חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 158 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אוניות מעפילים

טירת צבי.
שתף 

רקע
טירת צבי הייתה אוניית מעפילים שהפליגה מאיטליה והגיעה אל נמל חיפה ב-12 באפריל 1948. נקראה על שם קיבוץ טירת צבי. במקור הייתה זאת אוניית משא, שמה הקודם היה "רינה ויואוורה" (Rina vivara).
מפקד האונייה היה איש הפלי"ם: בצלאל פלדמן.

קורותיה
בהכנות להעפלה נבנו על האוניה משטחי לינה על הסיפון, היו בה שתי סירות הצלה ל- 10 נפש כל אחת, אורגן סליק לאנשים בדלת החרטום האחורית מאחורי חדר שרשרת העוגן, וסליק למכשירי הקשר בירכתיים.

על פי תשדורות בין אוניות הצי הבריטי נראה כי עוד בשלבי ההכנה התגלתה האונייה, אך לא היו סימנים גלויים לכך עד שנתפסה.

798 המעפילים עלו לאונייה בנמל פורמיה (Formia) במפרץ גאטה (Gaeta) באיטליה. חלקם היו חברי תנועות נוער ומפלגות: הנוער הציוני - 115, הפועל המזרחי - 87, נוחם - 202, בלתי מאורגנים - 166, והשאר בלתי ידועים. הגילאים שונים - ביניהם 70 ילדים ותינוקות, 467 גברים ו-264 נשים.

התכנית הייתה להעלות קודם את המזון ואחר כך את המעפילים. אולם בגלל בעיות במקום שהיו קשורות לשלטונות, נקבעה העלאה בשני שלבים. בלילה הראשון הועלו 400 איש וכן הגדעוני עם מכשירי הקשר שלו. האונייה נאלצה לעזוב ולחזור למחרת בלילה כדי להעמיס את שאר האנשים. כאשר יצאה הספינה עם 400 איש בשלב הראשון, לא היה מזון, ועד לשעות אחר הצהרים למחרת לא ניתן היה לקבל את המזון שאמור היה להגיע בכלי שייט אחר.

בסופו של דבר הפליגה האוניה ב-3 באפריל 1948 ממעגן פורמיה במפרץ גאטה (Gaeta) באיטליה, ופנתה לשוט בנתיב המתוכנן: מיצר מסינה - מדרום ליוון – דרך האי סקרפנטו (Scarpanto), משם לאורך החוף הצפון-מערבי של קפריסין ומשם לחופי ארץ ישראל.

האונייה הפליגה ללא ציוד ניווט, משקפות ומפות. רב החובל לא ידע את המסלול אלא רק נקודות ציון על החוף. מיד לאחר הפלגת הספינה מנמל ההעלאה, עוד טרם שהגיעה למייצר מסינה, היא התעכבה פעמיים לצורך תיקון תקלות. לאחר שעברה את המייצר, פנתה לכיוון כרתים, ובהיותה בצפון האי, ב-8 באפריל, פרצה סערה חזקה. האונייה נאלצה לחפש מקום מסתור לשם תיקון משאבת האוויר שהתקלקלה וכדי להתחמק מהסערה. הוחלט לעגון במפרץ האי סאריה מצפון לאי סקרפנטו. המקום היה כמעט ריק מיישוב. האונייה נכנסה למעגן, ולאחר מספר תמרונים הצליחה לעגון. במשך יומיים תיקנו את התקלות. במהלך השהייה במקום, קשרו יחסים עם התושבים המקומיים, ואף קנו ומכרו להם חפצים שונים. ב-10 באפריל, לאחר שהשתפר מזג האוויר, הפליגה האונייה. לאחר מספר שעות הפלגה, הודיע רב החובל כי איננו יודע את מיקומו המדויק. אנשי הפלי"ם באונייה (שהיו בוגרי קורס חובלים שהתקיים בחיפה), הצליחו בעזרת מדידות שעשו לאתר את מיקומה.

