חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 155 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

אבי טולדנוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אבי עופריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



אבנר גדסיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אבנג גדסי בשיר "נפרדנו כך"

אבנר גדסי נולד ב-24 במאי 1952 בשכונת התקווה, בתל אביב.

הוא התחיל לשיר בשנות ה-70 באירועים משפחתיים ובבתי כנסת.
ב-1970 זכה בתחרות כשרונות צעירים של עיר הנוער, וב-1972 הוציא את תקליטו הראשון, "נפרדנו כך". במהלך מלחמת יום כיפור הופיע גדסי מול החיילים בגולן.
עד היום הופיע יחד עם זוהר ארגוב, חיים משה ושימי תבורי, והוציא תשעה תקליטים.

אלבומים

  • דף חדש
  • הגברים בוכים בלילה
  • יש מסיבה עם אבנר גדסי
  • מנגן ושר
  • נפרדנו כך
  • שרים גדסי
  • אתה לי ילד



אהובה עוזריהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אהובה עוזרי נולדה ב - 1949בשכונת כרם התימנים שבתל אביב.
אביה עלה ארצה מתימן ואילו אמה עלתה מאריתריאה שבאפריקה. כבר כילדה קטנה בלטה אהובה מאוד כמקוננת בטקסי אזכרה לנפטרי השכונה.

ב-1968 פגשה במוזיקאי ההודי ראווי שנקר, שלימד אותה לנגן על בולבול טרנג, כלי פריטה הודי שעוזרי הייתה ונשארה האישה היחידה בארץ שיודעת לנגן בו.
ב-1975 יצא לאור אלבומה הראשון של עוזרי, "היכן החייל". האלבום כלל שירי אהבה, שירי קינה ושירים בעל גוון מסורתי, אך זכה לעיקר תשומת הלב בזכות שיר הנושא שלו, "היכן החייל", שנכתב בהשראת שכנתה בכרם התימנים שקוננה על בנה החייל שנעדר במלחמת יום כיפור.
 
אלבומה הראשון הספיק כדי למצב אותה כיוצרת וזמרת מוערכת ולא כתופעה חולפת ובעיקר בזכות העובדה שאת כל שיריו כתבה, הלחינה, שרה, עיבדה וניגנה.
עקב התחושה שההתעסקות בשירי שכול ועצב מביאה עליה רוחות רעות, היא פרשה מהופעות והקלטות בשנת 1982. בתקופה זו שבה לעבודת נעוריה כטבחית במסעדת גמליאל בשכונת כרם התימנים, ובין השאר גם לימדה מוזיקה ופיתוח קול.
בין תלמידיה היה גם הזמר זוהר ארגוב. אהובה השקיעה שעות רבות בפיתוח קולו ובעיצובו כזמר.
ב-1993 שבה להקליט חומרים מוזיקליים.
במהלך שנת 2000 אובחן אצל אהובה עוזרי סרטן בגרון והיא נאלצה לעבור ניתוח לכריתת מיתרי הקול.
עוזרי ניגנה על בולבול טרנג עם להקת הדג נחש בשירם "שירת הסטיקר".
ב-2008 הוענק לעוזרי פרס על תרומתה היחודית לזמר העברי מטעם אקו"ם.

אהובה עוזרי הינה מעמודי התווך של הזמר הים תיכוני הישראלי. היא תמכה, עודדה וקידמה זמרים ויוצרים אחרים אהובה אחראית גם להצלחתו של רון שובל, עודדה אותו לפתח קריירה בתחום המוסיקה ולקחה אותו להופעות עוד בהיותו בן 10. בלחניה הרבים השתמשו דקלון, להקת העוד, יואב יצחק, נתי לוי, שרית חדד, אייל גולן, ועוד רבים אחרים.
אהובה עוזרי ידעה להשתלב גם בסגנונות אחרים ומגוונים של המוסיקה, ועוררה עניין בזמרים שאינם מהמוזיקה המזרחית, וכך פנתה אליה יהודית רביץ, למשל, וגם להקת "הדג נחש", ששיתוף הפעולה עימם הדהים רבים בתקשורת.
אהובה עדיין תומכת בזמרים חדשים ומעודדת אותם בתחילת דרכם.

