חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 180 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אוניות מעפילים

שבתאי לוז`ינסקי (סוזנה/שושנה)
שתף 

רקע
"שבתאי לוז'ינסקי" הייתה ספינת מעפילים שקנתה לה מקום ייחודי בתולדות ההעפלה, משום שהייתה בין הספינות המעטות שהצליחו להוריד מעפילים לחופי הארץ לאחר מלחמת העולם השנייה, ובעיקר עקב מעורבותם של אנשי היישוב בניסיון למנוע את גרוש נוסעיה.

הספינה נרכשה באיטליה בשנת 1947 על ידי אנשי המוסד לעלייה ב', ומייד הוחלף שמה הלועזי "סוזנה" בשמו של המנהיג הציוני במחנה עקורים באיטליה שפעל כחבר "המרכז לגולה", שבתאי לוז'ינסקי, שנהרג בתאונת דרכים באותה שנה.

קורותיה
הספינה הפליגה מנמל מטפונטו שבדרום איטליה ב-4 במרץ עם 650 מעפילים עליה, ובמקביל, על מנת להקל על צפיפות הנוסעים בימים הראשונים הפליגו באונייה "אלברטינה" 173 מעפילים נוספים. כעבור חמישה ימים הועלו נוסעי "אלברטינה" על ה"שבתאי לוז'ינסקי" וכעת שהו עליה 823 איש.
בין המעפילים היו גם 130 בחורים שאומנו באירופה על ידי ארגון ההגנה במסגרת תוכנית "עלייה ג'" שדיברה על פריצה חמושה לחופי הארץ, בוטלה בסופו של דבר.

מארגני השיט הקפידו על הסוואת הספינה ומעפיליה שהו תדיר בבטן האונייה.

מקום ההורדה נקבע לחוף ניצנים, שם השמירה הבריטית הייתה דלילה יותר עקב מיעוט היישובים היהודיים.
הספינה הגיעה לקרבת החוף ב-12 במרץ מבלי להתגלות, אך עקב הים הסוער לא ניתן היה להוריד את המעפילים באמצעות סירות הגומי, מחשש שהן יתהפכו. הספינה ניסתה להתקרב אל החוף ואז עלתה על שרטון במרחק 120 מטר ממנו.
בינתיים האיר היום ובצל החשש הכבד להתגלות, הוחלט למתוח חבל אל החוף ולהניע לאורכו את הסירות עם המעפילים. מעפילים שידעו לשחות קפצו מן הספינה והחלו שוחים אל החוף, בעוד אנשי "ההגנה" שחיכו בחוף ואנשי הפלי"ם שליוו את הספינה כיוונו אותם בתוך המים. לאחר מכן הצליחו חלק מהמעפילים שהגיעו לחוף להתפזר ביישובי הסביבה. לאחר שלוש שעות מתחילת ההורדה, הקיפו חיילים בריטים מהמחנה הסמוך את האזור, כשמלאכת ההורדה וההתארגנות על החוף הייתה בעיצומה.

מאות יהודים מיישובי האזור הוזעקו למקום תפיסת האונייה, על מנת למנוע את גרושם של המעפילים. הם התערבבו עם המעפילים, שרפו את תעודות הזהות שלהם וכל מי שנשאל לגבי זהותו ענה "אני יהודי מארץ ישראל". הבריטים התקשו בזיהוי המעפילים ועצרו מעל 900 איש שהיו על החוף. בעיתון "דבר" דווח על חיילים ושוטרים בריטים וערבים שבזזו את חפצי העולים שנעצרו‏.

העצורים הוסעו לחיפה בנסיעה שארכה כ-11 שעות ובצהרי ה-13 במרץ 1947 הועלו 700 מהם על אניית ה"אמפייר רייול" שלקחה אותם למחנות המעצר בקפריסין‏, בעוד כ-240 שזוהו כארצישראלים הושארו בארץ ישראל. קבוצה נוספת של 138 עצורים גורשה אחר חצות ב-15 במרץ 1947 ב"אמפייר שלטר"‏.

