חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 143 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אוניות מעפילים

אטלנטיק
שתף 

רקע
אטלנטיק" הייתה אונייה מונעת קיטור, נרכשה מחברת הספנות היוונית "אבגרינוס" (ביוונית: "Αυγερινός") על ידי ברטולד שטורפר, אוסטרי ממוצא יהודי, שפעל להצלתם של יהודי ארצו בשיתוף פעולה עם השלטונות הנאציים. שטורפר היה מעורב גם בהפלגתן של האוניות "מילוס" ו"פאסיפיק".

קורותיה
"אטלנטיק" הפליגה בסוף ספטמבר 1940 מנמל טולצ'אה שברומניה ועליה כ-1,880 מעפילים, שהגיעו לנמל טולצ'אה ספינות נהר מברטיסלבה.

על פי דו"ח שמסר שטורפר 329 נוסעים היו חברי קבוצת "מכבי" מפראג ומפרסבורג, 761 נפש מאוסטריה, 25 נפש מהעיר ברלין ו-525 נפש מדנציג‏.

ב-11 באוקטובר 1940 הגיעה האטלנטיק לאיסטנבול, בה קיבלו לחם מיהודי העיר. האונייה המשיכה לכרתים ושם הצליחו המעפילים לרכוש פחם להמשך המסע, אולם הצוות היווני של האונייה שלא רצה להמשיך במסע השחית חלק מהפחם ולבסוף סירב להמשיך במסע. בעקבות זאת השתלטו המעפילים על האונייה ויצאו לדרך ב-8 בנובמבר 1940. באמצע המסע נותרה האונייה ללא פחם והצוות הפעיל את המנועים על ידי שריפת כל דבר מעץ שהיה על האונייה. בשל מחסור בחומרי בעירה האונייה נאלצה לפנות לקפריסין שהייתה קרובה יותר מארץ ישראל, אך גם אליה לא הגיעה. לבסוף היא נגררה לקפריסין בידי ספינות בריטיות‏.




אטרטו
שתף 

אטרטו ההיתה אוניית מעפילים שהפלגותיה אורגנו על ידי המוסד לעליה ב' של "ההגנה" בשלהי שנות השלושים. ההפלגות "אטרטו" יצאו מאיטליה ורומניה, כדלקמן:

אטרטו א' הפליגה מבארי באיטליה ב-30 בנובמבר 1938, עם כ-300 מעפילים. נחתה בשפיים.

אטרטו ב' הפליגה מאנקונה באיטליה ב-15 בינואר 1939, עם כ-300 מעפילים. נחתה בצפון תל אביב.

אטרטו ג' הפליגה מנאפולי באיטליה ב-20 בפברואר 1939, עם כ-300 מעפילים. נחתה בצפון תל אביב.

אטרטו ד' הפליגה מסושק ב-15 במרץ 1939, עם כ-300 מעפילים. נחתה בצפון תל אביב.

אטרטו ה' הפליגה מסושק ב-23 באפריל 1939, עם כ-408 מעפילים. נחתה בהרצליה.

אטרטו ו' הפליגה מברינדיזי ב-30 באפריל 1939, עם כ-337 מעפילים, נחתה בהרצליה.

אטרטו ז' הפליגה מנמל קונסטנצה ברומניה ב-20 במאי 1939, עם כ-400 מעפילים. בהגיעה אל חופי ארץ ישראל, נתפסה על ידי הבריטים.

 

מצגת על אוניות העפלה הבלתי ליגליות בין השנים 1934 - 1939

נוצר על ידי: דב בן-שי.
מספר תמונות: 78.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן




אלטלנה
שתף 

"אלטלנה" הייתה במקורה נחתת טנקים בצי ארה''ב בזמן מלחמת העולם השנייה.

היא
נרכשה על ידי "הועד העברי לשחרור האומה", אשר היה גוף פוליטי של האצ''ל בארצות הברית. לאחר רכישתה הועברה לשיפוץ בברוקלין, לאחר מכן הפליגה לאירופה, למרסיי שבדרום צרפת.

ב-24 למאי הפליגה אלטלנה ממרסיי לפורט דה בוק לצורך העלאת המעפילים.