אהובה עוזרי נפטרה ב 13.12.2016




אופירה גלוסקאהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אושיק לויהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אושיק לוי בשיר "הבלדה לשוטר"

 

לאחר שירותו הצבאי הקים אושיק לוי את להקת "רביעיית הטיילת", יחד עם גבי ברלין, חדוה עמרני ודוד טל.
בסוף שנות השישים היה חבר ב"שלישיית התאומים" יחד עם חנן גולדבלט ופופיק ארנון.
בשנת 1971 הוציא את אלבום הבכורה שלו, "קצת שקט", שהתאפיין בסגנון של פופ ורוק רך וכלל את הלהיט "חוזה לך ברח" (רוטבליט / חנוך). באותה שנה ביצע לוי את השיר "בלדה לשוטר" (מנור / הירש) מהסרט "השוטר אזולאי", שהפך ללהיטו הידוע ביותר. שיר נושא לסרט נוסף, "עיר מקלט" (מנור / הירש)  שנה לאחר מכן שר לוי לסרט הקולנוע "כץ וקרסו".
אלבומו השני, בשם "אושיק לוי" (1973), כלל את השירים שהפכו למזוהים עמו עד היום: "זה מכבר", "אגדת דשא", "יונתן סע הביתה" ו"ניגון עתיק". באלבום השתתפו טובי המוזיקאים של התקופה: ריקי גל, מתי כספי, רותי נבון, קובי אושרת, להקת שוקולד מנטה מסטיק, חנן יובל ועוד.
בשנת 1976 הוציא בשיתוף עם הפזמונאי והמפיק נפתלי אלתר, תקליט בשם "איפה טעינו", בו נכללו השירים "איפה טעינו" ו"זכרון יעקב".
לאחר מכן לקח לוי הפסקה ארוכה מהקלטות והופיע במופעים שונים ובתוכניות טלוויזיה ("בלי סודות").
ב - 1985 יצא האלבום "לילות שרב" בו נכלל הלהיט "כמו בסרט".
ב - 1990 הוציא את האלבום "בקצה ילדות", ששיריו נכתבו על פי מנגינות ספרדיות שלוי זכר מילדותו, בהם היו "בקצה ילדות" ו"יד קטנה".
אלבומו "לפעמים" (1995) הורכב משירי ילדים של יהודה אטלס.
בשנת 2002 יצא האלבום "אושיק לוי וחברים בהופעה חיה", בה ביצע לוי דואטים לשיריו עם אמנים שונים, בהם עם מיכה שטרית ב"יונתן סע הביתה" ועם אסף אמדורסקי ב"זה מכבר".
בשנים 2006 ו-2007 שיחק בסדרת הטלוויזיה "השיר שלנו", בתפקיד הרמטכ"ל.
בשנת 2007 הצטרף לטלנובלה של HOT "בובות".
לוי הוא אחיו של הזמר לוליק לוי.

אלבומים

  • עם רביעיית הטיילת
  • רביעיית הטיילת (1964)
  • עם שלישיית התאומים
  • הערב יוצאים (1966)
  • רבותי פצצה (1969)
  • רבותיי פצצה - שירים ומערכונים (הוצאה מחודשת, 2003)

 

אלבומי סולו

  • קצת שקט (1971)
  • אושיק לוי (1973)
  • איפה טעינו (1976)
  • חדש ו"קצת ישן" (1979)
  • לילות שרב (1985)
  • בקצה ילדות (1990)
  • קצת שקט + (תקליטור, 1991)
  • אושיק לוי (תקליטור, 1992)
  • לילות שרב (תקליטור, 1993)
  • לפעמים, לא בכוונה (1995)
  • איפה טעינו (תקליטור, 1997)
  • אומר שירו בשקט (2005)