במהלך האירוע נורו יריות לכיוון העולים על ידי שוטרים ערבים וחיילים בריטים פרקו את הערבים מנשקם. כן מנעו החיילים הבריטיים ניסיון של ערבים לפרוץ ליישוב.

בין המגורשים היו מאות ארצישראליים, בעוד חלק קטן מהמעפילים שוחררו (חלק נוסף הצליח עוד קודם לברוח ליישובים הקרובים). ב-25 במרץ 1947 החזירו הבריטים מקפריסין 301 מהמגורשים‏, וב-28 במרץ 1947 החזירו עוד 75 מהם‏ שזוהו כתושבי ארץ ישראל, ביניהם כ-85 מהמעפילים שהצליחו להערים על הבריטים ולהטעותם לחשוב שמדובר בארצישראלים בזכות, בין השאר, התחזות לנשותיהם של אנשי היישוב.

בתחילה נאמר על ידי השלטונות הבריטים שלא יקוזזו מעפילי שבתאי לוז'נסקי ממכסת הסרטיפיקטים, בגלל שהבריטים לא ידעו את מספרם‏ אולם בהמשך הם קיצצו 375 סרטיפיקטים על פי הערכה‏.

פרשת "שבתאי לוז'ינסקי" הוכיחה את רגש ההזדהות העמוק של אנשי היישוב בארץ עם המעפילים ואת הרצון להיאבק למענם, כשבני היישוב היו מוכנים להיות מוגלים לקפריסין ולשהות שם חצי שנה על מנת לשחרר חלק מהמעפילים.

השיר "שושנה שושנה" של המשורר חיים חפר נכתב ככל הנראה על הספינה "שבתאי לוז'ינסקי", ששמה המנהלתי במוסד לעלייה היה "שושנה" (עברות של שמה הלועזי, "סוזנה"). בבית הרביעי בשיר מתואר כיצד איש פלי"ם הובא בטעות לקפריסין, דבר התואם גם כן את קורות הספינה. באתר הפלי"ם, נכתב כי חפר לא הכחיש את הסיפור שהשיר נכתב על הספינה.‏ כך גם מצוין בשלט בחוף ניצנים.‏




שיבת ציון
שתף 

רקע
"שיבת ציון" הייתה אוניית מעפילים שארגנה "ההגנה" והייתה אמורה להביא מעפילים מאלג'יר. נקראה על שם צמד המילים בפסוק בספר תהילים: "בשוב ה' את שיבת ציון הינו כחולמים".

האונייה הייתה אוניית משא עשויה עץ, באורך 121 רגל, ברוחב 28 רגל, בעומק 13 רגל, ובתפוסה של 287 טון. היא הייתה בעלת מפרש אחד, מנוע דיזל איטלקי אנסלדו, ומהירותה הייתה 7 קשר. נבנתה בשנת 1946 ושמה היה "Luciana".

נרכשה על ידי המוסד לעליה ב' באיטליה, ומשם שטה לצרפת. כוחות מודיעין בריטיים ידעו על הכנתה להפלגת מעפילים. צוות ההכנה להפלגה כלל עובדים מקומיים ואנשי המוסד לעליה ב' ובראשם גדעון שוחט. רב החובל היה איטלקי וצוות הימאים כלל 7 אזרחים איטלקים. מפקד האונייה דוד מימון איש הפלי"ם.

ההכנות להפלגה כללו בניית קונסטרוקציה על הסיפון ובה דרגשים ללינה. בהמשך, גרם המתקן לאי יציבות ולחוסר אפשרות להסוות את סוג הספינה ואת מטרת הפלגתה. הוכנו שתי סירות הצלה ל-20 איש כל אחת, וכן 20 טון מי שתייה ל-20 יום, מזון ל-23 יום ודלק ל-18 יום. היא צוידה במכשיר קשר מסוג אלחוט מורס.

