חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 142 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

שלישיית ערבה
שתף 

שלושת המיתרים או "טריו ערבה" הייתה שלישיית-זמר ישראלית בהשתתפותם של שמעון ישראלי (בס), צבי בורודו (בריטון וגיטרה) ואריק לביא (טנור) שהתמחתה בשירי רועים ובוקרים וזכתה להצלחה ארצית ובינלאומית מרשימה ב-1957.

שלושת חברי השלישייה עבדו כשחקנים בתיאטרון הקאמרי כאשר אחרי הופעות ובמהלך חזרות שרו יחדיו להנאתם. תוצאת ניסיונות אלו הייתה יצירת שלישיית-זמר שהחלה לפעול בשם "שלושת המיתרים" ב-1957.
עוד לפני כן הופיעו השלושה בפני חיילים בעת מבצע סיני. בעקבות ההרמוניות המיוחדות שיצרו לביא, בורודו וישראלי זכתה השלישייה להכרה ארצית ובינלאומית. בחו"ל השתמשה השלישייה בשם "טריו ערבה".

השלישייה הופיעה באירופה, כאשר שיא מסע ההופעות שלה היה בסדרת הופעות באולם ה"אולימפיה" בפריז עם שארל אזנבור וז'אק ברל.
לאחר החזרה לארץ התפרקה השלישייה.

בין שיריה הנודעים ניתן למנות את:

  • "דודו" (מתוך ההצגה "הוא הלך בשדות")
  • "שדמתי"
  • "אורחה במדבר" ("ימין ושמאל רק חול וחול"),
  • "למדבר" ("לך לך למדבר")
  • "בוקרי לכיש" ("הו לכיש לכישה")
  • ולהיטה הגדול ביותר: "שיר הבוקרים" ("ערבה ערבה אין קץ"), שגם העניק לה את שמה הפופולרי.

שלישיית ערבה בשיר "בוקרי לכיש"

 




שלישיית שריד
שתף 

שלישיית שריד הייתה אחד ההרכבים האמנותיים הבולטים של התנועה הקיבוצית בשנות ה-60, והצטיינה בביצועים ובעיבודים הקוליים שלה.

הצלע הבולטת בשלישייה היה שלמה ורבנר, חבר המשק, שערך את העיבודים הקוליים וליווה את ההרכב בגיטרה.
ב-1964 הוציאה השלישייה את האלבום "טוב ללכת בדרכים עם שלישיית שריד", ששיר הנושא שלו היה אחד השירים הבולטים ששרו בתנועות הנוער.

 

 

 

 

 

 




שלמה ארצי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




שלמה קרליבך
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




שם טוב לוי
שתף 
 

שם טוב לוי נולד ברחובות ב - 4 בפברואר 1950.

במהלך הקריירה הארוכה שלו, הספיק לוי לעבוד עם מוזיקאים רבים וביניהם: אריק איינשטיין, אסתר עופרים, יהודית רביץ, רבקה זוהר, אריק סיני, שלמה ארצי, גידי גוב, עפרה חזה, החברים של נטשה ועוד.

