חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 166 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




תוכניות רדיו

מחפשים את המטמוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תכנית רדיו פופולארית אותה המציאו ושידרו לראשונה נקדימון רוגל, יצחק שמעוני ומשה חובב המנוח.הצוות הבא כלל את מרדכי נאור, זאב ענר ומשה טימור.בהמשך עזב מרדכי נאור וזאב ענר ערך את התכנית וכתב את כתב החידה, למעלה מעשר  שנים עד הורדת התכנית מלוח השידורים).
התוכנית שעסקה ב
תולדות ארץ ישראל  שילבה  שעשועון עם כתב חידה ותרמה להכרת הארץ ולידיעת ההיסטורה שלה. באולפן היה מטמונאי שקיבל כתב חידה שהפתרון שלה הוביל למקום ששם הוטמן המטמון. המטמונאי ניסה את כוחו לפתור אך נעזר גם במאזינים בעלי ידע, קנה מהם תשובות וכך היה מנסה להצביע על מקומות שונים בארץ ששם הונחו מראש פתקים ובהם רמזים על המשך הדרך עד מקום המטמון. המאזינים נשלחו למקומות אלה. היה צורך לפתור את החידה בזמן קצוב והמתח היה רב - ופרס נאה ניתן למטמונאי שהצליח לפתור ושליח מטעמו הגיע למקום המיועד. המושג ''ידע אישי'' נוצר בתכניות מסוג זה, והתפתח תעריף מיוחד ל'ידע אישי", ידע מתוך אנציקלופדיה וכו'.
ב - 1980 יצא לאור בהוצאת "תמוז" הספר "מחפשים את המטמון", מאת זאב ענר ומרדכי נאור, הכולל 54 מטמונים ופתרונותיהם.

רטרו:
בשנה הבאה בערוץ 1: "חפש את המטמון"
ועדת הטלוויזיה אישרה לשידור את התוכנית "חפש את המטמון" שתצולם בתוך מוזיאון ישראל בירושלים.




מלווה מלכההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

התוכנית "מלווה מלכה" שודרה תמיד במוצאי שבת. זו תוכנית ותיקה מאד שמשודרת מאז נוסד "קול ישראל". התוכנית משלבת דברי תורה ופרפראות למוצאי שבת, התוועדויות חסידים, שיחות וראיונות באקטואליה ממבט יהודי.
התוכנית נערכה על ידי הרב בנימין צביאלי שהיה אחראי על כל תוכניות הדת ברדיו.




ממגרש הספורטהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ממגרש הספורט הייתה תוכנית ספורט ששודרה בשנות השישים בהנחיית גדעון הוד, לפני עידן שירים ושערים.

התוכנית התרכזה בדיווח תוצאות משחקי הליגה הלאומית וליגה א' שהיו אז הליגות הבכירות בענף הכדורגל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

             פתיח התכנית




מצלילי המזרחהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




מצעד הפזמוניםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

עד שנת 1976 שודרו המצעדים בגלי צה"ל וב"גל הקל".
לאחר החלוקה לרשתות היו 2 מצעדים, ברשת ג' ובלי צה"ל (לועזי ועברי) ובסוף כל שנה נערך מצעד הפזמונים השנתי.

דירוג השירים נעשה ע"י גלויות מאזינים, ולא פעם נשמעו טענות לפיבורקים שנעשו ע"י אומנים ואמרגנים ששלחו כמויות גדולות לקידום האומנים. בכל שבוע הוצגו 5 שירים ב"פינה לשיפוטכם" וברי המזל זכו להיכנס למצעד בשבוע שלאחר מכן. בן המגישים המפורסמים שחלקם היו עוד חיילים במדים: שוש עטרי ז"ל, גדי ליבנה, גבי יינון, רם תדמור, לאה עוז ז"ל, ארז טל.




