חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 158 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: חג ומועד



סוכות

אוסף הדגליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




אירועים היסטוריים בסוכותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אירועים  שהתרחשו במדינת ישראל במהלך חג הסוכות
1948-1980

 

סוכות 1948
מתקפות האוויר: חיל האוויר הישראלי תוקף את עזה, אל-עריש ובית ג'וברין.  19/10/1948

חברי הפלמ"ח מייסדים את קיבוץ פלמ"ח-צובה.  בראשיתו נקרא משגב.  20/10/1948

באר-שבע נכבשת במהלך פעולות צה"ל לפריצת הדרך לנגב.  20/10/1948

אניית הדגל של הצי המצרי "האמיר פרוק" הוטבעה ע"י חיל הים.  22/10/1948

החל מבצע "ההר" - השתלטות על צפון-מערב הרי יהודה.  23/10/1948

סוכות 1949
ייסוד המפלגה הפרוגרסיבית - איחוד עליה חדשה, העובד הציוני וחלק מהציונים הכלליים.  10/10/1949

סוכות 1950
המכבייה השלישית נפתחת, לאחר הפסקה בת 15 שנה.  משתתפים 4,000 ספורטאים מ-21 ארצות, כולל לוב.  27/9/1950

רחובות חוגגת 50 להיווסדה.  27/9/1950

ממשלת ישראל מפרסמת תכנית כלכלית חדשה: הקלות ביבוא, עידוד היצוא, מלוות פנימיים, שטרי חיסכון ומכירת קרקעות המדינה לשם ספיגת כספים מן הציבור.  30/9/1950

דוד בן-גוריון מבטל את משרד האספקה והקיצוב, בראשות  ד"ר דב יוסף.  בשידור רדיו תקיף יוצא נגד תופעות השוק השחור.  2/10/1950

סוכות 1951
ריב קשה בעין חרוד.  בכמה קיבוצים מגיע הסכסוך לפירוק משפחות ולקרע מוחלט בין חברים, מוקמים קיבוצים נפרדים של האיחוד ושל הקיבוץ המאוחד.  20/10/1951

סיוע ראשוני: ארה"ב מאשרת לישראל מענק סיוע בסך 65 מיליון דולר, להקל על המצוקה הכלכלית של המדינה הצעירה.  21/10/1951

סוכות 1952
ממשלת ישראל מחליטה לחסל את האוהלים במעברות, ולהעביר את העולים למגורי קבע.  8/10/1952

סוכת 1953
הסורים מודיעים על התחלת העבודה בהטיית אפיק הבניאס.  27/9/1953


באוניברסיטה העברית נפתחים הפקולטה לרפואת שיניים וביה"ס לרוקחות.  29/9/1953

סוכות 1956
התראה ממוסקבה: "איזווסטיה": "ישראל עומדת לצאת למלחמה נגד מצרים עם בריטניה ועם צרפת".  המצרים מציבים תותחים בשתי גדות התעלה.  22/9/1956

רצח ברמת-רחל: התקפה רצחנית של הירדנים על המשתתפים בכנס לידיעת הארץ ברמת-רחל ליד ירושלים.  4 ישראלים נהרגו ועשרות נפצעו.  ישראל מטילה על ירדן ועל צבאה את האחריות למצב.  ירדן מכריזה כי היריות נורו בידי חייל מעורער בנפשו.   23/9/1956

צה"ל יוצא לפעולת תגמול בחוסאן.  יחידות הלגיון באזור בכוננות גבוהה.  חלק מכוחותינו התגלה בדרכו ליעד ופעולתו שובשה.  המשימה בוצעה במלואה.  25/9/1956

סוכות 1957
באילת נחנך בית חולים בחסות בית החולים תל השומר.  תכולתו: 3 חדרי חולים, חדר ניתוח, חדר לידה וחדר תינוקות.   16/10/1957

נפתח לציבור בית הכנסת העתיק בית אלפא.