את תחילת דרכו החל בלהקת פיקוד מרכז בתכניותיה "רד אלינו לבקעה" (1969) ו"ליד הירדן" (1970), לצידם של שלמה בראבא, ניצה שאול, עמרי ניצן, שלומית אהרון, אפרת לביא, דורון סלומון, גליה ישי ועוד.
ב - 1972 הלחין לוי שניים משירי אלבומו של אריק איינשטיין יסמין: "שיר של אחרי המלחמה" למילים של איינשטיין ו"דון קישוט" למילים של יהונתן גפן. שיתוף פעולה ראשוני זה, הביא בעשורים הבאים ליציאתם של מספר אלבומים משותפים. לאלבומו הבא של איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה", ביצע לוי את כל עיבודי השירים (למעט שני שירים שהולקטו שנה קודם לכן עם להקת "הצ'רצ'ילים"), וכמו כן הלחין את הלהיט "יכול להיות שזה נגמר".
ב - 1973, בעת מלחמת יום כיפור, הלחין את שירו של יהונתן גפן "הנסיך הקטן", אותו מצא בטורו של גפן במעריב.
ב - 1974 יצא אלבומו הראשון כסולן, "מצב רוח". באותה השנה השתתף באלבומו של אריק איינשטיין סע לאט בנגינה על פסנתר ועיבודי מיתרים.
בין השנים 1975 - 1974 היה חבר בהרכב "קצת אחרת" לצד שלמה גרוניך ושלמה יידוב.
ב - 1977 השתתף יחד עם עוד חמישה מוזיקאים (ביניהם יהודית רביץ ועדי רנרט), בהפקת האלבום ששת. בין שירי האלבום המוכרים היו: "סמבה ברגל שמאל" (יעקב גלעד/יהודית רביץ), "ענבלים" (נתן אלתרמן/שם טוב לוי) ו"בלילות הסתיו" (דוד פוגל/שם טוב לוי).
באותה שנה הלחין ועיבד למילותיו של מאשה קלו, לשיר "כוכב מטייל" אשר ביצע דודו זכאי, בפסטיבל שירי ילדים השמיני.

 
שם טוב לוי בשיר "בלילות הסתיו"

ב - 1979, חבר לוי למוזיקאים יצחק קלפטר ושלמה יידוב, ויחד יצרו את השלישיה "צליל מכוון". אלבום הלהקה, שנקרא בפשטות צליל מכוון, הכיל להיטים רבים.
השירים אותם תרם לוי לאלבום: "(סמבה) סיפורו של יום" (שם טוב לוי-צפנת לוי/שם טוב לוי), "יכול להיות שזה נגמר" (יהונתן גפן/שם טוב לוי), "בלדה לאיו" (צפנת לוי/שם טוב לוי) ו"בלילה" (אברהם חלפי/שם טוב לוי).
עוד בשנת 1979 הלחין לוי ועיבד את פסקול הסדרה התיעודית עמוד האש , וניצח על התזמורת שבצעה אותה לסדרה.
ב - 1981 הוציא את תקליטו השני כסולן, התעוררות. בין השירים המוכרים באלבום היו "התעוררות", "שובי לביתך" של דליה רביקוביץ' ונעימת הפתיחה של "עמוד האש".
ב - 1982 הקליט לוי את האלבום ארץ שמש יחד עם דפנה ארמוני, אפרים שמיר ומזי כהן. מאלבום זה יצאו שירים כמו "הידעת את הדרך", "גב אל גב", "נמה יפו" וחידוש ל"בין נהר פרת ונהר חידקל" של ביאליק.
ב - 1983 יצר לוי עם שלמה גרוניך את אלבום משפחתי, שם הלחין וביצע את השירים "בלילות הסתיו" ו"תנו אהבה" ואת הקטעים המוזיקליים "ריקוד ההוביטים" ו"הלב נפתח".
ב - 1984 חבר לוי לראשונה מזה עשור לזמר אריק איינשטיין, ליצירת האלבום פסק זמן. כל עשרת שירי האלבום הולחנו על ידו למילותיו של איינשטיין, למעט השיר "יעקב ועשיו" מאת חיים נחמן ביאליק.
שירים בולטים באלבום: "הוא חזר בתשובה", "שדות זרים", "שלוש ארבע לעבודה", "לא עומד בקצב". את יציאת האלבום ליוותה תוכנית טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית.
צוות הנגנים המכובד באלבום כלל את יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר ישראל ומשה לוי.
לוי עצמו ניגן באלבום על קלידים, חליל וכן קולות. בהמשך העשור המשיך לוי להתארח באלבומיו של איינשטיין ("הייתי פעם ילד" ועוד).
ב - 1987 יצא אלבומו שוחד, בו נכללו השירים "נח" ו"פתרון זמני".
ב - 1992 יצא לו אלבום אוסף.
ב - 1995 הוציא שני אלבומים של קטעים אינסטרומנטליים: בשביל הנשמה שהוקלט בהופעה חיה וכלל עיבודים חדשים למוזיקה שהלחין בעבר ומוזיקה מהסרטים, שכלל מוזיקה שהלחין לסרטי קולנוע ישראליים.
באותה שנה הוציא גם אלבום משותף עם אריק איינשטיין "יש בי אהבה" שהנו תוצר של סדרת הקלטות מהשנים 1991 - 1994.
שנה לאחר מכן הוציא לוי, בשיתוף אריק איינשטיין את האלבום "קצת לקחת חזרה", בו עיבד והפיק מוזיקלית את כל שירי האלבום (למעט שני שירים שעובדו על ידי יוני רכטר), אלבום זה הכיל בעיקרו חידושים לשירי עבר מהזמר העברי.
ב - 1999 יצא האלבום 99, בו נכלל השיר "באה המוזיקה".
בפברואר 2005 הוענק ללוי פרס על מפעל חיים למלחין מטעם אקו"ם
ב - 2007 הוציא לוי עם ההרכב "אנסמבל שם-טוב לוי" את האלבום "תחנות רוח". האלבום משלב ג'אז, מוזיקה ים-תיכונית, מוזיקה בלקאנית ובארוק, וכולל קטעים אינסטרומנטליים לצד שירים של לוי.

