חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 169 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



מעברות

7. המגורים במעברה
שתף 

הבתים במעברות היו דלים ביותר מכיוון שתוכננו כפתרון זמני בלבד. היו אלה מבנים ארעיים, חלל גורים בלבד ללא מטבח מים זורמים או חדר שירתים. הבישול נעשה על פתיליות בתוך המבנה. מספר המקלחות ותאי השירותים בקרבת המגורים היה קטן ביחס לאוכלוסייה והמזון הוכן בתנאים שאינם מאפשרים שמירה על ניקיונו.

הנה מדבריו של העיתונאי זאב שיף, עיתון "הארץ, 1954: "...בתי השימוש הם למטה מכל ביקורת. בממוצע משמש בית שימוש ציבורי אחד כ-100 אנשים ויותר. בעברי ליד אחד המבנים הללו, המכילים כ-10 מקומות, תקפתני בחילה. קירות הפח של הביתנים פרוצים וילדים נכנסים תוך משחקם לתוך זוהמה זו. אדם החפץ להתרחץ או לקחת מים לשתיה חייב ללכת אל הברז המרכזי או ל"מקלחת" הכללית, שמצב הניקיון והמוסר בה אינו עולה בהרבה על המצב בבתי השימוש.".

בשנת 1954 היה מספר הנפשות הממוצע ביחידת דיור במעברות 3.4, מספר הנפשות לכל תא מקלחת היה 16 ומס' הנפשות לכל תא שירותים היה 15. כמחצית מן העולים חלקו פח אשפה עם עוד 2 - 3 משפחות. במרבית המעברות פונתה האשפה פחות מ-3 פעמים בשבוע. היו מעברות בהם היו תנאי ההיגיינה חמורים אף יותר: ב-4 מעברות התגוררו בחדר אחד 5 נפשות ומעלה. במעברת קורדני ב' הותקנה מקלחת אחת ל-336 איש. בכרכור היו 53 איש לתא שירותים, ובקסטינה - 48. במעברת זיכרון יעקב השתמשו 23 משפחות בברז מים אחד; במעברת ראשון לציון נזקקו 30 משפחות לפח זבל אחד. במעברת תלפיות בירושלים נזקקו 100 איש למקלחת אחת; 25 משפחות – לברז מים אחד, ו-15 משפחות לפח זבל אחד.

סוגי המבנים הנפוצים במעברות היו:

אוהלים
האוהלים היו צורת המגורים הפשוטה ביותר, הם הורכבו מיריעות בד או ברזנט מעודפי הצבא הבריטי.

 

בדונים
הבדון היה מבנה דמוי צריף מיריעות בד שהודבקו יחדיו ויצרו משטח/קיר.

 

פחונים
הפחון היה מבנה מפח מגלוון בעל קירות פח דקים שהיה חם בקיץ וקר ודולף בחורף, וכאשר ירד גשם מי שהיה בתוך הפחון סבל מרעש איום של התנפצות טיפות הגשם על הפח.

 

 

אסבסטונים
מבנה דמוי צריף שקירותיו נבנו מלוחות אסבסט שיצורם החל בארץ באותן השנים. האסבסטון היה קל ומהיר להרכבה ורבים מהעולים עברו במהלך השנים ממגורים באסבסטון שבמעברה למגורים בשיכון שחלקיו נבנו מאסבסט. ברבות השנים התברר הנזק הבריאותי הנגרם מחשיפה ללוחות אסבסט אלה.

צריפים
הצריף היה צורת המגורים הטובה ביותר במעברה, אם כי גם הוא נבנה מחומרים ארעיים וקלים, לוחות עץ שחוברו יחדיו בקלות ומהירות.

 




8. מוסדות ופעילויות במעברה
שתף 

אולפן

 

בניה ופיתוח

 

גן ילדים

 

הפעלות ילדים

 

חלוקת צעצועים

 

לשעת המודיעין

 

מרפאה וקופת החולים

 

פעילויות הכשרה לבני הנוער

 

שיעורי בישול

 

שרותי דת

 

תחנת רישום להסתדרות




מעברות באזור גוש דן
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

מעברת בת ים


מעברת גלילות - משני צידי בריכת המים ליד הקניון, דרומית להרצליה. היו בה כמה חלקים, "הרצליה ב'", ו"הרצליה ג'".
הרצליה ג' היום הוא שם שכונה בהרצליה.

