חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 178 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: שונות



הבוידעם שלנו

פנקס נקודותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

תוכנית הצנע שיושמה בישראל בשנותיה הראשונות נהגתה בנסיון להתמודד עם המוני העולים מצד אחד (אוכלוסיית המדינה הוכפלה בין השנים 1949 -1951) ודלות המשאבים של המדינה הצעירה, מצד שני.

עם הקמת הממשלה במרץ 1949 החליט רה"מ בן גוריון להקים משרד לאספקה
וקיצוב והעמיד בראשו את שר האספקה והקיצוב, דב יוסף.
במאי 1949 אישרה הכנסת את תוכנית הצנע של אותו משרד, במסגרתה הונהגה שיטת קיצוב לשורה של מצרכים חיוניים. כל בית אב קיבל פנקס נקודות, שהקנה לו זכאות לרכוש מוצרי יסוד כגון שמן, סוכר ומרגרינה. ביולי 1950 הונהגה השיטה גם במוצרי ביגוד, הנעלה וכלי בית.

מחיריהם של המוצרים היו נמוכים ואחידים ועל בתי העסק נאסר למכור מוצרים מעבר להקצבה. חלוקת פנקסי נקודות נעשתה על בסיס יומי, ומול משרדי החלוקה התארכו תורים ארוכים.
מטרתה של התכנית היתה לחסוך ביתרות מטבע החוץ של המדינה, ועדיין להבטיח מינימום של קיום עבור כל אזרח.

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכנית הצנע השתלבה היטב במדיניות הכלכלית של ממשלת בן גוריון; מדיניות שהושפעה מן הגישה הסוציאליסטית ודגלה בכלכלה מתוכננת ובמעורבות ממשלתית עמוקה במשק ובחיי האזרחים. לצד קיצוב על מוצרי היסוד פיקחה הממשלה על ניצול חומרי גלם לתעשייה, מטבע חוץ, גידולי חקלאות, וכמעט כל משאב כלכלי חיוני. תכנון התפריט היומי לאזרח הממוצע (תוספות נרשמו לילדים וקשישים) נועד לספק לו תצרוכת של 2,800 קלוריות ליום.
כך למשל כלל התפריט היומי הראשון (12.5.1949): 8 גרם אטריות, 17 גרם אורז, 7 גרם קוקוס, 5 גרם צנימים, 5 גרם גריסים ו - 5 גרם קוואקר.

 


על מנת להפעיל את התוכנית כמתוכנן, הוקמה מערכת אכיפה נרחבת, שפיקחה על בתי העסק ועל האזרחים כאחד. בשנה הראשונה להפעלת התוכנית צייתו רוב התושבים למשמעת הצנע, מתוך אמונה שהמדינה אכן נמצאת בתקופת חירום. אולם הגברת הפיקוח והכללת מוצרים נוספים בו הביאו לגל התנגדות ציבורי למשטר הצנע. במהרה התפתח "שוק שחור" משגשג, בו נרכשו המוצרים המוקצבים ללא הגבלה ובמחירים מופקעים.

בספטמבר 1950 הקימה המדינה את "המטה למלחמה בשוק השחור";  מאות פקחים נשלחו לשווקים, ובתי דין מיוחדים הוקמו כדי לשפוט את הנאשמים. למרות המאמץ הממשלתי המשיך השוק השחור לפרוח בהחבא. רוב הגבלות הצנע בוטלו ב- 1953, בין השאר בעקבות התגברותה של המחאה הציבורית ובעקבות קבלת הסכם השילומים ב-1952, ששיפר את יתרות מטבע החוץ של המדינה.
ב-1958 צומצמה רשימת המוצרים הקצובים ל - 11, וב-1959 הודיע שר המסחר והתעשיה פנחס ספיר על ביטול משטר הצנע והקיצוב (למעט סוכר, ריבה וקפה).

בראיה לאחור, הנהגת תוכנית הצנע היתה אחת הסיבות העיקריות לקליטתם המוצלחת של מאות אלפי העולים, שהגיעו לישראל בשנותיה הראשונות. אל מול נתונים כלכליים קשים במיוחד וכמות משאבים דלה הצליח השלטון, באמצעות קיצוב קפדני, לספק לכל האזרחים מינימום של קיום במזון, ביגוד ודיור.