סוכות 1959
בבאר-שבע נחנך בית חולים סורוקה.  20/10/1959

הישג לכדורגל הישראלי: יוגוסלביה-ישראל 2:2 באצטדיון רמת-גן.  21/10/1959

סוכות 1962
אלוף המיילדות: הנהג "יוסק'ה אמבולנס" מיילד באשדוד את התינוק ה-200 באמבולנס.  12/10/1962

סוכות 1964
בירושלים נערך חידון התנ"ך העולמי השלישי, בהשתתפות חתני התנ"ך מ-20 מדינות.  24/10/1964

התפרעויות נוער בשכונת התקווה על רקע אי פתרון המצוקה הכלכלית בשכונה.   18/10/1965

בן-גוריון בן 80: נשיא המדינה זלמן שזר, מגיע לשדה-בוקר, לברך את ח"כ דוד בן-גוריון, במלאת  לו 80 שנה.  30/9/1966

סוכות 1967
אסון "אילת": משחתת חיל הים "אילת" שהייתה בסיור שגרתי, נפגעה וטובעה במארב טילים שנורו לעברה מספינות מצריות.  מבין 202 אנשי צוותה נהרגו 47.  21/10/1967

צרפת מחליטה להקפיא מסירת 50 מטוסי "מיראז' 5" לישראל.  22/10/1967

סוכות 1968
הארכיאולוג פרופסור יגאל ידין מדווח על תגלית של תפילין מימי בית שני, עם הנוסח הקדום ביותר של עשרת הדיברות.  8/10/1968

סוכות 1969
בעמק האלה מושלמת הקמת שלב ראשון של התחנה לתקשורת לוויינים.  2/10/1969

כוחות פשיטה של צה"ל פגעו במקומות מחסה של מחבלים בדרום לבנון.  פוצצו 27 בתים והרגו מספר מחבלים.  3/10/1969

סוכות 1970
נחשפת הגדולה באבני הכותל.  אורך:11 מ', רוחב:3.40 מ', משקל: 300 טון.   14.10.70

סוכות 1971
הכושים העבריים: 18 כושים אמריקניים המכנים את עצמם "בני כת העבריים", מגיעים מאמסטרדם ללוד.  9/10/1971

סוכות 1973
מלחמת יום כיפור: חיל האוויר תוקף את שדות התעופה בסוריה.  צה"ל ממשיך והודף את הכוחות הסוריים.  בשעות הצהרים חוזרים כוחותינו ומחזיקים בקו הסגול.  הופגזו מאגרי דלק בסוריה וטובעו שתי ספינות טילים סוריות.  בחזית הדרום נמשכים קרבות הבלימה.  תחושה קשה בצמרת המדינה.  בישיבות הממשלה נשמעים ביטויים כמו "מצדה" ו"חורבן בית שלישי" ומובע חשש מתבוסה כללית.  10/10/1973

סוכות 1974
נפטר זלמן שזר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל בשנים 1963-1973.  5/10/1974

סוכות 1975
גרעין מתיישבים עולה למעלה-אדומים.  24/9/1975

סוכות 1976
הנשיא פורד מורה לאשר בקשות ישראל לאספקת ציוד לחימה חדיש.   10/10/1976

סוכות 1977
קרני שומרון, יישוב קהילתי חדש של תנועת גוש אמונים, מתנחל על כביש קלקיליה-שכם.  המתנחלים מקבלים את הצעת רה"מ בגין, שלפיה ייכנסו אנשיהם ל-6 מחנות צה"ל בשטחים, במקום להקים נקודות התיישבות חדשות.  28/9/1977

היאחזות הנח"ל סיני מתאזרחת והופכת למושב נאות-סיני.  29/9/1977

נפטר המלחין דניאל סמבורסקי, מחלוצי הזמר העברי.  3/10/1977

סוכות 1978
שר החוץ משה דיין ושר הביטחון עזר ויצמן, שבים לארץ מוושינגטון ומביאים טיוטה של חוזה שלום עם מצרים.  22/10/1978

בירושלים נערך כנס היסוד של תנועת התחייה, ברית נאמני ארץ ישראל.  9/10/1979




ארכיון התמונותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חג סוכות במעברות

 

 

 

 

חג סוכות במושבי העולים

 

 

 

 

 

חג סוכות בקיבוצים

 

 

חג סוכות בצבא

 

 

 

 

 

 

