חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 155 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




תוכניות רדיו

פינת הילד ופינת הנוערהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

התוכנית שעוררה עניין רב אצל הילדים והנוער של הזמנים ההם עד שהיו רבים שסדר היום שלהם נקבע לפי לוח השידורים, כדי לא להפסיד תכנית אהובה.
התכנית היתה בעריכת אסתר סופר. אנשי תרבות ידועים החלו את דרכם באולפני השידור של התכניות לגיל הצעיר - ביניהם הסופר דוד גרוסמן ומי שמשדר גם היום ד''ר יצחק נוי.

פתיח פינת הנוער

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




פסטיבל הזמרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

פסטיבל הזמר והפזמון הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל מ-1960 עד 1980.
את התחרות יזמה מחלקת הטקסים שהייתה חלק ממשרד ראש הממשלה בראשו עמד באותם ימים טדי קולק. עם השנים נוצרה מסורת של קיום הפסטיבל במוצאי יום העצמאות, ובפועל הוא נעל את אירועי היום.
במקור, נשלחו השירים המועמדים לקחת חלק פסטיבל למארגני התחרות בעילום שם. בשלב מוקדם נבחרו השירים על ידי ועדה שכללה מוזיקאים מקצועיים, אשר קבעה קריטריונים לבחירת שיר לשלב הסופי. אחד מהם היה "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו" (מתוך תקנון הפסטיבל).
בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי ב"קול ישראל" עם אחוז האזנה כמעט מרבי. לאחר פתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית ב-1969 הוחל בשידורי הפסטיבל גם בטלוויזיה. גם אז היה אחוז הצפייה גבוה, מה שהוסיף יוקרה לפסטיבל ודחף עוד יותר יוצרים להיכנס למעגל התחרות.




פעמיים אספרסוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.

עם עדנה פלידל ובצלאל לונדון (האבא של...).




פרקי היום בתנ”ךהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שידורי המחלקה למסורת ישראל בראשותו של בנימין צביאלי תפסו מקום נכבד בלוח השידורים העבריים עד לשנות ה - 60. מקום מיוחד בשידורים תפסו "פרקי היום בתנ"ך" ששודרו לפני מהדורת החדשות העיקרית של שעות הערב.

בקריאה השתתפו בנוסף לשלמה ברטונוב גם עמיקם גורביץ ויעקב בנאי.
לקריאה צורפו שיחות פרשנות מפי קשת רחבה של אנשי מקרא מובהקים. מבחר מהשיחות יצאו לאור בשני כרכים בעריכתו של בנימין צביאלי. במשך הזמן נוספו לשידורים גם שיעור בתלמוד, סקירת ספרות תורנית, שיחות לנוער (שאף הן לוקטו לספר "אנו כולנו") ושיחות על אגדות חז"ל.




פרקי חזנותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תוכנית לאוהבי החזנות, שהייתה פופולארית מאוד בשנות החמישים והשישים. הייתה משודרת כל יום שבת בקול ישראל בשעה 13.30.

רבים המתינו לתוכנית כל השבוע, האזינו לה בשקיקה, הגבירו את עוצמת הרדיו למרות בקשת הקריין "להנמיך את קול המקלטים לבל תופרע מנוחת השכנים". רבים רבים היו שרים בקול את פרקי החזנות יחד עם המבצעים, שקולם בקע מהרמקול הגדול ברדיו המנורות.
זמירותיהם של חזנים רבים הנעימו לאוזני המאזינים בתוכנית זאת, והזכור מכולם הוא הגדול מכולם - החזן לייבלה גלאנץ.
כוכבים נוספים בתכנית "פרקי חזנות" היו מוישה קוסוביצקי, יוסלה רוזנבלאט וכמובן - משפחת מלבסקי.




צלילים רגועיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תוכנית רדיו שסיימה את לוח השידורים בין 11 ל - 12 בלילה.




צלצול שלישיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



קבלת שבת.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

התוכנית "קבלת שבת" שודרה ביום שישי אחר הצהרים. תוכנית זו משודרת מימיו הראשונים של הרדיו. בתוכנית קריאה בתורה ובהפטרה.
בין הקוראים מר ישראל ינאי ויחיאל ספרא שיחה של הרב הראשי או של רב עיר בישראל על פרשת השבוע. עינייני דיומא פרפראות לשבת ושירי שבת.
העורך של התוכנית היה הרב בנימין צביאלי שהיה מנהל התוכניות להווי ומסורת ב"קול ישראל" עד שנוסדה הטלויזיה הישראלית.




