חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 166 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




דירה ובנין

הולהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ההול היה חדר הכניסה של הבית, ממנו יצא פרוזדור ארוך לעבר בחדרים. ההול היה משכנו המכובד של טלפון החוגה, שבזמנים ההם היה רק אחד כזה בדירה.לעיתים היה ההול גדול ורחב והיה משמש כסלון, במיוחד כאשר חדר הסלון בבית הושכר לדייר משנה.

רביעיית מועדון התיאטרון שרה  בשירם של ד. אלמגור / י. זראי,"שוברט":
"...בדירתו אשר ב"רסקו" / (שני חדרים והול קטן) / ישב עם ערב קומפוזיטור / מלחין צעיר ומחונן...".




השכרת חצי חדרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנים הראשונות של הקמת המדינה, אלה שידם לא הייתה משגת לשכור חדר כדייר משנה - השכירו חצי חדר.
השוכר היה גר בחדר עם אחד מילדי המשפחה.




חדר כביסההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בכל בית מגורים בזמנו היה אפשר לעלות עד הקומה האחרונה, ואז עוד כמה מדרגות, דחיפת דלת מיושנת והנה הגג היה נפרש לעינך.
הגג היה מקום בו זרקו דיירי הבית כל מיני גרוטאות והיה בו גם חדר כביסה. היה זה חדר קטן ששימש את עקרות הבית של הבניין לכביסה במהלך כל השבוע או ביום כביסה, בו היו מגיעות כובסות ומכבסות את כבסי המשפחות בבנין.
ליד חדר הכביסה על הגג או בחצר הבניין  היו חוטי הכביסה. היו אלה שתי קונסטרוקציות ממתכת בצורת האות ח' שבניהן נמתחו חוטי ברזל, עליהם תלו עקרות הבית את הכבסים. שימוש בחוטי הכביסה היה סיבה למריבות רבות בין עקרות הבית, זו כבר באה עם כבסיה לתליה וכבסיה של השכנה עדיין לא יבשו.

בשנים לאחר מכן כשהמצב הכלכלי השתפר ולרוב המשפחות הייתה כבר מכונת כביסה, הפסיקו לפקוד את חדר הכביסה, ואז היה בכל בנין  מישהו מהצעירים שחזר מהצבא והשתלט על חדר הכביסה, הרחיב אותו קצת קדימה ואחורה, עוד קצת ועוד קצת וכך נולדו הפנטהאוזים על גגות בתי העיר.

היו בתים שחדר הכביסה שלהם היה בחצר, מן חדר קטן ללא חלונות שברבות השנים הפך להיות מחסן של דיירי הבית.


                            

''...בחדר הכביסה העזוב שהיה על גג הבניין התקינו כיור ונורת חשמל: בא לגור שם אדון לצרוס מן העיר ברלין,...היטלר, אמרו, רצח את אשתו ובנותיו...''.
עמוס עוז, ''פנתר במרתף'', הוצאת כתר, עמוד 19.




חודש 13הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שיטה שהייתה נהוגה על ידי בעלי בית נבזים בשנות החמישים, שמצוקת הדיור הגדולה מחד וחמדנותם מאידך גרמה להם להמציא מן מס על שכר הדירה בשם חודש 13, שפירושו שגרים בדירה 12 חודשים בשנה אך משלמים שכר דירה 13 פעמים.....
למה? ככה!




חוטי כביסההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 












חוטי הכביסה היו אחת מהסיבות העקריות לעימותים בין השכנות בשנות ה-50 וה-60 וגם בשנות ה-70.

היו אלה חוטי מתכת שנמתחו בין שתי קונסטרוקציות בצורת האות ח', מצד לצד על גג הבית ליד חדר הכביסה או בחצר הבית, ושימשו את עקרות הבית לתליית כבסים בשנים לפני שהגיע לעולם מיבש הכביסה, אפילו לפני שהגיעו אותם מתקנים פטנטיים שמאפשרים לתלות כביסה בקלות במרפסת המטבח.

דאגתה של עקרת הבית הייתה מתחילה כבר בבוקרו של יום הכביסה שלה. האם חוטי הכביסה יהיו פנויים? האם גברת רוזנטל השכנה החליטה דווקא היום ל"הכעיס" לעשות כביסה??? כל הפעילות הזאת דרשה תכנון מדוייק, פזילה קבועה לעבר החצר ופוליטיקה של עקרות בית ברמה הגבוהה ביותר. עקרת הבית  נשמה לרווחה כשכל כבסיה נתלו לראווה על חוטי הכביסה, וכולם יכלו לראות את הכביסה המבהיקה שלה ולרכל איזו "בלעבוסטה" טובה היא.  אבל גם אז לא נגמרה הדאגה, שכן תמיד יכלה להגיע פתאום  שכנה עצבנית שתסיט את הכביסה כדי לפנות מקום לשלה. שלא  לדבר עלינו,  הילדים הפרחחים, שאהבנו לשחק בחצר, בין אם היו תלויים על החוטים כבסים ובין אם לא.

