתנדבו לקליטת עליה בין היתר על ידי הוראת השפה העברית לעולים חדשים מיוגוסלביה במושב בית זית שליד ירושלים.

הם הפכו לתנועה פוליטית לאחר שהבחינו בשחיתות במנגנון הממשלתי. בין היתר האשימו את עמוס בן גוריון, בנו של ראש הממשלה, שהיה קצין בכיר במשטרת ישראל בהאשמות שונות. התפתח מזה משפט דיבה וזה עורר הדים רחבים בציבור. הצטרפו אליהם פרופ' ישעיהו ליבוביץ', עו''ד שמואל תמיר והעתונאי והפוליטיקאי אליעזר ליבנה. כל אלה היו חלוקים זה על זה אידיאולוגית אולם היה להם ''אויב'' משותף: דוד בן גוריון והמפלגות הקואליציוניות.

הם הקימו גוף פוליטי בשם ''המשטר החדש'' וקיבלו תמיכה תעמולתית מהשבועון הסנסציוני הנפוץ ''העולם הזה'' ועורכו אורי אבנרי. מטרתם המוצהרת היתה: טיהור החברה הישראלית משחיתויות. במשך הזמן הוסיפו מטרה בטחונית מדינית : נגד יצירת נשק אטומי על ידי ישראל. אליקים העצני היה סטז'ר במשרד העורך הדין שמואל תמיר. אחרי מלחמת ששת הימים המציא תמיר את הסיסמה  ''שטח משוחרר לא יוחזר''. 

הוא והעצני התקרבו לגוש אמונים ולתנועה לשלמות הארץ. ליבוביץ ואורי אבנרי התנגדו לגוש אמונים ופרשו מהתנועה. שמואל תמיר הספיק לעבור כמה גלגולים פוליטיים מאז: תחילה אופוזיציה לבגין בתנועת החרות שנקראה בשם ''הגוש החופשי''. תנועה זו גורשה מתנועת החרות והקימה את מפלגת ''המרכז החופשי'', ומפלגה זו הצטרפה לד''ש (מפלגתו של יגאל ידין) ושמואל תמיר נתמנה לשר המשפטים בממשלת בגין כנציג ד''ש.

אלייקים העצני התנחל בקרית ארבע והוא אחד מראשי "מועצת ישע'', בנו נדב העצני מזדהה עם דעותיו של אבא שלו והוא מכהן כעתונאי ב"מעריב". אלה גלגוליה של ''שורת המתנדבים''.




שי”חהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שמאל ישראלי חדש.
תנועה פוליטית של אינטליגנציה עירונית בצירוף חברים מהקיבוץ הארצי ופורשים ממפ"ם, שהחלה להתארגן בסוף שנות השישים על רקע התסיסה הגוברת בתוך שורותיה של מפ"ם בנושא היחס לברית המועצות ולעולם הקומוניסטי. בשנת 1973 התפוררה התנועה. חלק ממנה הצטרף ל"מוקד" חלק אחר הקים עם אק"י את "חזית השמאל".




שינויהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שינוי – קבוצה פוליטית בראשותו של פרופ' אמנון רובינשטיין, שהצטרפה ב - 1977 ליגאל ידין ואישים נוספים והקימה אתם את מפלגת ''ד''ש'' (''התנועה הדמוקרטית לשינוי'') – אולם באוגוסט 1978 פרשו אנשי ''שינוי'' מד''ש (שהיתה שותפה קואליציונית ל''ליכוד'') והקימו סיעה אופוזיציונית בת 7 ח''כ.

בכנסת ה-15 היו ל''שינוי – התנועה החילונית'' בראשות יוסף (טומי) לפיד – 6 ח''כ.    בכנסת ה-16 – היו לה 15 ח''כ. לאחר מכן לא עברה את אחוז החסימה. 




שינוי - מפלגת מרכזהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

סיעה שהוקמה בשלהי הכנסת ה-9 וכללה שישה מבין שמונת חברי כנסת שהקימו את התנועה לשינוי ויזמה.

שינוי התמודדה בהצלחה בבחירות לכנסות ה-10, ה-11 וה-12. לתקופת מסוימת שינתה הסיעה את שמה ל”שינוי -תנועת המרכז”, אך החזירה את השם הקודם במהלך הכנסת ה-12. לקראת סוף כהונת הכנסת ה-12 הצטרפה שינוי לסיעת מרצ עם ר”ץ ומפ”ם. במהלך כהונת הכנסת ה-14, הקים חבר הכנסת אברהם פורז מחדש את סיעת שינוי - מפלגת מרכז כסיעת יחיד, לאחר שפרש ממרצ.