קול הדרך לעסקיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




קול החרותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תחנת השידור של תנועת החרות .




קול הרעם מקהירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תחנת רדיו ששידרה בעברית מקהיר.  נועדה ליצור דמורליזציה בציבור הישראלי ערב מלחמת ששת הימים, על ידי שידור איומים רדיופוניים כמו: " אנחנו נהרוג אתכם כמו זבובים",  אך זכורה בעיקר בשל העברית העילגת והמצחיקה, כמו למשל: "כוחותינו תוקפים בכל החזיות"....




קול השלוםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

!From somewhere in the Mediterranean - This is the Voice of Peace

 

 

ב-18.5.1973 נוספה תחנה חדשה לסקאלה של שידורי הרדיו - "קול השלום". היה זה מפעלו של אייבי נתן, טייס חיל האויר לשעבר, בעל קפה "קליפורניה" המיתולוגי ו"טייס השלום" שטס ב-1966 במטוסו "שלום - 1" למצרים.

הוא רכש ספינה שעגנה על גבול המים הטריטוריאליים הישראליים מול חוף ת"א, והחל לשדר ממנה תכניות מוסיקה מגוונות (הרבה פופ ורוק, הרבה "ביטלס", אך גם מוסיקה רוגעת ל"בין הערביים" ואפילו קצת מוסיקה קלאסית), כשבין לבין שובצו תשדירים וסיסמאות למען השלום.

התחנה שידרה 24 שעות ביממה, חידוש מרענן על רקע התחנות הממסדיות שנהגו לסיים את שידוריהן בחצות. היתה זו תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה באזורנו, אולם הרשויות התייחסו אליה בד"כ בסלחנות ולא הפריעו לפעולתה.
בתקופת פעולתה היא שמשה את אייבי נתן גם לפעולותיו ההומניסטיות לגיוס תרומות ועזרה עבור חלכאי ונדכאי העולם באזורים מוכי רעב ואסון.
תחנת "קול השלום" פעלה ברציפות במשך תשע שנים כמעט.

ב-1.1.82 היא נאלצה להיסגר בשל קשיים כלכליים ותפעוליים, ובסופו של דבר הוטבעה האוניה בלב ים בטקס פרידה מרגש.

ב-27 באוגוסט 2008 נפטר אייבי נתן בבית החולים איכילוב בתל-אביב.

 

 

 



אריק לביא שר "אני אשיר לך שיר" (א. לביא / ש. קראוס), ובו נאמר בין הייתר:
"...אני אצא אליך כמו טיל אל הירח / אני אהיה ספינה לך ואת קול השלום / אליך אתגלגל כמו גל לבן ברוח / אפול לי לרגליך ילדה ואתיבש מחום...".

אריק איינשטיין שר לאייבי נתן וספינתו בשירו "עוד יהיה":
"...הנה אייבי נתן, על האניה, / הוא מפליג, לתוך החשכה, / יא חביבי אייבי, בהצלחה לך, / יש עמוק בלב תפילה אחת גדולה...".

רטרו:
לאחרונה החלה לפעול תחנת רדיו בשם "כל השלום", בתדר FM 107.2, מטעם המרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה והארגון הפלסטיני "בילאדי". גם היא משדרת בעיקר מוסיקה לצד תכניות אקטואליה בזכות הדו-קיום בשלום.

 

 


 
אייבי נתן

אייבי נולד ב-29 באפריל 1927 בעיר אבאדאן שבפרס, לימים איראן, והיה הילד השלישי במשפחה. אביו יעקב, יליד צנעה שבתימן, עבד בחברת הנפט האנגלו-איראנית ואח"כ הקים חנות מצליחה לסחר בבדים. אימו - מתילדה הייתה אשת בית...

 
למידע המלא



קול ישראלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

  

תחנת השידור הממלכתית של מדינת ישראל. נוסדה עם הקמת המדינה, כיחידה ממשלתית - תחילה במסגרת משרד הפנים, אח"כ משרד ראש-הממשלה, וב-1965 הפכה להיות ממלכתית עפ''י חוק מיוחד.

