חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 158 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אוניות מעפילים

קולורדו
שתף 

רקע
"קולורדו" הייתה ספינת מעפילים של ארגון "ההגנה" שהגיעה לחופי ארץ ישראל זמן לא רב לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נתגלתה על ידי הבריטים ומעפיליה הושמו במעצר. הבריטים העלו על הספינה מאות מעפילים נוספים שנתפסו על גבי סירות ליד חוף חיפה. מעצרם היה נושא למחאה חריפה של העיתון "דבר" ולתגובה שנקטו שלטונות המנדט נגד העיתון בסגירתו למשך שבוע ימים.

הייתה זאת ספינה קטנה ואיטית שנועדה להוביל מעפילים ללב ים לשם העברתם לספינות מהירות יותר. בשיטה זו העבירה הספינה מסוף שנת 1938 ועד אמצע 1939 אל הספינה אטראטו כ-2,500 מעפילים במספר הפלגות‏.

קורותיה
במאי 1939 יצאה ה"קולורדו" מנמל ביוגוסלביה ועל סיפונה 379 מעפילים, למפגש נוסף עם ה"אטרטו", אך זאת נתפסה על ידי הבריטים ולא הגיעה למפגש. אי לכך הקולורדו התקדמה באיטיות לכיוון חיפה וב-6 ביוני 1939 הצליחה להוריד בחופי הארץ 118 מעפילים, אך בהתקרב כוחות בריטיים הפסיקה את ההורדה ונמלטה‏.
ב-14 ביוני 1939 הורידה הספינה את שאר 261 המעפילים בחוף נהריה, דקות אחדות לפני שספינת מלחמה בריטית הגיעה למקום.

ב-8 ביולי 1939 יצאה הקולורדו מנמל קונסטנצה שברומניה כשעל סיפונה 377 מעפילים. בדרך התקלקלו מכונות הספינה והיא הטלטלה שלושה ימים בים עד שתוקנה התקלה. ב-25 ביולי התקרבה הספינה לחוף הרצליה והתגלתה על ידי ספינת המלחמה הבריטית "אימפריאל" שקרבה אליה וימאיה קפצו על סיפונה והשתלטו עליה‏. המעפילים שהיו עיקרם מפולין והתחפשו בתחילה לתיירים, השמידו את המסמכים שהעידו על כך שהם מפולין וטענו שהם פליטים מגרמניה, אולם הבריטים לא קנו את הסיפור וזיהו נכונה שהם מפולין.

הספינה הובלה לנמל חיפה אליו הגיעה ב-28 ביולי. לראשונה לא שוחררו מעפילים שנתפסו באופן מיידי. המעפילים הוחזקו על ידי הבריטים במשך 12 יום על גבי הספינה ובקרב המעפילים וביישוב הועלו סברות שונות לגבי כוונות הבריטים, להחזיר את המעפילים לרומניה ופולין‏, לעצרם בקפריסין או להחזיקם במחנה המעצר בעתלית‏.
המעפילים קבלו אוכל מועד הקהילה בחיפה, אולם לאחר כמה ימים נפסקו המשלוחים‏.

ב-8 באוגוסט 1939 הורדו המעפילים אל החוף בחיפה, אך עדיין לא שוחררו אלא הושמו בבית הסגר בחיפה שהו עד ה-27 באוגוסט‏, אז שוחררו והובלו לבית העולים של הסוכנות היהודית בשכונת בת גלים בחיפה. לאחר מכן נקלטו המעפילים במקומות שונים ברחבי הארץ כאנשים חופשיים.

ב-10 באוגוסט תפסו הבריטים 5 סירות מוצפות במים ועליהן כ-300 מעפילים מוכי צמא ושרב. מעפילים אלה הגיעו מחופי בולגריה, לאחר הפלגה של 12 יום על גבי ספינת מעפילים. רב החובל של הספינה הביא אותם עד למרחק של כ-30 קילומטרים מן החוף והודיע להם כי הספינה עומדת לטבוע ואילצם לעלות על הסירות. הם היטלטלו על גבי הסירות במשך 13 שעות עד שנתפסו על ידי הבריטים‏. הבריטים העלו את מעפילי הסירות על ה"קולורדו" שעמדה בנמל חיפה ריקה‏ לאחר שמעפיליה הושמו במחנה המעצר. הם הובאו כבר באותו יום למחנה המעצר בחיפה ובשבת 12 באוגוסט העבירו הבריטים את פליטי הסירות למחנה מעצר בצריפין.