ממסמכים של האדמירליות הבריטית, עולה כי האונייה נצפתה ב-12 באפריל על ידי מטוס בריטי ומיד נשלחה לעברה משחתת בריטית. מפקד האונייה דיווח אחר-כך כי בהיותם במרחק כ-50 מיל מחופי הארץ חג מעליהם מטוס, ומיד אחר כך הופיעה המשחתת R-75 במהירות גדולה.

ב-10 באפריל התקבלה תשדורת באונייה ממפקדת ההגנה בארץ ישראל כי עליהם לשוט מדרום לקפריסין, לא להתנגד לבריטים בלב ים, אלא רק להתנגד בצורה סבילה במקרה והבריטים ירצו להעביר את העולים לאונייה אחרת שפניה מועדות ליעד אחר.

המשחתת הבריטית דרשה מהספינה לשנות את כיוון הפלגתה אך לא נענתה. לאחר דרישה נוספת נענתה האונייה והפליגה בעקבות המשחתת הבריטית. כמו כן התיר צוות הספינה למשמר בריטי לעלות על הסיפון. בינתיים הצטרפו שתי ספינות בריטיות נוספות כליווי. על פי המסמכים הבריטים היה מדובר ב'אונייה שלא עשתה בעיות', אולם ברגע שנדרשה הספינה לעצור, היא שינתה כיוון, ועל המשחתות הבריטיות היה לדלוק בעקבותיה. היא נקראה להפסיק את פעולת המנוע. על פי ההנחיות המקובלות, חובל חדר המכונות בידי הצוות, והיה צורך לקשור את הספינה לגוררת. המעפילים היו שקטים ולא גילו התנגדות, ועל כן ניתן אישור לספינה להיכנס בכוחות עצמה לנמל חיפה. וזאת עשתה בשעות אחר הצהרים של אותו יום (12 באפריל).

המלווים אנשי הפלי"ם, נצטוו להסתתר בתוך סליק שהוכן מראש ולפני הכניסה לנמל חיפה נכנסו המלווים לסליק. לאחר הורדת המעפילים, בעקבות סימן של פועלי הניקיון שנשלחו אל האונייה, עובדי סולל בונה, יצאו המלווים כשהם מתחזים לעובדי ניקיון יחד עם האחרים.

בחצות הלילה של ה-13 באפריל, הועברו המעפילים לשתי אוניות גירוש בריטיות שיעדם מחנות המעצר בקפריסין. באונייה 'אמפייר ריוול' הועברו בשעה 02:00 - 446 גברים, 282 נשים, 67 ילדים, ו-7 חולים. נלוו אליהם שני קצינים בריטים ו-5 חיילים.




טריפולי
שתף 

טריפולי יצאה מבולגריה באוגוסט 1939, כשעל סיפונה 700 מעפילים (ההפלגה אורגנה ע"י התנועה הרוויזיוניסטית). הגיעה לחופי לבנון ובהמשך לחופי צפון הארץ, והמעפילים ירדו בכוחות עצמם ללא קשיים מיוחדים.




יאשיהו וגווד
שתף 

רקע
הספינה נבנתה בקנדה במהלך מלחמת העולם השנייה כאוניית אספקה. היא הושקה בשנת 1944 בשם "H.M.C.S Beauharnois" ושירתה כאונייה לליווי שיירות אספקה מארצות הברית לאנגליה. לאחר המלחמה הוצאה האונייה למכירה בשוק האזרחי ונרכשה על ידי אנשי המוסד לעלייה ב'. לספינה ניתן השם "יאשיהו וג'ווד" על שם ג'וזאיה קלמנט וג'ווד, חבר פרלמנט בריטי שהשקיע את כל מרצו בקידום הרעיון הציוני.

קורותיה
כחלק מהכשרת הספינה לתפקידה החדש היא פורקה מכל החימוש שהיה מותקן עליה. במקביל הותקנו עליה דרגשים ששימשו כמיטות למעפילים.
ה"ווג'ווד" הפליגה מאיטליה באמצע יוני 1946 לכיוון חופי ארץ ישראל כשעל סיפונה כ-1,257 מעפילים. בעת צאתם שלחו לאחד ממנהיגי מפלגת העבודה הבריטית מברק ובו הודיעו על צאתם לדרך וכי לא ניתן לעצור אותם בדרכם למולדת‏.