 

 

מעברת הכפר הירוק - צורפה לרמת השרון בשנת 1954.

 

מעברת חולון

 

מעברת חיריה (נקראה גם "כפר המסובים") - הוקמה על שטח הכפר הערבי הנטוש אל-ח'ירייה. פורקה רשמית ב-1972, חלקה סופח לרמת גן וחלקה לרמת אפעל.

 

מעברות כפר ענא א' וכפר ענא ב' - הוקמו בשטח הכפר הערבי הנטוש כפר עאנה וצורפו בשנת 1955 למועצה המקומית אור יהודה.

 

מעברת מחנה ישראל -

מחנה ישראל היה מגדולי מחנות העולים ומעברות העולים בישראל, שכן צפונית לעיר לוד ומזרחית לכביש לוד - פתח תקווה.

במלחמת העולם השנייה הוקם במקום מחנה של הצבא הבריטי שנקרא מחנה דומסטיק. במחנה חנה גם הצבא האמריקני. לאחר קום המדינה הוקמה בשטח המעברה שנקראה על שם ישראל שחורי ממפקדי ההגנה החשובים, שנהרג במלחמת השחרור באזור בעלותו על מוקש, מזרחית למעברה.

לאחר שנים רבות של פעילות אינטנסיבית, נסגרה המעברה באופן רשמי בשנת 1965, אולם עד סוף שנות השבעים נשארו במקום מספר משפחות. השטח של מחנה ישראל נמסר לידי התעשייה האווירית לישראל, אשר בנתה בתחומה חלק ממפעליה.

 

מעברות סקיה א' וסקיה ב' - הוקמו על שטח הכפר הערבי הנטוש סאקיה וצורפו לאור יהודה בשנת 1957‏‏.

 

מעברת עמישב - צורפה לפתח תקווה.

 

מעברת פרדס רוזנבלום -  צורפה לגבעת שמואל.

 

מעברת קריית אונו - צורפה לקריית אונו בשנת 1954.

 




מעברות באזור הגליל ועמק יזרעאל
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

מעברת אשרת כברי - פורקה בשנת 1957.

 

מעברת בית שאן - צורפה לבית שאן בשנת 1954.

 

מעברת בית שערים או מעברת רמת ישי - פורקה בשנת 1954.

 

מעברת זרעים או מעברת זרעין - פורקה בשנת 1956.

 

מעברת חלסה/קריית יוסף/קריית שמונה - צורפה לקריית שמונה.

 

מעברת טבריה 

 

מעברת יבנאל - הראשונה בארץ. הוקמה בשנת 1948.



מעברת כדורי - פורקה בשנת 1957.

 

מעברת מנסי - הוקמה ב-1951 בשטח כפר ערבי נטוש, צורפה למושב מדרך עוז בשנת 1966.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מעברת מעונה עירונית - צורפה לתרשיחא בשנת 1961 ועם היישוב מעלות אוחדו למעלות-תרשיחא בשנת 1963.

 

מעברת עין הנציב - פורקה בשנת 1954.

 

מעברות עפולה - 3 מעברות שהוקמו בחלקים שונים ומרוחקים זה מזה של העיר וסומנו באותיות א, ב ו-ג - פורקו בסוף שנות החמישים.

 

מעברת פוריה - פורקה בשנת 1952.

 

מעברת צמח - פורקה בשנת 1957.

 

מעברת ראש פינה - צורפה לראש פינה בשנת 1952.

 

מעברת שפר/פרוד - הוקמה בשנת 1950 כמעברה לעולים מתימן בצמוד לפרוד ונקראה פרוד ב', פרוד העלית או פרדייה.
המעברה חוסלה בשנת 1953 ובמקומה הוקם מושב שפר.

 

 

מעברת תל חי

 

מעברת תל עדשים - פורקה בשנת 1954.




מעברות באזור הנגב
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

מעברת באר שבע

 



מעברת גבים דורות - צורפה לשדרות בשנת 1955.

 

מעברת חוליקאת - חלץ

 

מעברת סעד תקומה - פורקה בשנת 1952.

 



מעברת עזתה - שינתה שמה לנתיבות בשנת 1960.

 

 

מעברת תל ירוחם - צורפה לירוחם בשנת 1952.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.