חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 146 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: אז - וכעת



הראשונים

מכונית
שתף 

רעיון הנסיעה במכונית בארץ הקודש לאורך השבילים המאובקים והדרכים המשובשות שאפיינו את ארץ ישראל בשלהי השלטון העותומאני של תחילת המאה ה-20 עלה במוחו של איש עסקים אמריקאי עשיר, חלק יאמרו – יזם מבריק ואחרים – הוזה וחולם.

צ'רלס גלידן היה מעורב ברבעון האחרון של המאה ה-19 בארה"ב בשלל של יוזמות תעשייתיות שבאמצעותן יצר לעצמו הון גדול, אותו השקיע ברעיון מטורף לזמנו כשחבר כשותף לעסקי הטלפון של אלכסנדר גרהאם בל, מהם פרש לאחר 23 שנות שותפות כשמכר את חלקו בשנת 1901 והפך, בגיל 41, לאחד האנשים העשירים ביותר באמריקה.

ואז הוא נדבק לרעיון אחר: בזמנים ההם רעיון פיתוח תעשיית המכוניות היה עדיין בחיתוליו: באירופה החל פיתוח ראשוני של אוטומובילים שיוצרו ביד וכך גם בארה"ב אך כמות היצור הייתה זעומה, המכוניות יועדו לצרכנים עשירים במיוחד והיו למעשה קופסא מיטלטלת רועשת עם ביצועים גרועים ואין ספור בעיות.

אולם גלידן, בחזונו – ראה את חזון האוטומוביל הופך לנחלת הכלל והצהיר ש"המכונית תיהפך בקרוב למוצר המוני שיהיה ברשות כל משפחה", מחשבה די הזויה לזמנו, משהו בסגנון הצהרתו היומרנית העכשווית של היזם אלון מאסק בנוגע למעבר עתידי למגורים במאדים....

במטרה לקדם את חזונו בתחום האוטומוביל יצא גלידן למסע חובק עולם בשנת 1908, יחד עם אשתו ומהנדס מנועים למסע שאפתני: מביתו שבבוסטון הוא הפליג לנמל ניו יורק והעלה את מכוניתו על אוניה שהובילה אותו לאירופה, שם הוא גמע ממערב למזרח מרחקים מדינות וערים במכוניתו מדגם "נפייר", עליה העמיס את ציודו האישי, ארגז כלים ומספר גלגלים חלופיים.

גלידן דאג לטלגרף מכל עיר באירופה במהלך מסעו כתבות קצרות למערכות העיתונים בארה"ב, דבר שעורר התלהבות גדולה שהלכה וגברה ככל שמסעו התקרב לכיוון ארץ הקודש וירושלים.

בתאריך 18.3.1908 מדווח העיתון "החבצלת" הירושלמי:

חדשה אשר לא נהייתה עוד בארץ הקודש!!
"האדון טשארלס גלידדען מבאסטאן, אחד מהאורחים החדשים שביקרו את עירנו, הביא עמו מחוץ לארץ 'אויטומוביל' אשר עלה בו מחיפה ליפו ומיפו הנה, ויטייל בו מסביב לעיר הקודש איזו ימים".

אליעזר בן יהודה דיווח באותו היום בעיתונו ההשקפה:
"האדון גלידן מבוסטון בא לסייר את ארצנו והביא עמו עגלה מכונית. ומיפו בא לירושלים בזמן ארבע שעות —ויותר משעה אחת עמד בהדרך לנוח. מנהל הקונסוליית אמריקה בירושלים עם הקואס של הקונסוליה באו רשמי למוצא לקבל פניו ובאו יחד עמו בתוך העגלה המכונית לירושלים, וכאשר עברה העגלה בהרחוב הגדול אצל שער יפו עמדו קהל גדול לראות את הפלא הזה".