מדיניות הצנע, ודמותו של השר דב יוסף בכללה, הפכה למטרה לאינסוף בדיחות עממיות ולסאטירה, עד שנהייתה לחלק בלתי נפרד מן הפולקלור הישראלי באותן שנים.

 

 

 


ישראל יצחקי שר בשיר "השוק השחור" (א.כהן):
"...בואו בואו בואו בואו הנה / מי שלא יודע מהו צנע / בלי נקודות, וגם בלי תור / פה זה השוק השחור...".

 

  

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין  




פרוטוקול ישיבת הממשלה הראשונההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

קטעים נבחרים מפרטי-כל הישיבה הראשונה של הממשלה הזמנית,
יומיים לאחר הכרזת המדינה.

יום א ז' באייר תש"ח 16.5.1948
שהתקיימה בתל אביב

 

 

נוכחים: חברי הממשלה: ד. בן-גוריון, מ. בנטוב, פ. ברנשטיין, הרב פישמן, א. ציזלינג, א. קפלן, פ. רוזנבליט, ד. רמז, ב. שטרית, מ. שפירא, מ. שרתוק.

ד. הורוביץ, ז. שרף

ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן גוריון:
נפתח את הישיבה הראשונה של הממשלה הזמנית. נשמע דו"ח ממשה שרתוק. אני מניח כדבר מובן מאליו, אם כי אין על זה החלטה: כל דיבור בישיבות אלו בין שהוא חשוב או לא, הוא בהחלט סודי ואיש אינו רשאי למסרו אף לאיש, גם לא לידידיו הכי-קרובים ולאנשים הכי נאמנים, כי אלה הם ענייניה של המדינה ולא של האנשים המשתתפים בישיבות אלו.

דו"ח על המצב בחזיתות

ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
המצב בתל אביב
 ידוע - הרעשות. אין לי פרטים מההפצצה האחרונה. הבוקר נהרגו ארבעה פועלים בנמל. העבודה נפסקה לשעה קלה. נתתי הוראה שידאגו להמשכת העבודה, כי זה עניין של הצלת הישוב. כרגע מפרקים נשק.

מנגב יש לנו ידיעות קשות. הטורים המצריים מתקדמים מהדרום. יש ידיעה שלא נתאמתה על נחיתה ימית בסביבות מג'דל. בנגב פוזרו כרוזים הדורשים מהיהודים להכנע. שיירה של 200 מכוניות הגיעה לבאר-שבע. בעמק הירדן מרעישים אותנו מתותחים. הוקל הלחץ בדרך לירושלים וסביסבותיה. כבשנו את לטרון, אבל הוציאונו משם. בידי הערבים נפל שלל - אחד התותחים חדשים, מכוניות משוריינות אחדות. הלילה כבשנו מחדש את לטרון, את דיר איוב, קאבב. הלחץ רפה - הם העבירו, כנראה, חלק מכוחותיהם למקום אחר. כבשנו כמעט את כל ירושלים, מלב הכנסייה ...... והעיר העתיקה. העיר העתיקה נצורה על ידי היהודים כמעט מכל הצדדים. היהודים בעיר העתיקה נצורים על ידי הערבים. נכבש מקום שיש לו ערך רב - אלנבי ברקס בדרך לארמון הנציב. לא ברור מה גורל הארמון. הוא היה צריך להיות של הצלב האדום. אם יימסר לצלב האדום - לא נפגע בו. בצהריים הגיעה ידיעה לא מוסמכת, שהוא כאילו בידי הערבים. אם כן - ניקח אותו. עטרות פונתה בשלום. כולם הועברו לנווה-יעקב והתבצרו שם. בכפר-עציון לא נשארה משפחה יהודית. אנשי רבדים ועין-צורים נלקחו בשבי. משואות יצחק נלחמה עדיין הבוקר. הצלב האדום מטפל בשבויים ונראה כי שלום להם.

הטייס המצרי שהופל נחקר ומספר, כי הפליטים הערבים מהארץ מפיצים סיפורי זוועה על היהודים: שוחטים, אונסים ושודדים. הם מספרים על אפסות הכוח היהודי. בשבילו הייתה זו מכה לדעת, שהיהודים עומדים.