הופעות

  • אבל כולם - אושיק לוי וחברים (2003)

 

אוספים

  • זה מכבר (1998)



אחרית הימיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אחרית הימים הייתה להקת רוק ישראלית שפעלה בין השנים 1971 - 1972.
היא הייתה להקה חלוצית בחיבור בין טקסטים גבוהים בעברית לבין רוק, ובקירוב הרוק הישראלי לסטנדרטים של הפקה וביצוע שהיו דומיננטיים במוזיקה הבינלאומית באותן שנים. חבריה היו זהר לוי, גבי שושן, אלי מגן, יצחק קלפטר ומירי אלוני.

המתופף והמלחין זהר לוי הקים באוגוסט 1971 את להקת "אחרית הימים" עם שילוב של יוצאי להקות צבאיות ולהקות קצב. זהר לוי עצמו היה כבר אז אחד המוזיקאים הבולטים בפופ הישראלי לאחר שהנהיג בסוף שנות ה-60' את הרכב "זהר השביעי", ניגן בהקלטות של "החלונות הגבוהים", ו"השלושרים" והיה חבר בלהקת "כיף התקווה הטובה" לצד ג'וזי כץ, חנן יובל והגיטריסט שלמה מזרחי.

באותן שנים הרבה לוי לשתף פעולה עם התמלילן והמחזאי חנוך לוין ("מצילתיים", "אני בדרכי למוסד הסגור") וב-1970 הלחין את כל שירי המחזה השערורייתי של לוין "מלכת אמבטיה".

לאחר שפרש מ"כיף התקווה הטובה" בעקבות חילוקי דעות בינו לבין כותב החומר של הלהקה שמוליק קראוס, פנה לוי להקמת להקה משלו. הוא צירף אליו פליט נוסף מ"כיף התקווה הטובה" - נגן הבאס והזמר אלי מגן ואת הגיטריסט יוצא "הצ'רצ'ילים" ו"הסגנונות" יצחק קלפטר. באותו הזמן קלפטר שירת עדיין בצבא (בצוות הווי סיני), ולוי ומגן המתינו חודשיים לשיחרורו מתוך מחשבה לעבוד יחד בהרכב של שלישייה. רביעית להצטרף הייתה הזמרת מירי אלוני. כוכבת להקת הנח"ל ("שיר לשלום", "הבן יקיר לי אפרים"), פנתה אל זהר לוי בבקשה שיכתוב לה שירים, ולאחר ששמעה על רעיון הלהקה הציעה את עצמה כזמרת מובילה והתקבלה. לאחר זמן קצר של חזרות צורף גם הזמר והגיטריסט יוצא להקות הקצב גבי שושן, לשעבר חבר שלישיית השוקולדה שזכה שנה קודם לכן לתהילה כשמילא את תפקיד ברגר במחזמר "שיער".
אלוני שהסתייגה מהצליל הכבד של "אחרית הימים", פרשה עוד לפני שנשלמו הקלטות האלבום והשתתפה רק במעט מהופעותיה של הלהקה.

בשנת 1972 הלהקה צברה תארים רבים כגון: להקת השנה בשידורי ישראל, להקת השנה בגלי צה"ל, להקת השנה של שבועון "להיטון" ופרס "כינור דוד".

למרות איכויותיה הגבוהות של הלהקה, היא לא הצליחה למשוך קהל ולכן החליטה להתפרק.
אריק איינשטיין ניסה באותה תקופה להציל את הלהקה בכך שהזמין אותה להופיע במשותף עמו, במופע בו תופיע הלהקה לבד וכלהקת הליווי שלו. לאחר חצי שנה ירד המופע מהבמה, לאחר שנחל הפסדים כספיים.
למרות פעילותה הקצרה של הלהקה (התפרקה ב - 1972) וכשלונה המסחרי, היא הותירה להיטים רבים כמו "פתחי לי את הדלת", "העץ הוא גבוה" ו"יש לי יום הולדת" בהשתתפות אריק איינשטיין וצבי שיסל בקולות.