שוק 4 המינים - אתרוג

 

 

 

 

 

שוק 4 המינים - לולב

 

 

 

שוק 4 המינים - הדס

 

 

 

 

שוק 4 המינים - ערבה

 

תהלוכת סוכות ושמחת תורה

  

 

שונות




גילגולה של סוכההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

גלגולה של סוכה
מסוכת נוודים ועד סוכה לנצח

איך נהפך מבנה הנוודים הארעי שבו ישבו בני ישראל במדבר לסוכה המהודרת של ימינו, על סוגיה השונים?
אלה ארזי עוקבת אחרי הדרך שעשתה הסוכה מאז ועד היום

מאת: אלה ארזי

התורה מצווה עלינו לשבת בסוכה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים ... לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"על אף דברים אלה, אין בתורה כל אזכור ספציפי לכך שבני ישראל ישבו בסוכות בעת נדודיהם במדבר. אולי זו הסיבה לכך שלא נאמר "למען יזכרו דורותיכם" אלא "למען ידעו דורותיכם" – כלומר למען יחוו דורותיכם את חוויית הנדודים. והדרך הטובה ביותר לחוות נדודים היא באמצעות הישיבה בסוכה, שהיא מאפיין מובהק של חברות נוודים.

מהי אותה סוכת נוודים קדומה, והאם היא דומה לסוכת החג שהתפתחה במרוצת הדורות?

מקור המילה סוכה בשורש ס.כ.כ, שמשמעותו הגנה. מאותו השורש נוצרו גם המילים סכך, מסך ומסכה. בחברות נוודים נוהגים לבנות סוכות לצורך מגורים זמניים והגנה מפגעי מזג האוויר. הן נבנות מחומרים מתכלים הנאספים מהסביבה, כגון ענפי עצים, אבנים, ובוץ כחומר מלכד. הן נוצרות יש מאין, ובתום השימוש הן חוזרות אל האין.

סוכת החג שהתפתחה במרוצת הדורות שונה מאוד מן הסוכה הקדומה והמאולתרת; זמן הקמתה ומקום הקמתה ידועים מראש, הלכות רבות מדריכות את אופן בנייתה, ומעל לכל - המסורת עודדה ודרבנה לקשט ולנאות את הסוכה. עיקרון נוי הסוכה המריץ את חדוות היצירה ובקהילות ישראל נוצרו סוכות חגיגיות, יצירתיות ומעוצבות ממגוון פריטים: צמחים, אריגים, מנורות, רהיטים יפים, כריות, הדפסים, ציורי קיר ועוד.

התיאור המוקדם ביותר של עיצוב סוכה מופיע בספר נחמיה: "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן, וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת:  לַעֲשֹׂת סֻכֹּת, כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם, וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל-גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים--וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם". (נחמיה ח 15-16). כמו סוכות הנוודים, גם הסוכות בספר נחמיה עשויות מחומרי טבע; אך בניגוד לסוכות מאולתרות, בתיאור התנ"כי ניכר שנעשה מאמץ מכוון להשתמש בעצים מהודרים שהם ככל הנראה ארבעת המינים. גם אצל השומרונים ארבעת המינים משמשים לבניית הסוכה, או ליתר דיוק לבניית הסכך. "פרי עץ הדר" מפורש אצלם ככל פרי מהודר והם נוהגים לשבץ על הסכך שפע פירות במגוון דגמים גיאומטריים. מעל הפירות פרושים ענפי תמרים, ערבה (שיח אברהם) ועץ עבות (ענף עץ ירוק עד).

תיאור יפה במיוחד של סוכת טבע מופיע בתלמוד הבבלי: "סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין [=אריגים] ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזין, שקדים, אפרסקין ורימונים, פרכילי [=אשכולות] ענבים ועטרות של שבולין, יינות שמנים וסלתות" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף י עמוד א). הסוכה מקושטת בשפע פירות וביסודות המזון: דגן, תירוש ויצהר. אך לא רק קישוטי טבע מתכלים מוזכרים בתיאור יפה זה, אלא גם עיטור באריגים ובסדינים המצוירים. זהו המרכיב היחידי שבו ניתן לעשות שימוש חוזר, ואנחנו מתוודעים כאן לראשונה לסטייה מסוכת הנוודים המאולתרת. הסוכה שנוצרה מסדינים מצוירים התאימה לאקלים הים תיכוני ועל כן נשתמרה בקהילות המזרח והתחדשה בישראל.

