חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 164 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

רומן שרוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

רומן שרון ז"ל נולד בוורשה שבפולין ב- 5 בפברואר 1951 לרודולף וכריסטינה-סטפה בשם רומן צ'רנר. כשהיה בן חמש שנים עלה עם משפחתו לישראל. המשפחה קבעה את מושבה בחולון. כדי לסייע בכלכלת המשפחה, החל להופיע כשוליית-קוסם לצדו של אביו כבר מגיל תשע. באותן שנים התחיל גם לשיר ולמד לנגן בגיטרה בקונסרבטוריון למוזיקה בתל אביב, בעידודה של הזמרת רחל אטאס.

שרון גויס לצה"ל במחצית פברואר 1969, ושירת בלהקת חיל התותחנים, שם שימש גם כסולן. הוא נחשב לאחד הכוכבים הגדולים שיצאו מהלהקות הצבאיות בתחילת שנות ה-70.

בפברואר 1972, משסיים את שירות החובה שלו, פתח שרון בקריירה של זמר. הוא השתתף בפסטיבלים, הוציא תקליט שנקרא בפשטות "רומן שרון" (שהוא למעשה אלבום הסולו היחיד שלו), והשתתף וכיכב בהצגה המוזיקלית "לילי גם" לצד מרגלית צנעני ויזהר כהן בתיאטרון חיפה. לשרון צפוי היה עתיד מזהיר.

במלחמת יום הכיפורים הצטרף ללהקת הווי של צה"ל והופיע עמה ביחידות שונות. ביום 6 בפברואר 1974 בהיותו באזור בלוזה שבסיני, בדרכו למסיבה ביחידה צבאית אחרי אחת ההופעות, נהרג שרון בתאונת דרכים. הוא הובא לקבורה בחלקה הצבאית של בית העלמין קריית שאול.

 

בשנת 2001, הוציא אילן בן שחר אוסף כפול לזכרו. האוסף, שכלל גם בונוסים (חוץ מתקליטון בו הוא מבצע גרסאות כיסוי לשירי כוורת) כלל שיר בשם "נשארה לי מנגינה" (שייתכן שלא הספיק להקליט) שביצעו להקת האחים והאחיות.




רותי נבוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 


רותי נבון נולדה ב - 1951.

