חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 170 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




פריטים שהיו במטבח

מפת שולחן רקומההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

להבדיל ממפת השולחן מפלסטיק שהייתה בשימוש יום-יומי - מפת השולחן הרקומה יוחדה לאירועים חגיגיים בלבד.

המפה, מלאכת יד של בעלת הבית, הוסיפה לשולחן הוד והדר והעניקה לבעלת הבית מחמאות רבות מהאורחים שלכבודם הונחה המפה המהודרת על השולחן.




מצת חשמלי לגזהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חידוש גדול הגיע למטבח של עקרת הבית הישראלית. מצת לגז המופעל ע"י חשמל. חסל סדר הגפרורים שתמיד נעלמים כשצריך אותם, או שנרטבים. מהיום פטנט חדש. אפשר להדליק את להבות הגז מתי שרוצים ובלי שום בעיה, רק ללחוץ על הכפתור לקרב את ראש המצת לכיריים ולהדליק.

 




מצת מכאני לגזהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




מקלף ירקותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




מקציף ביציםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

כלי עזר במטבח, להכנת עוגות ושאר מוצרים שדרשו ביצים מוקצפות.

היו שתי וורסיות למקציף הביצים הזה. אחת שדרשה הפעלה ידנית אינטנסיבית וקבועה עד שהביצים הוקצפו כרצוי, הסוג השני היה מקציף ביצים אוטומטי, כאילו, שמספיק היה להניח את קצהו בתוך הקערה ולסובב את המנואלה - והעבודה הייתה מתבצעת במהירות.


 

 

 

רטרו:
תנועת הרטרו ממנה כולנו ניהנים כל כך החזירה למטבח גם את מקציף הביצים.
מסתבר שלמרות כל המודרניזציה והשכלול העומדים לרשות עקרת הבית של שנות ה - 2000 - לעיתים האביזרים של
שנות השישים טובים ומועדפים יותר...




מקרר חשמליהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בדרך בין ארגז הקרח המיתולוגי ומתקני קרור ביתיים מרובי קובים ודלתות המפארים את המטבחים של היום, היו סתם מקררים. 

קצת לפניהם היו מקררים שפעלו על נפט, בעיקר מקרר של חברת "אלקטרולוקס", שבחלקו התחתון היה מיכל לנפט ובו כיפת זכוכית קטנה כמו בעששית, שם היה הפתיל אותו היו מדליקים ובדרך כל שהיא המקרר היה פועל, ללא חשמל ועם מגרה נוספת קטנה ששימשה כפריזר.
היה זה חידוש משמעותי אל מול ארגזי הקרח של הזמנים ההם, אבל במקום לסחוב בלוקים של קרח היה צריך לסחוב ג'ריקנים  של נפט, וכל זה נעלם כאשר הגיע לחיינו המקרר החשמלי.

 

היו משפחות שטרחו רבות סביב המקרר, בין השאר סרגו או תפרו כיסוי לידית המקרר.

המותג הידוע ביותר בתחום זה היה זה של חברת פריג'ידר עד כי המותג הפך לשם נרדף למקרר עצמו. בתחילת שנות ה-60 החלו לשווק מקררים תוצרת הארץ של פרידמן, ואחר כך גם של אמקור, תדיראן ועוד, עד שהחלו להציף אותנו במקררים מכל שווקי העולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 


  

יוסי בנאי ורבקה מיכאלי שרו את שירם של ד. אלמגור / י. רוזנבלום "עברית קשה שפה":
"...לי יש גדול תנור / לי יש לי פריג'ידר / לי יש "מותר" על טלויזיה / אצלי קטן פסנתר / אין אוטו / לי יש אופוניים / יש איך נסתדר. / אך, עברית קשה שפה
...".


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




מקרר סיבירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בתקופה שבין ארגז הקרח ובין המקרר החשמלי, היה הסיביר. סוג של מיני מקרר קטן שעבד על חשמל.




משולש כיור מאלומיניוםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




משקל קירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בכל מטבח לצדה של הכושית היית מוצא את משקל הקיר. עגול וצבעוני עם מספרים שהיו תחת זכוכית מגדלת מפלסטיק. בתקופת הצנע כל משפחה היתה מקבלת פנקס נקודות אשר הקנה לה זכות לקנות חומרי גלם. מיכוון שלכל גרם היתה חשיבות רבה ביותר בתקציב המשפחתי, היתה עקרת הבית שוקלת בזהירות רבה כל גרם וגרם לפי ההוראות של ספרי הבישול.