 

מוזיקה לסרטים, תוכניות טלוויזיה והצגות

  • מסע אלונקות
  • הקיץ של אביה
  • אהבתה האחרונה של לורה אדלר (עליו זכה בפרס האוסקר הישראלי)
  • הגמל המעופף
  • סיפור שמתחיל בלוויה של נחש
  • יומן פרלוב (חלק 4)
  • עמוד האש
  • חשמלית ושמה תשוקה
  • משחיז הסכינים הסיני
  • מלאכת החיים
  • בית"ר פרובנס (עליו זכה בפרס האוסקר הישראלי)

 

 

דיסקוגרפיה

  • קצת אחרת - No Names (עם שלמה גרוניך ושלמה יידוב), 1974
  • מצב רוח, 1974
  • ששת, 1977
  • צליל מכוון, 1979
  • התעוררות, 1981
  • ארץ שמש - שירים בין מערב למזרח, 1982
  • אלבום משפחתי (עם שלמה גרוניך), 1983
  • טווס הזהב, 1984
  • פסק זמן (עם אריק איינשטיין), 1984
  • תוצרת הארץ (עם אריק איינשטיין), 1985
  • נעימות מולדת, 1986
  • מצב רוח, 1987
  • מצב רוח (העלאה על דיסק), 1994
  • שוחד (העלאה על דיסק), 1994
  • בשביל הנשמה, 1994
  • מוזיקה מהסרטים, 1995
  • יש בי אהבה (עם אריק איינשטיין), 1995
  • קצת לקחת חזרה (עם אריק איינשטיין), 1996
  • 99, 1999
  • לאן פרחו הפרפרים (עם אריק איינשטיין)
  • כיכר החלומות, 2001
  • תחנות רוח, 2007 (עם אנסמבל שם-טוב לוי)



שמוליק קראוס
שתף 
 
 
שמוליק קראוס נולד ב יולי 1935 בשכונת נחלת אחים בירושלים. הבכור מבין ארבעה אחים. אמו רוזה הייתה עקרת בית, ואביו מוסה נהג.

קראוס החל לשיר בסוף שנות החמישים כחלק מצמד "העופרים" יחד אבי רייכשטט (לפני צרופה של אסתר עופרים). הוא הלחין וביצע אז את "בית הערבה", שיר שנכתב לזכר אביו שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה.

בתחילת שנות השישים פגש ב ג'וזי כץ, שהגיעה לארץ מארצות הברית כדי להתנדב בקיבוץ, הפך לבן זוגה והחל להפיק אותה כזמרת במועדוני אילת ותל אביב. לאחר מכן הם נישאו.
ב - 1966 הקימו קראוס, ג'וזי כץ ואריק איינשטיין את להקת "החלונות הגבוהים".
קראוס הלחין את כל שירי הלהקה, שירי פופ ורוק רך שהיו חדשניים לזמנם, בהם "זמר נוגה" (התשמע קולי), "הבובה זהבה", "אינך יכולה", "כל השבוע לך", "האהבות שלי", "יחזקאל" ועוד.