את שירותה הצבאי היא עשתה בצוות הווי פיקוד הדרכה בתוכנית שמח בלב (1971), ובלטה בשירים "איש קטן" וכל מה שרציתי.
כוכב הלהקה יוני נמרי הפך לבן זוגה לתקופה זו. כבר אז ניתן היה להתרשם מקולה הייחודי ומההגשה המרשימה עתירת האנרגיה של נבון.
ב - 1972 עם שחרורה מהצבא, היא השתתפה במחזמר "אל תקרא לי שחור"שעסק בהפליית האפרו-אמריקאים בארצות הברית, לצידם של עוזי פוקס, דודו זר, אברהם פררה ועוד.
הפקה זו נחלה הצלחה רבה, ונבון ביצעה בה את השירים שלגיה ו"בסי סמית" ובלטה בשירים כמו "יום יבוא" ו"קליפסו בשחור לבן".
בעקבות הפקה זו נבון זכתה לפופולריות רבה והחלה לפתח קריירה עצמאית.
ב - 1973 היא הקליטה את "בין האצבעות" שהלחין עבורה צביקה פיק במיוחד.
היא גם ביצעה איתו את הדואט "הרקדן האוטומטי".
באותה השנה היא הייתה אמורה להופיע בפסטיבל הזמר והפזמון ולבצע את השיר "נצח ישראל לא ישקר" העוסק בגיבוריו של ארגון ניל"י. זמן קצר לפני הפסטיבל נפצעה נבון בתאונת דרכים ולא זכתה להופיע בפסטיבל. את השיר ביצעו באותו הערב שתי השלישיות שהיו אמורות ללוות אותה "שוקולד מנטה מסטיק" ו"אף אוזן גרון", אך בתקליט של הפסטיבל נבון היא המבצעת הראשית.
לאחר הפסטיבל ניסתה נבון את מזלה בארצות הברית, אך חזרה במהרה לישראל. היא המשיכה להקליט בארץ שירים שהפכו ללהיטי ענק כמו "גשם בעיתו" ו"חשמל בכפות ידיך", והשתתפה בפסטיבל שירי ירושלים בשיר "על חומותיך ירושלים" שהלחינה נורית הירש למילים מתוך המקורות.
ב - 1974 הוציאה נבון את אלבומה הראשון שאיגד כמה מלהיטיה הראשונים לצד שירים כמו "אולי מחר", "רוצה ולא מוצאת" ו"אנחנו רק שניים", ושני שירים באנגלית שהקליטה כסקיצות לנסיעה לארצות הברית.
באותה השנה היא הקליטה את שירו של חיים נחמן ביאליק "שבת המלכה" לאלבום ותוכנית טלוויזיה שהוקדשו לשיריו. נבון החלה שוב לנסות את מזלה מעבר לים, וחילקה את זמנה בין ישראל ובין הופעות בפני קהילות יהודיות בחו"ל. היא הצטרפה לצוות התוכנית "ראש כרוב" וביצעה במסגרת זו שירים מתורגמים כמו על גג העולם ומנגינה היא שמש.
בסוף שנות השבעים היא הופיעה בפסטיבל נביעות (בנואיבה) ובשירוויזיון.
ב -  2001 חזרה נבון חזרה לארץ מארה"ב וחידשה את "פרחים בקנה" כשיר הנושא לסדרת הטלוויזיה התיעודית "ירוקות" שעסקה בטירוניות במחנה שמונים.
ב - 2002 היא ביצעה מופע במסגרת פסטיבל ג'אז בים האדום באילת, שם שרה חלק מלהיטיה הישנים ושירי ג'אז באנגלית. המופע נקרא "במסע אל עצמי" ותועד בדיסק הנושא את אותו השם. מופע זה הוכיח כי כוחה של נבון כזמרת עדיין במותניה, והיא לא איבדה מיכולותיה הווקליות ונוכחותה הבימתית.
ב - 2003 נבון שיחקה בהצגה "ינשופים" של תיאטרון באר שבע, והקליטה את הדואט "תיגע בי" עם יגאל בשן.
ב - 2005 היא השתתפה במחזמר צלילי המוזיקה בתפקיד אם המנזר.
ב - 2006 היא יצאה למסע הופעות שכלל גם את ירדנה ארזי, אילנית, מרגלית צנעני ושלומית אהרון בפני קהילות יהודיות בקנדה ובארצות הברית.
ב - 2007 השתתפה בהקלטת השיר "רוח האדם", (מילים ולחן של: סי היימן וסיני מיתקי) יחד עם אמנים רבים, להגברת המודעות לשיקום נפגעי נפש - דרך עמותת אנוש .
בחנוכה של אותה שנה, השתתפה בפסטיבל שירי הילדים "ילד פלא" וזכתה במקום הראשון עם השיר "הוא יהיה" שכתבה חמוטל בן-זאב והלחין יורם צדוק.




רחל אטאסהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

רחל אטאס נולדה בתל אביב ב - 24 ביולי 1934.

בשנות השישים לקחה חלק בהצגות בתפקידים שונים. אז הוקם התיאטרון הסאטירי "סמבטיון", שם בלטה לצידם של אריק איינשטיין ,יוסי פרוסט ומרדכי בן-זאב.
היא לרוב זכורה בזכות להיטיה "חיימקה שלי" ו"טנגו כפר סבא" שאת לחניהם כתב משה וילנסקי, השיר שביצעה - "בן החוג הנוצץ" - נודע במיוחד בזכות המלה "שתתפוצץ..." אותה הגתה בצורה ייחודית לה.