חברי ההרכב

  • זהר לוי - תופים
  • גבי שושן - זמר, גיטרה
  • אלי מגן - בס
  • יצחק קלפטר - גיטרה, זמר
  • מירי אלוני - זמרת

 

רשימת שירי האלבום

  • אין מקום לשניים על עמוד חשמל (חנוך לוין / אחרית הימים) 
  • העץ הוא גבוה (חנוך לוין / אחרית הימים)
  • הנסיכה (דליה רביקוביץ / אחרית הימים)
  • פתחי לי את הדלת (עמוס קינן / אחרית הימים)
  • התעמלות בוקר (חנוך לוין / אחרית הימים)
  • תחת עץ האקליפטוס (חיים חפר / אחרית הימים)
  • חייו ומותו של מר גוסקין (חנוך לוין / אחרית הימים)
  • יש לי יום הולדת (יעקב רוטבליט / אחרית הימים)



איזולירבנדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אילי גורליצקיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אילי גורליצקי נולד ב - 14 ביולי 1935 שחקן וזמר ישראלי, חבר בסגל השחקנים של התיאטרון הקאמרי.
גורליצקי התפרסם במיוחד בתפקידו במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", לצדם של יונה עטרי ורחל אטאס. גורליצקי מתעסק גם בפילוסופיה, וכתב שני ספרי פילוסופיה.
 
ב - 1957 גורליצקי החל את הקריירה שלו  בלהקת פיקוד המרכז, כסולן בה ביצע את השיר "הזקנקן".
לאחר שהשתחרר מהצבא, הצטרף לתיאטרון הקאמרי ונחשב לאחד מהבולטים שבשחקניו הצעירים. גורליצקי שיחק במספר הצגות של התיאטרון בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, כמו "הלילה ה-12" של שייקספיר ו"כנרת כנרת" של נתן אלתרמן. באותה תקופה היה נשוי לשחקנית גילה אלמגור.
ב - 1964 העלה הקאמרי את המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שזכה להצלחה גדולה והפך את שחקניו הראשיים לחביבי הקהל.
ב - 1965 בעקבות הצלחת המחזמר, העלו עטרי וגורליצקי את המופע "שוק המציאות" שהיה מבוסס על שירים של נתן אלתרמן שהולחנו בידי סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר. המחזמר הוליד ביצועים מצליחים לשיריו של אלתרמן, כגון: "לימון וצלחת" ו"בכל זאת יש בה משהו".
ב - 1967 השתתף בסרטו עטור השבחים של אורי זהר, "שלושה ימים וילד".
מאז הופיע גורליצקי בכמה מופעי ריוויו שזכו להצלחה רבה, כמו "זהו בידור" שכלל שירים ממחזות זמר מפורסמים.
ב - 1981 השתתף במחזמר "ברנשים וחלומות" אשר כלל אף הוא שירי מחזות זמר שונים והופיעו בו גם ירדנה ארזי, ששי קשת, שולה חן, חנה לסלאו, עירית ענבי ואחרים.
כאשר הוקם ארגון אמ"י בתחילת שנות השמונים, מונה גורליצקי למנהלו הראשון. כיום הוא מנהל את חברת "אשכולות" האחראית על חלוקת תמלוגים לאומנים מבצעים שהוקמה ביוזמת גורליצקי וששי קשת (שאתו שיתף גורליצקי פעולה גם בתחום האומנותי).
בשנות השמונים הנחה בטלוויזיה את סדרת התוכניות "מדע פופולרי".
אילי גורליצקי הנו אחד האנשים הנדירים בעולם שליבם נמצא בצד ימין של גופם, במקום בצד השמאלי.
 
אילי גורליצקי בשיר "שיר הסנדלר"



אילן ואילניתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה. 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 אילן ואילנית בשיר "רינגולי"

 

אילן ואילנית בשיר "בשנה הבאה"









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.