חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 169 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




עיתונים ושבועונים

הפועל הצעיר
שתף 

 ''הפועל הצעיר'' נוסד ב - 1906 כבטאון מפלגת ''הפועל הצעיר''.
עורכו הראשון היה יוסף אהרונוביץ.
משנת 1930 היה זה השבועון המדיני והספרותי של מפלגת פועלי ארץ ישראל - מפא''י (שחברה עם אחדות העבודה ב - 1968 והקימה את מפלגת העבודה).
"הפועל הצעיר" הופיע כל שבוע עד שנת 1970 ונסגר כאשר העורך ישראל כהן יצא לגימלאות. בשבועון התפרסמו סיפוריהם ומאמריהם של הפילוסוף ש.ה.ברגמן והסופרים דבורה בארון וס.יזהר ועוד, דיווחים שבועיים מהכנסת של ישראל ישעיהו, מאמרים מדיניים וכלכליים ומידע שוטף על הפעילות בסניפי המפלגה.
 

נ.ב.: שימו לב לאזהרה בתחתית המודעה המצ"ב...

חלק מעורכי וכותבי העיתון, כמו יוסף חיים ברנר ואחרים התגוררו בבנין בנווה צדק בתל אביב -יפו הידוע בשם "בית גוטמן".




הצבי
שתף 

 

"הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית, בשנת 1884, והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915). בתחילה רצה בן יהודה לקרוא לעיתון "האור", אבל הוא לא הצליח לקבל רישיון לשם זה. השם "הצבי" נלקח משמו של בעל הרישיון להוצאת העיתון יצחק הירשנזון (הירש=צבי).

במסגרת ניסיונו של בן יהודה לשנות את שם העיתון יצא כתב העת מאוקטובר 1890 ועד מאי 1893 בשם "האור" ומעליו נכתב "הוספה להצבי". לאחר שהשלטונות זיהו את המעשה חזר שם כתב העת לשם "הצבי" ובו הופיע ממאי 1893 ועד אפריל 1901, מועד בו נסגר זמנית.

בין השנים 1908-1902 היה העיתון סגור ובמקומו הוציא בן-יהודה את כתב העת "השקפה".

בתחילה הופיע "הצבי"  כשבועון, וב-28 בספטמבר 1908 הפך לעיתון היומי הראשון בארץ ישראל. נודע כ"עיתון לחדשות, ספרות, מדעי הלשון וענייני המדינות". בעיתון לחם בן יהודה נגד כספי החלוקה, פעל למען עבודת האדמה והיישוב החדש, ופרסם את מילותיו החדשות.

בשנתו הראשונה של העיתון לקחו בו חלק יעקב יהודי, דוד ילין, הרב סולימאן מני, יחיאל מיכל פינס, משכילי היישוב הישן דוד בוימגרטן (ירושלים) ומאיר טויבנהויז (צפת), וכן ישראל בלקינד וחיים חיסין (ראשון לציון), מרדכי לובמן (ראש פינה ויסוד המעלה) ועוזר דב ליפשיץ (יפו). מאמר פרי עטו של האחרון הצית מלחמה כנגד העדה הספרדית, שבסופה הוחרם  על ידה.

רבני ירושלים החרימו את העיתון ואסרו לקרוא בו, ואף הלשינו לשלטונות הטורקיים כי העיתון מטיף למרד. בעקבות זאת נסגר העיתון, ובמשך כמה שנים ראה אור בשם עיתון "האור". בסופו של דבר, בעזרתו של הברון רוטשילד הצליח בן יהודה לאשר את הוצאתו מחדש.

העיתון עורר מהומה גדולה וחרם על בן יהודה כשכתב בו שאין על איכרי המושבות לקיים את שנת השמיטה, משום הפגיעה הקשה שתיגרם לפרנסתם.

בגלגוליו השונים של העיתון כתבו בו גם זאב יעבץ, דוד יודילוביץ, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ישראל זנגוויל, אברהם לודוויפול, אהרן ליבושיצקי, מקס נורדאו, נחום סלושץ, יוסף קלוזנר, מנדל קרמר ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. גם אשתו של בן יהודה חמדה ובנו איתמר לקחו בו חלק פעיל. כאשר יצא הגיליון היומי הראשון של העיתון, בשנת 1908, הופיעו בו בין היתר מאמרים משל יהושע ברזילי‎, ארתור רופין וא"ד גורדון.




הצופה
שתף 

 

 

 

 

 

עיתון יומי דתי, שנוסד בשנת 1937 ע''י התנועה העולמית של ''המזרחי''.

מייסדו ועורכו הראשון של ''הצופה'' היה מאיר בר-אילן (ברלין), שהיה ממנהיגי ''המזרחי'', ועל-שמו נקראת גם אוניברסיטת בר-אילן.
בשנים תרצ''ז-תרצ''ח (1938-1937) היה שותף בעריכה יהושע רדלר-פלדמן, הידוע בכינויו ''ר' בנימין''. (ר' בנימין היה פעיל בעת ובעונה אחת גם ב''מזרחי'' - שהייתה אז מפלגת-מרכז דתית מתונה, נוטה לפשרות מדיניות וגם ב''ברית שלום'', שביקשה דרך להתפייסות עם הערבים, והאמינה בצורך להקים בארץ מדינה דו-לאומית, שמספר תושביה ומוסדות השלטון שלה יהיו תמיד 50% יהודים ו-50% ערבים)..