 רחל אטאס בשיר "חיימקה שלי"

ב - 1964 השתתפה בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בתיאטרון "הקאמרי" שכתב נתן אלתרמן על-פי סמי גרונמן למוזיקה של אלכסנדר ארגוב, שם גילמה את דמותה של הפילגש המצריה של שלמה המלך. התבלטה בשירים "שיר המצרייה", "שערורייה כזאת", "שיר המריבה" אותו ביצעה כדואט עם יונה עטרי ו"שמש מוף" אשר נכתב במיוחד בשבילה ע"י אלתרמן.

היא השתתפה גם בהצגות נוספות כמו "זעקי ארץ אהובה" שהועלתה בתיאטרון "הבימה", "משלי ערב" שהייתה להצגה הראשונה שהועלתה בתיאטרון החמאם,"פישקה החיגר","חכמי חלם", "כמו ציפורים", "משחקי הפיג'מה" ועוד. השתתפה במופע "תל אביב הקטנה" שהועלה ע"י צוות החמאם, הנחתה את המופע "היו היו זמנים" שזכה להצלחה רבה, וכן לקחה חלק באופרטה הישראלית הראשונה "שולמית" שהועלתה בתיאטרון "דו, רה, מי".

בעלה הוא שחקן תיאטרון הבימה דוד ברוך ובתה היא השחקנית אורית שחם, לצידם שחקה בהצגה מוזיקלית לילדים שהועלתה בשנות השבעים "עלילות פתי מאמין לכל דבר" שכתב בעלה של אורית גידי שחם, ולאחר מכן הרביעייה העלתה ביחד את הצגת הבידור "שיגעון של משפחה" שכתב גם כן גידי.

רחל אטאס השתתפה גם במספר סרטי קולנוע, בין היתר ב"נס בעיירה", סרט שהתבסס על סיפורים מאת שלום עליכם, "רק בלירה" ו
"חמש חמש", שהתבסס על מחזמר משנות החמישים.
הרבה זוכרים אותה מתוכנית הטלוויזיה משנות ה - 70 "שכונת חיים", שם שיחקה בתפקיד של אמא של יוני.
אטאס מוכרת גם בזכות עבודתה כמדבבת בסרטים מצוירים, בין השאר את דמותה של אורסולה, המכשפה מ"בת הים הקטנה", גברת תיון מ"היפה והחיה" והמלכה הרעה ב"אליסה בארץ הפלאות".
הרבה מתפקידיה של אטאס היו תפקידי משנה, אך הודות לנוכחותה הבימתית וקולה הרועם והחם שנוסף לו אלמנט של "שואו", היא זכורה על ידי רבים כאחת הדמויות המיוחדות של הבמה והזמר העברי בארץ.

אטאס נפטרה ממחלה קשה בגיל 70 בפתח תקווה בנובמבר 2004.




ריקה זראיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ריקה זראי נולדה בירושלים ב - 19 בפברואר 1934.

יוחנן זראי הגיש עמה תוכניות ב"קול ישראל" בשם "תו לכל מכתב" ו"צליל וצבע", אך לאחר שתיאטרון "האהל" הסכים להעלות את ההצגה "חמש חמש" שכתב זראי במקור עבור להקת פיקוד המרכז, התקבלה ריקה זראי לתפקיד הראשי, ופרצה לתודעת הקהל הרחב.
זראי הייתה לכוכבת זמר במהלך שנות השישים ובעלה הלחין לה להיטים רבים, מהם הזכור במיוחד הוא "גן השקמים".

 

 

 

 

 

בשנים אלו הופיעה במחזות זמר ובהצגות בתיאטרונים כגון התיאטרון הקאמרי והבימה.

משנות ה - 60 פיתחה קריירה בינלאומית ושיתפה פעולה עם המלחין נחום היימן וזכתה להצלחה רבה. כן עבדה בשיתוף פעולה עם מלחינים מפורסמים כשארל אזנבור וז'אק ברל.

