חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 155 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אישים במפעל ההעפלה

דוד נמרי
שתף 

דוד נ?מ?ר?י ("דוידק?ה") (17 במרץ 1908 – 3 ביוני 1966) נולד בעיירה סקידל בפלך גרודנה בפולין. כחניך תנועת החלוץ עלה לארץ ישראל ב-1926, הצטרף ל"הגנה" ומונה לקצין המבצעים של המוסד לעליה ב' בשנים 1937–1947.

בתפקידו זה היה אחראי למבצעי העפלה בים, באוויר (במסגרת מבצע כנף הראשון) וביבשה. וכן לאיתור החופים המתאימים להורדה ולשם כך ערך יחד עם כתריאל יפה את הסקר הראשון של חופי הארץ.

בהגיע האניות היה נמרי אחראי להורדת המעפילים מהאניות במהירות, לפני שהשלטונות הבריטיים יבחינו בכך. לשם ההורדה ארגן את "נערי הירקון" (שלימים היו המסד לפלי"ם).
בהנהגתו הורדו בחופי הארץ כ-60,000 מעפילים שבאו ב-80 אניות.

בהעפלה ביבשה מסוריה, לבנון, טורקיה ועיראק, ארגן את הברחת המעפילים מעיראק דרך נהריים במשאיות, שעשו דרכן מעבר הירדן מערבה ובהן הוכנסו המעפילים אל מתחת לרצפת קרשים שהותקנה ברצפת המשאית.
פעל גם בהעפלה האווירית מבגדאד.

בשנים 1947–1949 היה שליח ההגנה ומשרד הביטחון לארצות הברית לצורכי רכש אניות, נשק ותחמושת ורכש 30 אניות וספינות, שחלקן שימשו להובלת מעפילים וחלקן לחיל הים.

ב-1960 מונה לסמנכ"ל וב-1962 למנכ"ל משרד התחבורה.




דניאל ברונר
שתף 

דניאל (דולפי) ב?רו?נ?ר (29 בדצמבר 1914 – 30 במאי 2009) נולד בוינה אוסטריה. בצעירותו הצטרף לתנועת הנוער היהודית "צעירנו", ובשנת 1930 החליט על צירוף התנועה לתנועת "מכבי הצעיר" היהודית-ציונית., בהמשך התמנה לתפקיד יושב ראש הוועד המנהל של מכבי הצעיר בווינה ולאחד ממנהלי תנועת "החלוץ", ארגון הגג של תנועות הנוער הציוניות. במסגרת תפקידיו סייע להעלות יהודים רבים מאוסטריה לארץ ישראל.

עד לשנת 1934 ארגן שלוש קבוצות של עליית הנוער שהגיעו לקריית ענבים. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית הצליח עוד להבריח יהודים רבים מווינה, עד שנאלץ לברוח בעצמו והגיע לארץ ישראל ב-1940.

היה רופא פנימאי ישראלי, ממובילי תחום הרפואה בישראל בימי ראשית המדינה, מאבות מקצוע הקרדיולוגיה בישראל וממקימי בית החולים דונולו והמכון למחקר קרדיו-וסקולרי בבית החולים וולפסון.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




הלל זיידל
שתף 

הלל זיידל (9 באוקטובר 1920 – 14 בפברואר 1999) היה מראשי תנועת הבריחה. הוא נולד בקרקוב שבגליציה, פולין. למד בבית הספר הגבוה לכלכלה בווילנה. היה חבר בתנועת הנוער הציונית המסורתית "עקיבא" בפולין.
במהלך מלחמת העולם השנייה לקח חלק במחתרת האנטי-נאצית בגטו וילנה ועמד בראש המחתרת היהודית במחנה העבודה וההשמדה קלוגה שליד טאלין (אסטוניה). בשנים 1945–1947 עמד בראש תנועת "הנוער הציוני – עקיבא" והיה מראשי תנועת הבריחה.

במרץ 1948 עלה לארץ ישראל. בארץ כיהן כראש המדור לקליטת עולים של הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים, המזכיר הכללי של העובד הציוני וממנהיגי המפלגה הפרוגרסיבית (שנוסדה על ידי העובד הציוני ומפלגת עליה חדשה).

