חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 180 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




מעברות

מעברות באזור חיפההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

מעברת שער העלייה

                 

כללי:
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס",  בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה‏‏.

פירוט:
במהלך שנת 1948 עברו העולים לישראל שהגיעו לנמל חיפה שרשרת קליטה מיד בהגיעם לנמל, שכללה חיטוי בדי-די-טי, ארוחה קלה, הנפקת תעודת זהות, קבלת חיסונים, מעבר במכס, והפניה והסעה למחנה עולים. על מנת להקל על העולים, שנאלצו לעבור שרשרת קליטה ארוכה לאחר מסע מעייף, הוחלט בתחילת 1949 לשנות את התהליך, ולהעבירם ישירות מהנמל למחנה קליטה ומיון ולבצע בו את כל שרשרת הקליטה.

 

 

 

 

 

 

 

במרץ 1949 הוסב המחנה הצבאי הבריטי "סנט לוקס" למחנה לקליטת העולים בשטח של 200 דונם. 353 העולים באונייה "קדמה" שהגיעה ממרסי היו הראשונים שהגיעו למחנה ב-14 במרץ 1949. המחנה שימש את השלטונות לביצוע הליכים פורמאליים הכרוכים בעלייה, כגון ביקורת גבולות, בדיקת מסמכים שונים, וביקורת מכס. כמו כן נערכה בו ביקורת בריאות כללית, שכללה בדיקות דם, חיסונים, שיקוף ריאות וחיטוי‏‏.

בשנה הראשונה הכיל המחנה בין 5,000 ל-6,000 בני אדם שעברו הליכי מיון. בסך הכול עברו במחנה בשנה הראשונה 114,581 אנשים.‏

ב-18 החודשים הראשונים לפעולתו עברו במחנה כ-200,000 עולים.‏ בתחילת 1951, עם התגברות העלייה מעיראק, פונו המשפחות מהמעברה במחנה המעצר בעתלית, והמחנה הוסב למחנה קליטה ומיון של עולים שכונה "שער עלייה ב'" במטרה להוריד את העומס משער העלייה.

תהליך המיון במחנה נועד להיות בן חמישה ימים, שלאחריהם יצא העולה כאזרח ישראל, חבר בקופת חולים ובהסתדרות, ולעתים אף הפניה למקום עבודה.‏ למרות זאת, לרוב שהו העולים במחנה 10 ימים ויותר והיו עולים ששהו במחנה זמן רב יותר מסיבות שונות, למשל עקב סירובם של העולים לעזוב את המחנה או בשל קשיי קליטה. כך, ב-9 באוגוסט 1951, פרצה מהומה לאחר שאלפי עולים מעיראק סירבו להתפנות למעברות לאחר שהייה של חודשיים במחנה. לאחר איומי המשטרה נענו אלפיים איש ועזבו את המחנה, כשהאחרים התנגדו להעברתם בכוח.

העובדים במחנה חויבו לדבר עברית, וזכו לצורך זה בהכשרה מיוחדת בקורסים ייעודיים. יותר מ-40 מוסדות טיפלו בקליטת העולים במחנה, שנוהל בידי יהודה וייסברגר. כ-62 אחוז מהעולים בעלייה ההמונית עברו במחנה שער העלייה. המחנה המשיך לפעול גם לאחר תום העלייה ההמונית, ובדצמבר 1953 שהו בו כ-1,000 עולים.‏
בתחילת שנת 1962 נסגר המחנה והעולים האחרונים ששהו בו הועברו לטיפול עיריית חיפה.‏

עם סגירת המחנה נותרה במקום מעברה שנקראה "מעברת דוד", ואחר כך נבנתה בשטחו שכונת "מחנה דוד", ששמה שונה ל"נווה דוד", ושכונת "שער העלייה".

 

 תגובות:

ב-1950 נערך ביקור של ראש הממשלה דוד בן גוריון במעברת שער עליה בחיפה. האמא שלי כרמלה אורן (פרינק) בת ה-12, עולה חדשה מרומניה , ברכה בעברית את ראש הממשלה. היא למדה עברית ברומניה אצל אביה , המורה לעברית דוד (לודויג) פרינק. כרמלה אורן- מורה ומחנכת ברשת אורט בנתניה 1938-1997

זאב אורן
zeev.oren@gmail.com

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אַהֲבָה בְּשַׁעַר עֲלִיָּה/ יוסי אלפי

ליוסי עופר

הוּא הִגִּיעַ מֵהוּנְגַרְיָה שֶׁל אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה.