בנוסף ללהיטים מקוריים, הביאה זראי למאזין הצרפתי שירים ישראלים ויהודים כ"ירושלים של זהב" או "הבה נגילה". להיטה הגדול ביותר היה "קאזאצ'וק", גרסה צרפתית לשיר הידוע בעברית כ - "קטיושה", שיצא לאור בשנת 1969.
גם במהלך שנות ה - 2000 מוסיפה זראי להקליט ולהופיע.
כיום היא זמרת אהובה ומקובלת בישראל ובצרפת.
בשנת 2006 פירסמה ביוגרפיה בשם "L'espיrance a toujours raison" ("לתקווה יש תמיד סיבה").

ריקה זראי בשיר "גן השקמים"




רן אלירןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 


רן אלירן (נולד בשם: מנחם לייזרוביץ', וכונה גם "לייזר"), נולד בחיפה ב - 1937.

את שירותו הצבאי עשה בצוות הווי של הנח"ל, שם פגש את הזמרת נחמה הנדל, ששירתה במקביל בלהקת הנח"ל.
בתקופת הצבא ניגנו השניים יחדיו בשעות הפנאי, וכשהשתחרר מהצבא - במקביל ללימודיו האקדמיים בירושלים - הופיע לבדו, כשהוא מלווה עצמו בגיטרה ובאקורדיון.
ב - 1958 הגיע ארצה מנחה הטלוויזיה האמריקאי אד סאליבן בחיפוש אחר כשרונות צעירים. לצורך התמודדות על המעמד, חברו רן ונחמה לצמד "רן ונמה", נבחרו להשתתף בתוכנית וזכו לפופולריות רבה בארצות הברית בשנות ה - 60', שבמהלכן הקליטו 2 אלבומים משותפים.

 

רן אלירן בשיר "קול פעמונים"


 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב - 1967 השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז, שם ביצע את "יום אביב חינם" שלא זכה בפרס, ואת השיר "תמיד מחדש" שזכה במקום השני באותו פסטיבל.
באותה שנה, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, שר את שניים מלהיטי התקופה "שארם א-שייך" ו"החזיקי לנו אצבעות".
השירים הופיעו באלבום האוסף של שירי המלחמה, "ירושלים של זהב", הנחשב בין אלבומי המכר הנמכרים ביותר במדינה.

בשנות ה - 70 פנה ללימודי קולנוע וצילום באוניברסיטת ניו-יורק, ובמקביל הופיע במועדונים יוקרתיים בעיר לצד זמרים מפורסמים כהארי בלפונטה.

 

אלבומים

  • Twilight Songs Of Israel - הוקלט בארצות הברית בשנות ה - 60'
  • מארבע רוחות שמיים - הוקלט בישראל
  • זר של נרקיסים - הוקלט בישראל ב - 1967
  • רן אלירן 68' - הוקלט בישראל ב - 1968
  • רן אלירן - הוקלט בישראל ב - 1969
  • Ran Eliran Sings - הוקלט בישראל בסוף שנות ה - 60' ושילב להיטים עבריים ולועזיים
  • תן לשיר - הוקלט בישראל ב - 1973 וכלל בעיקר שירי מלחמה, ברוח מלחמת יום כיפור
  • זה שיגעון - הוקלט ב-1977
  • נוסטלגיה זה כבר לא מה שהיה - הוקלט בישראל ב-1977
  • מסע בזמן - הוקלט ב - 1993 לאחר שתיקה ארוכה, וכלל בעיקר גרסאות כיסוי ללהיטיו מכל הזמנים

 

רן אלירן בשיר "אני שלך"

 

 

 

לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




רן ונמההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הצמד כלל את הזמר והמלחין רן אלירן והזמרת נחמה הנדל.

