חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 161 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




שדרי רדיו

יצחק נוי
שתף 

יצחק נוי נולד בשם יצחק נוֹי?ש?ט?ט במושב נטעים בשנת 1942. הוא בוגר החוג להיסטוריה כללית והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן נסע להמשך לימודים באוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון ארצות הברית, ושם קיבל תואר דוקטור להיסטוריה. נוי לימד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, וכתב ספרי נוער, אותם שידר בהמשכים בתוכניות רדיו לילדים ולנוער. רוב סיפורי הרדיו שלו כונסו לספרים, ובהם "בין חולות ופרדסים", "הצריף הישן של גבעת הבוסתן", "רון וג'ודי" "גבעת האיריסים השחורים" ו"דג החול".

בשנות השבעים הגיש ברשת א' את תוכנית הילדים: "לבת ולבן ולמי שמתעניין". במסגרת תוכנית התסכיתים לנוער חתול בשק כתב, הגיש ושיחק בסדרות תסכיתים. הידועים בהם האימה "חתול שחור" (17 פרקים בשנת 1979) ו"חלחלילה". בסוף שנות השבעים השתתף בדיבוב הסדרה "היה היה".

נוי עבד כעורך בכיר ברדיו ובמשך שנים רבות. הוא הגיש ברשת א' תוכנית שבועית, שבה סקר קטעי עיתונות מהמערב בנושאי חברה ופוליטיקה, ואחר-כך גם בנושאי ומדע. לאחר מכן עבר לרשת ב' של קול ישראל. ברשת ב' שידר את יומן החוץ - "השעה הבינלאומית", ובמקביל, את תוכנית השחר "אור ראשון" וכן תוכנית של סקירת עיתונות מהמערב. הוא מגיש את "שבת עולמית" - סקירת עיתונות עולמית בשבת בבוקר. תוכניותיו מוגשות בשידור חי, ללא עריכה. כמו כן הוא מגיש תכניות דוקומנטריות של קול ישראל לציון תאריכים היסטוריים - תוכניות אותן הוא עורך בשיתוף עם העורכים חדווה אלמוג ויגאל בוטון.

בתחילת שנת 2008 עמד נוי בפני החלטה על פרישה מ"קול ישראל", שלבסוף בוטלה בעקבות התערבות מאזינים. ב-10 בנובמבר 2008 הודיע נוי כי בכוונתו לפרוש לגמלאות בסוף חודש דצמבר באותה שנה ובכך לסיים את עבודתו לאחר 43 שנים ברשות השידור.‏ ב-29 בדצמבר 2008 הגיש בפעם האחרונה את תוכניתו ברשת ב', "השעה הבינלאומית", ובסופה נפרד ממאזיניו והודה לכל אלו שנטלו חלק בתוכנית בחמש השנים האחרונות, בהן הגיש אותה. בין מאות מרואייניו היו מומחים מתחומים רבים. הבולטים בהם היו אנשי אקדמיה ומחקר, פוליטיקאים ואנשי מדע מהארץ ומהעולם.

גם לאחר שפרש לגמלאות, ממשיך נוי להגיש בשבתות את "שבת עולמית"‏ לאחר שבשבועות קודם לבחירות לכנסת ה-18 השתתף כקריין בתשדיר בחירות של מפלגת האיחוד הלאומי, הוחלט להשעותו מהגשת "שבת עולמית", בטענה כי עבר על כללי האתיקה.‏ יחד עם זאת, הוחלט כי מכיוון שהקריינות נעשתה בהתנדבות, ישוב לשדר לאחר הבחירות. נוי הינו מרצה פופולארי באוניברסיטאות, מכללות ומכונים אקדמיים. הרצאותיו מקיפות נושאים רחבים ובעיקר היסטוריה ומדע.

אחדים מספריו של נוי הוסרטו ושודרו בטלוויזיה הישראלית. ביניהם ספרו "אור ואלכסנדרה" שבעקבותיו יצר חיים כאלב את הסרט "הניצחון של ברק", שבו נוי אף שיחק. נוי השתתף בעוד שני סרטים של חיים כאלב: "הפרדס של סבא" ו"גן עדן טרזין". קולו של נוי נשמע במספר סרטים נוספים ובאחדים מהם הוא משתתף כשחקן.




יצחק פרי
שתף 

יצחק פרי ז"ל נולד בירושלים, ב-3.11.37, כ"ט חשוון התרצ"ח והיה מוותיקי הקריינים ברשות השידור.

