חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 148 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אוניות מעפילים

דימיטריוס
שתף 

הייתה זו סירת מנוע גדולה שנגררה אחרי האניה "אסימי".

 

מצגת על אוניות העפלה הבלתי ליגליות בין השנים 1934 - 1939

נוצר על ידי: דב בן-שי.
מספר תמונות: 78.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן




דלין
שתף 

רקע
דלין הייתה אוניית מעפילים שארגנה "ההגנה". שמה נגזר מאחד מכינוייו המחתרתיים של מפקד "הגנה" אליהו גולומב והאונייה נקראה לזכרו.
הייתה זו אניית המעפילים הראשונה שיצאה מחופי אירופה אחרי תום מלחמת העולם השנייה.

ה"דלין" הייתה במקור אוניית דיג באורך 29 מטר עשויה עץ. משקל 25 טון. רב החובל של האונייה היה אנריקו לוי, יהודי איטלקי. הוא רכש את האונייה (שהייתה ללא מנוע) מבעל מספנה בגנואה שבאיטליה במימון שארגן המוסד לעליה ב' על ידי מכירת מצרכי מזון שאספו חיילים יהודים בצבא הבריטי. לוי נרשם במסמכים כבעלי האונייה. צוות ההכנה להפלגת ההעפלה כלל את אריה חייקינד, ישראל חורב מהפלי"ם וחיילים יהודים מיחידה 199 ומיחידת תובלה 960 של הצבא הבריטי, שדאגו גם למפות ואספקה.

קורותיה
האוניה הפליגה מאיטליה ב-21 באוגוסט 1945 כשעל סיפונה 37 מעפילים. נוהלי הקשר בין האונייה והחוף טרם מוסדו ולכן שתי ספינות המפרש שתוכננו לחבור איתה לא מצאו אותה. המעפילים הורדו בחוף שדות ים ב-28 באוגוסט 1945.

לאחר הפלגתה כאוניית מעפילים נשארה בשירות המוסד לעליה ב', בחזות ספינת דיג איטלקית. היא שימשה להברחת צוותות ממחנות המעצר בקפריסין ולהעברת מעפילים לספינות מעפילים, שהיו בדרכן ארצה.




דלפה
שתף 

דלפה יצאה מנמל קונסטנצה (רומניה) בדצמבר 1938 כשעל סיפונה 202 מעפילים. 20 מעפילים נוספים עלו בנמל וורנה (בולגריה).

הספינה, למרות שהייתה במעקב ע"י הבולשת הבריטית לא נתפסה וצוות ההורדה הנחית את המעפילים בהצלחה בחוף נתניה.

 

מצגת על אוניות העפלה הבלתי ליגליות בין השנים 1934 - 1939

נוצר על ידי: דב בן-שי.
מספר תמונות: 78.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן
 




דראגא
שתף 

דראגה א'
יצאה מנמל סושק (רייקה של היום, קרואטיה), בסוף ספטמבר 1938 כשעל סיפונה 180 מעפילים. במפרץ איסקנדרון שליד טורקיה חברה עם האנייה "ארטימיזיה" והעבירה אליה את המעפילים. ה"ארטימיזיה" הפליגה דרומה והורידה את המעפילים, ללא הפרעה, בחוף נתניה.

 דראגה ב'
יצאה מנמל גאלאץ (רומניה) ב – 6 בנובמבר 1938, כשעל סיפונה 550 מעפילים. בדרך נפגשה עם האנייה "ארטימיזיה" והמעפילים הועברו אליה. ה"ארטימיזיה" הפליגה דרומה והורידה את המעפילים, ללא הפרעה, בחוף נתניה. 

 

מצגת על אוניות העפלה הבלתי ליגליות בין השנים 1934 - 1939.

נוצר על ידי: דב בן-שי.
מספר תמונות: 78.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן




דריאן
שתף 

האונייה, שנקראה על שם רכס הרים בגבולה הדרום מזרחי של פנמה, נרכשה במאי 1940 על ידי אנשי המוסד לעלייה ב' על מנת לחלץ את מעפילי קלאדובו-שאבאץ, קבוצה של 1,200 מיהודי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה, שניסתה להעפיל לארץ ישראל ב-1939 אך בשל בעיות בנתיבי העלייה, היטלטלה תקופה ארוכה בין שני כפרים ביוגוסלביה. אולם, "דריאן 2" לא התאימה להפלגה בנהר הדנובה והיא שטה בים השחור.

האוניה התעכבה בנמל קונסטנצה, בין היתר עקב ניסיון השתלטות ארגון "משמר הברזל" הפאשיסטי על רומניה.
ב-19 בפברואר 1941 יצאה לבסוף לדרכה, כשעליה כ-500 מעפילים שנסעו בדוחק רב (ביניהם היה אבא ברדיצ'ב שלימים היה מצנחני היישוב).