רן ונחמה הכירו בתקופת שירותם הצבאי בלהקת הנח"ל.
ב - 1958 הם התחברו לצמד "רן ונמה" על מנת להתחרות על הזכות להופיע בתוכנית העשור למדינת ישראל, שהפיק מנחה הטלוויזיה האמריקאי הנודע אד סאליבן.
אד סאליבן, שהגיע במיוחד לארץ, בחר לאחר מיונים רבים את הצמד "רן ונמה" יחד עם הכנר יצחק פרלמן, "להקת כרמון" וצמד הפסנתרנים ברכה עדן ואלכסנדר תמיר. ההופעה בתוכניתו של אד סאליבן הזניקה את הקריירה של הצמד והוא המשיך בהופעות בארצות הברית ובקנדה והקליט שלושה תקליטים.

 

 

רן ונמה בשיר "תרנגול בן גבר" 


בתקופת פעילותם הקצרה כצמד הם הספיקו ליצור ולהקליט מספר רב של שירי עם בביצוע מקורי, ובהם: אנה פנה דודך (השיר שבו הופיעו בתוכניתו של אד סאליבן), שיבולת בשדה, כי תנעם, תרנגול בן גבר, הבה נגילה, המגדלור, טעם המן של יצחק אליה נבון, זמר נודד, תפוח חינני, המכתב, פעמוני הצאן, החמור, היכן (צבעוני ביער) אני לדודי, חמדתי, וייניקהו, ניצני שלום, אל גינת אגוז, דבקה רפיח, שיירת הרוכבים, גמלים, טיול בשניים, שיר רועים, נערי ברועים, בלב הליל, אתן במדבר, אורחה במדבר, בלדה על שלושה חתולים, שירי לי, פזמון הגז, צאנה צאנה, קול אורלוגין, יפים הלילות בכנען.

בנוסף לכך הקליט הצמד גרסאות כיסוי (לשירים שבוצעו במקור על ידי זמרים אחרים) כמו: "אל אדמת לכיש" (במקור בביצוע עמנואל זמיר), "שיר הקטר" ו"הסלע האדום" (במקור בביצוע הדודאים), "מחר" (במקור בביצוע להקת הנח"ל), "סימונה מדימונה" (במקור בביצוע ישראל יצחקי), "רב האור והתכלת" (במקור בביצוע להקת פיקוד מרכז).

לאחר מספר שנים קצר של פעילות, נפרד הצמד ורן אלירן ונחמה הנדל המשיכו בקריירה עצמאית.

לאחר מותה של נחמה הנדל בשנת 1998, הקליט והקדיש לה רן אלירן את השיר 'קול פעמונים' שהלחין למילותיו של חיים קינן.




רפי גינתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

רפי גינת (רפאל ג'נשווילי) נולד ב- 25 בפברואר 1949.

לפני עיסוקו בעיתונאות, התפרנס גינת מעבודתו כזמר.
בשנות ה-60 שר כסולן בלהקת "הברושים" ולאחר פירוקה הקליט כמה שירי סולו אשר צעדו במצעד הפזמונים העברי של גלי צה"ל (בעיקר זכורים השירים "פונדק האהבה" ו"צמד חמד" שהגיעו אל המקומות הראשונים במצעד).

