חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 150 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




עיתונות ילדים

דבר לילדים..
שתף 

null"דבר לילדים'' היה עתון הילדים הראשון בארץ - החל להופיע ב-1925 כתוספת לעתון היומי ''דבר''. תוך זמן קצר נהפך לעתון עצמאי לילדים ונוער, והיה המתחרה של הארץ שלנו.

בשנים הראשונות השתתפו בו ביאליק, טשרניחובסקי, פיכמן, ברש ועוד, ממיטב הסופרים בארץ. העתון כלל סיפורים, שירים, עניינים אקטואליים וחידושי מדע - כולם בלשון מובנת לילדים.
כמו כן, גייסו גם ילדים שיכתבו כתבות משלהם, וציידו אותם בתעודת ע"ץ.

 "...הזדמנות טובה לבלוע שוב ושוב את אנציקלופדיה נעורים, ואת עשרות כרכי דבר לילדים, מכריכה עד כריכה....או לכתוב כמה שורות על דף כמעט שקוף של בלוק דואר אוויר, המוצמד אל שורון בריסטול מתחתיו, למכתב השבועי אל אמא,....ולא נדחף אותו סתם לחריץ מפוקפק של תיבת הדואר, שלך תדע ותסמוך, אלא נמסור היישר לידיו של הפקיד הוותיק בסניף הדואר הראשי...''.
דני כספי, ''עצירת פתע'', הוצאת זמורה ביתן, עמודים 175- 174.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




דיאבוליק
שתף 

סדרה אימה איטלקית משנות ה-60 המתרחשת בעיירה הבדיונית קלרווי.

דיאבוליק מיוצג תחילה כגנב אכזרי ואכזרי שלא מהסס לרצוח אף אחד כדי להשיג את מעשיו, בסיוע בת זוגו אווה קאנט.

עם הזמן הדמות פיתחה את אישיותו, פיתחה שורשים בריאים ועקרונות אתיים כמו כבוד, תחושת החברות והכרת תודה, וכבוד לנשמות אצילות, שודדת והורגת עבריינים אחרים.

לאורך הרפתקאותיו הוא רודף בעיקר על ידי המפקח גינקו.




דן טרזן
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המהדורה המקומית של חוברות טרזן.

חוברות טרזן היו כל כך פופולאריות בימים ההם, שהחליט מי שהחליט לנצל את המותג לטובת טרזן ישראלי ציוני כחול לבן. טרזן הישראלי עסק בכל מיני עניינים גיאו-פוליטיים ומדיניים חשובים שהשתיקה הייתה יפה להם... דן טרזן נלחם בקהיר באויבי ישראל, דן טרזן מציל את המפעל הציוני, דן טרזן נגד עוכרי ישראל ועוד כל מיני שטויות כאלה, שכנראה התאימו לזמנו.

דן טרזן "פעל" לאורך 29 חוברות בשנים 1960-1961.




הארץ שלנו.
שתף 

''הארץ שלנו'' נוסד בשנת 1951 ע''י המחנך מרדכי קשתן, ואח''כ (באותה שנה) עבר לעריכתו של הסופר בנימין תמוז.
העתון השתדל לתת חומר ספרותי ומדעי המשלים את לימודי בית - הספר ולטפח בקוראיו טעם ספרותי ואמנותי משובח.

להבדיל מהעיתון "דבר" שהלך לעולמו ובעקבותיו עיתון הילדים שלו "דבר לילדים"
, הרי עיתון "הארץ" חי ונושם ומצליח, אז למה סגרו לנו את עיתון הילדים הנפלא של ילדותינו, השבועון "הארץ שלנו"???

כמה התרגשנו לראות את השבועון החדש, תלוי בעזרת אטב כביסה על חבל, בקיוסק של שכונתנו. מציצים היינו בכריכה ומנסים לשאוב ממנה את תוכנו, וברגע שנמצא מישהו מקרבינו שהיו לו את המעות הדרושות לרכוש את "הארץ שלנו" של אותו השבוע - מיד היינו מתקבצים סביבו ונהנים מתוכנו: הרפתקאות, סיפורים, עלילות, איורים, חידות, סיפור בהמשכים, קריקטורות, שירים, סיפורים מצוירים, תשבצים ועוד.

גם כתבות היו ב"הארץ שלנו", של ע"ק - עיתונאים קטנים, וחלק נכבד מהפובליציסטים הבולטים בימינו החלו את דרכם כע"ק ב"הארץ שלנו".
בעיקר אהבנו את השער האחורי בו היו סיפורי קומיקס על גידי גזר, וכשהסתיים סיפורו של גידי החל סיפורו של אפרים חד עין.


