חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 151 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




תחביבים

חוג שחמט
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

מעבר לערך מועדון שח בפרק "עסקים שהיו"

 




חוג תפירה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




טיסנאות
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




מגזרות נייר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מיצירות יעקב נאמן ז"ל 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  




מחברת כוכבים/ות
שתף 

תחביב שרווח בשנות ה-40 - 50 , הכנת מחברת הערצה לכוכב או כוכבת נערצים.

זה היה תחביב של נערות - ילדות, מושאי ההערצה היו בדרך כלל כוכבים וכוכבות מהוליווד, המידע אודותיהם הגיע לארץ על גבי שבועון "עולם הקולנוע", בנוסף וביקורים חוזרים בסרטים שהגיעו מהוליווד.




מטוסים להרכבה
שתף 
 
דגמים של מטוסים מפלסטיק שהיו באים מפורקים עד הפריטים הזעירים בתוך קופסת קרטון קטנה, עם צילום המטוס על גב הקופסה.
 
המטוסים הפופולאריים להרכבה היו המיראג' ואחר כך הפנטום. בתמונה הם נראו נפלא, אבל בהרכבה תמיד משהו היה משתבש, ולמרות שקראנו את ההוראות בקפידה, היה נשאר לנו בקופסה איזה כנף או גלגל, זמן לאחר שהדבק של גוף המטוס התייבש...

את המטוסים המורכבים היינו שמים בגאווה על מדף בחדר, או קושרים אותם עם חוטי ניילון דקים לפינות שונות בקירות ומייצרים צי שלם של מטוסים בחלל החדר. אז היינו שוכבים במיטה על הגב, מתבוננים בלהק המטוסים שמעלינו, וחולמים יום אחד לשבת בתוך איזה פנטום או סקייהוק...
 
 
 
 
 
 
 



מסגרות ועבודות מגפרורים
שתף 

לתחביב בניית דגמים מגפרורים ב"שנות הנוסטלגיה", היה "אח קטן" - יצירת מסגרות מגפרורים לתמונות קטנות או תצלומים. לתחביב מסוכן (!) זה נדרשו - פרט לתעוזה וכוח סבל - זוג "ידיים טובות", קרטון עבה ומספריים או לוח דיקט ומשורית, מספר קופסאות גפרורים מתוצרת "נור", חומרי חבישה, דבק פלסטי לבן ו... סכיני גילוח (!!!) "אדיסון".

ליצירת המסגרת היו מספר שלבים:

שלב ראשון - תכנון ושרטוט המסגרת על נייר (המהדרין היו משתמשים  נייר מילימטרי, להשגת דיוק של ייקים...).

שלב שני - גזירת דוגמת הנייר, הצמדתה לקרטון עבה או דיקט וסימון הגבולות בעזרת עפרון.

שלב שלישי - חיתוך הקרטון במספריים חדות או ניסור הדיקט בעזרת משורית. מלאכת הניסור, אגב, דרשה מיומנות דיוק של מנתח ובנוסף לכך עצבים של פלדה - כדי להחליף את להב המשורית הדקיק כל פעם שנשבר...

שלב רביעי - שירטוט הקווים הפנימיים של המסגרת, על פי הדמיון והדוגמה הרצויה.

שלב חמישי - הכנת ערימת פלסטרים בהישג יד.

שלב שישי - חיתוך הגפרורים בזוויות חדות (45 עד 60 מעלות) או ישרות (90 מעלות) - באורכים הרצויים של דוגמת המסגרת ? וזאת בעזרת סכין ה"אדיסון" הקטלנית. שלב זה כלל גם את חבישת האצבעות הנחתכות (בפלסטרים של השלב החמישי) תוך כדי עריפת ראשי הגפרורים או קיצוץ רגליהם, והיה מלווה באנחות כאב אך גם בעיקשות של דבקות במשימה לקראת השלב הבא.

שלב שביעי - הדבקת הגפרורים אל המסגרת, גפרור צמוד אל משנהו, בדבק הפלסטי הלבן. דבק מסוים זה היה אידיאלי לעבודה, משום שעודפי הדבק מהצדדים הפכו לשקופים לאחר שהתייבשו. עוד תכונה ייחודית של הדבק הפלאי הזה, הייתה להדבק לאצבעות, להתייבש תוך פחות מחצי דקה ואז ? כשקולף בזהירות מהאצבע ? להוות קרום עדין ומיוחד של טביעת אצבעות מושלמת...

שלב שמיני - הצמדת התצלום למסגרת ? כעבור מספר שעות, לאחר שהדבק יבש לגמרי ? ותליית המסגרת על הקיר או הנחתה על השידה.

ועכשיו, לא נותר אלא להביט בסיפוק ובגאווה על התוצר הסופי ולהראותו בהזדמנות הקרובה ביותר לאמא ואבא (או לחברה או לחבר'ה), כדי להתמוגג מהמחמאות...

כמובן שהתחביב המקצועי הגבוה באמת ב"גפרוראות" ? שהיה מסובך ויוקרתי בהרבה ? היה זה של בניית אותם דגמי גפרורים תלת - מימדיים (בתים, אוניות, רכבות וכדומה) שכבר דובר בהם, אבל לכך הגיעו בודדים בלבד, המצטיינים באמת בתחום.

