חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 172 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




עיתונות ילדים

אצבעוני.
שתף 

אצבעוני היה השבועון לילדים הקטנים, לפני שעברנו לחומרים כבדים יותר כמו הארץ שלנו ודבר לילדים.
המקור לשם ניתן משירו של ביאליק. את השבועון ערך במשך 50 שנים מיכאל שיר, וממשיך אותו עד היום בנו רמי שיר.
אנחנו נחשפנו לאצבעוני בדרך מאוד ישירה: העורך של העיתון היה מגיע לכיתה בבית הספר, ומספר לנו על השבועון. אמצעי השיווק העיקרי של העיתון היה עניין ההגרלה של טיסה בשמי הארץ, בשנים בהם מטוסים נחשבו כחלליות. מיד רצנו הביתה ודרשנו מההורים לחתום על מינוי לאצבעוני.

אבל חוץ מהגרלה - היה בעיתון הזה שפע של סיפורים איורים שירים וחוויות ילדות רבות.
לאצבעוני, למרות היותו עיתון לפעוטות היו שתי תקריות חמורות עם הצנזורה: בשנות השבעים נסע העורך לחיפה וראה שבנמל עוגנות ספינות טילים עם דגל ישראל וצלמי עיתונות מצלמים. הוא שלף מצלמה וצילם את הסטילים החדשים של חיל הים, והתמונות פורסמו בעיתון. הידיעה על הסטילים החדשים פורסמה ב"ניוזוויק", אבל נאסרה לפרסום בישראל. הפרסום אצלנו גרם לחיכוכים גדולים עם הצנזורה ונזיפה חמורה. המקרה השני היה כשאצבעוני פרסם שהתעשייה האווירית עומדת לשגר לווין ריגול בשם "אופק 1".

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

   

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 




בוקי
שתף 

"בוקי" היה מגזין קומיקס שהודפס בין 1967 ל- 1971 (סה"כ 170 חוברות).

במגזין התפרסמו קומיקס של "מדע דמיוני", הרפתקאות, בלשים, מלחמה, המערב הפרוע, ריגול ומתח כמו כן הופיעו קריקטורות וחידות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




ביבר
שתף 

כתב העת של גן החיות תל אביב.




במבי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




בן ארצי.
שתף 

בן ארצי היה מוסף שבועי לילדים בהוצאת עיתון הארץ. היה זה נסיון שני של המו"ל להוציא לאור עיתון ילדים, חמש שנים לאחר שנפסקה הוצאת המוסף השבועי הארץ לילדים בשנת 1921.
למוסף מונה עורך במשרה מלאה – משה בן-אליעזר (1944-1882), אשר ערך בשני העשורים הקודמים עיתוני ילדים עבריים שונים במזרח אירופה. את הלוגו צייר נחום גוטמן, ונראה שאיוריו עיטרו גם את פנים המוסף.

בחלק הספרותי של המוסף השתתפו ח"נ ביאליק, לוין קיפניס, אשר ברש, קדיש סילמן, יהודה בורלא, ומקרב דור הסופרים החדש גם יצחק למדן וימימה טשרנוביץ (אבידר).

תוכן העיתון היה ארץ-ישראלי במובהק. משה סמילנסקי פרסם בו פרקים מתוך סיפורי הישוב שלו, משה סטבסקי (סתווי) כתב סיפורים מחיי הערבים בארץ, זאב וילנאי כתב על אגדות ארץ-ישראל, הסייר יוסף ברסלבסקי (ברסלבי) כתב רשמי ביקורים באתרים בארץ, הבוטנאי ברוך צ'יז'יק כתב על הצומח הארץ-ישראלי.

תוכן המוסף ומדוריו היו דומים לאלה שבמוסף שקדם לו – הארץ שלנו.

 




בתיה..
שתף 

השבועון של תנועת הנוער החרדית לבנות - בתיה.




דבר לילדים..
שתף 

null"דבר לילדים'' היה עתון הילדים הראשון בארץ - החל להופיע ב-1925 כתוספת לעתון היומי ''דבר''. תוך זמן קצר נהפך לעתון עצמאי לילדים ונוער, והיה המתחרה של הארץ שלנו.