המצב חמור בעיקר מחוסר נשק. האופטימיזם השורר בירושלים מוגזם - אין הם יודעים את המצב בכל הארץ. בעמק הירדן חמור מאד המצב.

אין די רובים. אין נשק כבד. קבלנו תותחים אנטי-אוויריים, הם פועלים ומפחדים מפניהם. סיפרו לי בשדה התעופה הבוקר, שבפעול התותחים פחדו המטוסים לצלול וטסו בגובה רב. כאשר התקלקל התותח - צלל המטוס וזרק את מטענו.

לאוניה נושאת התותחים קרה דבר משונה. האנגלים תפסוה, הביאוה לחיפה והחזיקוה שם עד חצות 14.5. אין ספק שהם ידעו, שיש בה נשק. כל הנשק הכבד שלנו אלו הן מרגמות, אנו דלים וריקים בנשק כבד. חילקנו את התותחים האנטי-אוויריים. המומחים דורשים שלא לפזרם יתר על המידה - חטיבה צריכה לכלול 6-5 תותחים.

מספר המגויסים כבר עולה על 30 אלף, אולם מזוינים כ40%- בלבד מחוסר רובים. הם מרעישים בתותחים ואווירונים ומשתמשים בטנקים ולנו יש טנק אחד ומספר של טנקים למחצה מאנגליה. מחר יוצאים שני אנשים לחו"ל לזרז עד כמה שאפשר. בינתיים התברר שחסרים אמצעים. בעד נשק מוכרחים לשלם בדולרים במזומן. עשינו סדור עם הקרן-הקיימת שיש לה עוד אוצר של דולרים. באירופה בלבד יש לנו 30 אווירוני קרב. העברתם קשורה בתחנת חניה בדרך. נצטרך, כנראה, לפרקם ולהעבירם באווירונים גדולים. ברור שהפירוק וההרכבה ייקחו זמן. נחוץ לנו כוח אווירי גדול. אילו יכולנו להפציץ את דמשק, רבת-עמון וערי מצרים - יתכן שהיינו מפסיקים את כל העסק. הם מפציצים שדות תעופה, רוצים למנוע מאתנו בסיס אווירי. עלינו לבצר את שדה התעופה שלנו בעקרון. האווירונים שברשותנו מנוצלים בשביל הובלת מזון למקומות נצורים, שמספרם פחת עכשיו.

מלבד הדברים שנרכשו באמריקה ואין עדיין חשבון עליהם (חלק גדול נמצא כבר בדרך, בתוך זה הרבה כלי רכב), עשינו חוזים באירופה על 19מיליון דולר. מזה שילמנו 15 מיליון. דברים שלא שילמנו בעדם לא כל כך דחופים בשבילנו.

שאלת הים חמורה מאד. למצרים אין כוח ימי גדול, אבל משהו יש לה. אוניה שאין לה דגל מוכר היא הפקר. המצרים איימו להטביע אניות עולים. לדעת היועץ הימי שלנו (יהודי אנגלי שהתקשרנו אתו רק לתקופת הכהונה של הממשלה הזמנית) ומומחים אחרים הדגל שלנו הוא דגל אם ממשלה אחת בלבד תכיר בנו. כמובן, אין זה מבטיח מפני המצרים, כי הם לא הכריזו מלחמה.

אם תהיה לנו אפשרות לרכוש אווירונים וציוד כבד לאחר שעוד ממשלות יכירו בנו, תעמוד באופן חריף מאד שאלת הדולרים. אם כי עניין ירושלים הוא חמור מאד והוחלט שג. מאירסון תעסוק בירושלים - הגעתי למסקנה שעניין הדולרים הוא כה דחוף, שהיא תצא מיד לאמריקה. היא פעלה באופן מוצלח מאד - שום איש לא השיג מה שהיא השיגה. היא יכולה להגיד להם מה הביאה תרומתם - בעזרתם נרכשו רובים, מקלעים, מכונות כבדות, אשר חוללו מהפכה בזמן האחרון. היא תגיד להם שאנחנו מותקפים ונחוצים לנו אווירונים וטנקים. בטוחני שבמשך שבוע תקבל את 15-10מיליון דולרים שנחוצים לנו.