עד 1960 היתה תחנת ''קול ישראל'' התחנה המרכזית של מדינת ישראל, ומשנת 1960 נוספו בזו אחר זו רשת ב', שנקראה בשנות ה-60' גם בשם 'הגל הקל', ואחר-כך נוספה גם רשת ג', בשנת 1976, למוסיקה קלה, ובשנת 1982 נוסף "קול המוסיקה" למוסיקה קלאסית ואיכותית.

מבחינה ארגונית, היווה קול ישראל המשך של תחנת השידור המנדטורית הרשמית שנקראה "קול ירושלים", ואשר הוקמה ב-30.3.1936.
מבחינת השם של התחנה - "קול ישראל" הוא יורשם של השידורים באותו שם, שהופעלו במחתרת משנת 1939 ואילך, והיו לקולה של ה''הגנה'' ושל ''תנועת המרי העברי'' בשנים 1945- 1946 - במאבק המשותף של ההגנה, אצ''ל ולח''י נגד הבריטים. קול ישראל המחתרתי הוקם ביוזמתו של ברל כצנלסון, בתגובה ל''ספר הלבן'' הבריטי האנטי-ציוני משנת 1939. מכיוון שתחנת השידור המחתרתית היתה שופר של ה''הגנה'' - ניסו שלטונות המנדט הבריטי - ללא הצלחה- לאתר ולהשתיק את ''קול ישראל''. האירוניה של ההיסטוריה גרמה לכך, ש''קול ישראל'' נשאר כשופרה של המדינה היהודית - ואילו הבריטים נאלצו לעזוב.

קול ישראל סיימה את שידוריה במוצ"ש 13.5.2017 עם סיום שידור תחרות הארווזיון מקייב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




קול ציון הלוחמתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




קולה של אמאהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

"קולה של אמא" היא תכנית הדגל של גלי-צה"ל בקרב המשפחות והחיילים בשטח. התוכנית משודרת כבר למעלה מ-25 שנה, ובמהלך תקופה זו הגישו אותה אלכס אנסקי, אהוד גרף, לאה עוז ז"ל, עומר פרנקל, סיוון דורון ודני רובס. בתכנית נערכות שיחות עם אמהות לחיילים (אבל לא רק - גם אבות, אחים, אחיות וילדים מתקבלים בברכה...) המספרות על בנן או בתן החיילים. ניידת השידור של גלי-צה"ל בשטח עם חיילים, המספרים על ההווי שלהם ומוסרים דש"ים (איך אפשר בלי...), וגם מוזיקה שהחיילים וגם הוריהם אוהבים לשמוע.




קפד ראשוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

קפד ראשו, תוכנית החידונים השבועית שערך והגיש שמואל (שמוליק) רוזן, שודרה ברדיו "קול ישראל" לאורך עשרות שנים. תחילה ברשת ב', ובהמשך עברה לרשת א', ו"תמיד תמיד בשידור חי", כמו ששמוליק רוזן נהג תמיד לומר.
בעשוריה האחרונים שודרה התוכנית בכל מוצאי שבת. התוכנית האחרונה שודרה ב-21 במרץ 2015, והתוכנית הבאה אחריה הייתה אמורה להיות משודרת ב-28 במרץ 2015 ולהחליף שעה משבע לשמונה בערב, לפי שעון הקיץ החדש, אך באותו ערב נפטר שמוליק רוזן בביתו.

שמוליק רוזן הציג בתוכנית חידות מסוגים שונים. את החידות היו פותרים משתתפים באולפן, חלקם בעלי ותק של עשרות שנים בחידון. חלק מהחידות הופנו למאזינים בבית ונפתרו דרך הטלפון, והייתה גם פינה של חידות פרי עטם של המאזינים, ש"הגיעו על כנפי יונת הדואר", כמו ששמוליק אהב לומר.

התוכנית "קפד ראשו" נקראה על שם חידה לשונית שהחידונאי שמוליק רוזן הרבה להשתמש בה. זו חידה שהתשובה לה היא מילה שכאשר מקפדים את האות הראשונה בראשה, מתקבלת מילה חדשה. כלומר לוקחים מילה, מורידים לה את הראש ונוצרת מילה אחרת. את ההשראה לשם "קפד ראשו" קיבל שמוליק רוזן מהספר "עליסה בארץ הפלאות", שבו דמותה של מלכת הלבבות נוהגת לומר "Off with his head" - "ק?פ??דו? (ע?ר?פו?) את ראשו".

