חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 172 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אישים במפעל ההעפלה

ישראל ליברטובסקי
שתף 

ישראל ליברטובסקי (1917 - 15 בנובמבר 1996) נולד ועלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1925. ב-1936 הצטרף ל"הגנה", וב-1941 התגייס לפלמ"ח.
על פי הוראה של יצחק שדה, הקימו מאיר בץ וליברטובסקי את פלוגה ו' של הפלמ"ח (הפלוגה הירושלמית) שהייתה הפלוגה העירונית השנייה של הפלמ"ח. גרעין המייסדים של הפלוגה היה מורכב ממתנדבים מגדוד החי"ש "ראשון ליהודה". ליברטובסקי מונה כמפקד הפלוגה, שהייתה אחראית על השטח שבין הר-טוב ועד לסדום והיה מפקד הפלוגה הראשון שצירף נשים לשורות הפלוגה, ולא הפלה לרעה את המתגייסים שהגיעו משורות האצ"ל ובראשם דני מס.

בשנים 1943 - 1941 הוביל ליברטובסקי חלק מאנשי הפלוגה ובהם מתי מגד, מתי פלד ועזרה זהר, לביצוע פעולות כנגד אנשים שאהדו את הבריטים ולכן נתפשו בעיניהם כבוגדים וכן כנגד מטרות בריטיות. מאחר שפעולות אלו בוצעו בלי אישור הנהגת "ההגנה" או מפקדיו בפלמ"ח, הודח ליברטובסקי מתפקידו כמפקד הפלוגה.

ליברטובסקי החליט להתנדב לצבא הבריטי והוצב בפלוגת ההובלה 462, שקלטה מגויסים חדשים אחרי אסון ה"ארינפורה". הוא הגיע עם יחידת ההובלה לאיטליה ושם, אחרי שפגש בניצולי השואה החליט להקדיש מזמנו לסיוע לפליטים ולהעלותם לארץ ישראל. לשם כך הוקמה "החבורה", קבוצת חיילים ארץ-ישראלים שהקדישו עצמם לנושא הסיוע לפליטים.

אנשי "החבורה" הקימו נקודת הכשרה לפליטים היהודים הצעירים במג'נטה שליד מילאנו והיו אחראים על התחזוקה וההדרכה. ליברטובסקי היה בצוות ההכנה של אוניית המעפילים "חנה סנש" והתחזה לקצין בריטי בשם מייג'ור מקינטוש כאשר הוביל שיירת פליטים מנקודת הריכוז בטרטדה לנמל לה-ספציה במטרה להעלותם על הספינות "דב הוז" ו"אליהו גולומב", במה שכונה "פרשת לה ספציה".

לאחר מכן מונה למפקד מחוז הנגב ועסק במשך שנים בנושא לאספקת מים ליישובים ולכוחות הביטחון, ועם שחרורו מצה"ל פעל שנים במסגרת "מקורות".
מונה כמנהל חבל הצפון של "מקורות" ומאוחר יותר הועבר לנהל את חבל הדרום. בשני החבלים, פרט לניהול שוטף, ניהל הקמת מערכות הולכת מים חדשות.

בשנת 1958 נקרא להקים את מספנות ישראל בחיפה, בראשן עמד עד יציאתו לגמלאות.




מאיר (מאירק`ה) דודזון
שתף 

מאיר (מאירק'ה) דודזון (1916 - 29 ביוני 2003) נולד בעיר ריישא שבפולין, בנם של הורים שגורשו מארץ ישראל על ידי שלטונות האימפריה העות'מאנית. ב-1922 עלה עם משפחתו לישראל וגדל בתל אביב.
גויס להגנה על ידי אליהו בן-חור מפקד אזור פתח תקווה, היה ממייסדי קיבוץ אילון בנובמבר 1938, בו התגורר מאז. היה ממקימי הפלמ"ח ביוני 1941

