חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 174 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אוניות מעפילים

כט בנובמבר.
שתף 

רקע
כ"ט בנובמבר הייתה אוניית מעפילים שנקראה על שם החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל.
הספינה יצאה ב - 19/11/1947 מחוף אלג'יר תחת השם "החלוץ". ההפלגה הבאה של הספינה נערכה אחרי החלטת האומות המאוחדות ואז שונה שמה ל"כ"ט בנובמבר".

קורותיה
יצאה מאלג'יר ב-19 בנובמבר 1947 ועל סיפונה 44 מעפילים, משם תוכננה להפליג לצרפת ולאסוף מעפילים נוספים. הים סער, ומשיקולי מזג אויר עברה הספינה את מיצרי בוניפציו ועקפה את סרדיניה במעבר מדרום לסיציליה, ובכך האריכו את הדרך. כשעברו את סרדיניה, הודיעו לבסיסים בצרפת ואיטליה כי הדלק אוזל והמים לא יספיקו. בינתיים שככה הסערה והספינה הצליחה להגביר מהירות ולהתקדם.

בדרך לצרפת חלה תקלה במנוע והיא חזרה לכיוון סרדיניה. שם נעצרה על ידי האיטלקים והובלה לנמל בצפון האי. רב החובל וסגנו שיתפו פעולה עם השלטונות ולכן בהיעדרם מילט איש הפלי"ם נמרוד אשל יחד עם יתר הצוות הזר (שלא היה נאמן לרב החובל) את הספינה. הם עגנו במפרץ קטן ומוסתר בחוף המערבי של קורסיקה. למקום הגיעה "הפורצים" וחילצה את הילדים. בלב ים נפגשה הספינה על פי תוכנית עם האוניה "לקוממיות" וקלטה את 680 מעפיליה, עתה קיבל את הפיקוד מוקה לימון.

ב- 23 בדצמבר, ממערב לאי כרתים, החלה ללוות את הספינה משחתת בריטית. עם הגילוי, התבקשו המעפילים לרדת אל מתחת לסיפון. ההוראות היו להתנגד, באופן סביל בלבד, להעברה לארץ, אך באופן פעיל יותר להעברה למקום אחר, או לגירוש.

ב-28 בדצמבר, בשעות הלילה, נתפסה הספינה על ידי ארבע משחתות. ב- 21:45 עלו על סיפונה מלחים בריטים. במהלך ההפלגה התמוטטו הקונסטרוקציות שנבנו, והיה צורך בתיקונים. בקרבת חופי הארץ יצא מנוע אחד מכלל פעולה, וניתן היה להתקדם במהירות 1.5 קשר בלבד, לכן הסכים צוות הספינה שיגררו אותה. הבריטים ביקשו שהצוות יחתום כי הדבר נעשה מרצונו, אך הצוות סירב . בשעה 00:30, אור ליום 29 בדצמבר, נכנסה הספינה לנמל. על פי דו"ח בריטי, רק קבוצה קטנה ניסתה להתנגד בשירה, וההתנגדות הייתה מתונה.

683 איש הועלו על אניית הגירוש 'אושן ויגור' שהפליגה לקפריסין. 331 גברים, 212 נשים, 124 ילדים, גורשו למחנות המעצר בקפריסין. חמישה מעפילים חולים נשארו בארץ.

 




כנסת ישראל (המרי העברי)
שתף 

רקע
האונייה נרכשה על ידי "המוסד לעלייה ב'" בארצות הברית והפליגה משם לנמל פיראוס ביוון. למרות הוצאת צו תפיסה על ידי הבריטים, הצליחה האונייה להפליג מהנמל ולהגיע ליוגוסלביה לצורך הכנות. ממשלת יוגוסלביה בראשות טיטו סייעה למארגני ההפלגה והעמידה לרשותם כ-300 שבויי מלחמה גרמנים.