בשנים הראשונות השתתפו בו ביאליק, טשרניחובסקי, פיכמן, ברש ועוד, ממיטב הסופרים בארץ. העתון כלל סיפורים, שירים, עניינים אקטואליים וחידושי מדע - כולם בלשון מובנת לילדים.
כמו כן, גייסו גם ילדים שיכתבו כתבות משלהם, וציידו אותם בתעודת ע"ץ.

 "...הזדמנות טובה לבלוע שוב ושוב את אנציקלופדיה נעורים, ואת עשרות כרכי דבר לילדים, מכריכה עד כריכה....או לכתוב כמה שורות על דף כמעט שקוף של בלוק דואר אוויר, המוצמד אל שורון בריסטול מתחתיו, למכתב השבועי אל אמא,....ולא נדחף אותו סתם לחריץ מפוקפק של תיבת הדואר, שלך תדע ותסמוך, אלא נמסור היישר לידיו של הפקיד הוותיק בסניף הדואר הראשי...''.
דני כספי, ''עצירת פתע'', הוצאת זמורה ביתן, עמודים 175- 174.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




דיאבוליק
שתף 

דיאבוליק היה אדם שמתחפש בדומה לסופרמן והיה עושה מעשים טובים.




דן טרזן
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המהדורה המקומית של חוברות טרזן.

חוברות טרזן היו כל כך פופולאריות בימים ההם, שהחליט מי שהחליט לנצל את המותג לטובת טרזן ישראלי ציוני כחול לבן. טרזן הישראלי עסק בכל מיני עניינים גיאו-פוליטיים ומדיניים חשובים שהשתיקה הייתה יפה להם... דן טרזן נלחם בקהיר באויבי ישראל, דן טרזן מציל את המפעל הציוני, דן טרזן נגד עוכרי ישראל ועוד כל מיני שטויות כאלה, שכנראה התאימו לזמנו.

דן טרזן "פעל" לאורך 29 חוברות בשנים 1960-1961.




הארץ שלנו.
שתף 

''הארץ שלנו'' נוסד בשנת 1951 ע''י המחנך מרדכי קשתן, ואח''כ (באותה שנה) עבר לעריכתו של הסופר בנימין תמוז.
העתון השתדל לתת חומר ספרותי ומדעי המשלים את לימודי בית - הספר ולטפח בקוראיו טעם ספרותי ואמנותי משובח.

להבדיל מהעיתון "דבר" שהלך לעולמו ובעקבותיו עיתון הילדים שלו "דבר לילדים"
, הרי עיתון "הארץ" חי ונושם ומצליח, אז למה סגרו לנו את עיתון הילדים הנפלא של ילדותינו, השבועון "הארץ שלנו"???

כמה התרגשנו לראות את השבועון החדש, תלוי בעזרת אטב כביסה על חבל, בקיוסק של שכונתנו. מציצים היינו בכריכה ומנסים לשאוב ממנה את תוכנו, וברגע שנמצא מישהו מקרבינו שהיו לו את המעות הדרושות לרכוש את "הארץ שלנו" של אותו השבוע - מיד היינו מתקבצים סביבו ונהנים מתוכנו: הרפתקאות, סיפורים, עלילות, איורים, חידות, סיפור בהמשכים, קריקטורות, שירים, סיפורים מצוירים, תשבצים ועוד.

גם כתבות היו ב"הארץ שלנו", של ע"ק - עיתונאים קטנים, וחלק נכבד מהפובליציסטים הבולטים בימינו החלו את דרכם כע"ק ב"הארץ שלנו".
בעיקר אהבנו את השער האחורי בו היו סיפורי קומיקס על גידי גזר, וכשהסתיים סיפורו של גידי החל סיפורו של אפרים חד עין.


טור הקומיקס הראשון שהתפרסם ב"הארץ שלנו" היה "עלילות אגס, ננס וכלונס", באיוריו של מאיר שנהבי. בעיתון הופיע גם  טור הקומיקס "יואב בן-חלב" שלא היה אלא מודעת פרסומת של "תנובה". ( שהתפרסמה גם בעיתוני ילדים אחרים). 