ב-1943 החליט להתנדב לצבא הבריטי והוצב בפלוגת ההובלה 462, שקלטה מגויסים חדשים אחרי אסון הארינפורה. באיטליה פגשו בניצולי השואה וסייעו להעלותם לארץ ישראל במסגרת עלייה ב'. היה חלק מ"החבורה" שעסקה בהקמת נקודת הכשרה לפליטים היהודים הצעירים בעיר מג'נטה צפונית למילאנו, בה אספו נשק וציוד ושלחו את תשע ספינות המעפילים הראשונות מאיטליה לארץ ישראל.




מאיר מרדור
שתף 

מאיר (מוניה) מרדור (1913–1985) נולד בעיר קובל (היום באוקראינה) וב-1933 עלה לארץ ישראל, והתגייס מיד לארגון ההגנה. עם הקמת ה פלמ"ח ב-1941, הוטלעל מרדור לגייס מתנדבים באזור חיפה והצפון ליחידות הראשונות שלו, ומ-1942 עסק בפעולות רכש בצפון. שנה לאחר-מכן, ב-1943, הוצב מטעם ההגנה במוסד לעלייה ב', כממונה על ההעפלה מארצות המזרח: מצרים, לבנון, סוריה, עיראק ואיראן.

ב-1949 שימש מרדור, למשך זמן קצר, ממלא מקום למפקד חיל הים. מאוחר יותר באותה שנה השתחרר משירות צבאי ושירת במשך עשרות שנים את התעשייה הצבאית הישראלית במספר תחומים, ועל תרומתו הוא זכה ב-1980 בתואר "חתן פרס ביטחון ישראל" ע"ש אליהו גולומב על מפעל חיים מצטבר ועל תרומתו למערכת הביטחון .




מולה בן-חיים
שתף 

בן-חיים נולד בשם מולה (שמואל) קו?ש?צ?'י?אנ?סקי (Kościanski) ב-1916 בעיר לידא שבפולין לחיים ופרומה לבית יו?ד?ל?ביץ'. הוא למד לימודים כלליים בבתי הספר העממי ובגימנסיה העברית "תרבות" בעיר הולדתו ולימודי מוזיקה אצל מורים פרטיים. בגיל 20, התגייס גיוס חובה לצבא הפולני בחיל התותחנים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, בשרתו במדי הצבא הפולני, נפל בשבי הגרמני, ברח מהשבי ומצא מקלט בעיר וילנה, שהייתה תחת שלטון ליטאי ואחר כך תחת שלטון סובייטי.

בשנים 1939-1941 למד בן חיים ציור באקדמיה הממלכתית (ע"ש אנה הקדושה) בווילנה והיה פעיל כתפאורן בתיאטראות הפולניים בעיר. עם פלישת הצבא הנאצי לברית המועצות ביוני 1941, נמלט בן חיים לאסיה התיכונה. בראשית 1945, עם תבוסת הצבא הגרמני וראשית שחרור פולין, חזר מולה לפולין ואחר כך לווילנה, שם התארגן עם חבריו מ"השומר הצעיר" לבריחה לעבר בוקרשט בירת רומניה, משם הגיעו ידיעות על שליחים מארץ ישראל המארגנים עלייה ארצה.

במשך השנים 1945–1947 היה מהפעילים המרכזיים בארגון "הבריחה" ועלייה ב' לארץ ישראל.

ב-1947 עלה ארצה עם רעייתו המשוררת רבקה בסמן בן-חיים, הצטרף לקיבוץ המעפיל בעמק חפר, והשתתף במלחמת השחרור ביחידה להסוואה.

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




מיכאל (מייק) הררי
שתף 

מיכאל (מייק) הררי נולד ב-1926 וכבר בגיל 13 החל את שירותו ב"הגנה" בגיל 13, ושימש שליח שהעביר מסרים בין היחידות השונות. ב-1943 התגייס לפלמ"ח, לפלוגה ד' שהוצבה ברמת הכובש. שם נתפס בידי הבריטים ונשלח למחנה המעצר בלטרון.