אין ספק שנוכל להחזיק מעמד עד הגיע העזרה. אולם דעת כל אלה המטפלים בשטח זה היא, שהעניין שלנו כרגע הוא לא הגנת נקודות ואי-פינויין אלא להכות את האויב, לפגשו. ואל תזדעזעו אם תשמעו שנעזבו נקודות. נוכל לעמוד יותר משבועות אם נקבל 80% מהנשק שכבר נקנה ועוד כמה אווירונים. לדעתי, נוכל ללמדם לקח כזה שיזכרוהו לדורות. אולם עכשיו המצב חמור מאד.

בעניין ירושלים היו חילוקי דעות חמורים מאד. דרשתי להבקיע את הדרך. המומחים סבורים שזה אי-אפשר במצב הנוכחי. שלחתי אתמול איש ובקשתי ממנו תכנית איך לעשות את הדבר. הוא יצא לדרך והביא תכנית, אשר נתקבלה על דעת כולנו. לפי תכנית זו שאפשר להחזיק בדרך בכוח פחות משהוחזק עד כה. הוא הציע שיירות לא גדולות מדי ורק בלילה. השיירה הגדולה האחרונה הצילה את ירושלים - אלמלא נשלחה הייתה ירושלים רעבה ללחם. אולם כעת שיירות גדולות אינן באות בחשבון. המכוניות צריכות להיות מהירות. לפי תכניתו מסדרים עכשיו שיירה. יש תקווה שהיא תבוא ותלך בעוד שלושה ימים. הדרך נמצאת בידינו. היום עברה שם שיירה צבאית שלנו. כנראה, נצטרך לכבוש את כל השטח וגם את רמאללה. הצבא הבריטי דרש מאתנו לא להתקיף את רמאללה כל זמן שהם בסרפנד. עתה הם יצאו ונכנסו ערבים.

שר העבודה והבינוי מ. בנטוב:
פירוש הדבר שאין לנו אף מפציץ מרחיק טוס?

ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
יש, אבל איננו יכולים להוציא אף אווירון מהארץ. האווירונים הכבדים שיש לנו בחו"ל נחוצים לנו להבאת מטוסי קרב.


חלוקת התיקים

ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
עד עתה דובר על 12 תיקים: ערבים ומשטרה - שיטרית, משפטים - רוזנבליט; ירושלים - הרב פישמן; תעשיה, מסחר, אספקה - ברנשטיין; עליה - שפירא; עבודות, עבודות ציבוריות, כוח האדם - בנטוב; חקלאות - ציזלינג; תחבורה - רמז; כספים - קפלן; פנים - גרינבוים; חוץ - שרתוק; בטחון - בן-גוריון. כל הסידור הזה נעשה בלי גרינבוים ואינני יודע מה הוא יאמר. יכול להיות ערעור בעניין התיק של שטרית. הרב פישמן מציע להוסיף על ירושלים - דת; אשר לתיק הבטחון הודעתי שלא אקבלהו באופן סופי עד שלא יבוררו כמה פרטים שהם בשבילי תנאי לקבלתו ובכלל להשתתפות בממשלה. יש שאלה של הרב לוין שטרם הוצע תיק בשבילו. הודעתי למעוניינים שאנו נדון בשאלות אלו.

שר העליה ושר הבריאות מ.ח. שפירא:
אני מציג את שאלת הרכבת המנגנון. כל אחד עושה לפי ראות עיניו.