ואכן, המונים מבני ירושלים התקבצו בשער יפו לצפות המומים בפלא הגדול הזה, בעוד אלפים צובאים על הגגות המרפסות ושולי הדרך מהכניסה לירושלים בואך שער יפו, שורקים שריקות התפעלות ומשמיעים קולות תדהמה והתרגשות רמים למראה הפלא הנוסע ללא סוסים, כשהם משליכים לעברו פרחים.

במשך 4 שנים שימשה נסיעת המכונית של גלידן כמחזה חד פעמי, בו לא פסקו תושבי א"י וירושלים לדבר, עד שב-1912 הגיעה לארץ אחד מבני משפחת רוקפלר, עם מכוניתו.

תודה לניר אורטל עורך "עת-מול" בהוצאת יד בן צבי ולראובן גפני חוקר תולדות ארץ ישראל על עזרתם בהכנת ערך זה.




מכונת כתיבה דו-לשונית
שתף 

מכונת הכתיבה הדו לשונית הראשונה בארץ ישראל הומצאה על ידי ישראל ברודי.
בזמן שלטון המנדט ובעיקר החל מתחילת שנות השלושים הייתה דרישה להכין מסמכים רשמיים בשתי שפות – עברית ואנגלית. בזמנים ההם היו רק מכונות כתיבה בשפות נפרדות, או עברית או אנגלית. ישראל ברודי, תל אביבי, המציא ורשם פטנט עולמי על מכונה דו לשונית עברית אנגלית, לה קרא "דו-כתב". הוא הקים בית עסק ברחוב אלנבי בתל אביב שעבר לאחר מספר שנים לשדרות רוטשילד, ומשם שיווק את המכונות בכל רחבי הארץ, ואח"כ גם לארה"ב.

 

 

זכרונות:
"..."דו-כתב" הייתה פעם חנות באלנבי (ליד חנות לוטוס) שם איש זקן בעיני נערה בת שש-עשרה היה מתקן מכונות כתיבה. לא מחשבים ולא מכונות כתיבה חשמלאיות. מכונות כתיבה שמקישים על האותיות. הוא היה בא בעצמו עם כליו לספריית פועלים ומתקן את מכונות הכתיבה. כפות הידיים שלו היו תמיד שחורות מסרטי המכונות, שלא היו נזרקים אלא נטבלים בצבעיו.
לימים נעלם עד שגיליתי את השלט. בתוך החנות נמצא איש צעיר בעיניי – בנו. הוא לא מתקן מכונות כתיבה. הוא מוכר רהיטי משרד...".

מקור: לא ידוע

 




מלחין מזרחי
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



מלטשת יהלומים
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



מלכת היופי
שתף 

תחרויות מלכת היופי החלו בארץ ישראל כבר באמצע שנות ה-30, בנשפי פורים שערך ברוך אגדתי בתל אביב הקטנה, שמדי שנה קרא לבמה את יפיפיות תל אביב כשהקהל וחבר שופטים בוחרים מתוכן את "מלכת אסתר של תל אביב".

תחרות מלכת היופי הלאומית הראשונה נערכה בארץ בשנת 1950, ובתואר זכתה נערה נשואה בת 21 בשם מרים ירון, בת למשפחה חרדית בוגרת בית ספר חרדי למטפלות של "אגודת ישראל"...

מרים נשלחה כמקובל לייצג את ישראל בתחרות מלכת היופי העולמית שנערכה אותה שנה בארה"ב, וזכתה בתואר "סגנית מיס האומות המאוחדות".

מרים הייתה נשואה שלוש פעמים וחייתה מעל ל-40 שנים מחוץ לישראל. היא חזרה לחיות בישראל בשנת 1994 ונפטרה שנתיים לאחר מכן, בשנת 1996, ממחלת הסרטן.

 

 

 

 

 

 

  




ממשלת ישראל
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



מספר אישי בצה”ל
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



מעברה..
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



מעדן חלב
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



מעטפת יום
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



מעלית
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



מעצב
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.