לאחר שחרורו, עבר קורס אלחוט, שובץ בפלי"ם, וב-1946 נשלח למרסיי, שם עסק בהכנת אוניות מעפילים וכגדעוני.

ביולי 1947 הוא הפליג כ'גדעוני' בספינת המעפילים 'שיבת ציון', ולאחר מכן הוא היה הממונה על הגדעונים באיטליה.

לאחר קום המדינה התגייס לשירות הביטחון ואחרי כן למוסד.




מרדכי (מוקה) לימון
שתף 

מרדכי ("מוקה") לימון (3 בינואר 1924 - 16 במאי 2009) נולד בפולין ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1932. הוא גדל והתחנך בתל אביב. בימי מלחמת העולם השנייה הצטרף לימון לפלמ"ח ועם הקמת המחלקה הימית (לימים הפלי"ם) הצטרף אליה והדריך בשני הקורסים הראשונים של המחלקה הימית בשדות ים.

לימון פיקד על הבאתן ארצה של שלוש ספינות מעפילים: "תיאודור הרצל" שהגיעה מצרפת ב-13 באפריל 1947 עם 2,641 מעפילים, "גאולה" שהגיעה מבולגריה מ-2 באוקטובר 1947 עם 1,388 מעפילים, "כ"ט בנובמבר" שהגיעה מצרפת ב-28 בדצמבר 1947 עם 680 מעפילים.

עם הקמת חיל הים הצטרף לימון לשורותיו. הוא התמנה כסגן מפקד אח"י הגנה (ק-20). בהמשך השתתף במבצע שודד (מבצע "שלל 3"), שבמהלכו השתלטו ספינות חיל הים על אונייה שהובילה משלוח נשק צ'כי למצרים. במבצע נתפסו 8,000 רובים צ'כים שהועברו לשימוש צה"ל.

ב-1950מונה לימון למפקד חיל הים הישראלי בהיותו בן 26, והיה לאלוף הצעיר ביותר בתולדות צה"ל.

ב-1957, מונה לסמנכ"ל משרד הביטחון לתפקידים מיוחדים, וב-1962 מונה לראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בפריז והיה מעורב במבצע חילוצן של ספינות שרבורג והבאתן ארצה.




מרדכי בן-ארי
שתף 

מרדכי בן-ארי נולד כמרדכי ליבוביץ' בטרנסילבניה, רומניה, בשנת 1920. בשנת 1940 עלה לארץ ישראל בגפו, ונמנה עם חברי "הגרעין הטרנסילבני" שהקים את קיבוץ מעגן בעמק הירדן. הוא הצטרף ל"הגנה" ושירת באזור ירושלים בשנים 1945-1943, בין השאר כסגן מפקד הקלט (מערך קליטת כוח אדם).
בשנים 1948-1945 נאלץ להימלט מהבריטים, והועבר במסגרת שירותו ב"הגנה" לגליל, שם היה קצין התכנון של נפת תל-חי. במסגרת תפקידו זה לקח חלק פעיל בתכנון של הגנת צפת, שעמדה בהצלחה בקרבות מלחמת העצמאות.