שמוליק קראוס בשיר "הבובה זהבה"

בתחילת שנות השבעים היה קראוס חלק מ"חבורת לול" המיתולוגית, והשתתף בהקלטת אלבומיו של אריק איינשטיין.
הוא הלחין שירים לאיינשטיין ("כשאת בוכה את לא יפה"), לאריק לביא ("זה קורה") ולשני הרכבים בהם השתתפה ג'וזי כץ: להקת "כיף התקווה הטובה" ("בלדה לעוזב קיבוץ") וההרכב "הטוב הרע והנערה" ("ימים של קולנוע").
ב - 1971 נכלא על רקע איום בנשק, ובכלאו כתב שירים שיצאו לאחר מכן באלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל".
ב - 1975 העלה יחד עם ג'וזי כץ את מופע שירי הילדים "לבד ביחד ולבד לבד" שהוקלט גם לאלבום באותו שם. כל מילות השירים נכתבו על ידי מרים ילן שטקליס והלחנים היו של קראוס.
בין השירים הבולטים היו: "אצו רצו גמדים", "נתפייסה", "מיכאל" ו"ידידי טנטן".
ב - 1981 הוציאה חברת התקליטים "הד ארצי" את האלבום "70 - 80", שקיבץ 11 הקלטות בהם נטל קראוס חלק במהלך שנות השבעים ולא יצאו עד אז על גבי אלבום.
בין השאר קובצו לאלבום שירי להקת "כיף התקווה הטובה" שלא הקליטה חומר לאלבום שלם טרם התפרקותה. קראוס הלחין את מרבית שירי האלבום ובחלקם אף שר או ניגן. רוב השירים נכתבו על ידי חברו הטוב יעקב רוטבליט, בהם היו: "בלדה לעוזב קיבוץ", "לוח וגיר", "אצלי הכול בסדר" ו"סוס עץ".
שנה לאחר מכן הקליט קראוס את האלבום "גלגל מסתובב" בו נכללו הלהיטים "גיטרה", "חבר", "איך עושים תקליט" ו"איך הגלגל מסתובב". האלבום זכה להצלחה גדולה וכך גם המופע הנלווה אליו.
באלבום זה שיתף קראוס פעולה עם חברו הפיזמונאי יעקב רוטבליט והמשורר יבי ככותבי השירים, בעוד הוא הלחין את כל שירי האלבום, ואילן וירצברג עיבד את השירים. בהקלטות השתתפו טובי הנגנים בארץ באותה העת, כמו מאיר ישראל ואלון אולארצ'יק.
ב - 1987 הוציא קראוס את האלבום "אחרי עשרים שנה", שהיה מורכב ברובו משירים שהלחין למילותיו של יעקב רוטבליט, בהם: "אחרי עשרים שנה", "רואים רחוק רואים שקוף" ו"אם".
אף שהשירים הושמעו רבות ברדיו ונחשבים עד היום לקלאסיקה של קראוס, האלבום לא הצליח מסחרית.
אלבומיו הבאים היו "ידידותי לסביבה" (1994) ו"יום רודף יום" (2003) שזכו לביקורות טובות אך לא הותירו להיטים.
קראוס נמנה עם בכירי המוזיקאים הישראלים, ותרם רבות למהפכת הרוק והפופ במוזיקה הישראלית בשנות ה - 60 ובשנות ה - 70. בו בזמן הוא סבל ממשברים שונים ונעצר פעמים אחדות בשל אלימות.

שמוליק קראוס נפטר ביום 17.2.2013.