  

מקובל לראות ב''הצופה'' את בטאון המפד''ל.
בעשור האחרון התאחד עם העיתון ''מקור ראשון'', ונקרא עכשיו ''מקור ראשון - הצופה''.

כיום ניתן להגדירו מבחינת השקפותיו כעיתון דתי, נאמן לרבנות הראשית, תומך ב''גוש אמונים'', דוגל בשלמות-הארץ ובהתנחלויות.




הצופה לילדים
שתף 

"הצופה לילדים'', שבועון לילדים ונוער, נוסד בשנת 1947 ע''י המפד''ל (שנקראה אז ''המזרחי והפועל המזרחי''). היו בו סיפורים ורשימות חינוכיות לילדים על אישים ומאורעות בתולדות עם ישראל ועל מסורת ישראל ודוגמאות להתנהגות דתית וחברתית טובה.
עיתון ילדים זה היה המקבילה של "הארץ שלנו", אלא שהוא נועד לבני הגיל הרך מקרב ההתישבות הדתית. עיתון זה מופיע היום בתור מדור בעיתון "הצופה".

בשנות ה-50 התפרסמה ב"הצופה לילדים" סדרת סיפורים, שקובצו אח"כ לספרים, בשם "עלילות ילדי העיר העתיקה". היתה זו מן גירסה של "חסמבה" לדתיים, על חבורת ילדים הנלחמים באויבי ישראל. אלה, מן הסתם, אבותיהם הרוחניים של "נוער הגבעות"...




הצפירה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




הקול
שתף 

עיתון מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים 1949 - 1967.




השבוע
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




השדה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




השומר הצעיר.
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




השופר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




השחמט
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




השילוח
שתף 

השילוח (ובשמו הרשמי: ה?ש???ל?ח?: מכתב-עתי חדשי למדע, לספרות, ולענייני החיים) היה ירחון עברי שנוסד בשנת 1896 באודסה על ידי אחד העם, והוצא לאור בברלין. בשנת 1920 הועבר העיתון לירושלים, שם פעל עד 1927. בכתב העת פורסמו מאמרים בנושאי ציונות ובעיקר דעות של הציונות הרוחנית, מאמרים בנושא היסטוריה של עם ישראל ויצירות ספרותיות. הנדבן קלמן זאב ויסוצקי, שהיה קשור ביותר לאחד העם, תמך כספית בכתב עת זה.




השקפה
שתף 

השקפה היה כתב עת שיצא לאור על ידי אליעזר בן יהודה בין השנים 1908-1896 (עם הפסקה של שנה וחצי בין אמצע 1900 ועד 1902). עיתון זה היה קשור לעיתונו העיקרי של בן יהודה "הצבי".

בין השנים 1896 ועד אמצע 1900, שימש ה"השקפה" כמוסף שנשלח ליהודי התפוצות וכלל בתוכו מאמרים מעיתון "הצבי". כל גליון כלל בין 8 ל-16 עמודים והופץ אחת לשבוע או שבועיים. בין משתתפי העיתון היה הפובליציסט ראובן בריינין.

בשנת 1902 נסגר עיתון "הצבי" וה"השקפה" החליפו כעיתונו של בן-יהודה. בתקופה זו שונה אופיו של כתב העת, הוספו מאמרים פוליטיים שנכתבו על ידי בן יהודה והורחב החלק הספרותי. מינואר 1902 עד מאי 1904 הופיע כתב העת בתדירות של פעם בשבוע. מיוני 1904 ועד ספטמבר 1908 הפך לדו-שבועון. בתקופה זו גודל כתב העת נע בין 8 ל-12 עמודים. ב-28 בספטמבר 1908 חזר בן-יהודה להוציא לאור את עיתון "הצבי". כתב העת "השקפה" הפסיק את פעילותו.

כתב העת פרסם יצירות של חמדה בן יהודה ושל איתמר בן אבי והרבה לעסוק בהרחבת השימוש בשפה העברית ובתופעת הירידה מארץ ישראל.