ערב הכרזת המדינה מונה על ידי שאול אביגור והנהגת מוסדות "ההגנה" ועלייה ב', למפקד "הבריחה" באוסטריה ומזרח אירופה, למעט ברית המועצות. בתפקידו זה שירת בין השנים 1950-1948. המשימה שהוטלה עליו הייתה לחלץ מספר רב ככל הניתן של פליטים יהודים מהונגריה, צ'כיה, רומניה, פולין ויוגוסלביה ולהעבירם אל מחוץ ל"מסך הברזל", על ידי הברחת הגבולות. אוסטריה ובירתה וינה, שבאותה עת נחלקו לארבעה אזורי שליטה בין בעלות הברית הכובשות (ברית המועצות, ארצות הברית, בריטניה וצרפת), היוו את מרכז הפעילות של ארגון "הבריחה". נתיב הברחת הפליטים היה דרך האזור הרוסי באוסטריה לווינה, ואז לחלק העיר הנתון לשליטת האמריקאים. משם נמשכו נתיבי הבריחה דרך גרמניה לנמלי צרפת, או דרך אזור הכיבוש הצרפתי והרי האלפים אל נמלי איטליה. משימה נוספת הייתה לסגור את כל מחנות העקורים באוסטריה, שהיוותה צומת מרכזי לתנועה ממזרח אירופה, ולדאוג להעלאת הפליטים לישראל על כל רכושם וציודם.

בשנת 1950 הצטרף לחברת "אל על", חברת התעופה הלאומית שהייתה אז בחיתוליה ובמהלך השנים מונה למנכ"ל ואח"כ ליו"ר החברה.




מרדכי בן-פורת
שתף 

מרדכי בן פורת נולד בירושלים 12 בדצמבר 1927 והתחנך בכפר הנוער בן שמן.

לאחר סיום לימודיו התגייס לפלמ"ח ושובץ לפלוגה ו' בגבע. בנובמבר 1945 הוצב בפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח. כלוחם פלמ"ח השתתף בשחרור מעפילי מחנה המעצר בעתלית, בחילוץ מעפילים מאוניות מעפילים, בפיצוץ מסילות רכבת ובפיצוץ בניין משטרת משמר החופים בסידנא עלי.

ב-1946 יצא לקורס מ"כים והיה מפקד כיתה ביגור ובשפיים. ב-1947 יצא לקורס מ"מים בג'וערה.

בעת מלחמת העצמאות ב-1948, מונה למפקד פלוגה ג' (פלי"ם) בגדוד הרביעי ("הפורצים"), של חטיבת הראל. השתתף בכיבוש קטמון שם פיקד על הכח הפורץ בקרב סן סימון, ובכיבוש בית מחסיר. במהלך קרב נבי סמואל פיקד על כיבוש בית איכסא. לאחר פירוק הפלמ"ח שרת כקצין מבצעים במחוז הנגב ובחטיבה 7.

בשנת 1952 השתחרר מצה"ל והצטרף לקיבוץ כברי. בשנת 1964 התנדב לשירות קבע בצה"ל. במלחמת ששת הימים שרת כסגן מפקד חטיבה 8 בקרבות בסיני. במלחמת יום הכיפורים, בדרגת אלוף משנה, היה מפקד חטיבה 9 הממוכנת, חטיבת מילואים שהשתייכה לאוגדה 36.

לאחר המלחמה מונה בן פורת לסגן מפקד גיס והועלה לדרגת תת-אלוף. סיים את שירותו בצה"ל בשנת 1975.

לאחר שחרורו מהצבא שימש כראש אגף הייעור ב קק"ל ובשנים 1984-2002 עמד בראש רשות הגנים הלאומיים.

בן פורת הוא אב לשלושה.




משה בר-תקווה
שתף 

משה (מונדק) בר-תקווה נולד בגליציה בשנת 1905, בשם משה פסטרנק. הוא סיים את לימודיו בבית ספר תיכון דובר פולנית וגרמנית, וכחניך השומר הצעיר עלה בשנת 1923 לארץ ישראל. לאחר מכן נסע לאיטליה לשם לימוד מסחר בינלאומי וב-1929, לאחר שגמר את לימודיו, חזר לפולין כדי ללמוד שם בבית הספר לקצינים, ואף שירת בצבא הפולני כקצין.