כשנודע למעפילים שהאונייה עושה את דרכה לוורנה שבבולגריה על מנת להעלות כ-300 נוסעים נוספים, הם הכריזו על מרד כדי למנוע מהספינה עומס נוסף והזהירו מסכנת טביעה, אולם המרד הסתיים במהרה. הועלו בחופזה רק 205 מעפילים מתוך קבוצת ה-300 והדריאן מיהרה להפליג מחופי וארנה לכוון נמל איסטנבול כשמאחור נותרו 95 מעפילים, להם לא נותר מקום. כשהגיעה הספינה לאינסטנבול, הוחלפו הצוות ורב-החובל לפי דרישת העולים, ועלו עליה עוד 40 ניצולים מהאונייה "סלבדור" שטבעה.

ב-10 במרץ 1941 יצאה האונייה לארץ ישראל וב-19 במרץ הגיעה לנמל חיפה, כשאותה מלווים ספינות בריטיות. המעפילים נעצרו במחנה המעצר מזרעה והבריטים התכוונו לגרשם מהארץ, אך בשל המחאה על טביעת אוניית הגרוש "פאטריה" זמן קצר לפני כן, הם נשלחו לבסוף ל מחנה המעצר בעתלית.
כעבור שנה, לאחר אסון הסטרומה, הסכימו הבריטים לשחרר את המעפילים ולפטור אותם מגירוש.




האומות המאוחדות
שתף 

רקע
האונייה נבנתה בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 באיטליה, כאונית מפרשים בעלת נפח של כ-350 טון. לפי אחד המקורות הותקן בה מנוע דיזל שהעניק לה מהירות של 8 קשר.‏ שמה המקורי היה "Archimede".

רכישת האונייה נתרמה על ידי משפחה יהודית איטלקית אמידה אשר הספיקה לברוח מאירופה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. שני בני המשפחה הצטרפו לפלי"ם ואחד מהם, עמנואל ורדי, אף שירת על סיפונה. צוות הספינה כלל גם שבעה ימאים איטלקיים שכירים.

קורותיה
בשלהי דצמבר 1947, לאחר שהושלמה הכנתה להפלגה, עגנה הספינה מול חוף צ'יויטווקיה (Civitavecchia)‏ שבחוף המערבי של איטליה, מצפון-מערב לרומא.

537 מעפילים, יוצאי הונגריה, רומניה ופולין, ובהם 34 ילדים, הובאו אליה באמצעות סירות, ועלו על סיפונה.

הספינה הפליגה ב-24 בדצמבר. הפלגה שנמשכה שמונה ימים. בהתאם לנתוניה ועל מנת להקשות על הגילוי, הפליגה הספינה סמוך לקו החוף, היא שטה דרך מיצר מסינה שבין איטליה לסיציליה, מצפון לאי כרתים, על פני החוף הדרומי של קפריסין עד לחוף הסורי, ומשם הדרימה אל חופי הארץ.

במהלך ההפלגה ננקטו אמצעי זהירות במטרה למנוע את זיהוי הספינה כנושאת מעפילים. נוסעיה הורשו לעלות על הסיפון רק בלילות. לקראת סיום ההפלגה פורק המטבח שנבנה על הסיפון והושלך לים.

בעת שהספינה התקרבה לחופי הארץ פקדו עליה אנשי המוסד לעלייה ב' להגיע לחוף נהריה, אך בהמשך שינו את דעתם והורו לה להגיע לחוף תל אביב מכיוון מצרים - דבר שהיה מחייב להאריך את מסעה בכ-480 קילומטר.

מפקד הספינה החליט שלא לקיים את ההוראה החדשה אלא להמשיך לחוף נהריה. הוא עשה כן משום שחשש שהארכת ההפלגה תגדיל את הסיכון לאיתור הספינה על ידי מטוסים וספינות בריטיים, וכן משום שלא רצה להחמיץ את ההזדמנות להנחית את המעפילים בחוף ב-1 בינואר, יום ראשית השנה החדשה, מועד שבו היה סיכוי שהבריטים בחוף יהיו פחות ערניים.

כאשר הגיעה הספינה לראש הנקרה נראתה באופק משחתת בריטית, ולכן שינה מפקד האוניה את כיוון הספינה כדי להיצמד לחוף ככל האפשר. באותה עת ממש היה הצי הבריטי עסוק בליווי שתי ספינות המעפילים הגדולות ביותר עד אז - "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות" (הפאנים) - לנמל בקפריסין.

ב-1 בינואר בשעה 12:00 לערך עלתה הספינה על שרטון כ-80 מטר מחוף נהריה והחלה הורדת המעפילים לחוף באמצעות חבלים וסירות.

שוטרים ממשטרת עכו הגיעו לחוף במהרה, אבל באופן מפתיע וחסר תקדים הם לא הפריעו לירידת המעפילים לחוף, הבטיחו לעכב את הגעת הצבא הבריטי למקום ואפילו החישו את פיזור המעפילים.
בתוך כשלוש שעות הורדו המעפילים מהספינה ופוזרו למקומות מסתור: כ-300 נותרו בנהריה והיתר פוזרו ביישובים יהודיים באזור.

לקראת ערב הוטל עוצר על נהריה והחלו בה חיפושים אחרי מעפילים. 131 מהמעפילים נלכדו. בסופו של דבר הסכימו השלטונות הבריטיים לבקשת הסוכנות היהודית שמעפילים אלו לא יגורשו לקפריסין ויישארו בארץ, והעבירו את המעפילים לידי אנשיה.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.