דרך נוספת בה היינו אנו הפרחחים מצדיקים את המוניטין הרע שלנו הייתה "להוריד את הקרש". היו חוטי כביסה שהייתה בהן תוספת:  היה מן קרש מיוחד שתמך בחבלי הכביסה. בראשו היה שקע חתוך בצורת V. שמים את הקרש מתחת למרכז חוטי הכביסה, מזיזים אותו עד שעמד על כל גובהו - כך הכביסה התייבשה במקום יותר בטוח. אבל  אנחנו, הילדים, אהבנו מפעם לפעם "להוריד את הקרש" בזמן שהיו על החוטים כבסים של שכנה שלא אהבנו. איזה צרחות היו מושמעות בחצר כהשכנה הייתה מגלה את כבסייה טובלים בעפר - אתם וודאי יכולים לשער לכם.....


את הכביסה תלו על חוטי הכביסה בעזרת מקלות הכביסה, אותם היו שמורים בסל נצרים קטן או בסינר כביסה מיוחד בו היו כיסים למקלות הכביסה. . גם היום יש מקלות כביסה, צבעוניים מפלסטיק שמיוצרים בסין בלי נשמה ואופי. 
בזמנו המקלות כביסה היו מעץ, הם  היו  מצרך יקר מציאות וביום כביסה היה צריך ללוות מקלות מהשכנות. וכיצד החזירו אותם בתום יום הכביסה?  על כל מקל היה רשום שם  המשפחה שלה הוא שייך, וגם זכרו כמה מקלות לקחו מכל אחד ודאגו להחזירם.

 

 




 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זכרונות:
"...מי שגדל בבית משותף זוכר את שיטת הגלגלת המהפכנית שאפשרה תליית הכביסה ו"הסעתה" הצידה כך שכל הכביסה נתלתה מאותו חלון...
דבר נוסף שזכור לי הוא התיאום בין השכנים (ובעיקר השכנות) כך שלא תתלה השכנה מקומה שלישית את כביסתה הרטובה בזמן שכביסתה של השכנה מקומה שנייה כבר כמעט יבשה...".

עינת
einat_m@modiin.muni.il

 

 

''...מלאכת הכביסה הייתה קשה. אימא וסבתא היו עומדות מתחת לחבלי הכביסה  הארוכים...עם שתי גיגיות פח גדולות, עמוסות בגדים בלים ורטובים...''.
יהונתן גפן, "אשה יקרה", הוצאת דביר, עמודים 82-81.


בשיר של  י. גמזו / ש. ישראלי , "סתם יום של חול" שר שמעון ישראלי:
"...יום גבוה ונישא / עד גגות חבלי כביסה / ומחוספס כאספלט שבכבישים. / אך מוזר איך יום כזה / מתפעם לו בחזה / ומתנוצץ בעיני האנשים...".
 
 
 



חוסם מנעולהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

במקביל לדלתות עם מנעול יל, היו דלתות עם מפתח רגיל עם 3-4 דגמים בלבד (מפתח 0 ועוד מפתחות מסוג 1,2,3).

כדי למנוע פתיחת דלת ע"י מי שאינו מורשה, היינו קונים חוסם מנעול ומכניסים אותו לחור המנעול, מסובבים ומוציאים את המפתח הזעיר שלו, כך לא היתה אפשרות להכניס מפתח למנעול ולפתוח דלתות.




חצר הביתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

המקום בו היינו מבלים את כל שעות הפנאי, בתקופה שלפני הטלוויזיה והמחשב.




טלפון בדירההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בגלל זמן ההמתנה הארוך לקו טלפון, אחת השאלות הראשונות ששאלנו כשהתעניינו בדירה כזאת או אחרת היא: "האם יש קו טלפון בדירה?"?




טפטיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הטפטים נכנסו לאופנה בסערה בעיקר בחצי השני של שנות ה-60.


בתקופה ההיא נדמה היה שכל בעלת דירה בישראל התחרתה עם חברתה, למי תהיה הדירה הכי "קיטשית".