טור הקומיקס הראשון שהתפרסם ב"הארץ שלנו" היה "עלילות אגס, ננס וכלונס", באיוריו של מאיר שנהבי. בעיתון הופיע גם  טור הקומיקס "יואב בן-חלב" שלא היה אלא מודעת פרסומת של "תנובה". ( שהתפרסמה גם בעיתוני ילדים אחרים). 

אבל טור הקומיקס שהופיע בהמשכים הכי הרבה זמן (86 שבועות, בין השנים 1972-1973) היה יוסקה מאיור.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בכל סוף שנה היה אפשר לשלוח את כל החוברות למערכת והיינו מקבלים לאחר מספר שבועות את כל החוברות כרוכות בכריכה כתומה עליה חותמת של השנה, ועוד שנים רבות לאחר מכן היינו מעלעלים בחוברות "הארץ שלנו", שוב ושוב.
אולי כמו שדברים רבים חזרו בגל רטרו הזה, יחזור גם "הארץ שלנו"? 
הלוואי... 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


  

 

 

תגובות:
בתור נערה קראתי את עיתון "הארץ שלנו" וכתבתי הרבה שירים ושלחתי אותם כדי שיפרסמו בעיתון. יש לי סיפור מעניין -כנערה מתבגרת וכותבת שירים שלחתי למר אברהם שלונסקי אסופת שירים כדי שיביע את דעתו עליהם. מה שמדהים שהמשורר והמתרגם אברהם שלונסקי טרח ושלח לי 2 מכתבים בעניין השירה. האם ניתן ללמוד שירה, כיצד ניתן לשפר. הוא כתב לי ש"מן הבוסר האופייני לגילך אני מריח את ריח הסמדר", והוא עודד אותי להמשיך לכתוב שירה.

מה שמדהים בסיפור הזה, היה ששיר אחד שלי שנקרא "בכי" שנכתב חודשים לפטירתו של אברהם שלונסקי הודפס בעיתון כשמר שלונסקי ניפטר. כלומר הוא עודד אותי להמשיך לכתוב, ובעצם השיר שלי, ליווה את העמוד לזיכרו. כלומר הבקשה שלו שאתמיד ואמשיך לכתוב, בסיכומו של דבר הביאה לכך שהשיר בעצם יהיה כאילו סוג של מימוש רוחני של בקשתו. מיותר לומר שהתרגשתי מכך מאוד, ואני שומרת את מכתביו עד היום.

שרה גוטנברג
JOEL19@ZAHAV.NET.IL 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




הבקר לילדים..
שתף 

לעיתון "הבקר" הייתה גם מהדורה לילדים שנקראה "הבקר לילדים".

הופיע משנות ה-40 תחילה כחלק מהעתון היומי ''הבקר'' ואחר כך כשבועון עצמאי לילדים ונוער. כלל ידיעות וסיפורים וסקירות בתחומי המדיניות, המדע והתרבות, וכן סיפורים ושירים - הכל מותאם ליכולתם של הילדים לקלוט. הקסם המיוחד לילדים שהיה בשבועון הזה - שנתפרסמו בו בהמשכים סיפורי-הרפתקאות לילדים שכתב יעקב חורגין על חבורות ילדים-לוחמים בתקופת המרד ברומאים ''הקנאים הצעירים'', ירושלים בלהבות'', ועוד.

 

''...הבהמה הסבלנית נושאת אותו על גבה ללא כיוון וללא מטרה...באותו חוסר תכלית של שיטוטיה אשר בכל אחד מהם כמוס חלום תהילת עולם שראשיתו האביר אורי בן עמי וסופו נלי מלכת יהודה. והלא דברים דומים התרחשו בסיפור ''מאחורי הצאן'' של יעקב חורגין אשר התפרסם בהמשכים בשבועון ''הבקר לילדים''...''.
אהוד בן עזר, "הפרי האסור", הוצאת אחיאסף, עמ' 29.




המודיע הצעיר.
שתף 

כמו בעיתונות העברית (דבר לילדים של דבר, משמר לילדים של על המשמר וכו') גם בעיתונות הדתית מצאו דרך לבנות קהל קוראים פוטנציאלי על ידי קירוב הילדים לתכני העיתון, במקרה זה "המודיע הצעיר" היה העיתון שיצא לאור על ידי העיתון העיתון החרדי "המודיע" הקיים עד היום.

"המודיע הצעיר" פעל בשנות החמישים והפסיק פעילותו בשנת 1959.