קורותיה
ב-14 ביולי 1947 הגיעה האונייה במגמה לאסוף 411 מעפילים, חלקם חברי תנועת "דרור". הם נאספו בתיאום בעיירה ברקי, ואל אתר ההפלגה הגיעו במכוניות פרטיות של יהודי הקהילה. ההעמסה התבצעה באמצעות סירות שנשכרו מדייגים ערבים. היה אי סדר בהעמסה, מפני שרק שתי סירות משוטים קטנות פעלו. ההעמסה של המעפילים החלה בשעה 23:00 ונמשכה עד שעה 02:00. האנשים לא היו מאורגנים וממושמעים, מפני שלא הודרכו לקראת הצפוי להם. אחר כך חולקו תפקידי ארגון בין המעפילים.

האונייה הפליגה ב-16 ביולי לפנות בוקר. הנתיב שתוכנן היה כף בון, כף מטפן, דרום כרתים, חיפה. מפגש מתוכנן עם אוניית המעפילים "י"ד חללי גשר הזיו" לא צלח בגלל תקשורת לקויה וחוסר מכשירי ניווט, והאונייה המשיכה בדרכה.

הבריטים הציבו משחתת במצר מסינה כדי לעקוב אחר כיוון הפלגתה, וכן הפעילו סיור אווירי בין סיציליה לכף בון. יום לפני הגיעם לכף בון חג מעליהם מטוס בריטי. המעפילים ירדו מתחת לסיפון, אך המבנה על הסיפון משך תשומת לב. למחרת הגיעה משחתת, אך לא ענו לקריאותיה, והיא המשיכה ללוות את "שיבת ציון".
שלוש משחתות נוספות הצטרפו ללוות את הספינה. אז החלו הכנות לעימות ומתן הוראות; המעפילים החלו לבנות מכשולים מלוחות עץ והכינו בקבוקים, קופסאות שימורים וחפצים שונים, כדי להשליך על הבריטים ועל הסיפון נמרחה מרגרינה. האנשים חולקו לקבוצות ונקבעה תוכנית הגנה. נעשו גם פעולות הסברה, מפני שחלק מהמעפילים חששו מעימות אלים והעדיפו לשוט לקפריסין. במרחק חמישה מייל מנמל חיפה נגחה אחת המשחתות את הספינה, והגיעה הוראה מפורשת מהארץ לא להתנגד בגלל התינוקות שבספינה.

ב-22 ביולי עלו הבריטים לספינה, ובאמצעות מקלות ונשק השתלטו עליה. המנוע חובל כדי לעכב את ההשתלטות, ולמנוע הפלגה לקפריסין. ב-03:00 נותק הקשר. לאחר ההשתלטות של הכוחות הבריטים, בשעה 04:00, התחבאו המלווים אנשי הפלי"ם בסליק שהוכן מראש.

האונייה נגררה לנמל חיפה, והמעפילים הורדו מהאונייה ונשלחו למחנות המעצר בקפריסין. המלווים, אנשי הפלי"ם, חולצו על ידי פועלי ניקיון עובדי הנמל.




תיאודור הרצל
שתף 

רקע
"תיאודור הרצל" הייתה אוניה שאורגנה על ידי המוסד לעליה ב'. שמה המקרי היה "Guardian". הייתה זאת אוניה עשויה ברזל ובעלת שני סיפונים.
האוניה נרכשה בארה"ב ומשם הועברה לנמל מרסיי להכנות שנמשכו כחודש וחצי. נעשו סידורים פנימיים ושינויים טכניים רבים כדי להסיע מספר רב של מעפילים. הובא פחם ל-14 ימי הפלגה וכ-120 טון מים. מפקד האונייה היה מרדכי (מוקה) לימון איש הפלי"ם. צוות הימאים היה ספרדי. 2,620 המעפילים היו ניצולי השואה, חברי תנועות נוער ומפלגות ציוניות מארצות אירופה בגילים: 30-20. 500 מהם היו ילדים בני נוער.