שר הדתות ונפגעי מלחמה י.ל. הכהן פישמן:
דרשתי וחקרתי והתברר לי שיש מחלקות שכבר החלו בעבודה. ויש אנשים שכבר קבלו תיקים. אינני מתרעם על כך, אולם רואה אני שאני היחידי יתום (ד. בן גוריון: היית בירושלים!) - כן, אני יודע את הקושי. עשיתי היום הכל כדי להביא את גרינבוים וראיתי שלפי שעה אין סיכויים. אני רוצה למסור לכם שדברתי עמו והוא מקבל את התנאים. הוא חוזר לעבודה. ורק אני נשארתי בלי תיק. את ירושלים נתנו לי מבלי לשאול את פי. בכלל, הייתה תכנית שזה יהיה ענינה של גולדה מאירסון. ירושלים יקרה לי מאד, אך לא אקבל אותה. לו ידעתם את ההתעללות בעניין זה (ד. בן גוריון: האיש קבל נזיפה חמורה) - זה כבר לא יועיל. אני דורש את תיק הדת. אין לי טענות למפ"ם - טענותיי מכוונות למפא"י. דרשתי סגנים לתיקים ידועים. אמר לי בן-גוריון: אתה רוצה סגן לתיק שלך? אמרתי שכוונתי היא רק לתיקים חשובים. אמר לי: תיקך חשוב מכל. אילו ידעתי שלא כן - הייתי מוציא מסקנות מעניין זה בישיבת הועד הפועל הציוני.

מזכיר הממשלה ז. שרף:
לסדר הדיון: הערב מתכנסת מועצת המדינה לדיון בפקודת ייסוד המדינה. אם הממשלה לא תכנס עכשיו לדיון זה - לא נוכל להביא את הפקודה למועצה.

שר החוץ מ. שרתוק:
להבהרת העניין: עניני דת במדינת ישראל כוללים לא רק דת ישראל?

שר האוצר א. קפלן:
נבקש את הרב פישמן להביא לישיבה הבאה תכנית והסברה מהו תיק לענייני דת.
הוחלט: לדחות את המשך הדיון עד לבואו של גרינבוים, אך לא למעלה משבוע ימים.

דיון בעניין הכינוי לחברי הממשלה הזמנית

שר החקלאות א. ציזלינג:
מתנגד למלה "נגיד" בגלל הטעם הטוב. ביהדות יש מושג של נגיד - "א. איד א נגיד". אני מציע לבחירה שני שמות שגם להם יש הד בעבר: מורשה (היו מורשים לתנועה הציונית) או נאמן.

שר החוץ מ. שרתוק:
אני רוצה לדבר לא נגד ההצעה אלא נגד הנימוק. מחצית הישוב העברי הם ילידי הארץ. אין להם כל אסוציאציה עם המלה "נגיד". ובתוך המחצית השנייה רבים יהודים תימנים, גרמנים וכו' שאף להם אין אסוציאציה כזו. יכול להיות שמלה זו משתמעת ממנה איזו התרברבות, אבל זו מלה עברית יפה, צלילה נאה. "נאמן" אינו מתקבל על דעתי, כי יש מושג של "טראסטי" - נאמן על פקדון; "טראסטישיפ" - נאמנות.

שר האוצר א. קפלן:
מציע לנהוג ככל העמים. אם זו ממשלה, הרי חבריה מיניסטרים.

שר החוץ מ. שרתוק:
בשבילי זו שאלה מצפונית. במדינת ישראל לא אקרא בשם זר - מיניסטר.

שר המשטרה ב. שטרית:
מציע שם שישנו בתנ"ך - שר.

ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
אין לזה שום שייכות למצפון. אך אחשוב לתעודת עניות אם ניקח מלה מגוחכת - מיניסטר. יש שתי מלים בעברית - שר ונגיד. אינני מקבל את הנימוק נגד נגיד. יש לזה צליל יפה, הד מימי הביניים. בטוחני שאחרי חודש ימים הציבור יתרגל למלה זו.

ה ו ח ל ט: להשתמש במלה שר.


בחירת ד"ר ויצמן כנשיא מועצת המדינה

ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
הציע להביא לאישור מועצת המדינה הצעה לבחור בד"ר ויצמן כנשיא המועצה.

שר החקלאות א. ציזלינג:
אנו מתנגדים לבחירה זו עכשיו. כשתהיה האספה המכוננת - תהיה בחירת קבע. אין לעסוק עכשיו בבחירה כשהמועצה היא מוסד מורכב.

שר העליה ושר הבריאות מ.ח. שפירא:
לא יתכן שאיש זה, שלו החלק המכריע במפעל הציוני לא ייבחר בישיבה הראשונה של מועצת המדינה הזמנית.