אבל טור הקומיקס שהופיע בהמשכים הכי הרבה זמן (86 שבועות, בין השנים 1972-1973) היה יוסקה מאיור.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בכל סוף שנה היה אפשר לשלוח את כל החוברות למערכת והיינו מקבלים לאחר מספר שבועות את כל החוברות כרוכות בכריכה כתומה עליה חותמת של השנה, ועוד שנים רבות לאחר מכן היינו מעלעלים בחוברות "הארץ שלנו", שוב ושוב.
אולי כמו שדברים רבים חזרו בגל רטרו הזה, יחזור גם "הארץ שלנו"? 
הלוואי... 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


  

 

 

תגובות:
בתור נערה קראתי את עיתון "הארץ שלנו" וכתבתי הרבה שירים ושלחתי אותם כדי שיפרסמו בעיתון. יש לי סיפור מעניין -כנערה מתבגרת וכותבת שירים שלחתי למר אברהם שלונסקי אסופת שירים כדי שיביע את דעתו עליהם. מה שמדהים שהמשורר והמתרגם אברהם שלונסקי טרח ושלח לי 2 מכתבים בעניין השירה. האם ניתן ללמוד שירה, כיצד ניתן לשפר. הוא כתב לי ש"מן הבוסר האופייני לגילך אני מריח את ריח הסמדר", והוא עודד אותי להמשיך לכתוב שירה.

מה שמדהים בסיפור הזה, היה ששיר אחד שלי שנקרא "בכי" שנכתב חודשים לפטירתו של אברהם שלונסקי הודפס בעיתון כשמר שלונסקי ניפטר. כלומר הוא עודד אותי להמשיך לכתוב, ובעצם השיר שלי, ליווה את העמוד לזיכרו. כלומר הבקשה שלו שאתמיד ואמשיך לכתוב, בסיכומו של דבר הביאה לכך שהשיר בעצם יהיה כאילו סוג של מימוש רוחני של בקשתו. מיותר לומר שהתרגשתי מכך מאוד, ואני שומרת את מכתביו עד היום.

שרה גוטנברג
JOEL19@ZAHAV.NET.IL 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




הבקר לילדים..
שתף 

לעיתון "הבקר" הייתה גם מהדורה לילדים שנקראה "הבקר לילדים".

הופיע משנות ה-40 תחילה כחלק מהעתון היומי ''הבקר'' ואחר כך כשבועון עצמאי לילדים ונוער. כלל ידיעות וסיפורים וסקירות בתחומי המדיניות, המדע והתרבות, וכן סיפורים ושירים - הכל מותאם ליכולתם של הילדים לקלוט. הקסם המיוחד לילדים שהיה בשבועון הזה - שנתפרסמו בו בהמשכים סיפורי-הרפתקאות לילדים שכתב יעקב חורגין על חבורות ילדים-לוחמים בתקופת המרד ברומאים ''הקנאים הצעירים'', ירושלים בלהבות'', ועוד.

 

''...הבהמה הסבלנית נושאת אותו על גבה ללא כיוון וללא מטרה...באותו חוסר תכלית של שיטוטיה אשר בכל אחד מהם כמוס חלום תהילת עולם שראשיתו האביר אורי בן עמי וסופו נלי מלכת יהודה. והלא דברים דומים התרחשו בסיפור ''מאחורי הצאן'' של יעקב חורגין אשר התפרסם בהמשכים בשבועון ''הבקר לילדים''...''.
אהוד בן עזר, "הפרי האסור", הוצאת אחיאסף, עמ' 29.




המודיע הצעיר.
שתף 

כמו בעיתונות העברית (דבר לילדים של דבר, משמר לילדים של על המשמר וכו') גם בעיתונות הדתית מצאו דרך לבנות קהל קוראים פוטנציאלי על ידי קירוב הילדים לתכני העיתון, במקרה זה "המודיע הצעיר" היה העיתון שיצא לאור על ידי העיתון העיתון החרדי "המודיע" הקיים עד היום.

"המודיע הצעיר" פעל בשנות החמישים והפסיק פעילותו בשנת 1959.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.