ב - 1974 בעקבות מודעה בעיתון על פתיחת קורס לכתבי ספורט הגיע גינת לטלוויזיה הישראלית והחל להיות שדר ספורט.
במשך ארבע שנים היה שדר ועורך במחלקת הספורט ואז הוא החל להגיש את תוכנית התחקירים והצרכנות "כלבוטק", שזכתה לאחוזי צפייה גבוהים ביותר בימי הערוץ היחיד.
תוכנית זו חשפה מחדלים של הרשויות ושל עסקים פרטיים, ובעיקר נודעו התחקירים על קליפורמים במסעדות החומוס ועל תיבול בשר מקולקל והימצאות חתולים במשטחי הבשר בטיב טעם.
כמו כן כיהן כראש מחלקת הבידור בערוץ ומ - 1986 ערך והגיש את התוכנית "בשידור חוקר", ששחזרה פשעים פליליים בשיתוף המשטרה (התוכנית זכתה 4 פעמים בפרס בטקס "מסך הזהב").
במשך שנתיים ערך את השבועון "העולם הזה".
בראשית שנות התשעים עבר לערוץ 2, שם הגיש את התוכנית "פוקוס" ב - 1999- 2000.
התוכנית עסקה בצילומים אותנטיים של אסונות ומבצעי הצלה נועזים, ולאחר מכן העלה מחדש את "כלבוטק" בערוץ השני, אז החדיר לטלוויזיה את השימוש במילה "קומבינה".
ב - 2005 מונה על ידי חברו ארנון מוזס לעורך העיתון ידיעות אחרונות. הוא ערך את העיתון עד שנת 2007 במקביל להגשת התוכנית "כלבוטק". 
ב -  2004 שב אל ימי נעוריו והוציא אלבום בשם "בחירות אישיות" שכלל 11 חידושים לשירים שאהב, בהם: "16 טון", "החוטא" ו"חוזה לך ברח".
מן האלבום נמכרו עותקים רבים, הודות לשיטת שיווק ייחודית שהוזילה את מחירו. ההכנסות מן האלבום נתרמו למען ילדי וראייטי ישראל.
לאחר 31 שנה, פרש גינת מתפקיד הכרוז של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל בכדורסל ביד אליהו (היכל נוקיה), אותו מילא שנים רבות.




שבעת המיניםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

היוזמה להקמת הלהקה הייתה של חיים חפר ודן בן אמוץ, שחיפשו תכנים חדשים ורעננים  למועדון החמאם ביפו שהיה בבעלותם.

הלהקה הוקמה בשנת 1966 וחבריה היו 2 בנות וחמישה בנים, הבנות היו: שרה שוב (שהייתה קודם האקורדיוניסטית של להקת הנח"ל) וכרמית כץ (אשתו של איש הרדיו יובב כץ) והבנים היו: גבי ברלין, אמנון נדב (לימים מנהל הרדיו ברשות השידור) פנחס ויכר, אלי תדמור ומיכאל רוזנבאום.

הלהקה התפרקה די מהר, וב1967 הקימו חלק מחבריה את להקת ארבע המינים, בה היו חברים בין השאר בתקופות שונות גבי ברלין ואריה גרנות ואליהם הצטרפו חדווה ודוד. לאחר שחדווה ודוד פרשו לקריירה בין לאומית הצטרף ללהקה אושיק לוי.




שובבי ציוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



שולה חןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שולה חן נולדה ב - 1947 בנהלל.

שולה חן הייתה הכוכבת הגדולה הראשונה שהתפרסמה בלהקת הנח"ל בסוף שנות השישים.
חן הגיעה ב"טעות" לבחינות ללהקת הנח"ל, בהמלצתו של גדליה גל, לימים חבר כנסת.
ב - 1966 היא התקבלה ללהקת הנח"ל, ושירתה עם טוביה צפיר, חנן יובל, שלום חנוך, ששי קשת, מנחם זילברמן ואבי קורן, מפקד הלהקה שהפך לבעלה.
חן הייתה סולנית הלהקה ועד מהרה התבלטה בשירים "ישנן בנות", "הוא לא כל כך חכם", "אחד חולמני", "ולס להגנת הצומח" ועוד.