הטפטים התחרו במרץ בדקורציית הקירות האחרת, הלא היא דקורציית השפריץ הידועה.
הטפטים היו גיליונות ניר (או חומר פלסטי אחר) אותם היו מדביקים בעלי
מקצוע מומחים שנקראו מדביקי טפטים, על קירות הדירה.
חנויות הטפטים היו מלאות בהגיליונות הללו שהיו באים בשלל של צבעים דקורציות ותבניות, שיצרו לדעת עקרות הבית איזושהי "הרמוניה" בין הקירות, השטיח, הפורצלנים במזנון ושאר מאפייני ה"קיטש" של הזמנים ההם. 

הטפטים הללו היו כל כך מכוערים שאין פלא שהם נעלמו כל כך מהר מהנוף הארצישראלי, וכל מה שנשאר לזכרם הם כל מיני מטבעות לשון לא סימפטיים, כמו  "...מה  אתה שותק לי פתאום כמו טפט ...", "...תיזהר שאני לא אדביק אותך לקיר כמו טפט...."

                   

 

רטרו:

                


צרכנות נבונה: איך קונים טפטים?

אם אתם חושקים בקירות מכוסים טפטים אין לכם מה להתבייש. בשנים האחרונות הטפטים מתקמבקים והם נראים הרבה יותר טוב מאלה שאתם זוכרים מבית סבתא.
מירב קריסטל
 Ynet

פורסם

22.01.10, 14:09

טפטים הם כבר מזמן לא מצרך חובה ליד הגפילטע פיש, ולא פלאשבקים מבתים פולניים משנות ה-70. בעבר הם ניבטו אלינו מדירות בסרטיו של עמוס גוטמן ומתקרות של מלונות, אבל כמו כל דבר שזרח במאה ה-20 - דינם להתקמבק במאה ה-21.
בשנים האחרונות הם מכסים יותר ויותר קירות בדירות, חדרי מדרגות, משרדים ובתי קפה והם נראים שונים בתכלית מהטפטים החרדליים-ירוקים עם דוגמאות הענפים והעלים של פעם.

 


מטבעות לשון:

 

שותק כמו טפט
מטבע לשון הבא לתאר מישהו שלא מתערב, למרות שהוא רואה היטב את כל מה שקורה סביבו.
"...מוישה, מה אתה יושב ושותק כמו טפט? אולי גם אתה תזרוק איזה מילה לילד???...".

האיור מתוך הספר אבא שלך לא זגג -סלנג בניחוח נוסטלגי, דייויד סלע / הוצאת מודן.
מאייר: אמי רובינגר




ידית משיכה לוילוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כל סלון בדירה שבעליו כיבדו את עצמם זכה לביקור של הדקורטור, שהיה מייצר וילונות "במיוחד בשביל הגברת"... יום ההתקנה היה יום חג. הוילונות נחלקו לשני חלקים שווים וכדי להסיט אותם ממקומם היה בכל קצה של וילון עבה בכוון של הוילון חוט שסופו נקשר לאיזה חלק פלסטיק מצועצע שהיה חשוב לא פחות מהוילון עצמו, בשלל צורות דגמים ועיצובים.

 

 




לוח חשמלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

לוח החשמל היה בחדר המדרגות, בו הותקנו הנתיכים הראשיים.  אלה לא היו הנתיכים הלבנים מקרמיקה עם חוט מתכת שהיו קופצים אם היה קצר, אלא הנתיכים שחיברו את הנתיכים הלבנים עם הזרם מרשת החשמל הראשית שהגיעה מהעמוד ברחוב. כשהנתיך הראשי הזה בלוח החשמל היה נשרף, היה צריך להזמין את חברת החשמל.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




מבשלים בפרוזדור.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנות הארבעים והחמישים, כשמצוקת הדיור והכיס הייתה קשה, היו מקובל לשכור חדר בתוך דירה.
לעיתים היו דירות שבשלושה חדרים גרו שלוש משפחות שונות.

השכירות כללה שימוש חופשי בשירותים אך לא במטבח, שהיה מושכר למשפחה אחת, לכן המשפחות האחרות היו מבשלות בפרוזדור
, מעבר מוארך בין החדרים שהיה קיים בזמנו בכל דירה.

 

מטבעות לשון:

מבשלים בפרוזדור
מטבע לשון שבא לתאר מצב כלכלי ירוד.
"...איך אתה מצפה שהם יתנו צ'ק של 100 לירות לבר מצווה??? הם עדיין מבשלים בפרוזדור..."

האיור מתוך הספר אבא שלך לא זגג -סלנג בניחוח נוסטלגי, דייויד סלע / הוצאת מודן.
מאייר: אמי רובינגר









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.