חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 172 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אוניות מעפילים

פוסידון
שתף 

פוסידון א'
יצאה מלאווריון (יוון) ב-3 בינואר 1938 כשעל סיפונה 65 מעפילים. האוניה הגיעה לחוף מושב אביחייל ב-11 לינואר. במקום המתינה סירת משוטים אשר יצאה לקראתה ותוך זמן קצר הורדו כל המעפילים ופוזרו ביישובי הסביבה.

פוסידון ב'
יצאה מפיראוס ביוון ב-17 במאי 1938 כשעל סיפונה 65 מעפילים.

הגיעה אל מול חוף קיבוץ מצפה הים.

המעפילים פוזרו ביישובי הסביבה.

 

 

מצגת על אוניות העפלה הבלתי ליגליות בין השנים 1934 - 1939.

נוצר על ידי: דב בן-שי.
מספר תמונות: 78.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן




פטר
שתף 

פטר א'
האוניה יצאה ב-12 בספטמבר 1945 ממעגן ליד טרנטו (איטליה), כשעל סיפונה כ-170 מעפילים. באי קוס תפסה האונייה מחסה בשל מזג האוויר הסוער. המשטרה המקומית פתחה עליה באש (חשבו באי שמדובר באוניית מבריחים).
ב-19 בספטמבר הגיעה האוניה מבלי להתגלות לשפיים, המעפילים ירדו לחוף ונטמעו ביישובי הסביבה.

פטר ב'
יצאה ב-15 באוקטובר 1945 מטרנטו (איטליה), כשעל סיפונה 174 מעפילים.

הספינה הגיעה בהצלחה לחוף שפיים ב-22 באוקטובר, שם הורדו המעפילים ללא הפרעות.




פלמח
שתף 

פלמ"ח הייתה אוניית מעפילים שנקראה על שם ארגון הפלמ"ח. התנהל בה קרב אלים לתפיסתה, בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה הבריטים הפעילו נשק חם כנגד אוניית מעפילים.

שמה הראשון היה "אדריאנה אריילה" (Adriana Ariella). הרוכשים מטעם המוסד לעליה ב' היו יהודה ארזי,‏ עדה סרני ומשה רבינוביץ' שגם פיקד על האונייה,‏ בתחילת 1946. האוניה הפליגה ממעגן בוקה דה מגרה בנמל לה ספציה באיטליה ב-11 בספטמבר 1946, כשעל סיפונה 414 מעפילים. בקרבת חופי הארץ הועברו לאוניה עוד 200 מעפילים שהתווספו מהאנייה "אלברטינה".

ב-21 בספטמבר בשעה 08:00 התגלתה על ידי מטוס בריטי. המעפילים ירדו לבטן האונייה כדי להסוות את זהותה. כן הוסוותה האנטנה. בשעה 17:00 עברה האונייה את בירות. בשעה 00:10. אור ליום ה-22 בספטמבר הגיעה האוניה לקרבת חוף ראש הנקרה. בשעה 00:30 הופיעה משחתת בריטית בשם Rowena. הוחלט להניף דגל של מדינה ים תיכונית ולהסוות כל סימני זיהוי שיעידו על טיב האונייה. המעפילים נדרשו להסתתר בבטן הספינה.

המשחתת הבריטית התקרבה ודרשה מהספינה לשוט לחיפה. הבריטים האירו בזרקורים, והמעפילים הניפו את הדגל והחלו לשיר. הבריטים התיזו סילוני מים והמעפילים החלו להשליך אבנים וחפצים. אחר כך, ירו הבריטים פגז וצרורות ממקלע, והמשחתת החלה לנגוח בספינה ושברה את המעקה. אחר כך, נורו פצצות גז שגרמו צריבות ופגיעות בעיניים. חיילים בריטים חמושים רבים קפצו אל הסיפון, כבשו את חדר ההגה והמכונות, עצרו את הספינה והעלו עוד 100 חיילים נוספים, וההתנגדות פסקה. מעפילים שקפצו לים כדי להימלט מהפגיעות, נמשו מהמים בידי מלחים בריטים. מספר מעפילים נפצעו אחד המעפילים (יונה דב שוורץ) נהרג.

דיווח בריטי מגלה כי מפקד הפעולה התנצל שנאלץ להשתמש בנשק חם, וזאת משום שהמעפילים עשו הכול כדי לא להיתפס, ובמורת רוח נאלץ להשתמש בגז מדמיע.

האונייה נגררה לנמל חיפה. המעפילים גורשו למחנות המעצר בקפריסין.




פנצו
שתף 

פנצ'ו הייתה אוניית מעפילים מסוג אוניית גרר ששקלה 279 טון, נבנתה בסביבות 1890, והוצאה משימוש.

בספטמבר 1940 יצאה האוניה מנמל ברטיסלבה שבאזור סלובקיה לעבר ארץ ישראל. הספינה נשאה כ-500 איש, מהם 300 אנשי בית"ר, 100 פליטים ועוד 100 אנשים שנאספו בדרך. בארבעת החודשים הראשונים שטה הספינה על הדנובה, כאשר היא מיטלטלת מחוף אל חוף וכל מדינה מרחיקה אותה מתחומה. לאחר זמן מה נתקעה האוניה ללא מזון ודלק, שלבסוף סופק על ידי קהילות יהודיות מבולגריה ויוגוסלביה.