מיד לאחר השיחרור החלה חן בקריירת סולו, השתתפה בתקליטון הבכורה של מאיר אריאל "ירושלים של ברזל" בקטע "בבל"ת" והקליטה את השיר "החייל שלי חזר".
ב - 1969 הוציאה את תקליט הבכורה שלה, "שלכם שולה חן".
התקליט, בהפקה תזמורתית מרהיבה של אלכס וייס, הציג את שולה חן כזמרת פופ קלילה בנוסח מריאן פיית'פול המוקדמת, פטולה קלארק, לולו ואחרות.
האלבום הוליד להיטים רבים והוא בלי ספק אחד מאלבומי הפופ הנשי הטובים ביותר שהוקלטו בישראל. נכללו בו שלושה מלחניו המוקדמים של שלום חנוך - "אוריה החיתי" (מילים: יהונתן גפן), "תחת כובד התפוח" (מילים: יורם טהרלב) ו"איזידור" (מילים: שמרית אור), ושלושה משל דני ליטני: "אל תשיר לאף אחרת" (מילים: יעקב רוטבליט), "אל תספר היום בציר" (מילים: אנדה עמיר) ו"למה דווקא אני" (מילים: דרורה חבקין).
עוד היו באלבום גרסאות כיסוי רבות, בהן "פתאום היה לי טוב כל כך" שתרגם עבורה אריק איינשטיין על בסיס השיר "As tears go by" שכתבו מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס למריאן פיית'פול ו"כמו אמש" (במקור "Il gioco del amore" של ג'ינו דורלי מתוך פסטיבל סן רמו 69') הלהיט הגדול ביותר מתוך האלבום היה דווקא גרסה עברית ללהיט זניח של "Spanky and our gang".
את השיר שכתבה והלחינה במקור מרגו גוריאן תחת השם "Sunday morning" הפך אבי קורן בתרגום העברי ל"בוא הביתה". שלום חנוך וחנן יובל, חבריה של חן ללהקת הנח"ל, נשמעים בבירור בקולות הרקע בשיר זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב - 1972 הוציאה תקליטון שני ובו שירים שעיבד עבורה מתי כספי. אחד מהם, "אנחנו לא מכאן", הוא לחן של כספי והשני, "בת אצילים" תורגם על ידי אהוד מנור ללחן של מאנוס חג'ידאקיס.
היא שרה בערב שירי משוררים, הקליטה שירי ילדים (כמו באלבום "ח.נ. ביאליק - שירים ופיזמונות", 1967) והשתתפה בפסטיבל הזמר עם הלהיט "כשאהיה זקן", אותו ביצעה יחד עם בני אמדורסקי. באותם שנים כיכבה חן בהצגות ובמחזות זמר בהם "איי לייק מייק", "קרחת" ועוד.
ב - 1980 השתתפה  בסרט "חמש חמש".
ב - 1981 השתתפה בצוות המחזמר המצליח "ברנשים וחלומות", שהיה מבוסס על שירי מחזות זמר מברודוויי. את המחזמר ביים צדי צרפתי וניהל מוזיקלית אלדד שרים. לצדה השתתפו גם: אילי גורליצקי, ירדנה ארזי, ששי קשת וחנה לסלאו בתפקידים הראשיים.
בהמשך שנת 1981 זכתה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "אמא" שכתב והלחין שייקה פייקוב. באותם שנים השתתפה בקביעות כמזכירתו פזורת הדעת של נח רב-מוח (ספי ריבלין), בפינת החידה הבלשית בתוכנית "זהו זה".

שולה חן בשיר "אמא"

ב - 1983 הופיעה בפרקים הראשונים של סדרת הטלוויזיה "בלי סודות" ששודרה בטלוויזיה החינוכית, וזכתה במקום הראשון בפסטיגל עם השיר "אם".
ב - 1986 השתתפה בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "גיטרה" והגיעה למקום הלפני אחרון. בנוסף, באותה שנה שיחקה בסרט "הקרב על הוועד" לצד "הגשש החיוור".
ב - 1988 השתתפה בתפקיד קטן בסרט "אחד באפריל".