באזור תורכיה וסוריה הגדילו לעשות, והאריגים שבהם השתמשו היו פרוכות ארון הקודש. הנוהג הזה יצר פרדוקס הלכתי: כדי להדר בנוי הסוכה הורידו תשמיש קדושה מקדושתו (ארון הקודש קדוש יותר מהסוכה), דבר האסור מבחינה הלכתית. כמובן שדעת הרבנים לא הייתה נוחה מנוהג זה, אך מחאותיהם הנמרצות לא הועילו – לעיתים, כוח המנהג העממי מתגלה כגדול לאין שיעור מכוח ההלכה הממסדית.

במקביל לסוכות הטבע והאריגים הים תיכונית, התפתחה באירופה מסורת אדריכלית שונה. מזג האויר הקר יחד עם חובת הלינה והאכילה בסוכה הכתיב בניית מבני עץ מאסיביים. בניית מבנה מאסיבי מידי שנה זו עבודה מייגעת (וזו שמורה לפסח, לא לסוכות), ולכן נוצרו מבנים שניתן לפרק ולבנות מחדש מידי שנה (אב טיפוס ל"סוכות הנצח" הנמכרות כיום). סוכות אלו קושטו בציורי קיר, בעטרות של ענפים ירוקי עד ובקישוטי נייר.

לחלק מן הסוכות היה גג עם "כנפיים" מתקפלות שניתן לסגור אותו לגמרי כשיורד גשם או בלילות הקרים. לעיתים הלכו עוד צעד, והסוכה הייתה חדר בבית או גזוזטרא שבתקרתה פתח לסכך שלא היססו לאטום בעת הגשמים. בסקרים אתנוגראפיים שנערכו במזרח אירופה נמצאו בתים יהודיים רבים עם חדרים שקירותיהם מצוירים ומעוטרים בכתובות שמתאימות לחג הסוכות.

המשכה של המסורת האירופית מצוי בעיקר במגזר החרדי לכל עדותיו. הסוכות עשויות מעץ למרות שמזג האויר בארץ אינו מחייב זאת, ולפני החג צצות "הרחבות בנייה" זמניות כחלק ממאמץ אדיר לחבר את הסוכות לבתים. לעיתים הרחבת הבית באמצעות הסוכה כל כך נוחה לדיירים עד שהם לא מזדרזים לפרקה בצאת החג. הסוכות נשארות ושורדות גם את הימים הקרים והגשומים. לא אחת אפשר למצוא סוכות שעל פתחן תלויה מנורת חנוכה. זריזין מקדימין למצוות בניית הסוכה אך לא לפרוקה...

הסוכות הירושלמיות שנבנו ברחוב שער המים וברחוב שער אפרים בתקופת נחמיה רחוקות אך קילומטרים ספורים מהסוכות שנבנות היום במאה שערים. אולם תהום רעיונית מפרידה ביניהם. כמה רחוקה הסוכה הקדומה מסוכת העץ הנוחה במרפסת, כמה הרחיק עקרון נוי הסוכה ומצוות הלינה בסוכה את הכוונה המקורית – חוויית הנדודים.

מקור: אתר בית אבי חי.  21.9.2012    




דגל שמחת תורה 1הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

דגלי שמחת תורה

ד"ר חיים גרוסמן
חוקר תרבות ישראלית

היום השמיני והאחרון של חג הסוכות הוא "יום שמיני עצרת" ו"יום חג שמחת תורה" הנחגגים בארץ כיום אחד. יום חג זה, בסופו של חג הסוכות, הוא חגם של הילדים (וגם של הילדות...).