ב?21 בספטמבר הפליגה האוניה לים השחור במטרה להגיע לארץ ישראל דרך הים התיכון.

במהלך ההפלגה התגלה מחסור חמור במים, והוחלט לשאוב מדוד הקיטור של האוניה חצי מכמות המים הטובים לשתייה, ולהחליפם במי ים, בתקווה שלא יגרום נזק מיידי משמעותי. תקוותם נתבדתה והדוד התפוצץ, והם נסחפו עם הרוח עד שב-9 באוקטובר התרסקו אל הסלעים שליד האי קאמילה ניסי. נוסעי האוניה ניצלו והתקיימו במשך עשרה ימים על האי הבודד, בו מצאו נקיק מי גשם. הנוסעים הדליקו מדורות וכתבו על סדינים את הסימון SOS במטרה לאותת על מצוקתם. ביום השלישי לשהותם באי הם שלחו בסירת הצלה חמישה נערים, על מנת להזעיק עזרה. הנערים לא הצליחו במשימתם, אך שרדו.

לאחר ימים אחדים טס מעל שמי האי מטוס איטלקי שגילה את הספינה, ובעקבות כך נשלחה אוניה איטלקית מהאי רודוס כדי לחלצם. בתחילה הועברו למחנה אוהלים ברודוס, וכעבור שנתיים הועברו למחנה מעצר ליד הכפר פירמונטה בדרום איטליה, דבר שהציל אותם מגורלם של יהודי רודוס שרובם נרצחו על ידי הנאצים.
באוקטובר 1943 נכבש המקום על ידי כוחות בעלות הברית וחיילי הבריגאדה היהודית פגשו את העצורים.
משה שרת, שביקר את חיילי הבריגאדה ב-1944, הסדיר עם שלטונות המנדט את עלייתם לארץ ישראל. רק לאחר ארבע שנים מתחילת מסעם,הם קיבלו אישורים ועלו ארצה. המעפילים שרדו את המסע, חוץ משניים שטבעו בניסיון לברוח מהמחנה באיטליה.

אחד מעולי הספינה, צעיר יהודי מגרמניה בשם בן צבי קלישר, כתב עם עלותו לארץ ישראל ספר ובו תאור מסע הספינה. הספר ראה אור בשנת 1945 בשם "בדרך לארץ ישראל". הספר פותח בתיאור הייסורים והסבל שעבר המחבר במחנה ריכוז נאצי, שחרורו מן המחנה בעקבות שתדלנות של משפחתו, הצטרפותו למסע הפנצ'ו ותאור התלאות שעברה בדרכה. הספר כולל צילומים אותנטיים רבים שצילם המחבר ממסע הספינה ומן האי אליו נקלעו נוסעי הספינה עם טביעתה.

ב-15 ביולי 2008 הוסר בנתניה הלוט מעל אנדרטה וקיר זיכרון למעפילי "פנצ'ו". הטקס נערך במעמד שגריר איטליה בישראל. האנדרטה עשויה מגוש שיש בצורת ספינה הנוטה על צידה כשהיא מתנגשת בסלע. על קיר הזיכרון חרותים שמותיהם של המעפילים.




פרוסולה
שתף 

פרוסולה (בכתיב לועזי: Frossoula) הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי פעילי ההעפלה ז'אן ארון ואברהם סטבסקי, ללא מלווים מאנשי כוחות המגן העבריים, ללא אמצעי קשר עם מפקדותיהם בארץ ישראל או תיאום עם מוסד ציוני מוכר.

האוניה הפליגה מרומניה ב-25 במאי 1939 כשעל סיפונה 650 מעפילים. בדרך הבחין רב החובל כי כלי שיט של הבריטים עוקבים אחרי האונייה ונכנס לעגון בנמל טריפולי בלבנון. שם גם נקנו סירות שישמשו בהמשך להורדת מעפילים. משם המשיכה האנייה לנמל בירות בתקווה לזכות לסיוע הקהילה היהודית וחברת "אליאנס" שהשפעתם בעיר הייתה רבה.

ב -16 ביוני עגנה "פרוסולה" בביירות. הנציב העליון הצרפתי אישר גם ירידת אנשים לחוף ואשפוז החולים וזאת למרות מחאות הקונסול הבריטי. לאחר 5 שבועות, בלחץ הבריטים, הועלו המעפילים על האונייה וסולקו לים הפתוח.

כעבור מספר ימים הועברו בלב ים, בתנאים קשים במיוחד, לאוניית המעפילים "טייגר היל".




צאלח א-דין
שתף 

בשנת 1943 נתגלה לאנשי המוסד לעליה ב' כי ממשלת בריטניה קיבלה החלטה סודית, לאפשר לכל יהודי אשר יגיע לטורקיה,  להמשיך ארצה. ההחלטה דרבנה את אנשי המוסד לעליה ב' לארגן הבאת היהודים לטורקיה. צלאח א-דין היא אחת מאניות אלה.

האנייה יצאה מקונסטנצה (רומניה) בנובמבר 1944 כשעל סיפונה 547 מעפילים.

כעבור מס' ימים הגיעה לאיסטנבול ומשם עלו המעפילים ארצה בדרך היבשה.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.