בכנסת ה-9 כיהנו בה: מרדכי וירשובסקי, זאב (סטף) ורטהיימר, שמואל טולידנו, סטלה לוי, זיידאן עטשי, אמנון רובינשטיין ויוסף תמיר (קבנצל).
בכנסת ה-10כיהנו בה: מרדכי וירשובסקי ואמנון רובינשטיין.
בכנסת ה-11 כיהנו בה: יצחק ארצי (הרציג), מרדכי וירשובסקי, זיידאן עטשי ואמנון רובינשטיין.
בכנסת ה-12 כיהנו בה: אברהם פורז ואמנון רובינשטיין.
בכנסת ה-14כיהנו בה: אליעזר זנדברג ואברהם פורז.

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




שיתוף ואחווההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

רשימת מיעוטים, שהיתה קשורה למפא''י ואחר-כך למפלגת-העבודה.

זכתה בארבע מערכות-בחירות לכנסת בשני ח''כ בכל פעם, וכיהנה בכנסת הרביעית (1961-1959), החמישית (1965-1961), השישית (1969-1965) והשביעית (1974-1969). בבחירות לכנסת השמינית לא עברה את אחוז החסימה, וחדלה להתקיים. סימנה בבחירות היה יא.




שלומציוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שלומציון היתה, למעשה, רשימתו האישית של אריאל שרון, לאחר שפרש מהליכוד והקים רשימה לכנסת בשם "שלומציון תנועה להגשמת הציונות".

אחרי נצחונו של ''הליכוד'' בבחירות ''המהפך'' של 1977 הצטרפה ''שלומציון'' (2 ח''כ)ל''ליכוד'' (43 ח''כ) ולממשלה בראשותו של מנחם בגין.

בשנת 1981 נתמנה שרון לתפקיד שר הבטחון בממשלתו של בגין.




שליהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מפלגה זו, שפירשה את שמה של''י כראשי תיבות של ''שלום לישראל, שוויון לישראל'' - נוסדה ע''י כמה קבוצות ציוניות-שמאליות קטנות, ובראשה עמד חבר-הכנסת לובה אליאב.

הופיעה לראשונה בשם ''מחנה של''י'' בבחירות לכנסת התשיעית (17.5.1977)  וסומנה באות ש'. היא זכתה ב-27,281 קולות, שזיכו אותה ב-2 חברי-כנסת - לובה אליאב ומאיר פעיל. הם הוחלפו ע"י אורי אבנרי וסעדיה מרציאנו על פי הסכם רוטאציה שנחתם בין הגופים השונים שהרכיבו את הרשימה לפני הבחירות.
סעדיה מרציאנו פרש מן הרשימה והפך לסיעת יחיד, ואילו אורי אבנרי הוחלף ע"י ואליד צאדק סמוך לסיום מושב הכנסת התשיעית.

רשימת של"י התמודדה גם בבחירות לכנסת העשירית ב - 1981, אך לא עברה את אחוז החסימה. זמן קצר לאחר מלחמת לבנון חל פילוג בתנועה: אבנרי ואלוף במיל' מתי פלד חברו לאישי ציבור ערביים ויסדו את "הרשימה המתקדמת לשלום". אנשי התנועה האחרים, ובהם רן כהן, מאיר פעיל, יוסי אמיתי, יאיר צבן ואחרים הצטרפו למפלגות שמאל ציוניות כדוגמת המערך, מפ"ם, מר"ץ וכדומה.




תכלת אדוםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תנועת "שמאל חדש" שקמה בשנת 1973, בעיקרה אינטליגנציה עירונית וחברי קיבוצים של "השומר הצעיר", שהתנגדו בשנת 1968 להצטרפותה של מפ"ם ל"מערך" עם "מפלגת העבודה" והקימו את שי"ח.

לתנועה זו הצטרפו חוגים נוספים, בהשראתו של מאיר פעיל אשר השתחרר אז מהצבא וגיבש את כל הקבוצות הללו, שהתנגדו לעמדותיה של "מפלגת העבודה", הקשוחות - לדעתם - בענייני חוץ ובטחון וההכרה בפלשתינאים וכן בענייני פנים, הקשרים לצמצום פערים חברתיים, טיפול בשכבות העוני ומניעת התעשרות.