התור
שתף 

שבועון תנועת מזרחי, יצא לאור ב שנות ה-20 בעריכת  הרב י.ל. הכהן פישמן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




התעשיה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




התקופה
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



התשבץ החדש
שתף 

תשבצים היו מאוד פופולאריים בזמנים ההם, אולם נראה שבשנות השישים המאוחרות הם היו פופולאריים מתמיד. יצאו אין ספור של חוברות תשבצים, עוד לפני שהגיעו לעולם תשבצי היגיון וכל מיני חידונים עם "קלוץ-קאשס" (שאלות מהתחת...). חוברת התשבצים הפופולארית ביותר נקראה "התשבץ החדש", בעיקר כיוון שהיא הכניסה חידוש מרענן שהיה שונה כל כך מהאחרים: "התשבץ החדש" היה מדרג את רמת הפותרים. הפותרים היו שולחים את פתרונות חלק מהתשבצים למערכת, המערכת של "התשבץ החדש" הייתה בודקת את הפתרונות ומעניקה לבעליהם ניקוד, שהיה מצטרף לניקוד של השבוע שעבר. הדף האחרון של "התשבץ החדש"היה מכיל כל שבוע את שמות 100 הראשונים. ואנשים קנו את החוברת הזאת כמו משוגעים, ישבו שעות לפתור את התשבצים, שלחו בדואר את הפתרונות למערכת והמתינו בקוצר לוח לדירוג השבועי. המדורגים במקומות הראשונים זכו כל שבוע בפרסי ספרים.




זאת הארץ
שתף 

דו שבועון של התנועה למען ארץ ישראל השלמה, שהחל לצאת עם הקמתה של התנועה לאחר מלחמת ששת הימים.





זו הדרך
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 




זמנים
שתף 

"זמנים - שרות נאמן - אינפורמציה מהארץ ומהעולם" היה העיתון היומי של המפלגה הפרוגרסיבית.

המפלגה הפרוגרסיבית הוקמה על ידי עולים מהונגריה, מרומניה ומייקים. היא הייתה מפלגתם של הסוחרים והעוסקים הזעירים, לימים התאחדה עם מפלגת "הציונים הכלליים" והוקם האיחוד הליברלי שהתאחד עם חרות בהקמת גח"ל - גוש חרות - ליברלים.

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




זרעים
שתף 

בטאון תנועת בני עקיבא.




חבצלת
שתף 

 

"חבצלת" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1868-1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.
העיתון כונה "מכתב עתי", משום שהמילה העברית "עיתון" טרם הומצאה. הוא יצא בערך פעמיים בחודש.

העיתון נוסד כמתחרה ל"הלבנון", שהיה עיתונם של אנשי היישוב הישן הפרושים, בעוד החבצלת ייצג את קולם של החסידים ובמידה מסוימת גם הספרדים בירושלים.

הדפסת העיתון נפסקה לאחר גיליונו החמישי, במקביל לסגירת "הלבנון" (שנפתח מחדש זמן קצר לאחר מכן, בפריז), וחודשה רק חמש שנים מאוחר יותר. לאחר חידוש הופעתו (בשנת 1869) נוספה מעל הכותרת הראשית הסיסמה "מבשרת ציון", ולאחר 25 גליונות הפך לשבועון.

לעיתון הייתה מגמה ברורה להשרות תחושת ביטחון ושגשוג ולמשוך מתיישבים לארץ ישראל, כך התפרסמו סדרת סיפורי מסע בארץ של יהושע ילין (החל מגיליון 19 של שנה ב'), מאמרים מאת הרב יהודה אלקלעי בזכות מצוות יישוב ארץ ישראל ופולמוס חריף כנגד אהרן יהודה לייב הורוביץ, שהטיף ליהודים להגר לארצות הברית וכנגד האפליה בחלוקה.
עם הכותבים הקבועים בעיתון נמנו אברהם לונץ, שלמה בובר, אברהם בר גוטלובר ועוד. חלקם לא היו תושבי הארץ, ושלחו כתבות מחו"ל.

ב - 1882 הפך אליעזר בן יהודה לעורך בפועל. בתקופה שבין השנים 1882-1883 נלחם העיתון בראשות בן יהודה נגד חברת כי"ח ופקידי הברון רוטשילד שעיכבו, לדעתו, את פיתוח הארץ בדרך הנאותה של עמל עצמאי של יהודים, ונגד המיסיון שפעל בקרב עולי העלייה הראשונה מרוסיה. כמו כן נשא את דגל החייאת השפה העברית. בשנת 1883 מינה פרומקין את יעקב גולדמן לעורך, ובן יהודה פרש לערוך את "הצבי", והקו הלוחמני של העיתון התמתן. לצוות הכותבים הצטרפו אלעזר רוקח (נכדו של ישראל ב"ק), נפתלי הרץ אימבר (מחבר "התקווה"), יעקב אורנשטיין, דוד ילין, הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'יל, ר' יחיאל מיכל פינס, יוסף ריבלין ועוד. העיתון הפך מקורב לחרדים בירושלים ולביטאונם. כך יצא העיתון כנגד האבל הלאומי על מותו של בנימין זאב הרצל. לאחר דעיכתו של העיתון נוסדו בירושלים עיתונים אחרים, כגון "מוריה" ו"דואר היום".

העיתון היה העיתון העברי הראשון בארץ-ישראל שיצא לאור למשך תקופה ארוכה - יותר מארבעים שנה. לזכרו נקרא רחוב במרכז ירושלים סמוך לכיכר ציון רחוב החבצלת.

 

מצגת:

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.