 

מצגת על אוניות העפלה הבלתי ליגליות בין השנים 1934 - 1939

נוצר על ידי: דב בן-שי.
מספר תמונות: 78.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן

 

זכרונות:
ספינת המעפילים קולורדו - אבי ז"ל, יהודה פלבנר, עלה בקולורדו. הספינה עשתה חמישה -5- מסעות לארץ, ונתפסה רק באחרון. למיטב זכרוני המעפילים היו עצורים בעתלית, ושוחררו על ידי הבריטים לאחר מעצר קצר. בשנת 1964, במלאת 25 שנה להעפלתם, יזם אבי, עם עוד חברים, כנס של המעפילים בקולורדו החמישית. הכנס זכה לתמיכה ממשלתית במסגרת "שנת ההעפלה" וזכה גם לאזכור עיתונאי קצר.

יעקב פלד
jacobp1@walla.com

 

 

 




קזבק
שתף 

רקע
ק?ז?ב??ק הייתה אוניית מעפילים שנשאה על סיפונה כ-750 מעפילים מקונסטנצה, רומניה לאיסטנבול, טורקיה בחודש יולי 1944. הייתה זאת ספינת מטען טורקית שבגלגולה הקודם נשאה בעיקר מלח. היא הוסבה לנשיאת המעפילים על ידי כך שהותקנו בה דרגשי שינה, נתווסף לה סיפון ששימש למטען האישי ומעטה המתכת שכיסה את גוף האוניה הוסר, כהגנה מפני מוקשים מגנטיים.

ה"קזבק" הייתה אחת מהאוניות שחצו את הים השחור בדרכן לטורקיה בעקבות החלטה סודית של ממשלת בריטניה, עליה נודע לאנשי המוסד לעלייה ב', כי הכניסה לארץ ישראל תאושר לכל יהודי אשר יגיע לטורקיה. הסכמה נדרשה גם מהצד הרומני, בו שלטה באותה העת ממשלתו הפשיסטית של המרשל יון אנטונסקו. בחודש מאי 1944, במסגרת גילוי עצמאות לאומית ולקראת סוף המלחמה, אישרה הממשלה הרומנית לסוכנות היהודית להקים משרד הגירה והצהירה כי מדיניות זו לא נועדה לסייע ליהדות רומניה בלבד, אלא גם ליהודים ממרכז אירופה ומדרומה. הקמת המשרד אושרה סופית בידי אנטונסקו עצמו ב-9 ביוני ובמכתב הסיכום של הפגישה נקבו בשמה של הספינה קזבק, יחד עם שלוש ספינות נוספות, ככאלו שיורשו להפליג תחת דגל זר מרומניה, ואשר יישאו על סיפונן "יתומים מטרנסניסטריה, פליטים יהודים ממדינות אחרות שאינם יכולים להישאר עוד ברומניה, ופליטים אחרים".‏

קורותיה
הספינה יצאה לדרך ביום 6 ביולי, הגיעה לטורקיה ביום 8 ביולי 1944, והמעפילים שעל סיפונה המשיכו לארץ ישראל בדרך היבשה. על אף שהספינה נועדה לשאת כ-300 נוסעים בלבד, היא נשאה כ-750 איש, כשליש מהם ילדים.‏
בזמן העלייה לספינה בנמל המוצא, לאחר שהועלו כ-500 נוסעים, הפסיקו שלטונות הנמל את העלייה לסיפון בטענה כי הספינה אינה יכולה לשאת נוסעים נוספים. העודף בנוסעים נוצר, בין השאר, מרשימות נוסעים כפולות - אלו של סוכנות הנסיעות ואלו של הסוכנות הציונית. השלכת מטען למים והתערבות של גורמים בהסתדרות הציונית הביאו לביטול הגזרה והמשך העלייה לספינה.‏

במהלך ההפלגה הבחינו נוסעים אחדים כי הספינה מתקרבת לנמל בורגס, בולגריה. קבוצה מביניהם השתלטה על צוות הספינה והקברניט הציג בפניהם פקודה גרמנית המורה על השטת הספינה לנמל. לאחר משא ומתן קצר שולם לרב החובל שוחד על מנת שישיט את הספינה ליעדה המקורי. במהלך ההפלגה נפטר נוסע אחד ונולד תינוק אחד, ואילו שלושה נוסעים נטרפה עליהם דעתם.‏




קיבוץ גלויות
שתף 

רקע
"קיבוץ גלויות" הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי המוסד לעליה ב' של "ההגנה". הובילה כ-7,600 מעפילים. הפליגה יחד עם אוניית המעפילים "עצמאות" בפרשת הפאנים, שבה שימשה אוניית הפיקוד. האוניה נבנתה ב-1901 כאוניית משא, שמה הקודם היה Pan York.