יחד עם "יוניותה" בענייני חוץ וקיצוניותה בענייני פנים, שמרה התנועה על זהות ציונית מלאה. לקראת הבחירות לכנסת השמינית ולוועידת ההסתדרות ה - 12, הקימה התנועה גוש טכני עם "מק"י - המפלגה הקומוניסטית הישראלית", אשר גם בה חלו תמורות מפליגות והיא חזרה וכללה את ההכרה בציונות כחלק ממצעה הפוליטי.
שם הגוש "מוקד". בבחירות לכנסת השמינית קיבל הגוש מנדט אחד לכנסת.




תלם.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 




תמ”יהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תמ''י - ''תנועת מסורת ישראל'' בראשות ח''כ אהרן אבו-חצירה.

מפלגה מסורתית ספרדית, שהוקמה לקראת סוף כהונת הכנסת ה-9 בראשותו של חבר הכנסת אהרון אבוחצירא, שפרש מהמפד”ל בעקבות ההחלטה להסיר את חסינותו ולהעמידו לדין.

מקימי המפלגה היו בעלי עבר פוליטי מגוון. תמ”י רשמה על דגלה שוויון הזדמנויות לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, עדה או לאום. היא נבחרה לכנסות ה-10 וה-11, אך בכנסת ה-11 איבדה מצביעים רבים לש”ס. במהלך הכנסת ה-11 הצטרף נציגה היחיד של תמ”י בכנסת - אבוחצירא - לליכוד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בכנסת ה-10 כיהנו בה: אהרן אבוחצירא, אהרן אוזן ובן-ציון רובין.
בכנסת ה-11 כיהן בה: אהרן אבוחצירא.




תנועה דמוקרטיתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

סיעה שהוקמה במהלך הכנסת ה-9 על-ידי שבעה חברי כנסת לאחר שהתנועה הדמוקרטית לשינוי (ד”ש) התפרקה. התנועה הדמוקרטית התפרקה אף היא לפני תום כהונת הכנסת.

בכנסת ה-9 כיהנו בה: מרדכי אלגרבלי, שלמה אליהו (אליה), שפיק אסעד, בנימין הלוי, יגאל ידין (סוקניק), עקיבא נוף (נפרסטק) ושמואל תמיר (כצנלסון).




תנועה לשינוי ויוזמההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

סיעה שהוקמה במהלך כהונת הכנסת ה-9 על-ידי שבעה חברי כנסת בעקבות ההתפצלות של התנועה הדמוקרטית לשינוי. לפני תום כהונת הכנסת הצטרף לסיעה חבר נוסף ושניים פרשו. ששת חברי הכנסת שנשארו שינו את שם הסיעה ל שינוי - מפלגת המרכז.

בכנסת ה-9 כיהנו בה: דוד גולומב, מרדכי וירשובסקי, זאב (סטף) ורטהיימר, שמואל טולידנו, זיידאן עטשי, מאיר עמית (סלוצקי), אמנון רובינשטיין ויוסף תמיר (קבנצל).




תנועת המזרחיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902 למען הבטחת החינוך הדתי במסגרת התנועה הציונית (לאחר החלטת הקונגרס הציוני לעסוק בחינוך חילוני).

מייסדי המזרחי, ובראשם הרב יצחק יעקב ריינס, גרסו, שרק בשמירת המצוות יישמר העם היהודי. המלה מזרחי היא ראשי-תיבות של שתי המלים מרכז רוחני... הרצל ראה בעין יפה את פעילות הקבוצה הדתית הזאת בהסתדרות הציונית, דאג לספק לה מימון, והמזרחי, מצידו, תמך בכל צעדיו של הרצל, לרבות תכנית אוגנדה.

בכנסת הראשונה היו למזרחי 4 ח''כ, מתוך 16 ח''כ של המסגרת הכוללת ''החזית הדתית המאוחדת'', בכנסת השנייה (1951) והשלישית (1955) - רק 2 ח''כ.
ב-22 בינואר 1957 התאחדה מפלגת המזרחי עם מפלגת ''הפועל המזרחי'' והקימו יחד את המפד''ל (=מפלגה דתית לאומית), שהגיעה לשיא של 12 חברי-כנסת ב-1977, ובהצטרפותה לקואליציה עם תנועת הליכוד איפשרה לראשונה להקים ממשלה בלי מפא''י, בראשותו של מנחם בגין כראש ממשלה ראשון מתנועת ז'בוטינסקי.     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