מקהלה עליזההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 תכנית ששודרה בשנות ה-80 בכל שבת בבוקר בשעה 9:00 בגלי צה"ל בהנחיית שרה דורון.בתכנית מולאו בקשות של מאזינים צעירים וילדים להשמעת שירים אהובים.


אות התכנית "מקהלה עליזה" היה השיר "מקהלה עליזה", ל. נאור / נ. הירש:
"...ציף ציף / שריק שרק / בול בול בול ביל בל / לה לה לה לה לה לה לה לה / לה לה לה לה - וכל מי ששמע אמר: / אח! - איזו מקהלה!...".




משפחת שמחוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנות השישים נפל דבר בישראל - שעור ההאזנה ל"גלי צה"ל" עלה על זה של "קול ישראל" וכל זאת בשל סדרת התסכיתים הפופולרית "משפחת שמחון", בעריכת משה בן-אפרים.

סדרה זו שודרה שלוש פעמים בשבוע, והיא תיארה תמונות מחיי משפחה אחת - משפחת שמחון, בהרכב: נח שמחון - שמואל רודנסקי; צפירה אשתו - ניורה שיין (שהיתה אשתו של רודנסקי בחיים); הבן גבי - עודד קוטלר, והבת נאווה - דפנה דן, שהוחלפה אח"כ ע"י יעל דרויאנוב.

כל פרק נפתח תמיד בדיאלוג קבוע בין נח שמחון וזוגתו: "-יש אוכל? -יש אוכל. -בא דואר? -לא בא דואר. -נאווה בבית? -נאווה בבית. -נו, אז לאכול!" ואז היתה המשפחה נכנסת סביב השולחן לדיון בענייני דיומא.

הסדרה זכתה להצלחה סוחפת והיא שודרה משך למעלה משנתיים! היא הניבה גם שני ספרים: "משפחת שמחון" ו"מר שמחון ובנו", ולבסוף גם בא הסרט "משפחת שמחון" בבימוי יואל זילברג, כשאת תפקיד נח שמחון מילא דווקא מאיר מרגלית, ולא רודנסקי.

 

 

 

 




נא להנמיך קול המקלטיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנות ה-50 וה-60 היה נהוג להודיע במהלך התוכניות ששודרו בשעות הצהריים את ההודעה הבאה:
"...נא להנמיך את קול המקלטים, לבל תופרע מנוחת השכנים...".

שלישיית הגשש החיוור שרה בשירם של עמוס קינן / נעמי שמר, "יומן החדשות":
"...והרי הודעה שנתקבלה זה עתה / אנחנו מזכירים למנוחה לשמור על השכנים של המאזינים / סליחה / אנחנו מזכירים למאזינים / לשמור על המנוחה של השכנים..."

 

 




נעימה וזמרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תכנית יומית למוסיקה קלה. שודרה ב"הגל הקל" של קול ישראל.




סבבה בבסיסהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



עברית למתחיליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




עולם המדעהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תכנית בהגשתו של יוסף טראגין כל שבת ב-9 בבוקר, שעסקה בחדשות בעולם המדע הבינלאומי והישראלי.




על בטוחהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

על בטוח הייתה תוכנית רדיו ששודרה ברשת ג' החל משנת 1978 כל שבת בין השעות 10:00 ל-12:00 ובה הושמעו שירים בעברית ולועזית.




פול טמפלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

פול טמפל (באנגלית Paul Temple) היה תסכית מתח ששודר בקול ישראל החל מה-21 באפריל 1964 ועד ל-1968, בבימוי ובהפקת ראובן מורגן ובכיכובם של בצלאל לוי כפול טמפל ונילי קינן כאשתו סטיב.
הסדרה, ששודרה בימים בהם לא פעלה תחנת טלוויזיה בישראל, זכתה לקהל מאזינים רחב. היא הייתה ידועה גם בשל נעימת הפתיחה "The frightened city" בביצוע הצלליות, שהוסיפה נופך של אימה לתסכיתים.