המעפילים רוכזו במספר מחנות באזור פרובנס ואתרים אחרים בצרפת. חלקם הובאו ברכבת מבלגיה מבלי שהיו ברשותם תעודות. בצרפת פוזרו במקומות שונים והוסעו במשאיות לאזור ההעמסה לפני ההפלגה. האונייה נועדה לקלוט 3,600 נפש, ונעשו סידורים לכך, אך בגלל תנאי אוורור לקויים הועלו רק 2,600 מעפילים.
לאחר שעלו לסיפון חולקו המעפילים לקבוצות על פי השתייכותם התנועתית, וראשי הקבוצות קיבלו אחריות ותפקידים.

קורותיה
האונייה הפליגה מנמל סט ב-2 באפריל 1947, בשעה 06:45. היא יצאה לדרכה ללא בעיות והחלה לשוט בנתיב המתוכנן לעבר קורסיקה, מיצר מסינה, כרתים, עד חופי ארץ ישראל.

המעפילים החלו לחוש מחנק בבטן הספינה בגלל הצפיפות, ולא הייתה ברירה אלא להעלותם לסיפון ולהקים עבורם סככה. האונייה נטתה על צידה, והיה צורך להשליך רפסודות לים ולשמור על לחץ הקיטור למכונות. ב-6 באפריל לפנות בוקר עברה האוניה את מיצר מסינה וב-9 באפריל עברה את כרתים. באותו היום בשעה 20:30 חגו שני מטוסים בריטים מעל האונייה. בשעה 22:30 הגיעה משחתת בריטית שהזדהתה והאירה בזרקורים. אנשיה שאלו לאן מפליגים, ונאמר להם כי זו ספינת סוחר המפליגה לפורט סעיד. ב-10 באפריל בערב שוב הופיעה משחתת שנעלמה.

ב-11 באפריל החלו להתכונן לעימות. הגיעו הוראות להתנגד לעלייה של כוחות בריטים על הסיפון. חולקו מקלות גומי, מסכות גז, אגרופנים. נעשה תרגול, והאנשים חולקו לקבוצות ולאזורי הגנה, נוסתה האזעקה.

הקשר פעל עד תחילת העימות. שתי משחתות: "היידון" ("Haydon") ו"סט ברידסביי" ("St. Bridesbey") החלו לנגוח את הספינה. המעפילים שנקבעו לכך עמדו סביב הסיפון ומנעו מהבריטים לעלות, תוך השלכת חפצים עליהם.

ב-13 באפריל נעצרה על ידי משחתות בריטיות בסמוך לחוף תל אביב. התחולל קרב אלים, שלושה מעפילים נהרגו, רבים אחרים נפצעו.
הבריטים עלו לסיפון תוך התזת סילוני מים, יריות מנשקם והשלכת רימוני גז. העימות נמשך כשעתיים, עד להשתלטות הסופית. המשחתת הבריטית "צ'ריטי" (" Charity ") הביאה לחוף 16 מעפילים מפצועי העימות.

המעפילים גורשו לקפריסין. החולים והפצועים שבהם נשלחו למחנה המעצר בעתלית.




תל חי..
שתף 

תל חי הייתה אוניית מעפילים שארגנה "ההגנה", ונקראה על שם הקרב בתל חי.

הפליגה מנמל מרסי ב-17 במרץ 1946 ועל סיפונה 736 מעפילים. הים היה סוער במיוחד והיא נאלצה למצוא מחסות בבוניפצ'יו ואחר כך בכרתים. מפגש שאמור היה להתקיים בלב ים עם האונייה "וינגייט" לא יצא אל הפועל. ב-26 במרץ נתגלתה ונתפסה על ידי בריטים.

האנייה הובלה לנמל חיפה והמעפילים נשלחו למחנה המעצר בעתלית.









 

סוף הפרק אוניות מעפילים

חזרה למפת האתר

חזרה לעמוד הבית


הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.