בשלושת העשורים האחרונים של התוכנית הפיקה אותה מיכל מריאן, וקדמו לה עליזה אריה ארנון ולפניה עליזה דישטניק.

דוגמאות לחידות "קפד ראשו":

החידה: ראש, קפד ראשו, פרח
התשובה: קרקפת, רקפת

החידה: אילן, קפד ראשו, אילן.
התשובה: צאלון, אלון; או: צאלה, אלה; וגם: ערמון, ר?מון.

יכול להיות משחק של כמה פעמים "קפד ראשו" ממילה אחת:

צייד זבובים, קפד ראשו דרך הרבים, קפד ראשו עסקים לא טובים, קפד ראשו הדברים קיימים, קפד ראשו השתקה.
התשובה: עכביש, כביש, ביש, יש, ש.

מזל בראש שנים, קפד ראשו למאזינים, קפד ראשו מינים, קפד ראשו מצב הישנים, קפד ראשו לקייטנים.
התשובה: מאזנ?י?ם, א?ז?נ?י?ם, זנים, נים, ים.

חידת "קפד ראשו" הולידה חידות משנה כ"קפד צווארו" - הסרת האות השנייה במילה, "ק?צ??ץ זנבו" - הסרת האות האחרונה במילה, ו"ח?ל??ץ כ??ר?סו?" - התשובה היא אמצע המילה, ללא הראש והזנב: מלך הלול, חלץ כרסו, מתופף מפורסם - תרנגול, ר?נגו (רינגו סטאר, המתופף של הביטלס).

חידות "קפד" מופיעות לפעמים בתשבצי היגיון.




קרובים זה לא פיקניקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



ראשונים כבני אדםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

כשנוסד הרדיו היתה תוכנית בשם"ראשונים כבני אדם". התוכנית היתה תסכיתים על אישים דגולים בתולדות ישרא,ל כמו רבי עקיבא רבי טרפון יהודה הנשיא, והתסכיתים בוצעו על ידי שחקני "הבימה" דאז.
התוכנית נערכה והוגשה על ידי הרב בנימין צביאלי שהיה ממונה על התוכניות הדתיות ברדיו "קול ישראל" עד שעבר לטלויזיה בשנת 1968.




רגביםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



רגע של עבריתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

במסגרת מאמצי רשות השידור לשפר את העברית הקלוקלת המדוברת בפי העם, נעשה נסיון לאמץ גישה חדשנית ולהגיש "רגע של עברית": תכנית בנימה קלילה ו"בלתי מכופתרת" לשיפור השפה. מגיש התכנית היה דניאל פאר.

אות התכנית היה מתוך השיר "אהבה ברמזים" - ח. חפר / ד. זלצר, מפי שלישיית גשר הירקון:
"...קמץ, פתח, חולם חסר, / שורוק, סגול, צרה, / קמץ קטן, / שווא נע, שווא נח, / וזה עוד לא הכל
...".




רדיו טקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

התוכנית שסיימה את שידורי מוצאי שבת ברשת ב' ואח"כ ברשת ג'. תכנית לנוער עם יהודה פרדיס ושמירה אימבר עם הסיפור שלה לגבי מצב השותים ברדיו... .




רדיו לחקלאיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תכנית יומית בהגשתו של עודד קפליוק. שודרה כל ערב לפני החדשות של השעה 19.00.




רדיו רמאללההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

רדיו רמאללה היה כינוי לתחנת רדיו ירדנית שמשדריה שידרו מרמאללה משנת 1948 עד 1967,  והייתה פופולארית מאוד קרב הנוער בישראל בשנות השישים.

שמה הרשמי של התחנה היה "תחנת השידור של ירושלים הערבית".
התחנה המשיכה למעשה את השידורים של "קול ירושלים", תחנת הרדיו של המנדט הבריטי שהפסיקה לשדר בתום המנדט.
התחנה שידרה באמצעות מתקני השידור המנדטוריים שנשארו ברמאללה וכן באותו התדר של רשת השידורים באנגלית וערבית (
PBS 1). רדיו רמאללה המשיך לשדר בשפות הערבית והאנגלית, בשידורים בשפה האנגלית בלטה במיוחד העדכניות במוזיקה פופולארית ושידורם של הלהיטים האחרונים.