בשנים 19521973 היה פעיל בהסתדרות מטעם העובד הציוני (שהיווה, במשך השנים, חלק ממסגרות מפלגתיות שונות: המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית והליברלים העצמאים). שם שימש כראש המחלקה לקליטת עלייה , ועם היבחר יהודה שערי לכנסת בשנת 1961 נבחר במקומו כחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות וראש המדור לפנסיה של ההסתדרות.




הרמן פלש
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



זאב שינד
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



חיים בסוק
שתף 

חיים בסוק למד בישיבה ובית ספר תיכון בוילנה והיה בוגר תנועת הנוער הדתית לאומית - "השומר הדתי". במלחמת העולם השנייה הוא היה חבר במחתרת הציונית בגטו וילנא, ישב בכלא הנאצי ואף השתתף במרד גטו וילנא. בתום המרד ברח מהגטו והצטרף לפרטיזנים. ולאחר מכן היה מפעילי הבריחה ועלייה ב' לארץ ישראל. ביוזמתו הוקמו 18 הכשרות, שיצאו למערב אירופה. בתקופה זו היה מראשי תנועת תורה ועבודה והמזרחי באירופה המזרחית והיה ממייסדיה של התנועה במחנות העקורים.

בסוק עלה ארצה בשנת 1947, והצטרף לקבוצת יבנה.

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




חיים יחיל
שתף 

חיים יחיל (הופמן) (25 בספטמבר 1905 - 16 במאי 1974) נולד בעיירה במוראביה אז בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית, מהיותו נער היה פעיל בתנועות נוער ציוניות, היה ממייסדי סניף בלאו וייס וחבר בתנועת החלוץ.
בתום לימודי התיכון עבר סמינר למורים והורה במשך שנה בבית ספר יהודי פראג. למד כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת וינה. עלה לארץ ישראל ב-1929 והיה חבר בקיבוץ ג' שייסד את גבעת חיים. חזר לאירופה והיה ממנהיגי הקהילה הסוציאליסטית היהודית בפראג וסייע בארגון העלייה, הוא נשאר בצ'כוסלובקיה עד פלישת הנאצים במרץ 1939.

בשובו לארץ ישראל היה פעיל בהסתדרות העובדים, היה מרכז התרבות של מועצת פועלי חיפה וב-1943 נבחר למועצת פועלי תל אביב. לאחר מלחמת העולם השנייה שימש שליח הסוכנות היהודית לגרמניה, הוא היה מנהל פלוגות הסעד‏ שפעלו במסגרת UNRRA (סוכנות הסעד והשיקום של האומות המאוחדות)‏, טיפל בסיוע לניצולי השואה, בארגון העפלת שארית הפליטה לישראל ופעיל בתנועת הבריחה.




חנה סנש.
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



יהודה ארזי
שתף 

כללי
יהודה ארזי (טננבאום) (27 בנובמבר 1907 – 25 בפברואר 1959) היה ממפקדיה הבולטים של "ההגנה", חבר המטה הכללי של ההגנה וממקימי הר"ן והש"י.

קורות חייו ופעילותו
ארזי נולד בשנת 1907 בלודז' למרים ואברהם טננבאום, עורך, עסקן ציבור וסופר.‏ המשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1923 והתיישבה בתל אביב. ארזי למד בגימנסיה הרצליה והצטרף ל"הגנה". עם תום לימודיו יעץ לו מפקדו ב"הגנה", אליהו גולומב, להצטרף למשטרה, וכך עשה. עד מהרה הפך לקצין במשטרה, וניצל את מעמדו כדי להעביר נשק וידיעות להגנה. בעת שירותו במשטרה, בשנת 1931 נישא לרבקה אלבין, ולאחר כשנה נולדה בתם הבכורה, רות (שנישאה בשנת 1955 לשופט גבריאל בך).

בשנת 1933 מונה להיות קצין חוקר בפרשת רצח ארלוזורוב. במהלך החקירה השתכנע ארזי שאברהם סטבסקי, שהואשם ברצח, חף מפשע, בעוד אנשי "ההגנה" (אתם היה בקשר במסגרת תפקידו הכפול) היו משוכנעים שסטבסקי הרוויזיוניסט אשם ברצח.‏ ארזי אף סייע לצוות ההגנה של סטבסקי, מה שהוביל לקרע בינו לבין אנשי "ההגנה", ולפרישתו מהמשטרה.