ב-26 למאי הועלו על סיפונה 862 מעפילים, רובם ניצולי שואה שהיו מזוהים עם הזרם הרביזיוניסטי. בתחילה נועדה האנייה להבאת מעפילים בלבד, אולם בהמשך הוחלט להביא על סיפונה גם נשק ואמצעי לחימה עבור האצ''ל. האונייה נחתה מול כפר ויתקין בשעות הערב המאוחרות של ה-20 ביוני והעולים ירדו , בהמשך הפליגה האוניה לחופי תל אביב לצורך פריקת הנשק, אירוע שכמעט והוליך למלחמת אחים.

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




אלי
שתף 

האונייה אלי הפליגה מנמל גלצי שברומניה בנובמבר 1938, כשעל סיפונה 340 פליטים יהודים מווינה.
בדצמבר הגיעה האונייה למים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל, שם הועברו המעפילים לאונייה "ארטמיזיה" שהורידה את המעפילים בשלום בחוף נתניה.

 

 

מצגת על אוניות העפלה הבלתי ליגליות בין השנים 1934 - 1939

נוצר על ידי: דב בן-שי.
מספר תמונות: 78.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן




אליהו גולומב
שתף 

רקע
נבנתה בשנת 1918 כאוניית חופים ממנועת במנוע דיזל, עשוית ברזל, בעלת סיפון אחד. מסוגלת למהירות 8 קשר ותפוסתה 735 טון. שמה הקודם היה "Fenice".
נרכשה על ידי אנשי המוסד לעליה ב', עדה סירני ויהודה ארזי בנמל גנואה, איטליה.

נקראה על שמו של מפקד "ההגנה" אליהו גולומב משום שיצאה לדרכה ביום השנה לפטירתו.

תולדותיה
האוניה הוכנה להפלגת העפלה בנמל גנואה באיטליה על ידי אנשי מספנה מקומיים. הם בנו באונייה קונסטרוקציה ועליה דרגשי לינה, מטבח ושירותים. מפקד האונייה היה פטר הופמן איש הפלי"ם ולצדו הגדעוני גרשון עציון, אשר הפעיל מכשיר קשר שהוכן במעבדת ההגנה ומקלט מתוצרת איטלקית. צוות הימאים היה איטלקי ורב החובל היה אנסלדו, שכיהן בתפקידו זה גם באונייה "חנה סנש", ועליו חובר שירו של נתן אלתרמן: "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי".

לקראת הפלגת ההעפלה האונייה הפליגה לנמל מלה ספציה ועגנה בו. אנשי המוסד לעליה ב' ארגנו את המעפילים, כ-339 נפש, רובם ככולם חניכי תנועות נוער, פרטיזנים, ניצולי מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה. הם נאספו תחילה במחנות ברומא, ונציה ומג'נטה, ובתיאום עם השלטונות האיטלקים הוסעו לנמל לה ספציה במשאיות.

האונייה הפליגה לארץ ישראל ב-8 במאי 1946 והגיעה לנמל חיפה ב-13 במאי. המעפילים הורשו להיכנס לארץ ישראל ברישיון על חשבון מכסת העלייה השנתית.

 

באוקטובר 1946 חזרה האוניה והפליגה לארץ ישראל עם מעפילים, תחת השם "ברכה פולד".




אנצו סירני
שתף 

רקע
אנצו סרני הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעליה ב'. נקראה על שמו של אנצו סרני, חלוץ ואיש התנועה הציונית באיטליה, ממייסדי קיבוץ גבעת ברנר שהיה לאחד מצנחני היישוב בשנת 1944, נשבה והוצא להורג במחנה הריכוז דכאו.

במקור נבנתה כאוניית משא עשוית עץ, ונקראה "Rondina". בעלת שני תרנים, אורכה 34 מטר ורוחבה 9 מטר, מנוע דיזל איטלקי אנסלדו, 300 כוח סוס, מסוגלת ל-7.5 קשר, ובעלת תפוסה של 550 טון.

האונייה נרכשה על ידי אנשי המוסד לעליה ב', עדה סרני ויהודה ארזי בנמל אונליה (Oneglia) על חוף הים הליגורי באיטליה, ונרשמה על שם פינטר יהודי איטלקי, ששימש כאיש קש של המוסד. שם הצופן שניתן לה היה "סנונית".

קורותיה
האוניה הוכנה להפלגת העפלה על ידי עובדים איטלקיים מקומיים שלוו על ידי אנשי הפלי"ם. הם הכינו מקומות לינה ל-400 נפש, דרגשי לינה בבטן הספינה. האוניה צוידה בשתי סירות הצלה ושתי רפסודות, במזון שהוברח מיחידות הצבא היהודיות באיטליה, וכן ב-20 טון דלק.