"כנסת ישראל"  הייתה אוניית מעפילים, מהגדולות שידע מפעל ההעפלה, שיצאה בנובמבר 1946 מנמל באקאר (Bakar, כיום בקרואטיה) לחוף הים האדריאטי, יוגוסלביה, כשעל סיפונה 3,400 מעפילים. במהלך ההפלגה נוספו אליה עוד כ-400 נוסעי ספינה קטנה שהתלוותה למסע בשם "אנסטסיה", אך נאלצה לסיימו עקב תקלות.

תולדותיה
בתחילת המסע רב החובל היה יווני, כשאר אנשי הצוות. ולאחר מכן החליף אותו איש הפלי"ם ראובן הירש-יתיר.

באונייה הפליגו כ-3,400 איש רובם ככולם משארית הפליטה, שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים, רובם מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה. רבים מהמעפילים היו בני נוער חברי תנועות הנוער הציוניות. כ-400 מעפילים נוספים הועמסו על אונייה קטנה בשם "אבא ברדיצ'ב" (שכונתה "הקדושה"), והם היו אמורים לעלות עליה בלב ים. שתי הספינות יצאו ב-5 בנובמבר 1946 בפיקודם של בנימין ירושלמי ויוסי הראל, כשאיש הקשר ה"גדעוני" היה יואש צידון.
כעבור יומיים נקלעו הספינות לסערה קשה, מנועה של "אבא ברדיצ'ב" שותק והיא נסחפה לעבר הסלעים והתרסקה. נוסעיה ניצלו באמצעות סירות דיג שנשלחו אליהם, והם עלו ל"כנסת ישראל".

לאחר תלאות בים הגיעה האונייה מזרחית לרודוס, שם החלו לעקוב אחריה מטוס ומשחתת בריטים. הם ציוו עליה לשוט לקפריסין, אך הקריאה לא נענתה ומפקדי האונייה תרגלו את המעפילים לגלות התנגדות לא חמושה מול הבריטים. במקביל החליטו ראשי ההנהגה כי השם שניתן לאנייה, "תנועת המרי העברית" פרובוקטיבי מדי, והורו לקברניטים לשנות את שמה ל"כנסת ישראל" על שם ועד ההנהגה הציוני.

כשהגיעה האוניה סמוך לנמל חיפה, הקיפו אותה שלוש משחתות בריטיות. ב-26 בנובמבר 1946 הוגשה בקשה לבית המשפט העליון לעכב את גירוש המעפילים והוצא צו על תנאי המעכב את הגירוש עד לדיון‏. בינתיים ניסו הבריטים להעביר בכוח את המעפילים לשלוש אוניות גירוש בנמל חיפה‏. פרץ מאבק אלים שבמסגרתו נהרגו שני מעפילים וחייל בריטי אחד‏. לאחר שהבריטים החלו להשליך רימוני גז לאונייה שהגיעו גם לחדר הילדים, המפקד יוסי הראל נתן למעפילים פקודה להיכנע.
כל מעפילי האונייה גורשו למחנות המעצר בקפריסין.

המשורר נתן אלתרמן כתב על מאבקם של מעפילי "כנסת ישראל" את השיר "חלוקת תפקידים", שפורסם באותה תקופה בעיתון "דבר". השיר נכתב מנקודת המבט של ילדה נוסעת באונייה. להלן בית מתוכו:

"כאשר הפצצה השלישית במספר
פלטה זרם עשן בתחתית הספינה
הילדה החוורת הפשילה צוואר
יען שמו לפתע מחנק לגרונה"




כתריאל יפה
שתף 

"כתריאל יפה" הייתה אוניית מעפילים, שנקראה על שמו של רב-החובל כתריאל יפה, שהשתתף בליווי שיירות מעפילים והיה מפקד מבצע לוחמה ימי של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה בלבנון.

האוניה הפליגה לארץ ישראל ב-31 ביולי 1946 מנמל בעיר בוקה די מגרה (Bocca di Magra), דרומית ללה ספציה באיטליה. על סיפונה היו 604 נפש, רובם ככולם ניצולי השואה, ובהם "ילדי סלבינו" - יתומים אשר מצאו חיילי הבריגאדה היהודית ונאספו אל מחסה ארעי בכפר סלבינו לאחר מלחמת העולם השנייה.