למד בתיכון הגימנסיה העברית. כבר מילדותו ניכר כישרון הכתיבה הבולט שבו ניחן. בצבא שירת ככתב צבאי בעיתון "במחנה". אהב מאוד את השפה העברית, והעמיק בנושא גם בלימודיו לתואר ראשון, בתחום המקרא, הארמית והעברית הקדומה באוניברסיטה העברית בירושלים.
היה מנחה טקסים ממלכתיים במעמד ראשי המדינה, כגון הטקס המרכזי בהר הרצל ביום העצמאות, טקס הענקת פרסי "יקיר ירושלים" וטקסים לזכר חללי קרב גבעת התחמושת.
כקריין ראשי בקול ישראל, עמד בראש חטיבת הביצוע, וניהל את מרכז ההדרכה של רשות השידור. שימש כשליח מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות הציונית בשיקאגו, ופעל רבות לעידוד העלייה.

במקביל לעבודתו בתחום הלשון העברית, עסק בגרפולוגיה וסיפק שירותי מיון מקצועי עבור גופים ציבוריים כגון חיל האוויר, משטרת ישראל, מוסדות בנקאיים וכיו"ב. היה חבר באגודה המדעית לגרפולוגיה, וערך מחקר בתחום הגרפומטריה (מדידת סימנים גרפיים בכתב היד). היה מחלוצי המומחים בחקר כתב היד והקדים את זמנו בעשור בהעברת העבודה הגרפולוגית למערכת ממוחשבת.

נפטר בגיל צעיר מאוד ממחלת הסרטן שאותה אבחן כבר בשלביה הראשוניים לפי בדיקה מיקרוסקופית של כתב ידו, במסגרת מחקר שהיה בחיתוליו.




יצחק רגר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




כרמית גיא
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




לאה פורת
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



מיכאל בן חנן
שתף 

מיכאל בן-חנן עלה לפלשתינה מגרמניה ב-1933, כמיכאל זמל (זמ"ל - ראשי תיבות זרע משבט לוי).

הוא אימץ את השם בן-חנן ב-1945 כאשר התחיל לשדר את "התעמלות הבוקר" ב"קול ירושלים". היה מפקד ב"הגנה" ובצ.ה.ל. מורה למתמטיקה, פיזיקה והתעמלות בגימנסיה העברית ברחביה. ממייסדי הגדנ"ע וחיל-המדע. לוחם בחזית ירושלים. מנהל בית-הספר אוסישקין ויו"ר ארגון מנהלי בתי-הספר הארצי.

נפטר בערב ראש-השנה תשס"א -2001. במעלה ל"הולילנד" בירושלים - נקבע רחוב על שמו: רחוב מיכאל בן-חנן (זמ"ל).

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין


 
מיכאל בן חנן

עכשיו ככה: אתם בטח זוכרים את מיכאל בן-חנן. נו, איך אפשר לשכוח?! " אז בוקר טוב לכל המאזינים, ואתם המתעמלים ? היכונו "...

 
למידע המלא



משה בן אפרים
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



משה חובב
שתף 

משה חובב נולד בירושלים והיה אחד מהקריינים הותיקים והראשונים של קול ישראל.
נחשב לקריין-על, בעל דיקציה אלוהית. משה חובב התפרסם בעיקר בקולו העמוק והיחודי ונחשב האורים ותומים של היגוי מדוייק בעברית, אשר היה מבטא את האותיות הגרוניות כהלכה.

בנוסף להיותו קריין מעולה, מילא משה חובב תפקידים ניהוליים בקול ישראל. משה היה מנהל מחלקת הקריינים בקול ישראל, מנהל חטיבת הביצוע, ואף הגיע לתפקיד הרם של מנהל קול ישראל. גם כאשר מילא תפקידים ניהוליים והפחית ממפגשיו עם המיקרופון, הקפיד מיידי פעם להתיישב ולהגיש חדשות ובעיקר את החשובות והדרמטיות.
ידוע היה אז בקרב המאזינים, שכאשר היה נשמע  ברדיו קולו העמוק והמילים שבקעו מהרדיו היו: "...כאן קול ישראל מירושלים והרי החדשות מפי משה חובב..." הבינו כולם כי "קרה משהו" !

משה חובב היה הקריין אשר קולו שיסע את דממת יום הכיפורים והודיע על פתיחת השידורים (את החדשות על פתיחת המלחמה קרא אריה גולן). משה היה גם הקריין אשר הודיע על תחילת מבצעים צבאיים רבים ולכן גם נחשב ל -"קריין המלחמות"...

היה נשוי לדרורה בן-אב"י, בתו של איתמר בן אב"י, שאביו היה אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית.

משה חובב נפטר בשנת 1987.




משה טימור
שתף 

משה (מוישיק) טימור הוא אחד הקריינים והעורכים הוותיקים ב"קול ישראל" מאז 1957.

תכניות מפורסמות בכיכובו: מחפשים את המטמון, זהירות מיקרופון (מתיחות רדיופוניות), יתוש בראש, לצון נופל על לצון, משחקי לילה, כל צבעי הרשת, בחצי היום (יחד עם ירון לונדון), במקצב יוצר, טלרדיו (ברשת א')  ועוד.