 

אלבומים

  • החלונות הגבוהים (1967)

 

 

אלבומי סולו

  • לבד ביחד ולבד לבד (1975)
  • מדינת ישראל נגד קראוז שמואל (1977)
  • שבעים שמונים (1981)
  • גלגל מסתובב (1982)
  • אחרי עשרים שנה (1988)
  • ידידותי לסביבה (1994)
  • רואים רחוק רואים שקוף (1994)
  • יום רודף יום (2003)
  • מדינת ישראל נגד קראוז שמואל - הוצאה מחודשת (2004)



שמוליק קראוס וג`וזי כץ
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 
 
שמוליק קראוס וג'וזי כץ בשיר "ילדה קטנה"

 


שמוליק קראוס וג'וזי כץ בשיר "נתפייסה"

 

 

שמוליק קראוס וג'וזי כץ בשיר "בובה זהבה"

 




שמעון בר
שתף 

שמעון בר נולד ב - 1932 ברומניה.
היה פעיל בתיאטרון הקאמרי, ב"רביעיית מועדון התיאטרון" והופיע במספר סרטים.
ב - 1960, בפסטיבל הזמר הראשון, זכה השיר "ערב בא" בביצועו של בר ובביצוע עליזה קאשי.
מלהיטיו: "ערב בא", "מסעות בנימין מטודלה" ואחרים.

שמעון בר נפטר ב - 1981.




שמעון ישראלי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

שמעון ישראלי בשיר "כיבוי אורות"

 

 

 

 

 

 

 

 

 




שמשון בר נוי
שתף 

שמשון בר-נוי ז"ל נולד בברלין בשנת 1922 בשם פטר נוימן. עלה לארץ ישראל בשנת 1939 במסגרת עליית הנוער, והתיישב באשדות יעקב. במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, ולחם במסגרת הבריגדה היהודית (על פי כמה גרסאות היה חבר בלהקת הבריגדה "מעין זה"). במלחמת העצמאות היה נהג משוריין בשיירות לירושלים ואחר כך מראשוני הקצינים ביחידת הצנחנים. הוא עבר קורס צניחה בצ'כוסלובקיה (יחד עם המשורר חיים גורי), והיה אחד מארבעת מפקדי הפלוגות הראשונים ביחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל, גדוד 890.

בשלהי תקופת המנדט ובימיה הראשונים של מדינת ישראל היה בר-נוי לכוכב זמר, והתייחד בקול הבס הקטיפתי שלו. בר-נוי נחשב לאהוב ההתיישבות העובדת, בניגוד לבן זמנו ישראל יצחקי, שנחשב לאיש "החוגים הסלוניים".

בין להיטיו נמנו השירים "יש לי כינרת", "שלכת", "את חכי לי ואחזור" (בוצע גם ע"י שלמה דויטר-דרורי), "ראש פינה" (שהיה דווקא שיר בית"רי מובהק), "האיש שבקיר" (שהוקלט ב -  1956 לתוכנית רדיו "כבקשתך" ב"קול ישראל" והפחיד לא מעט ילדים קטנים), "הורה נהלל" (בוצע גם ע"י שלמה דויטשר-דרורי), "משמר הגבול" (בוצע גם ע"י ישראל יצחקי) "שיר המזג" (בוצע גם ע"י ישראל יצחקי) והדואטים המפורסמים "קרה זה רק הפעם" (עם יפה ירקוני) ו"אל תבלבל לי יותר את המוח" (עם ג'ינה נוי). הוא ניסה להוציא גם גירסה משלו ללהיט הילדים "אבא'לה בוא ללונה פארק" שנחל כישלון חרוץ...

בשנות השישים עבר בר-נוי לגור בארצות הברית, ומיעט לבקר בישראל. ב-1986 שב ארצה כדי להתארח בתוכנית "חיים שכאלה" עם יפה ירקוני, שם ביצע איתה את דואט העבר שלהם, "קרה זה רק הפעם". המפגש הפתאומי בין השניים נחשב מרגעי השיא בתוכנית. זמן קצר אחר-כך עבר להתגורר בקנדה, שם נפטר בגיל 66 מדום לב.

שמשון בר נוי בשיר "קול אורלוגין"









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.