השם "רדיו רמאללה" הוא המצאה ישראלית והתחנה לא הציגה עצמה בשם זה. על הסקאלה של מקלטי הרדיו הישראליים היה כתוב Ramallah, והשידור נקלט בתדר 677 קילוהרץ, באורך גל 443 מטר.

 

 

 

 

 

בתחילת שנות השישים, היו בין בני הנוער בישראל כאלה שמצאו בשידורי תחנת רדיו רמאללה רוח אחרת, שונה לגמרי מזו ששררה בשידורי קול ישראל באותה תקופה. כדבריו של יעקב גלעד:
"... רבים מבני הדור שלי בשנות השישים מצאו בתחנה אי של שפיות בים של שירים מגויסים ולהקות צבאיות ברדיו הישראלי. שירים שלא היה בהם זכר למהפכה התרבותית ששטפה את כל העולם המערבי באותה תקופה...". 

 

בקול ישראל שודרו בזמנים ההם בעיקר שירי הלהקות הצבאיות וממשיכי דרכן כמו בצל ירוק, התרנגולים ושלישיית גשר הירקון. לעומתם, החלה להתפתח במדינות המערב בתקופה זו מוזיקת הפופ במקביל למהפכת הרוק'נרול שהחלה בשנות החמישים, ובתחנות הרדיו בישראל היה הד חלש מאוד למהפכות אלו במוזיקה.
בישראל של שנות השישים היו ניסיונות של הממסד לעמוד כחומה בצורה נגד אותה "רוח מסוכנת" העלולה לקלקל את בני הנוער, ביטוי לכך היה ביטול הביקור המתוכנן של הביטלס בארץ ב - 1965
(יש גרסאות שונות על נסיבות ביטול הביקור, אך סגן שר החינוך, אהרן ידלין, נימק זאת במליאת הכנסת: "...ברמה אמנותית נמוכה של האלילים הצעירים, ובכך שהם גורמים להתפרצויות היסטריות המצריכות גיוס כוחות משטרה".


הפופולאריות של רדיו רמאללה הייתה בין הגורמים לשינוי תכני השידור ב קול ישראל ובמיוחד בגל הקל (כיום: רשת ב'), שהחלו להשמיע יותר ויותר מוזיקה קלה .

התחנה פעלה עד כיבוש העיר רמאללה בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. אז חדלה התחנה לפעול והמשדרים הועברו לשימוש קול ישראל. חלק ניכר מהציוד של התחנה הועבר לשימוש גלי צה"ל.


רדיו רמאללה התפרסם בקרב תושבי ישראל בזכות תוכניות הבידור שלו, שהקדישו מקום נרחב לשירים לועזיים שהחלו להיות פופולאריים באותה תקופה, ובוצעו בידי האלילים המוזיקליים כמו הביטלס, אלביס פרסלי, קליף ריצ'רד, אדאמו, בובי סולו, ג'יליולה צ'ינקווטי, ואחרים. באותם ימים מיעטו תחנות הרדיו הישראליות לשדר מוזיקה קלה מתוצרת מדינות זרות, למרות הדרישה המוגברת של בני הנוער דווקא למוזיקה זו.

 

 

בין התוכניות המוכרות של רדיו רמאללה היו תוכניות המוזיקה "כבקשתך" של ימי שלישי, ומצעד הפזמונים הלועזי ששודר בשבת. אך ככל הנראה שיעור ההאזנה הגבוה ביותר נרשם בלילה שבין חמישי לשישי, אז  הגישה הקריינית איידה חדאר תוכנית מוזיקה אשר כללה להיטים לועזיים פופולאריים ביותר, בעיקר שירי אהבה, ובקולה המיוחד שנשמע לוחש, נהגה להציג כל שיר ואף להקריא תרגום בערבית לשורות מהשיר. תוכנית זו הייתה פופולארית בקרב רבים מתושבי הארץ, והיא זו המוזכרת בשירו של יהודה פוליקר "רדיו רמאללה" (ראו להלן).