פול טמפל היה  דמות בדיונית, פרי רוחו של הסופר הבריטי פרנסיס דרברידג' (Francis Durbridge‏; 1912 - 1998), שיצר את הדמות לעתים בשיתוף פעולה עם סופרים אחרים ולעתים לבדו, כבסיס לסדרת תסכיתים ששודרה בתחילה ברשת ה-BBC ולאחר מכן במדינות שונות בעולם, ולסדרת ספרים מצליחה, אותה פרסם תחת שם העט "פול טמפל", ואף לסרטי קולנוע.

טמפל הוא בלש פרטי חובב, וכותב ספרות מתח. ביחד עם אשתו, לואיז טמפל (Louise Temple) המכונה סטיב (Steve), הוא פותר תעלומות מסוג "מי עשה זאת" (whodunnit). המאפיין את העלילה אינו הפעולה, אלא הדיאלוג השנון וההומוריסטי.

טמפל החל את דרכו ברדיו. בין שנות ה-30 לשנות ה-60 שודרו מספר סדרות "פול טמפל" ברשת ה-BBC. השדרים הידועים יותר בגילום הזוג פול וסטיב היו פיטר קוק ומרג'ורי וסטברי. התסכיתים זכו להצלחה רבה, ושודרו גם בגרמניה בין 1949 ל-1967 שם כונו "Straßenfeger" - "מטאטאי רחובות", בשל כך שבעת שידורם התרוקנו הרחובות. בשנת 2006 שידרה תחנת הרדיו BBC-4 סדרה חדשה בת 8 פרקים מעלילות הבלש. הסדרה ניסתה לחקות את איכות הקול הגרועה של סדרות המקור, ושודרה במונו ולא בסטראו, תוך שימוש באפקטים קוליים ובמיקרופונים בנוסח שנות ה-40. הצלחת הרעיון הובילה לשידור סדרה נוספת באותה תחנת רדיו בשנת 2008.

בין 1946 ל-1952 צולמו גם ארבעה סרטי פול טמפל. בשלושה מהם גילם את הבלש השחקן ג'ון בנטלי. סדרה נוספת של 64 פרקים שודרה בטלוויזיה בערוץ ה-BBC בכיכובם של פרנסיס מתיוז ורוז דרינקווטר כזוג הבלשים. הסדרה, שהחלה את שידוריה בשנת 1964, הופקה בשיתוף פעולה של ה-BBC עם רשת הטלוויזיה הגרמנית ZDF ובכך הייתה להפקה הבינלאומית הראשונה של עידן הטלוויזיה.

הסדרה הייתה גם נושא לסדרות קומיקס. חוברות קומיקס של פול טמפל יצאו בגרמניה אך לא זכו להצלחה, וכיום הן נדירות ונחשבות לפריטים לאספנים. רצועת קומיקס יומית של פול טמפל הופיעה בעיתון "London Evening News" מאמצע שנות ה-50 עד תחילת שנות ה-60. 

 


 
פול טמפל - הקסם

הדקות שלפני תשע בערב בימי שני, השעות שלפני, היום שלפני, הימים, השבוע כולו היו ציפייה דרוכה, מתוקה ועצבנית כאחת, ל"פול טמפל" - התסכית הבלשי ששודר בקול ישראל בשנים 1963-1965. הייתי אז ילד בכיתה ד'...

 
למידע המלא



פזמונים ומחולות כבקשתךהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

פזמונים ומחולות כבקשתך היתה תוכנית לפי בקשת מאזינים. אך שלא בדומה ל"תכנית כבקשתך" של שבת בצהרים, תכנית זו הייתה מיועדת לשירים לועזיים שהיו אז באופנה.
הופיעו בה נט-קינג-קול, פרנק סינטרה, טנסי-ארני-פורד, פרנקי ליין, קומפניון-דה-לה-שונסון, האחים ז'ק, אדי קונסטנטין ועוד רבים וטובים מן התקופה ההיא.
התוכנית שודרה ביום חמישי בשעה 22.30 ונמשכה חצי שעה.
חיכינו תמיד לקריאת אווזי הבר, שיירת הפרדות, נעימת הסרט "המכשפה" ועוד כהנה וכהנה.