                     

 


 

 

 


            צילום: יהודה כץ


רטרו:




משקל קפיץהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בתקופה הראשונה של המדינה היו ימיה של עקרת הבית הישראלית עמוסים במטלות שונות שכבר אינן קיימות היום ואיתן איבדו מערכם אביזרים שהיו קשורים בהן.

אחד מהאביזרים היה משקל קפיץ שהיצרן קבע את שמו ''מאזני מטבח'' ונועד לשקילה עד למשקל של 3 ק''ג.
להבדיל ממשקל קיר,
שימש משקל הקפיץ לשקילת פריטים שנאספו בתוך חבילה שניתלתה על הוו שבתחתית המשקל. כובד המשא הפעיל קפיץ שהוריד את הסקאלה שבתוך המשקל כלפי מטה ובתוך ריבוע קטן שבחזית המשקל אפשר היה לקרוא מהו המשקל של המשא.

בעיקר נעזרה בו עקרת הבית, בעלת היכולת, כדי לשקול את החבילה הריחנית של חיתולי הבד לפני שמסרה אותם לכביסה בשרות חיתולים או את חבילת הכביסה שמסרה למכבסה.

גם כאשר פסקה מסירת הכביסה לבתי עסק בחוץ, עם הופעת מכונת הכביסה, נמשך השימוש במשקל הקפיץ: כשקיבלנו את מכונת הכביסה הראשונה כל כך דייקנו בהוראות השימוש ששקלנו את הכביסה לפני הכנסתה למכונה כדי לא לעבור על המשקל המותר. שימוש נוסף היה כשהיו רוכלים מגיעים לשכונה עם ירקות, למשל, שקלנו ובדקנו בבית אם לא גרעו מהמשקל, חס וחלילה.

 




נפההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מאחר ומוצרים רבים במכולת השכונתית היו בשקי יוטה גדולים ופתוחים (סוכר, קמח, אורז, קטניות וכו'), היה חשש (שהתגשם בדרך כלל...) לחדירת מיני חרקים תולעים נמלים ומזיקים אחרים לשק - השימוש בנפה היה הכרחי, במטבח של הזמנים ההם.




סוגר קופסאות שימוריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מתקן שהיה בחלק מהבתים צמודי הקרקע שהיו בעלי חלקת אדמה קטנה בה נשתלו עצי פרי נשירים כגון תפוחים, אגסים, משמשים ושזיפים.

העצים מלאו פרי וכמה כבר אפשר לאכול?  אי לכך התפתחה תעשיית שימורים ביתית: היו רוכשים קופסאות שימורים ריקות ומכסים, ומחברים אותם יחדיו בעזרת מכונה זאת, כשבתוך הקופסא כל טוב מלא פרי הארץ.

 

זכרונות:
".... הפירות הבשילו כדרכם בחודשים יולי ואילך בתקופה הכי חמה בשנה, העמידה במטבח בין סירים מהבילים הייתה עינוי בימים שאפילו למאוורר לא היה כסף,  פלגי הזיעה ניגרו בחום. עד הימים הנוראים היה המזווה מלא שימורים מכל הסוגים, צידה לכל השנה, קופסאות שימורים מלאו בכל הבית ואוחסנו בכל מקום אפשר, אפילו מתחת למיטות. בעלי המזל היו אלה שמתחת לביתם בין עמודי היסודות היה חלל שבו עשו לעצמם מחסן קטן.

אבל היו בעיות: קופסאות תפחו והתפוצצו. היו מתעוררים בלילה לקול רעם מפחיד של קופסה מתפוצצת. קופסה שהתפוצצה במזווה טינפה את כל סביבותיה ומיד באו זבובים צרעות ודבורים אל חגיגת המזון הריחני. לאחר פיצוץ היית חייב לנקות היטב את המקום כי הקופסאות האחרות היו מחלידות בגלל המיץ שניתז עליהן.

לעיתים היית לוקח קופסה לשימוש ותוך כדי פתיחה חוטף בפרצוף שפריץ של תכולה תוססת. לעיתים גילית שהתוכן התקלקל סתם כך, בלי לחץ והתנפחות ופה ושם היו קלקולי קיבה והרעלות מזון...."

אהרן זהר
estizo@012.net.il









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.