לאחר פרישתו מהמשטרה, בשנת 1934, החל לעבוד בחברת "פרדס" לייצוא פרי הדר. אולם לאחר כשנה פגש דיפלומטים פולנים שקישרו בינו ובין ממשלת פולין שהסכימה למכור נשק ליישוב העברי. ארזי נסע עם משפחתו לפולין והבריח נשק ומכונות לייצור כדורים בתוך מכבשים.‏ עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט ארזי יחד עם משפחתו מפולין, והצטרף לר"ן (הריגול הנגדי של ההגנה, לימים הש"י).

עם תחילת שיתוף הפעולה בין ההגנה לצבא הבריטי בשנת 1940, נקרא למלא את חלקו. הוא עסק, יחד עם קבוצה נבחרת של אנשי ההגנה, בפיתוח תוכניות חבלה בעורף הצבא הגרמני ואף השתתף בכמה מבצעים. במקביל פעל שוב להברחת נשק ואמצעי חבלה מהצבא הבריטי לרשות ההגנה. במהלך המלחמה, בשנת 1941, נולד בנו דן.

פעולותיו אצל הבריטים עוררו חשד, ובשנת 1943 נאלץ להימלט מידי הצבא הבריטי ולהסתתר במשך כשנתיים, עד שבשנת 1945 לאחר שאנשי החבורה כבר עסקו באיסוף פליטים והכנתם לעלייה, הוברח ארזי לאיטליה. שם, תחת הכינוי "אלון", עמד בראש השלוחה של המוסד לעלייה ב' ועסק בארגון ההעפלה. בתקופתו הפליגו לארץ ישראל עשרים ספינות מעפילים ועליהן 26,000 נפש.

ארזי היה הרוח החיה בפרשת לה ספציה, עת ארגן על אחריותו שביתת רעב של מעפילים שיציאתם מאיטליה נמנעה כשספינותיהם התגלו. השביתה הצליחה והמעפילים שוחררו לדרכם.
במקביל, עסק ברכש עבור ההגנה ומאוחר יותר עבור צה"ל. בין היתר עסק ברכישת תחמושת, נשק קל, מטוסים ואף טנקים. לצורך פעולות הרכש ארזי עשה זמן מה בארצות הברית, והניח את היסודות לרכש מטוסי תובלה, שהיוו, לאחר עזיבתו את אמריקה, את עיקר כוח התובלה האווירית של צה"ל במלחמת העצמאות. ארזי, שהעזתו ודמיונו לא ידעו גבול, ערך אף ניסיון לא מוצלח לרכוש בארצות הברית נושאת מטוסים, שאמורה הייתה להוביל לארץ כמויות עצומות של ציוד צבאי מיד לאחר צאת הבריטים.

לאחר מלחמת העצמאות פנה לשוק התיירות והקים, יחד עם מאוריציו ויטלה ועדה סרני את מלון רמת אביב. ייסד בית ספרלמלונאות והיה חבר במועצה הציבורית להקמת בית גולומב.‏.

יהודה ארזי נפטר בתום מחלה ממושכת בפברואר 1959, בגיל 51. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.




יהודה בן-צור
שתף 

כללי
יהודה בן-צור (נולד ב-16 בדצמבר 1925 בתל אביב) שירת לפני קום המדינה בפלמ"ח, בפלי"ם ובמוסד לעלייה ב'. לאחר סיום מבצעי ההעפלה הצטרף לגדוד 9 של חטיבת הנגב, ונלחם בקרבות מלחמת העצמאות מכיבוש באר שבע עד הנפת דגל הדיו באילת. לאחר המלחמה חזר לחיל הים ומילא שורה של תפקידים, ובהם פיקוד על כלי שיט, פיקוד על שייטת הנחתות ועל בסיס הדרכה. כיום הוא משמר את מורשת הפלי"ם וההעפלה באמצעות אתר הפלי"ם וההעפלה, בהתנדבות.

קורות חייו ופעילותו
יהודה בן-צור (בורשטיין) נולד בתל אביב בחנוכה 1925. הוריו, ילידי פולין, עלו בנפרד ארצה בתחילת 1920 והתחתנו בתל אביב.