הִיא הִגִּיעָה מֵעִירָאק שֶׁל אַחֲרֵי הָעֲלִיָּה הַצִּיּוֹנִית הַבִּלְתִּי לֶגָלִית.

שְׁנֵיהֶם הִגִּיעוּ לְשַׁעַר עֲלִיָּה וְהָיוּ אִלְּמִים וְחֵרְשִׁים

בַּאֲשֶׁר לַקּוֹרֶה סְבִיבָם בְּעִבְרִית.

הוּא הָיָה יָתוֹם מֵאִמּוֹ וְאָבִיו.

הִיא עָלְתָה לָאָרֶץ עִם עֲלִיַּת הַנֹּעַר לְלֹא אָבִיהָ וְאִמָּהּ.

שְׁנֵיהֶם בְּעֵינַיִם שֶׁל צְעִירִים צִיּוֹנִיִּים שֶׁל סוֹף שְׁנוֹת

הָאַרְבָּעִים מַגִּיעִים עִם כֻּלָּם. דִּי. דִּי. טִי. דְּמָעוֹת שֶׁל צַעַר.

פִּשְׁפֵּשִׁים בַּמִּטָּה.

אֹהֶל נוֹפֵל עַל הָרֹאשׁ בְּלַיְלָה גָשׁוּם.

הָעַיִן הַשְׁחֹרָה וְהַעֲגַלְגֶּלֶת שֶׁלָּה נָחָה עַל עֵינוֹ הַתְּכֵלֶת.

וְחִיּוּךְ שֶׁל מָה עָלָה בְּפָנֶיהָ.

וְהִיא מַבִּיטָה בּוֹ עִירָאקִית.

וְהוּא מַחֲזִיר לָהּ הוּנְגָרִית.

אֲנִי יְהוּדָה, הוּא אָמַר. וַאֲנִי נַעִימָה, הֶחְזִירָה.

וּשְׁנֵיהֶם חִיְּכוּ.

כִּי מֶה הָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת.

עוֹד לִפְנֵי שֶׁאָמְרוּ שָׁלוֹם כִּתָּה אָלֶף לְיוֹמָם הַיִּשְׂרְאֵלִי הָרִאשׁוֹן.

הוּא אָמַר סֶרֶטְלֵק. וְהִיא לֹא הֵבִינָה. אוּלַי טוֹב שֶׁלֹּא הֵבִינָה,

כִּי אִמָּא אָמְרָה לָהּ שִׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ.

בִּמְיֻחָד מֵעֵינַיִם שֶׁל גְּבָרִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתָךְ.

אָז הוּא אָמַר סֶרֶטְלֵק.

וּמָה כְּבָר אַהֲבָה בְּהוּנְגָרִית יְכוֹלָה לְהָגִּיד בְּשַׁעַר עֲלִיָּה.

הֲרֵי זֶה שַׁעַר עֲלִיָּה וְלֹא שַׁעַר אַהֲבָה.

כִּי שְׁעָרִים לָאַהֲבָה פּוֹתְחִים רַק בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

הִיא שָׁכְחָה לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

הוּא לֹא יָדַע אֵיךְ.

הוּא אֲפִלּוּ לֹא יָדַע שֶׁהוּא יְהוּדִי

עַד שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ זֹאת מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹנוֹת.

הִיא לֹא יָדְעָה שֶׁיְּהוּדִים נִרְאִים כָּמוֹהוּ.

הֵם הִתְחַתְּנוּ. הוּא הָפַךְ לִהְיוֹת הַמִּשְׁפָּחָה.

הוּא הָפַךְ לִהְיוֹת הַבֵּן שֶׁל אִמָּהּ.

אָבִיהָ לֹא יָדַע מַה בְּעֶצֶם הוּא רוֹצֶה

כִּי הוּא הָיָה מֵיטִיב לְדַבֵּר וְלוֹמַר אֶת אֲשֶׁר עַל לִבּוֹ.

אֲבָל לֵךְ תָּבִין מָה אוֹמֵר זֶה בְּהוּנְגָרִית.