רב החובל היה גד הילב ולצדו צוות ימאים שכלל 35 ספרדים ו-4 אמריקאים. מפקד האונייה היה איש הפלי"ם, ניסן לויתן ולצדו זלמן פרח, ישי גבע-עקיבא, נמרוד אשל ושאול אהרונוב. לרשותם עמדו מכשירי קשר שהיו מותקנים באונייה.

קורותיה
7,600 המעפילים שעלו ב"קיבוץ גלויות" באו מאתרים שונים ברומניה, וכן 400 צעירים מבולגריה. רובם היו סוחרים, עורכי דין, רופאים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים, חברי תנועות הנוער והמפלגות: השומר הצעיר, החלוץ, אחדות העבודה, מפא"י, העובד הציוני ורוויזיוניסטים. ביניהם תינוקות, צעירים, מבוגרים וקשישים.

בין אוגוסט לאוקטובר 1947 התנהל רישום להפלגה באונייה בבוקרשט. המעפילים נאספו במחנות הדרכה בערי מגוריהם ומשם הוסעו ברכבות. ההסעה אורגנה על ידי צוות מיוחד של אנשי המוסד וה"הגנה" באירופה.
מה-20 בדצמבר התאספו והוסעו ברכבות לקונסטנצה. ב-23 בדצמבר התברר כי לא ניתן להפליג מקונסטנצה בגלל התנגדות ממשלת רומניה על כן שונתה התוכנית. לאחר השגת הסכם עם בולגריה באמצעות שייקה דן, תמורת תשלום, הוסעו המעפילים ברכבות ב-24 בדצמבר.
מעבר הגבול היה ללא תקלות, והמעפילים הגיעו לבורגס ב-26 בדצמבר בבוקר. שלטונות הנמל סייעו והעלייה לספינה התבצעה בגלוי על הרציף בנמל. מכל רכבת שהגיעה לנמל עלו ישר לספינה. ההעמסה התבצעה במשך כל שעות היום כ-17 שעות.

לאחר שעלו לאונייה המעפילים חולקו לקבוצות בנות 60 נפש, שבראשן אחראי, ואורגנו פעילויות חברתיות. כן התמנו סדרן עבודה וניקיון, קצין רפואה, קצין קשר, אחראי על חלוקת מזון. הספינה חולקה לשלושה אזורים ובהם יחידות פיקוד.

מיד ביציאה מהדרדנלים ארבו לאוניה שתי פריגאטות בריטיות. כעבור זמן קצר נוספו שש (!) משחתות ושתי סיירות. בשלב זה, הוסכם עם הבריטים שהם יעלו לספינה לא חמושים ויקבלו את הפיקוד. 31 בדצמבר ב 15:00 עלו הבריטים לספינה, לא חמושים כמובטח. ב-1 בינואר 1948 הגיע הספינה ישירות לקפריסין.




קרב עמק איילון
שתף 

"קרב עמק איילון" נקראה ע"ש הקרבות בעמק איילון, אשר התחוללו ממש בעת הפלגתה.

אוניה זאת נחשבת לאוניית המעפילים האחרונה, זאת בשל העובדה שבעת יציאתה לים, (ארבעה ימים אחרי הכרזת המדינה) המדיניות הבריטית לא הייתה ברורה ולכן התנהלותה של האוניה הייתה כאוניית מעפילים.

האוניה יצאה מצרפת במאי 1948 כשעל סיפונה כ-700 מעפילים.

ב-29 במאי בעת הפלגתה בסמוך לחופי הארץ התקרבה לעבר האוניה ספינת מלחמה. המעפילים חששו שזו ספינה בריטית, וכבר נערכו על הסיפון עם כלי הנשק לשם הגנה, חלקם הורד מתחת לסיפון.
כאשר התקרבה הספינה לטווח שמיעה, נשמעו קריאות לעבר ה"גדעונים" וכן נשלחו איתותי הליום בעברית. התברר להפתעתם שזו ספינת חיל הים הישראלי "אילת" שמפקדה היה יוסף אלמוג.


המעפילים הונחתו בחוף שפיים ללא כל תקלה.




קרוטובה
שתף 

האוניה "קרוטובה" יצאה מנמל פיומה (איטליה), באוגוסט 1939 כשעל סיפונה 650 מעפילים מבולגריה וצ'כוסלובקיה. היא אורגנה ע"י התנועה הרוויזיוניסטית.




קרליצה-מריה
שתף 

ה"קרליצה" יצאה מבולגריה במאי 1939 והביאה ארצה כ- 350 מעפילים.

 

מצגת על אוניות העפלה הבלתי ליגליות בין השנים 1934 - 1939

נוצר על ידי: דב בן-שי.
מספר תמונות: 78.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.