בשנים האחרונות משמש משה טימור כעורך ומגיש של תוכנית הרדיו הנוסטלגית "שישי אישי", החוזרת כל יום שישי 40 שנה לאחור.




משה מדזיני
שתף 

משה מדזיני (נולד בשנת 1879 בסיביר) הגיש פינה שבועית של 15 דקות בקול ירושלים המנדטורי שעסקה  בפרשנות על המצב בעולם. התכנית שודרה כל מוצ"ש בשעה 8.30 ונקראה "המדיניות בעולם" ולאחר מכן שונה השם ל"על המצפה".

הצלחת פינתו של מדזיני היתה מיידית ומאזיני התוכניות העבריות של קול-ירושלים ציפו מדי שבוע לדברי הפרשנות שלו, שהאירו זוויות שונות בעולם, בזירות הלחימה ובהיערכות של המעצמות הגדולות. הוא ריתק רבבות אל מקלטי הרדיו ביישוב היהודי הקטן שבטרם מדינה, ושחקני תיאטרון ידועים כדוגמת חנה רובינא באו אליו בטענות שבגללו אי-אפשר להתחיל בזמן, משום שהוא "גונב להם את ההצגה" בשיחותיו מדי מוצאי-שבת.

בערך בשבע בערב נהג מדזיני ללכת ברגל לאולפני הרדיו ברחוב מליסנדה (כיום רחוב הלני המלכה) בשמונה הגיע, ולאחר הכנות קצרות (והאזנה ל"המבדיל" של אפרים די-זהב), היה נכנס לאולפן וקורא במשך רבע שעה את פינתו, מתוך הדפים שהביא אתו. את דבריו היה מסיים במלה "שלום!", שהושמעה בקול רועם ובחיתוך הדיבור של עולי רוסיה. ה"שלום!" שלו היו מסימני התקופה וילדים נהגו לחקותו.

למחרת השידור במוצאי-שבת הופיעה הפרשנות בצורת מאמר בעיתון "הארץ" ומדי שבוע (מקיץ 1943 ואילך) גם בשבועון "הגלגל", שהוציא קול-ירושלים, שם הוכתרה בכותרת "גלגל המעשים". בדרך זו, כמעט כל מאזיני הרדיו בעברית של אותם הימים הכירוהו, ואליהם נוספו רבבות קוראים. בפרסומי קול-ירושלים הוא הוצג כ"פרשננו המדיני".

באביב 1945 יצא מדזיני לשליחות עיתונאית מטעם "הארץ" בלונדון. בשובו, בסתיו של אותה שנה, חזר לפינת הפרשנות שלו במוצאי השבתות. בקיץ 1947 נפרד ממנה, אם כי המשיך לשדר ברדיו: הוא נשלח מטעם "הארץ" וקול-ירושלים לניו-יורק, כדי לדווח משם על דיוני עצרת האו"ם שהובילו, כידוע, להחלטת כ"ט בנובמבר ולהקמת מדינת ישראל.

ב-1959 חזר מדזיני לארץ וניסה להשתלב מחדש בעבודת רדיו שוטפת. הדבר לא צלח, שכן הסגנון והקצב השתנו. מדי פעם הוא הוזמן להשתתף בדיונים מדיניים.

מדזיני נפטר בשנת 1983. 




נחמיה בן אברהם
שתף 

נחמיה בן-אברהם (1921-1979) החל לשדר ארועי ספורט עוד ב"קול ירושלים" המנדטורי, כשהעביר ב - 1947 את תיאור משחק הכדורגל בין מ.ט.ק. בודפשט לנבחרת ת"א.

המשחק הזכור ביותר שתיאר היה ישראל - ברה"מ (איצטדיון ר"ג 31.7.56) בו הפסידה אמנם ישראל 2:1, אך סטלמך הכניע את יאשין בנגיחת ראש (מ"נבדל"!) והקפיץ את רבבות הצופים במגרש ובבית. (נחמיה בן-אברהם: "אני משאיר את המקרופון לקהל !!!").  

לשמיעת האירוע

תיאורן של כל תחרויות הכדורגל הבין – לאומיות מפיו של נחמיה בן-אברהם, הנודע ביכולתו לדבר בקצב של מכונת-יריה, הרבה יותר מהר מקצב הדיבור האנושי היה מדהים. 

 

בנוסף על שידורי הספורט התמחה נחמיה בן אברהם גם בתיאור מסחרר של מטסי חיל האויר במצעדי יום העצמאות: "והנה הם המיראז'ים!! אני רואה משולש שחור בשמיים התכולים!! והופ - הם עברו !!"

 

 

 


 

 

 

 

 


 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




נעמי דליות
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.