האונייה נתפסה על ידי הצבא הבריטי ב-13 באוגוסט 1946, ונגררה למעגן ומעצר בנמל במפרץ חיפה. בחסות החשכה, עלה בידם של מפקד האונייה, אליעזר טל, והמעפילים לנסר את שרשרת העוגן, כאשר רעש הניסור עומעם בעזרת שירה רמה של המעפילים. האנייה נסחפה עם הרוח לכיוון קריית חיים. אולם גוררת ועלייה אנשי צבא בריטים רדפה ולכדה אותה.

מעפילי "כתריאל יפה" היו בין הראשונים שגורשו למחנה מעצר שהקימו הבריטים בקפריסין. בדרכם לאי, באוניית הגירוש, נשאו שלוש מעפילות חומר נפץ שהוברח בכליהן, אך הפיצוץ שהתרחש במהלך ההפלגה גרם לנזק קל.




לא תפחידונו
שתף 

"לא תפחידונו" הייתה אוניית מעפילים שארגנה "ההגנה". שמה היה ביטוי של מחאה כלפי שלטונות המנדט הבריטי שהתנגדו להעפלה.

הפליגה ב-11 בדצמבר 1947 מפשיה רומנה באיטליה, כשעל סיפונה 853 מעפילים ממזרח אירופה. דגל טורקי שהניפה הספינה לא הצליח להטעות ולא מנע מהבריטים לעקוב אחריה. ובסופו של דבר הם השתלטו עליה במרחק 90 מייל מחיפה.

ב-23 בדצמבר הגיעה הספינה בגרירה לנמל חיפה. המעפילים, יחד עם אנשי הצוות שהתערבבו בהם נשלחו למחנות המעצר בקפריסין.

 




לה גיבורי גוש עציון
שתף 

ל"ה גיבורי גוש עציון הייתה אוניית מעפילים aנקראה על שמה של מחלקת ההר, מחלקה בת 35 לוחמים מהפלמ"ח ומהחי"ש שיצאו מירושלים ב-15 בינואר 1948 לשם סיוע לגוש עציון הנצור. הקבוצה התגלתה והותקפה, וכל לוחמיה נהרגו.

האונייה הפליגה מוונציה ב-17 בינואר 1948, כשעל סיפונה 273 מעפילים. כבר בדרכה מאחת התעלות הגישה לפתח הנמל עלתה על שרטון. בסופו של דבר נחלצה והמשיכה בדרכה. הספינה הניפה אמנם דגל טורקי, אך הבריטים זיהו האוניה ודלקו אחריה החל מיום ה-31 בינואר.

ב-1 בפברואר נצמדו שתי משחתות לצידי האונייה ו-45 חיילים בריטים עלו עליה. הספינה נגררה, ללא התנגדות, לחיפה.
המעפילים הועברו למחנות המעצר בקפריסין.




לוס פרלוס (מארמרס)
שתף 

"לוס פרלוס" הייתה אוניית מעפילים שהפליגה מנמל קונסטנצה ברומניה, ביוני 1939 כשעל סיפונה 370 מעפילים.
האונייה שלא הייתה מצוידת כהלכה ניסתה להיכנס לנמלי איים יווניים אך נדחתה וגורשה. בסופו של דבר הצליחה להצטייד בנמל מרמריס בטורקיה.

התוכנית הייתה כי בנקודה מסוימת בחוף הטורקי תגיע ספינת מפרש טורקית, אליה יועברו המעפילים. הספינה לא הגיעה ו"לוס פרלוס" המשיכה בעצמה לכיוון ארץ ישראל.
משחתות בריטיות תפסו אותה בסביבות נתניה והיא הובלה ב-3 ביולי לנמל חיפה.

המעפילים נאסרו, שוחררו אחרי זמן קצר כשמספרם נוכה ממספר המכסות הרשמי ליהודים של ממשלת המנדט.

  

מצגת על אוניות העפלה הבלתי ליגליות בין השנים 1934 - 1939

נוצר על ידי: דב בן-שי.
מספר תמונות: 78.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.