תנועת העבודה למען א”י השלמההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הוקמה בשנת 1967 ביזמתם של פעילים מתנועת העבודה הישראלית, על רקע השינוי שחל במפת המזרח התיכון בעקבותיה של מלחמת ששת הימים. עד מהרה הפכה התנועה למסגרת בין מפלגתית של פעילים, אליה הצטרפו גם אנשים ממפלגות הימין וממפלגות דתיות. התנועה שמה לה למטרה להאבק על אי חלוקתה המחודשת של ארץ ישראל המערבית. לקראת הבחירות לכנסת השמינית ולוועידת ההסתדרות ה - 12 (1973), כאשר "מפלגת העבודה הישראלית" כללה את רעיון הפשרה הטריטוריאלית ביהודה ושומרון כמצעה המדיני, כאמצעי להשגת הסדר שלום של קבע במזרח בתיכון, וכאשר החל לגבור הלחץ האמריקאי והבין לאומי להסדר באמצעות ויתורים טריטוריאליים חד צדדים מצד ישראל, החליטה התנועה להיכנס גם לקלחת הפעילות המפלגתית. כתוצאה מכך חל פילוג בתנועה וחלק ממנה הצטרף ל"ליכוד", אשר חרת על דגלו את סיסמאותיה המדיניות של תנועה זו בכל הנוגע לשלמות הארץ. בשנת 1976 הקימו פעילי התנועה ב"ליכוד" יחד עם "הרשימה הממלכתית" ו"המרכז העצמאי" (אף הן חטיבות בליכוד) את המפלגה "לעם".
כאשר נוסדה התנועה בשנת 1967 עמדו בראשה מנהיג "אחדות העבודה - פועלי ציון" יצחק טבנקין, המשורר נתן אלתרמן, הסופרים חיים הזז ומשה שמיר, פעיל רפ''י וראש עיריית הרצליה לשעבר צבי שילוח ועוד. לאחר החלטת בגין על השלום עם מצרים והנסיגה מסיני, עזב משה שמיר את הליכוד והצטרף להנהגת "התחיה", יחד עם גאולה כהן ופרופ' יובל נאמן.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




תנועת ז`בוטינסקיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

ת נ ו ע ת  ז ' ב ו ט י נ ס ק י היא שם כולל למפלגות וארגונים שהושפעו מתורתו ואישיותו של זאב ז'בוטינסקי (1860 - 1940).

הסתדרות הציונים הרביזיוניסטים (הצה''ר): הוקמה ע''י ז'בוטינסקי ב-1935, ולאחר פרישתה מההסתדרות הציונית נקראה הצ''ח = הסתדרות ציונית חדשה. אחרי מותו של ז'בוטינסקי (4.8.1940) עמד בראשה ד''ר אריה אלטמן.

ב-1946 הצטרפה להסתדרות הציונית וב-1949 השתתפה בבחירות לכנסת (נבחר נציג אחד - ד''ר אריה אלטמן).

חסידי ז'בוטינסקי יוצאי האצ''ל - ארגון צבאי לאומי בראשות מנחם בגין:
הקימו רשימה מתחרה לכנסת ב-1949, בשם ''חרות" וזכו ב - 14 ח''כ.

במהלך קיומה ופעילותה של הכנסת הראשונה הצטרף ד''ר אלטמן לסיעת חרות, והפילוג בין הזרוע המדינית (הצ''ח) והזרוע הצבאית (אצ''ל) נסתיים.

פילוג קודם, בשנות ה-30 נסתיים ב-1946, כאשר ''מפלגת המדינה העברית'' בראשותו של מאיר גרוסמן הצטרפה מחדש להצ''ח בראשות ד''ר אלטמן.

גם בזרוע הצבאית התחולל פילוג, כאשר אברהם שטרן (''יאיר'') ותומכיו פרשו מן האצ''ל בשנת 1940 והקימו את לח''י (לוחמי חרות ישראל - השם ניתן אחרי שנרצח שטרן ע''י הבריטים ב-1942).

ארגון לח''י וארגון אצ''ל התקיימו במחתרת עד קום המדינה, ומתוך כל אחד מהם יצאה רשימה לכנסת הראשונה: ''חרות'' של יוצאי אצ''ל, ו''רשימת הלוחמים'' של יוצאי לח''י.  

בפרק מפלגות ותנועות פוליטיות באתר, מופיעים הערכים הבאים של הפלגים השונים של תנועת ז'בוטינסקי והמצטרפים אליהם - לפי סדר א' - ב' כדלהלן: איגוד עובדים תכלת לבן, גח''ל, הליכוד, המרכז החופשי, המרכז העצמאי, התחיה, חרות, כ''ך, לעם, מולדת ורשימת הלוחמים.

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.