 

 


 




מפות קרושה.
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכולם היו מליון מפות לבנות כאלה אותן יצרו בסריגה של מסרגה אחת, הניחו אותן מכל חור אפשרי בבית - מתחת לכל עציץ, על השולחן, על הרמקולים מעץ, על הספות, על הכריות בסלון וכו'.




מקרמה
שתף 
 

תחביב המקרמה פשט באמצע שנות השבעים והחזיק מעמד מספר שנים. הנשים קשרו את עצמן לתחביב זה שעסק בקשרים. הן היו קושרות עוד ועוד קשרים מאיזה חוט בצבע בהיר ומייצרות ממנו מפיות, וילונות, כיסויים למיטה ומה לא.

אלה שהיו טובות בעניין יצרו מתלים של מקרמה, שהיו נתפסים בוו לתקרה וממנה היו יורדים מטה ובחלק התחתון היו עושים מן מושב קטן לעציץ, ומשלבים שני תחביבים יחד, את תחביב המקרמה ואת תחביב הגננות הביתית.


                        

 

רטרו:




סלסלות זהב
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




סריגת יד
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

מה היה לאימהות לעשות בערבי החורף הארוכים??? לאחר יום ארוך של עמל הן היו מתיישבות ליד תנור הפיירסייד, מאזינות לתכנית ברדיו המנורות - וסורגות סוודרים.
הן טענו שהסריגה מרגיעה אותן, ובסריגה הייתה שילוב של הנאת התחביב וגם תועלת, כיון שסוודר סרוג ביד לא רק שהיה משובח יותר מסוודר קנוי - אלה גם זול יותר.  


האמת היא שהאימהות שסרגו - סרגו בכל הזדמנות. היה אפשר לראותן סורגות באוטובוס, מול הטלוויזיה, בתור בהמתנה לרופא ובכלל, כל אימא "טובה" בזמנים ההם לא הייתה עוזבת את הבית ללא המסרגות עליהן היו סרוגות כבר כמה שורות. אולי ימצאו כמה דקות פנויות - ואז המסרגות היו נשלפות. רוב עבודות הסריגה נעשו בעזרת זוג מסרגות אבל היו כאלה שסרגו במסרגה אחת שנקראה "קרושה", ואיתה סרגו כל מיני עבודות אומנות וגם כיפות והיו כאלה שהפליאו לסרוג  גרביים בעזרת ארבע מסרגות בעת ובעונה אחת.


לא רק שהסוודר הסרוג היה זול יותר אלא גם אפשר היה להשתמש שוב באותו צמר כאשר מידת הסוודר  כבר לא התאימה לילד שגדל. ניתן היה לפרום את הסוודר ואת חוט הצמר שהתקבל  לכרוך  ל"עיגולים" שהיו למעשה כדורי צמר.  החוט שהתקבל  היה מסולסל, בגלל סריגת ה''עיניים'', אך לאחר שטיפה ויבוש הוא התישר  ואפשר היה להתחיל בסריגת סוודר חדש. כמובן, כדי לסרוג סוודר יותר גדול היה צורך להוסיף צמר נוסף, בצבע אחר, שנסרג בצורת פסים או בדוגמאות אחרות.



היו חנויות שבהן היה אפשר להשיג את חוטי הצמר, במבחר עצום של צבעים. החוטים היה באים בצמות, והאימהות היו מעמידות אותנו מולן כאשר ידינו פרושות לפנים, משחילות את הצמות לידינו ומתחילות למשוך מהן את חוט הצמר ומגלגלות אותו לידי לכדור. אז הן היו מתיישבות למלאכתן, מריצות את המסרגות עוד ועוד, מעלות "עיניים" ומורידות אותן, מייצרות עוד שורה ועוד שורה עד שנוצר הסוודר הסרוג מעשה ידיים להתפאר, איתו היינו מסתובבים בגאווה בשכונה, מוציאים את העיניים לאימהות האחרות שלהן לא היה את הכישרון לסריגת סוודרים, כמו לאימא שלנו.


 

 

 



רטרו:

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




עבודה במסורית
שתף 


נכתבה אז גם כ"משורית" ויש שקראו לה "קשתית". היה זה תחביב של בנים בזמנים ההם. למדנו לנסר במסורית בשיעורי מלאכה, היו כאלה שאימצו את התחביב הזה לעצמם, ויצרו בעזרת המסורית  כל מיני צורות ודגמי חיות מדיקט ששימשו  כמחזיקי מפיות, מחזיקי מכתבים או תמונות נוי.

התחביב הזה  הרגיז את החברים של אלה שעסקו בניסור הזה, כיוון שכל ניסיון  קל שבקלים של רובינו (ובעיקר של כותב שורות אלה...)   ליצור משהו בעזרת מסורית ולוח דיקט נגמר בעגמת נפש: המסורית הייתה נקרעת עם כל תנועת יד שלא הייתה רגישה מספיק לעדינותה, עד כי נדמה היה שהכלי הזה הוא למעשה קשתית  של כינור ולא כלי לחיתוך או ניסור. בנוסף רובינו, (ואני בעיקר...) היינו צריכים, לאחר סיום הניסור, לאמץ את דמיוננו ובעיקר את כושר השכנוע  כדי להסביר לכל מי שצפה ב"יצירת ידינו" שחתיכת הדיקט המוזרה הזאת שניסרנו  זה עתה מנסה לדמות שפן או חתול או משהו כזה....









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.