הצופה לילדים.
שתף 

"הצופה לילדים'', שבועון לילדים ונוער, נוסד בשנת 1947 ע''י המפד''ל (שנקראה אז ''המזרחי והפועל המזרחי''). היו בו סיפורים ורשימות חינוכיות לילדים על אישים ומאורעות בתולדות עם ישראל ועל מסורת ישראל ודוגמאות להתנהגות דתית וחברתית טובה.
עיתון ילדים זה היה המקבילה של "הארץ שלנו", אלא שהוא נועד לבני הגיל הרך מקרב ההתישבות הדתית. עיתון זה מופיע היום בתור מדור בעיתון "הצופה".

בשנות ה-50 התפרסמה ב"הצופה לילדים" סדרת סיפורים, שקובצו אח"כ לספרים, בשם "עלילות ילדי העיר העתיקה". היתה זו מן גירסה של "חסמבה" לדתיים, על חבורת ילדים הנלחמים באויבי ישראל. אלה, מן הסתם, אבותיהם הרוחניים של "נוער הגבעות"...




חרות לנוער
שתף 

חרות לנוער היה עיתון ילדים ונוער שהופיע משנת תשי"ג 1953 בעשור שנות החמישים.

עורכו היה שלמה מרץ וסגנו משה בלע. העורך לענייני תרבות ואמנות היה יוסף ועדיה, מראשוני התנועה הכנענית. שלמה מרץ טיפח במסגרת עיתון הנוער שורה של עיתונאים צעירים, שלימים עברו עמו לעיתון "חרות" (כאשר שמונה למזכיר המערכת בשנת 1957 עם מינויו של אייזיק רמבה לעורך "חרות").

בין הכותבים ב"חרות לנוער": יעקב אחימאיר, אהוד מנור (וינר), אליקים ירון, איתן הבר, זיוה יריב, זאב גלילי, יוסף אורן (מבקר ספרות), עודד זראי (זערור), משה שי (שקרשי), גרשון סלומון, נעמי יערן ואחרים.

 




טום-מיקס
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




טכניקה ומדע
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



טכניקה ומדע לנוער
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



טרזן...
שתף 

חוברות טרזן ניצלו את הפופולאריות של סרטי טרזן (ג'וני וייסמילר) וסיפורי ההרפתקאות של טרזן עם ג'יין וצ'יטה, ומתחו את המותג גם לתחום הדפוס וההוצאה לאור.

גם המו"לים הישראלים לא נשארו אדישים לנהרת הקהל הישראלי לסרטי טרזן השונים, תרגמו את החוברות האמריקאיות שהיו למעשה מעין קומיקס והוסיפו למהדורה העברית  כל מיני תוספות שנכתבו על ידי לא אחר מאשר עמוס קינן.

החוברות המתורגמות הופיעו למכירה בקיוסקים החל משנת 1953 ועד לשנת 1969 בערך, והן היו בנות שישה עשר דפים. 

נהגנו לקרוא את החוברות בהתלהבות, והיו שמסרו את החוברות לכריכה בקבוצות של עשר חוברות או בקבוצות של שלושים ושתיים חוברות.

החוברות הוצאו בהוצאת "הפיל" במחיר מאתיים פרוטה, שם ההוצאה היה מתחלף בין "הנמר" ו"הקרנף" .

בסוף החוברת היה כתוב תקציר: "...כך הצליח טרזן שוב בפעם המי יודע כמה להוכיח את עצמת ידו ואומץ ליבו וגאל את היער מאימתו של יצור האימים שהטיל עליו את חיתתו ושלט בו שלטון ללא מיצרים, טרזן מנצח בכישרונו הכביר את כוחות הרשע האכזריים ומתגבר עליהם בכוחו המפתיע ובערמתו של איש יער חד וערני.
החוברת הבאה : טרזן נלחם בגרמנים...".


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


יוסי בנאי שר ב"אני וסימון ומואיז הקטן" - י. בנאי / ח. יובל:
"...הייתי טרזן / וסימון ארול פלין / ומואיז הקטן / קפץ כמו גונגה דין...".

 

כל הטרזנים, חיים משוגעים... טרזן בחיים הוא גיבור יהודי מאמריקה, ג'וני וויסמילר, והוא השחיין הכי טוב בעולם. יחי אנחנו! ל"טרזן מלך הקופים" הלכתי עם שלושים ותשע חום, בלי רשות כמובן, ולמחרת שלחה אותי אמא לבית הספר, כי אם אני בריא בשביל טרזן - אני בריא גם בשביל ללמוד. ישבתי שעתיים בכיתה בין תנינים ופילים וקופים, טרזאאןן - א-אי-א-או, עד שהאחות הופיעה, והיא שלחה אותי הביתה לשלושה ימים עם פתק.
רון ביברמן, תעלומה שאינה נפתרת תוך שעות, עמ' 143.

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.