בסוף שנות התשעים גילמה את אחד התפקידים בסדרה "פלורנטין", כמו כן השתתפה בתפקיד אורח בסידרה הקומית "איצ'ה". בהמשך שיחקה את האמא בסדרה "משפחת קמיצ'לי".
כמו-כן שיחקה במספר מחזות זמר, בהם "זורבה היווני" ו"שלגיה" וזכתה לעדנה מחודשת בתוכניתו הרדיו הפופולרית של דדו מילמן בגל"צ.
ב - 1993 הוציאה חברת התקליטים NMC אוסף מקיף משיריה של חן, אוסף זה המכיל 24 משיריה השיב את המודעות לשירים הרבים שהקליטה חן במהלך הקריירה שלה, והשירים החלו להופיע בתוכניות רדיו בפסי קול של תוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע ובפרסומות.
שירה "בוא הביתה" כיכב בפרסומת לקוטג' תנובה ובעקבות זאת הוזמנה להופעות סגורות רבות.
ב - 1995 הקליטה עם חברתה הטובה דאז ירדנה ארזי את הדואט "חברות הכי טובות".
ב - 2006 שיחקה את דמותה של מיקה אביב, אמו של רני אביב (רן דנקר) בעונה השלישית של הסדרה "השיר שלנו" וכן במספר הצגות תיאטרון והצגות ילדים.


אלבומים

 

במסגרת להקת הנח"ל:

  • "מהנח"ל באהבה" (תוכנית מס' 19),1966
  • "הנח"לאים באים - הנח"לאים באים" (תוכנית מס' 20), 1967
  • "כל הכבוד לנח"ל" (פרויקט לכבוד 20 שנה למדינה, כלל את מיטב להיטי הנח"ל),1968

 

במסגרת אזרחית:

  • "איי לייק מייק" - מחזמר בהפקת גיורא גודיק. שולה גילמה במסגרת המחזמר את "ציפ".
  • שולה חן - תקליטון ראשון ("הד ארצי")
  • שלכם, שולה חן, 1969
  • "שולה חן מספרת: "ביאליק מבקר בכיתה" ושרה משיריו: "הפרח לפרפר", "בגינת הירק", "נדנדה"
  • "כפתור ופרח", שירי ילדים, 1971
  • זה טוב-זה אוסף, 1993

 

תקליטונים ותקליטי שדרים:

  • אנחנו לא מכאן / בת אצילים, 1972
  • בא לי, 1972
  • הבית של סבא, 1972

 

תחרויות ואירועי זמר נבחרים:

  • פסטיבל הזמר והפזמון תשל"א 1971: "כשאהיה זקן" עם בני אמדורסקי (אלי עדשי/דוד קריבושי)
  • הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 1: "איך הרתיחה רמית חלב" (לאה לופלנפלד/ נורית הירש)
  • הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 2: "איזה יום שמח"
  • ערב שירי משוררים מס' 1, גלי צה"ל: "אל תחשוב לי זאת לעוון" (נתן זך/שוש רייזמן)
  • הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 12 (1981), מקום ראשון: "אמא" (שייקה פייקוב)
  • פסטיגל 1983, מקום ראשון: "אם" (אבי קורן/בני נגרי)
  • קדם איוויזיון 1986: "גיטרה" (אבי קורן/רוני וייס)

 

 

שירים בולטים:

  • אחד חולמני, 1966 (להקת הנח"ל, עם טוביה צפיר)
  • ולס להגנת הצומח, 1967 (להקת הנח"ל, עם מנחם זילברמן, שלום חנוך וששי קשת)
  • הוא לא כל כך חכם, 1967 (להקת הנח"ל)
  • ישנן בנות, 1967 (להקת הנח"ל)
  • בוא הביתה, 1969
  • איזידור, 1969
  • אוריה, 1969
  • פתאום היה טוב כל כך, 1969 (עם בנות חבורת רננים)
  • הבית של סבא, 1972
  • בת אצילים, 1972
  • אל תחשוב לי זאת לעוון, 1972 (מתוך "ערב שירי משוררים")
  • כשאהיה זקן, 1973 (עם בני אמדורסקי)
  • אמא, 1981 (מתוך "הפסטיבל לשירי ילדים מס' 12")
  • גיטרה, 1986 (מתוך "קדם אירוויזיון 1986)








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.