חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 174 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: מזון ומשקה



משקאות

טרופית.
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לחצו לשמיעת הג'ינגל




יין פטישים
שתף 

 
בשנים ההם, לפני שהיין היה מקור להשתפכויות גרפומניות בענייני בוקה, נפח, אפיצות וכל השאר, היה יין עולה על השולחן לעיתים נדירות. בעיקר בקידוש של שישי, בחגים ואירועים מיוחדים היו שותים שפריץ ו"יין פטישים".

יין פטישים, בשמות כמו "פרתום", "אלמוג", "קונדיטון"  ועוד, היה יין של השנים שבהם חשבו שמה שיותר מתוק יותר טוב, ממש כמו שחשבו שכמה שהבשר נמצא יותר על האש - הוא יותר מוצלח...


 
שמו של "יין הפטישים" בא לו מהשפעתו על השותה: היין היה גורם די מהר לערפול חושים מסוים והיה מפיל על המשתמש תנומה קלה.

לאחר מלחמת ששת הימים התפתחה תודעת היין בארץ, בעיקר כיוון שהכיבוש פתח בפני הישראלי הממוצע מקורות יין נוספים מעבר ל"כרמל מזרחי".
מנזר השתקנים שליד לטרון הפך להיות פופולארי בענייני היין עבור תושבי השפלה, ומנזר קרימיזן בבית ג'אלה הפך להיות מוקד לעליית רגל לירושלמים.
 
 
 
 
 



כהיל
שתף 
"כהיל" הוא השם העברי של ה"אקווויט".

היה זה משקה שמה שאפיין אותו היה צריבה קשה של הגרון מריכוז האלכוהול הגבוה שבו.
היום אפשר היה להשתמש בחומר זה כאקונומיקה, אבל בימים ההם לפני שהגיעו לארצנו ה"שיבס" וה"רמי מרטן" ושאר העינוגים - זה מה שהיה.



מאלטון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




מוץ מוץ
שתף 

מוץ מוץ היה סירופ ממותק בטעם תפוזים בשפופרת להכנת מיץ תפוזים.

 




מין קל
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

  בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




מיץ ממותק
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




מיץ ממותק של עסיס
שתף 

 

 

לפני שהיה מגוון המשקאות העצום ממנו אנו נהנים כיום - היה מיץ ממותק של עסיס.
"כי עסיס -זה עסיס".

הטעמים היו תפוזים, אשכוליות, אננס או פטל והסירופ המתוק הזה היה בא בבקבוקי זכוכית.

 

בקבוקי מיץ עסיס הוזכרו בשיר "טנגו תורנות"  ששרה להקת פיקוד מרכז:
"...תורנות בבסיס / בקבוקים של "עסיס" / וטרנזיסטור קטן / פה מנעים את הזמן / בוא ואז תגלה/ כי באור לא מלא / אוטוטו המוראל כבר עולה - עולה!!!...".

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




מיץ סנפרש
שתף 

את מיץ תפוזים "פרדס"אפשר היה למצוא בבקבוקים של 630 מי"ל, או בקיוסקים ב - 330 מ"יל.

 
לתולדות הפרדסנות בארץ ישראל

האם הייתם מאמינים אם הייתי אומר לכם שכל תעשיית הפרדסנות לדורותיה בארץ ישראל הינה תולדה של נס? קראו כאן. אכן סיפור מופלא...

 
למידע המלא




מיץ ענבים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




מיץ פז
שתף 

                           

 

מיץ פז היה משקה מיץ תפוזים בבקבוק אישי בעיצוב גוצי וקטן, ובבקבוק גדול  יותר כמהדורה משפחתית.
מיץ זה יוצר על  מפעל יפ-אורה (יפאורה) ברחובות, שהיה מפעל פרי ההדר הראשון בישראל. 

את הלוגו המפורסם של מיץ פז עיצב ראובן דיין -דויטש בשנת 1933, וסיסמת הפרסום של מיץ זה הייתה במשך שנים רבות: "בלי מיץ פז - אני לא זז!". 

מיץ פז ההסטורי יוצר לראשונה ב- 1933 באמצעות 20 מסחטות ידניות, בתוך מבנה היקב ברחובות. המיץ היווה את מוצר הדגל בימי היישוב היהודי בארץ ישראל.

בתחילת דרכו נתקל המפעל החלוצי בקשיים, ורק ב- 1938 התחיל לראות הצלחה ומכר 155 טון מיץ פז ברווח של 1,000 לירות ישראליות. בתקופת מלחמת העולם השנייה שווק המשקה באמצעות קנטינות של השקם הבריטי ברחבי המזרח התיכון ועם ההכרזה על מדינת ישראל הוא חולק חינם לחוגגים ברחובות והסביבה. 


וגם בשנים לאחר הכרזת המדינה שתינו את המיץ פז הזה בלי סוף,  כי הרי ב"...תפוזים יש ויטמינים וזה טוב לגוף..." עד שהתברר שלא מיץ ולא "בטיח", היה במיץ פז הזה כמה אחוזי מיץ משוחזר בלבד, וכל השאר חומרי טעם ריח וצבע. הארץ רעשה וגעשה, שהרי בזמנים ההם לא היו פרשיות שחיתות ומרמה לרוב כמו היום. כולם דיברו על ה"מיץ המזויף" ונעשו ניסיונות נואשים של היצרנים להציל את המצב בעזרת מסע פרסום חדש עם ההבטחה ש"המיץ לא מזוייף". זה לא עזר וזמן  לא רב לאחר שהתפוצצה השערורייה בעניין המיץ פז הזה -  יצורו הופסק.

 

 
לתולדות הפרדסנות בארץ ישראל

האם הייתם מאמינים אם הייתי אומר לכם שכל תעשיית הפרדסנות לדורותיה בארץ ישראל הינה תולדה של נס? קראו כאן. אכן סיפור מופלא...

 
למידע המלא

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"...שתו מיץ לחיזוק השפיץ... כך הוא צעק בקול גדול, דבר שגרם לקהל אנשים להתקרב לעבר הדוכן המוצרים...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע




מיץ פרימן
שתף 

סירופ מתוק להחריד שאותו היינו מדללים במים ושיוצר ע"י פרימן שהתחרה במיץ הממותק של עסיס.

 

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.