בראשית שנות השלושים של המאה העשרים חזר לארץ ישראל והחל לפעול במערכת ההדרכה של ארגון ההגנה כמדריך ראשי. בהגנה קיבל את הכינוי המחתרתי קונרד. בשנים 1935 עד 1936 היה מדריך שדאות וטקטיקה במחוז הדרום. בשנות המרד הערבי הגדול היה בר תקווה מראשוני הפו"ש ומונה למפקד אזור נס ציונה ובית חנן.

בשנות הארבעים של המאה הקודמת הוא התקדם במערך ההדרכה של ההגנה ושימש כמדריך ואחר כך כמפקד קורסי המ"מים של ההגנה שהתקיימו בג'וערה. במסגרת זו עיצב בר תקווה את סיכת המ"מ (חרב שזורה בענף זית) שהפכה לסמל ההגנה ושולבה לבסוף בסמל צבא הגנה לישראל. אחרי הקמת הפלמ"ח מונה למדריך ראשי של הפלמ"ח.

בשנת 1943 התגייס בר תקווה, בניגוד לרצון מפקדת ההגנה, לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית כקורפורל. עם תום המלחמה למד איטלקית והפך לאחד מן הפעילים הבולטים של עלייה ב' באיטליה. יהודה ארזי שריכז בידיו את ההכנות לארגון עלייה ב', נתקל בקשיים בפעולותיו ובר-תקווה, ששלט בשפה האיטלקית, מונה לעוזרו והשכיל לפתח קשרים עם גורמים שונים באיטליה ולסייע רבות ביישור ההדורים שנוצרו עקב הפעולה המחתרתית בתוך ארץ זו. מאוחר יותר עסק בארגון קבוצות פליטים יהודים והכנתם לקראת העלייה לארץ. בתחילת שנת 1947 הוא חזר לארץ ובמהלך אותה שנה שימש כראש לשכת ההדרכה של ההגנה ופיקד על קורס המ"מים האחרון של ארגון ההגנה.

במלחמת העצמאות שימש בר תקווה, לצד סגן אלוף ישראל בר, כעוזרו של ראש אג"מ והרמטכ"ל בפועל, יגאל ידין והיה אחראי על חזיתות המרכז והדרום.

עם תום המלחמה, בשנת 1950, עבר בר תקווה קורס שריון בצרפת, ובשנת 1951 התמנה לקצין שריון ראשי בצה"ל.




משה לזר
שתף 

ד"ר משה לזר (לייזר) (7 בנובמבר 1908 - 24 באפריל 1996) נולד בפולין בשנת 1908 ולמד רפואה בקרקוב. עוד בהיותו בגימנסיה ואחר כך באוניברסיטה היה פעיל בתנועה הציונית כחבר בתנועת "גורדוניה", ולפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היה חבר מועצת העיר גורליץ מטעם התנועה הציונית. בזמן המלחמה שירת בצבא הרוסי, והתגלגל עמו עד ערבות סיביר ואסיה התיכונה. עם תום המלחמה הגיע ב-1946 לבלגיה, ושימש שם כרופא ראשי ואחר כך כמנהל מחנות העקורים מטעם המוסד לעלייה ב'. ב-1947 העפיל ‏ארצה כעולה בלתי-לגאלי ונשלח ישירות לקיבוץ עין גב כדי לארגנו מבחינה רפואית לקראת מלחמת השחרור.

ד"ר לזר נשאר בקיבוץ עד תום הקרבות וטיפל בכל הפצועים והנפגעים.

ב-1949 ארגן ד"ר לזר את השירות הרפואי בשער העלייה והיה הרופא האחראי במחנה זה ואחר כך גם במחנה עתלית ששימש כשער עליה ב'. בתקופה זו עלו ארצה כ- 350,000 עולים, אשר נבדקו ב"שער העלייה"‏.

בשנת 1951 נתמנה לסגן מנהל בית החולים רמב"ם ולאחר מכן היה במשך שנים רבות מנהל בית החולים.




משה מרק
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



משה רבינוביץ`
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.