בקהילות אשכנז היו הילדים באים לבית הכנסת בליל שמחת תורה כשדגלים בידיהם, כמנהג הקיים כנראה כבר במאה השבע עשרה. הדגלים שהודפסו ונמצאים לנו גם היום, עשויים נייר הנקרע בקלות, הם מסוף המאה ה- 19, מספרם קטן ונדירותם רבה לנוכח אי השתמרותם. הדגלים שהודפסו ושמשו במזרח ומרכז אירופה, נשאו תמונות של חג הסוכות ושמחת התורה ועוטרו בפסוקים מקובלים נוסח: "בסכת תשבו שבעת ימים" ו"אגיל ואשמח בשמחת תורה".

הופעת הציונות יצרה מעגל חדש של דימויים חזותיים ובראשם מנהיגי התנועה שהפכו גם לדיוקן מוכר של תוצרי אמנות עממית. בראשיתה של המאה העשרים היה דיוקנו של הרצל מראה מבוקש שהופץ בשלל צורות. "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם", שנדפס ככותרת לדגל של חג בשנות העשרים במרכז אירופה, כלל כבר גם סמלים ציוניים. מאוחר יותר אף "עלה" ארצה וזכה למספר גרסאות מודפסות נוספות בשנות השלושים, החמישים והשישים.

בימי המנדט בארץ ישראל לא יוצגן דגלים רבים אך גם במעט שנדפס בלטו כבר אלמנטים חדשים כמו "נוף א"י" ובמרכזו חורש על טרקטור.

הקמת מדינת ישראל מצאה ביטוי גם בציור דגלי החג, שעיצובם נסמך על מסורת קישוט ארץ ישראלית לה נוספו גם מסמליה של המדינה החדשה. הצייר דוד גלבוע הבליט בראשית שנות החמישים שמחת ריקוד חג המתקיימת מחוץ למרחב בית הכנסת, כיאה ל"ילדי הטבע" הציוניים.

דגלים רבים עוטרו במראה מקובל של ילדים חוגגים בבית הכנסת. יצרני מרבית הדגלים היו "זסלנסקי" בירושלים (מפיץ וגם יצרן לעת מצוא), ו"מרכז התמונות" בתל אביב. אלה שבו והבליטו מראות מוכרים בצידו המצויר של הדגל ומסורת קבועה של הדפסת פיוטי "הושענות" בצידו השני של הדגל הצבעוני. היבט עיצובי בולט שהיה למנהג רווח היה "ארון הקודש" במרכזו של הדגל - שתי דלתות קרטון שפתיחתן חשפה בדרך כלל ציור תמים של ספרי תורה כרוכים גם הם ע"פ הגרסה האשכנזית - לשמחת סקרנותם של הילדים. גזירת שני חלקי "ארון התורה" כדי לאפשר פתיחת ה"דלתות".

מלחמת סיני 1956 וגאולת מחוזות עבר מקראי, מקמו גם את נוכחותו החזותית של החייל הישראלי, מופת של גאוה ואהבה, כמבשר שמחת החג.

מלחמת ששת הימים 1967 שבה והציגה שמחת תורה בדמות החייל הצה"לי הגואל, שדיוקנו הנוצץ והמנצח עיטר אינספור תוצרי אמנות שימושית והובלט גם במראה הדגלים, ובעיקר על רקע הכותל בירושלים. הכותל המערבי שב להיות מרכיב חזותי מרכזי גם בדגלי החג של שנות השבעים כסמן מאפיין של ישראליות השבה למקורותיה החזותיים היהודיים, וכרקע מוסכם של תפילה לשלום.

בשנות השמונים התזזיות יותר, מסמנות גם את דעיכתה של הגרפיקה והאמנות השימושית הנאיבית המתקשה להתחרות על תשומת לבם של הילדים המבקשים ריגושים קצביים יותר. דגלי שמחת תורה קבלו "חיזוק" קצר ימים של עיצוב בקו קליל יותר של יצרן תל אביבי וזכו שוב לעדנה מחודשת.

כיום מודפסים דגלים עם מוטיבים מסורתיים בסין וגם בארצות הברית ומעטים גם כאן שתמציתם קו לאומי עדתי בנוסח מנהיגיה של תנועת ש"ס בדרך אל בית כנסת וסוכה בשנות אלפיים. 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

מעבר לתצוגת דגלי שמחת תורה









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.