מפקד האונייה היה זלמן פרח איש הפלי"ם ולצדו גד לסקר, איש הפלי"ם גם הוא, והגדעוני היה גרשון עציון. מכשיר הקשר שעמד לרשותם היה מעשה ידיו של רענן רובינשטיין, אשר שירת אז ביחידה 544 של הצבא הבריטי. רב החובל היה איטלקי, מיצנו ג'ובני, ולצדו שבעה מלחים איטלקים כולל קצין ראשון, מכונאי ראשון, מכונאי שני, עוזר מכונאי וארבעה מלחים.

האוניה הפליגה לאורך חופי איטליה, אל אתר ההעמסה במעגן דיג בעיירה וואדו (Vado) כשלושה ק"מ מערבית לסבונה. השלטונות האיטלקים גילו אהדה ועזרה התקבלה מידיהם של פרטיזנים איטלקים לשעבר אשר שמרו על אתר ההעמסה מכניסת גורמים עוינים.

על סיפון האונייה הפליגו 908 נפשות, (551 גברים ו-357 נשים, בהן נשים הרות). רובם צעירים, חברי תנועות הנוער. הם נאספו במחנה בטרדאטה ליד טורינו. ומשם הוסעו בשיירת 36 משאיות, שהתנהלה בפיקודם של אנשי "החבורה": ישראל ליברטובסקי ושלהבת פריאר, אשר נסע בראשה לבוש מדי לויטננט בריטי בג'יפ צבאי.

העלייה לסיפון נערכה בחשאי בשעות הערב ונמשכה שעות אחדות. לאחר עלייתם לסיפון, התארגנו המעפילים לקבוצות על פי השתייכותם התנועתית, ולכל קבוצה מונה מדריך אחראי. הצפיפות הייתה רבה ונוהל משטר של קיצוב מים ומזון.

"אנצו סרני" הפליגה מרציף בוואדו ב-9 בינואר בשעה 22:00. נתיב ההפלגה המתוכנן היה מסבונה לאורך החוף המערבי של איטליה דרך מיצר מסינה (Messina) האי כרתים, כף מטפן (Matapan) בדרום פלופונז, האי רודוס, כף אנמור (Anamur) בחוף הדרומי של טורקיה, כף אנדריאס (Andreas) בצפון האי קפריסין, משם דרומה לעבר חוף סוריה. בדרך נתקלה האונייה בסערות אחדות.

ב-17 בינואר עברו שש משחתות ליד האונייה, אך לא ברור אם זיהו אותה. באותו יום חג מטוס בריטי מעל הספינה. על הסיפון היו באותה עת כ- 100 נפש.
אנשי הפלי"ם תידרכו את המעפילים לגלות התנגדות סבילה כאשר יעלו כוחות בריטים לאונייה. וכך אכן אירע עם עלייתם של חיילים בריטים לאונייה, כאשר הייתה במרחק 70 מייל מחופי ארץ ישראל. ("אנצו סרני" הייתה האונייה הראשונה אחרי מלחמת העולם השנייה אשר נתפסה על ידי הצי המלכותי בלב ים).
עם עליית הכוחות הבריטים לסיפון האונייה הושלכו מכשירי הקשר והצופן לים על ידי אנשי הפלי"ם.

המשחתות אילצו את האונייה להפליג אל נמל חיפה והמעפילים נשלחו למחנה המעצר בעתלית, ובו הוחזקו עד ה-3 בפברואר.
המעפילים שוחררו על חשבון מכסת 1500 הסרטיפיקטים לחודש שהקציבה הממשלה לעולים יהודים,‏ ורובם הועברו ליישובים ברחבי הארץ בהתאם להשתייכותם הפוליטית.‏

צוות הימאים, שכלל את רב החובל ג'ובאני מיצאנו והמכונאי אמריקו בולוניני נעצר לשבועות אחדים.‏

ביולי 1947 שוחררה האונייה מהחזקתה על ידי שלטונות המנדט הבריטי לאחר שצוותה זוכה מאשמת הובלת מעפילים בלתי חוקיים.‏

האונייה הוחרמה על ידי הבריטים. ועל כך, הגיש פינטר (בעל האונייה הרשמי) תביעה בבית המשפט כנגד הצי המלכות. האונייה שוחררה לאחר שנה ומחצה, והפליגה פעם נוספת, בפברואר 1948, תחת השם "בונים ולוחמים". 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.