ב-25 ביוני 1946 זיהו אווירוני סיור בריטים את האונייה מחוץ למים הטריטוריאליים וכיוונו אליה משחתות בריטיות שליוו אותה. רב החובל דומם את המנועים וסירב להתקדם עד שיובטח לו שהאונייה לא תוחרם. בהמשך הורדה סירה קטנה עם אנשים והאונייה התקדמה לכיוון החוף. הבריטים ירו יריות אזהרה והשתלטו על האונייה, שהובאה ב-26 ביוני 1946 אל מחוץ לנמל חיפה‏. ב-27 ביוני 1946 לפני הצהריים נגררה האונייה אל תוך הנמל והמעפילים הועלו לחוף ונלקחו למחנה המעצר בעתלית.

  

  




יגור.
שתף 

יגור הייתה אוניית מעפילים. נקראה על שם קיבוץ יגור הסמוך לחיפה. השם ניתן בעקבות "השבת השחורה", בסמוך להפלגה, בה מצאו הבריטים מצבור נשק גדול בקיבוץ וערכו בו מעצרים רבים.

ב-29 ביולי 1946 הפליגה האונייה, בפיקודם של משה מרק וישראל אורבך מהפלי"ם, מנמל לה סיוטה (La Ciotat) ליד מרסיי כשעל סיפונה 754 מעפילים. ב–11 באוגוסט נתפסה על ידי שתי משחתות בריטיות.

"יגור" יחד עם האנייה "הנרייטה סולד" היו הראשונות שגורשו לקפריסין.




יד חללי גשר הזיו
שתף 

י"ד חללי גשר הזיו  נקראה על שם 14 לוחמי הפלמ"ח שנהרגו בליל הגשרים.

הספינה הפליגה ב-16 ביולי 1947 ממיליארינו באיטליה, כשעל סיפונה 690 מעפילים יוצאי פולין. ארבע משחתות בריטיות השתתפו בלכידתה, המעפילים גורשו למחנות המעצר בקפריסין.




יהודה הלוי
שתף 

רקע
יהודה הלוי הייתה ספינת מעפילים שהפליגה מאלג'יריה עם עולים ממרוקו ומתוניסיה, במיוחד מקזבלנקה והאי ג'רבה, ב-10 במאי 1947 כשעל סיפונה 399 מעפילים.

האונייה נבנתה בשנת 1877 על ידי ג'י פולרטון מפייזלי עבור חברת ניווט הקיטור של איי שטלנד (Shetland Islands Steam Navigation Company). בעלת תפוסה של 253 טון, ושמה היה "Earl of Zetland". היא הפליגה בין האיים והעבירה מטען ונוסעים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויסה לשירות הצי הבריטי לצורך הובלה. בחודש אוקטובר 1941, היא הותקפה והופצצה על ידי JU88. אולם הפצצה החטיאה את הספינה. לאחר תום המלחמה נמכרה הספינה לחברה פנמית שהייתה מסווה לארגון עלייה ב', והועברה לנמל מרסיי, שם בוצעו בה התאמות נדרשות להפיכתה לספינת מעפילים.

קורותיה
יהודה הלוי הייתה הספינה הראשונה שהובילה מעפילים בלתי-ליגליים מצפון אפריקה. ממרסיי הפליגה הספינה לחוף טנס שבאלג'יריה. לאחר עליית 399 נוסעים חייבת הייתה הספינה לברוח מטנס ללב ים מפחד שיתפסו אותה.

בשבת, 30 במאי 1947, גילו כוחות בריטים את הספינה בלב ים, וגררו אותה לנמל חיפה.‏ משם הובלו כל נוסעיה למחנה המעצר פמגוסטה בקפריסין.

העלייה מצפון אפריקה לא פסקה, וכעבור זמן קצר נשלחה הספינה "שיבת ציון" שאף היא נתפסה על ידי הבריטים.
לפני הכרזת העצמאות נעשה ניסיון נוסף באונייה "הפורצים", שהצליחה להביא 50 מעפילים בלבד.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.