 

 

 

רדיו רמאללה בספרות

 

"... אחר-כך, בשמונה בבוקר, בא אפנדי ישיש ובידו מקלט-טרנזיסטור... ובינתיים הגיש רדיו רמאללה מחרוזת של פזמונים אמריקניים אל כף-ידו. אחרון חביב נתנה התחנה את הפרועה שבמנגינות, איזה ג'אז ערירי עד כלות הנפש. פעמוני הכנסיות ליוו‏ את היבבה..."

 בסיפור "קודם זמנו" מתוך ספרו של עמוס עוז, "ארצות התן", עמ' 64 .

 

ובספרו של יהושע קנז, "התגנבות יחידים" - עמ' 120 - 121 :
 "...חנן קיווה כי הרדיו יהיה מכוון שם לתחנת רמאללה, שכל מוצאי שבת משמיעים בה את ה"היט פאריד". ... מיכה הטיפש הכריז בחיתוך דיבורו האנגלי של הקריין הערבי: "דה בררררו‏דק‏סטינג ס‏ררררויס או‏ף דה ה‏אש‏מיייט קינגדו‏ם אוף ג'ו‏ררררד‏ן..." לשמחת לבם של חבריו, כולם חסידים מושבעים של תחנת הרדיו הזאת. 

 

וכך בספרו של אמנון דנקנר, "ימיו ולילותיו של הדודה אווה"  עמ' 424 :
 " ...ואני הדלקתי את הרדיו בקולי קולות ובדיוק הייתה התוכנית כבקשתך ב"רדיו רמאללה" ושרנו יחד עם הרדיו את "מיי ליטל רנאוויי", ודודיק ידע לעלות עם הקול שלו הכי גבוה בעולם ולא לשבור את הקול בקטע של היללה של דל שאנון ומחאנו כפיים ושרנו את "ליטל דרלינג" ואת "היט דה רוד ג'ק..."

 

 

 

רדיו רמאללה במוזיקה

 

המוזיקאי רמי פורטיס סיפר על שנות נעוריו:
 "...סבתא שלי מהצד העיראקי גרה לידנו... כמה שנים אחר כך, הסבתא הזו והסבתא השנייה - שהיא בכלל איטלקייה - עברו לגור איתנו. זו שמעה אום כולתום, השנייה ורדי ואני באמצע ברחתי לרדיו רמאללה, לשמוע אנגלית..." 

מעריב", 6.10.2006

 

השיר "רדיו רמאללה" - יהודה פוליקר

השיר רדיו רמאללה שהולחן ובוצע על ידי יהודה פוליקר בשנת 1988 נפתח במנגינה אוריינטלית וממשיך במקצב של רוק, מתאר פצוע כשהוא הוזה בבית החולים ונזכר בליילה הקריינית האהובה. יש בשיר געגועים לימים של אמצע שנות השישים, לקולה המלחשש והמנחם של ליילה וכן לשידורי רדיו רמאללה שנקטעו בבת אחת עם כיבושה של רמאללה במלחמת ששת הימים. את המילים לשיר כתב יעקב גלעד בהשראת מנגינה חדשה שהשמיע לו יהודה פוליקר.

 

יהודה פוליקר שר על "רדיו רמאללה" (י. גלעד / י. פוליקר):
"...רדיו רמאללה לילה ולילה / זה קולה המלחשש מקשקש וכובש 1965... / רדיו רמאללה לילה ולילה / יום יבוא נפגש, ניזכר נתרגש / איך היה ב 65'...".

 

רדיו רמאללה - רטרו

כארבעים שנה לאחר שנפסקו שידורי התחנה הירדנית, נתנו חלק מאמצעי התקשורת בישראל את הכינוי "רדיו רמאללה" לתחנת הרדיו "Ram FM" ששידרה באנגלית מאולפנים ברמאללה ובירושלים. התחנה, שנפתחה ב-2007 ביוזמת איש העסקים הדרום אפריקני איזי קירש, שידרה בעיקר מוזיקה ופנתה לקהל מאזינים בישראל וברשות הפלסטינית. תחנת Ram FM נסגרה ב-2008 מחוסר תקציב.

 




שבע אפס שבעהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תוכנית הבוקר המיתולוגית של אלכס אנסקי עם הנעימה המפורסמת שליוותה דור שלם של תלמידים בדרך לשעת אפס בבוקר.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.