אָז עָנוּ לוֹ בְּעִירָאקִית

וְהוּא לֹא יָדַע אֵיך זֶה שֶׁהוּא לֹא מֵבִין עִבְרִית בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן.

אָז הוּא לֹא עָנָה בְּעִבְרִית כִּי הוּא לֹא יָדַע עִבְרִית.

הוּא עָנָה בְּהוּנְגָרִית עַד שֶׁהֵבִינוּ שֶׁהוּא לֹא מֵבִין.

קָרְאוּ לוֹ יְהוּדָה אֶל-אַכְרַס. כִּי אַכְרַס הוּא אִלֵּם

וּכְשֶׁהִקְשִׁיב, קָרְאוּ לוֹ יְהוּדָה אֶל אַטְרָשׁ

וְהוּא הָיָה מָשׁוּל לְחֵרֵשׁ וְאִלֵּם בַּאֲשֶׁר בָּא וּבַּאֲשֶׁר הָלַךְ

הִיא הָיְתָה שַׁהְרַבַּנִי. עַכְשָׁו הִיא גְּבֶרֶת רוֹט.

וְנוֹלְדוּ לָהֶם יְלָדִים. הַאַבָּא דִּבֵּר אִתָּם הוּנְגָרִית.

הָאִמָּא אָהֲבָה בְּעִירָאקִית.

וְהַנֹּעַר לָעַג לַדּוֹר הַיָּשָׁן שֶׁלֹּא לָמַד עִבְרִית עַד הַיּוֹם.

אֲבָל הֵם חִיְּכוּ

הִיא בְּעֵינָהּ הַשְּׁחֹרָה הָעֲגַלְגֶּלֶת.

הוּא בְּעֵין הַתְּכֵלֶת הַדּוֹמַעַת אֶת יוֹם הָאֶתְמוֹל שֶׁטוֹב שֶׁעָבַר.

 

 

מעברת טבעון

 

מעברת טירה דרומית - צורפה לטירת כרמל בשנת 1954.

 

מעברת טירה צפונית - צורפה לטירת כרמל בשנת 1954.

 

מעברת יקנעם

ביולי 1950 הוקמה בצמוד למושבה יקנעם, במעלה ההר, מעברה שעד שנת 1967 נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים. עד תחילת שנת 1952 הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים.

 

מעברת כורדני

 

מעברת כפר חסידים א' - צורפה לרכסים בשנת 1957.

 

מעברת כפר חסידים ב' - צורפה לרכסים בשנת 1957.

 

מעברת מעיין - בין רחוב רמב"ן לרחוב חנה סנש, במקומה נבנו חלק מרחוב הבעל שם טוב, בתי מגורים ובית ספר.

 

מעברת עירון - פורקה בשנת 1952.

 

מעברת פתח עירון - פורקה בשנת 1952.

 

מעברת קיסרי - צורפה לאור עקיבא בשנת 1953.



מעברת קריית חיים - בנייניה לא פורקו עד שנות התשעים, אוכלסה בקרוואנים עם העלייה מאתיופיה בסוף שנות התשעים.

 

זכרונות:
מעברת קריית חיים נקראה גם ה"מעון האנגלו-סכסי". הילדים הלכו לבי"ס "המגינים" וקיבלו כל יום כוס חלב חם. הייתי כילדה רכה במעברה. האם ישנם עוד ילדים שלהם זיכרונות נפלאים מהמקום?

אולי
ulawi011@GMAIL.COM

 

מעברת קריית נחום - צורפה ב-1951 למועצה המקומית קריית בנימין וזו אוחדה ב-1965 עם כפר אתא לקריית אתא.

 

מעברת שפרעם או מעברת גילעם - צורפה לקריית אתא בשנת 1958.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




מעברות באזור ירושליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

מעברת הר טוב - צורפה לבית שמש בשנת 1953.

 

מעברת כסלון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מעברת מעוז ציון/קסטל -

 

מעברת מקור חיים -

 

מעברת עין כרם - צורפה לירושלים בשנת 1952.

 

מעברת תלפיות -

 









 

סוף הפרק מעברות

לפרקים אחרים בפורטל המקום בו גרנו:

   
חזרה לפורטל המקום בו גרנו

חזרה לעמוד הבית


הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.