באוגוסט 1943 הצטרף בן-צור יחד עם חבריו מתנועת צופי דיזנגוף תל אביב לפלמ"ח, פלוגה ד'. בקיץ 1944 השתתף באימון ימי קצר שנערך בשדות-ים בהדרכת ימאי המחלקה הימית של הפלמ"ח, שנקראה מאוחר יותר הפלי"ם. בשלהי 1945 בתחילת ההעפלה הצטרף בן-צור לפלי"ם. תקופת הכשרתו, שכללה קורס מפקדי סירות בקיסריה וקורס מ"כים שנערך ב-1946 ברמות מנשה, נמשכה למעלה מחצי שנה. בעת אירועי השבת השחורה, ב-29 ביוני 1946, חמק במפרשית משדות ים לנווה ים והצליח - למרות ששמו היה ברשימת המבוקשים - לחמוק ממעצר. באוגוסט 1946 רוכזו אנשי הפלי"ם שלא נעצרו בקיבוץ מעברות, בכוננות להורדת מעפילים מכמה ספינות שהיו בדרכן ארצה. ב-16 באוגוסט 1946 השתתף בהורדת המעפילים מהאונייה "עמירם שוחט" בחוף שדות ים. הייתה זו הספינה היחידה שהצליחה לפרוץ את ההסגר הימי באותה שנה.‏

בסוף 1946 נשלח לקורס חובלים, שהתקיים בטכניון. הקורס נועד להכשיר מלווי אוניות מעפילים וכלל ניווט אסטרונומי, "ארכיטקטורה ימית" - התאמת אוניות משא להובלת נוסעים, וארגון משטר החיים באוניה. ביולי 1947 נעצר בבת גלים לכמה שעות, במהלך ניסיון לפרק חלקים מהאוניה "חיים ארלוזורוב" שעמדה נטושה על שרטון.

ב-22 באוגוסט 1947 נשלח בן-צור לאיטליה, שם צורף למאגר מלווי האוניות של המוסד לעליה ב'. באפריל 1948 נשלח בן-צור לצרפת. בחודש מאי הוא פיקד על מחנה מעפילים שתודרכו לקראת עלייתם ארצה באונית המעפילים האחרונה, "קרב עמק איילון" (שמה המקורי היה "פאביו" וכינויה, "המורד").

בספטמבר 1948 נענה המוסד לעליה ב' בחיוב לבקשתו של בן-צור לחזור ארצה. הוא מונה כמפקד הספינה "המורד" ("פאביו" במקור), שיצאה מנמל ג?אא?ט?ה (Gaeta, כ-80 ק"מ מצפון מערב לנאפולי) במערב איטליה עם 292 עולי גח"ל ומח"ל, רובם צעירים. ב-17 בספטמבר 1948 הגיעה האונייה לנמל חיפה. בן-צור החליט להצטרף לחבריו בפלמ"ח שנלחמו באותה עת בנגב; הוא הצטרף לגדוד ה-9, גדוד "הפשיטה" הממוכן של חטיבת הנגב.




יהודה בנארי
שתף 

יהודה בנארי נולד ביקטרינוסלב, שבאימפריה ב24 בדצמבר 1908. מראשית שנות השלושים, היה פעיל בכיר בתנועה הרוויזיוניסטית, ב 1934 נבחר למזכירות "יבנה ויודפת", ארגון-הגג של קבוצות הסטודנטים המזדהות עם עקרונות התנועה הרוויזיוניסטית.‏
בשלהי שנות השלושים, שהה בתפקידיו בתנועה הרוויזיוניסטית בוורשה.‏ במחלוקת הארגונית שפרצה בין תנועת הנוער בית"ר, לבין פעילות תאי האצ"ל באירופה, במיוחד בפולין, פעל בנארי למציאת הסדר מתקבל על שני הצדדים, פעילות שהשתלבה עם מאמציו של זאב ז'בוטינסקי לתעל את פעילות שני הארגונים למען מטרה אחת – הצלת יהודים מאירופה.

בנארי ליווה את מבצעי ההעפלה של התנועה הרוויזיוניסטית, שנקראו "עליית אף על פי", ערב מלחמת העולם השנייה. הוא הופקד על הסדר הטוב וההגינות ופעל למניעת תופעות שלילות שנלוו למפעל הצלה זה, במסגרת תפקידו כיושב ראש "הליגה למען אסירי ציון" וחבר הנהלת "עלייה ב'".




יואש צידון (צ`אטו)
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.