בתשעה קולות נגד שניים (מ. בנטוב, א. ציזלינג) הוחלט להביא למועצת המדינה הצעה לבחור בד"ר ויצמן כנשיא המועצה.

הישיבה ננעלה.




צנזורה על מכתביםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה




קבלותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 




קופה רושמתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




קופסת קק”להרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

כל יום שישי היה התורן של הכתה עובר בין הספסלים עם הקופסא בידו.
תוך כדי שאנו היינו מכניסים את מטבעות המילים והגרושים לחריץ של הקופסא, הינו שרים:

אספר לך הילדה
וגם לך הילד

איך בארץ ישראל
אדמה נגאלת

דונם פה ודונם שם
רגב אחר רגב

כך נבנה אדמת העם
מצפון עד נגב

על הקיר תלויה קופסה
זו קופסת התכלת
כל פרוטה בה נכנסה
אדמה גואלת

דונם פה ודונם שם
רגב אחר רגב

כך נבנה אדמת העם
מצפון עד נגב  

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זכרונות:
"...בילדותי בשנות הארבעים קטפתי פרחים, בעיקר היו בסביבה פרגים וחרציות, וביום שישי מכרתי אותם למורים ולשכנים. את הכסף שגביתי שלשלתי, לפי עצת אמי, לקופסת קק''ל. את הקופסא העמדנו על הדוכן שהקמנו...".

מאירה לפידות קריית אתא
 meira404@walla.com

 

רטרו:

 

''...באותו יום חילקה לנו המורה רחל מורנו קופסאות קרן-קיימת שצבען כחול לבן. לא היתה משפחה אחת בימים ההם שלא היו ברשותה קופסה או שתיים. המורה עודדה אותנו להשקיע מאמץ, לפעול במרץ ולאסוף מספר רב של מטבעות ככל האפשר, למען המטרה שלא היתה נעלה ממנה - ''גאולת אדמת המולדת''... התרוצצתי כמטורף, שטוף זעה, נמרץ ומשולהב מגודל המשימה....ולבי גאה ועלה על גדותיו לשמע כל צליל עליז שנשמע כשהמטבע נחתה בתחתית הקופסה...''.
''מיתר אחד'' מאת ברוך יוספסברג, עמודים 22 -23, הוצאת ירון גולן.

 


בגן הילדים ובבית הספר שרנו את שירם של י. פרידמן / מ. רבינא - "דונם פה ודונם שם":
"...על הקיר תלויה קופסה, / זאת קופסת התכלת / כל פרוטה שנכנסה / אדמה נגאלת. / דונם פה ודונם שם / רגב אחר רגב / כך נפדה אדמת העם / מצפון עד נגב...".

מעבר לערך קופסאות קקל בפרק תצוגות של אספנים




קרש לגיהוץ שרווליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

כדי לגהץ בצורה יותר יפה את הבגדים היה קרש לגיהוץ שרוולים.
זה היה מעין קרש גיהוץ בזעיר אנפין. היו מניחים אותו על הקרש הגיהוץ ומשחילים עליו את השרוול ומגהצים.




רכבת ישראל - שונותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

 

 

כרטיסי רכבת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לוח זמנים 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




רמיקובהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

היה אחד כזה בכל בית, ושימש את ההורים וחבריהם בערבי משחקי הקלפים והרמי. היו פותחים שולחן על המרפסת ולעיתים שולחן מתקפל נוסף, הגברים היו משחקים קלפים והנשים רמיקוב. הרעש - רחש של ערבוב קוביות הרמי - זכור היטב.

רטרו:




רפורטהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 




רשיון כניסה לשכונההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




רשיון לרדיוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 


 
אגרת רדיו

אני מבקש להזכיר טריק ישן בנושא אגרת הרדיו והטלוויזיה. ויסלח לי אגף הגבייה ברשות השידור: לא אני הגיתי ראשון את הטריק הזה. הקדים אותי עובד בבנק ידוע בירושלים, שככל הנראה היה בתפקיד בכיר. אותו בכיר כתב מכתב בשניים בספטמבר 1955 אל אחד מאנשי הציבור הידועים בחיפה, שגם הוא כיהן בתפקיד בכיר באותו בנק....

 
למידע המלא








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.