פינת החיילהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




פינת הילד ופינת הנוערהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

התוכנית שעוררה עניין רב אצל הילדים והנוער של הזמנים ההם עד שהיו רבים שסדר היום שלהם נקבע לפי לוח השידורים, כדי לא להפסיד תכנית אהובה.
התכנית היתה בעריכת אסתר סופר. אנשי תרבות ידועים החלו את דרכם באולפני השידור של התכניות לגיל הצעיר - ביניהם הסופר דוד גרוסמן ומי שמשדר גם היום ד''ר יצחק נוי.

פתיח פינת הנוער

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




פסטיבל הזמרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

פסטיבל הזמר והפזמון הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל מ-1960 עד 1980.
את התחרות יזמה מחלקת הטקסים שהייתה חלק ממשרד ראש הממשלה בראשו עמד באותם ימים טדי קולק. עם השנים נוצרה מסורת של קיום הפסטיבל במוצאי יום העצמאות, ובפועל הוא נעל את אירועי היום.
במקור, נשלחו השירים המועמדים לקחת חלק פסטיבל למארגני התחרות בעילום שם. בשלב מוקדם נבחרו השירים על ידי ועדה שכללה מוזיקאים מקצועיים, אשר קבעה קריטריונים לבחירת שיר לשלב הסופי. אחד מהם היה "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו" (מתוך תקנון הפסטיבל).
בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי ב"קול ישראל" עם אחוז האזנה כמעט מרבי. לאחר פתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית ב-1969 הוחל בשידורי הפסטיבל גם בטלוויזיה. גם אז היה אחוז הצפייה גבוה, מה שהוסיף יוקרה לפסטיבל ודחף עוד יותר יוצרים להיכנס למעגל התחרות.




פעמיים אספרסוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.

עם עדנה פלידל ובצלאל לונדון (האבא של...).




פרקי היום בתנ”ךהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שידורי המחלקה למסורת ישראל בראשותו של בנימין צביאלי תפסו מקום נכבד בלוח השידורים העבריים עד לשנות ה - 60. מקום מיוחד בשידורים תפסו "פרקי היום בתנ"ך" ששודרו לפני מהדורת החדשות העיקרית של שעות הערב.

בקריאה השתתפו בנוסף לשלמה ברטונוב גם עמיקם גורביץ ויעקב בנאי.
לקריאה צורפו שיחות פרשנות מפי קשת רחבה של אנשי מקרא מובהקים. מבחר מהשיחות יצאו לאור בשני כרכים בעריכתו של בנימין צביאלי. במשך הזמן נוספו לשידורים גם שיעור בתלמוד, סקירת ספרות תורנית, שיחות לנוער (שאף הן לוקטו לספר "אנו כולנו") ושיחות על אגדות חז"ל.




פרקי חזנותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תוכנית לאוהבי החזנות, שהייתה פופולארית מאוד בשנות החמישים והשישים. הייתה משודרת כל יום שבת בקול ישראל בשעה 13.30.

רבים המתינו לתוכנית כל השבוע, האזינו לה בשקיקה, הגבירו את עוצמת הרדיו למרות בקשת הקריין "להנמיך את קול המקלטים לבל תופרע מנוחת השכנים". רבים רבים היו שרים בקול את פרקי החזנות יחד עם המבצעים, שקולם בקע מהרמקול הגדול ברדיו המנורות.
זמירותיהם של חזנים רבים הנעימו לאוזני המאזינים בתוכנית זאת, והזכור מכולם הוא הגדול מכולם - החזן לייבלה גלאנץ.
כוכבים נוספים בתכנית "פרקי חזנות" היו מוישה קוסוביצקי, יוסלה רוזנבלאט וכמובן - משפחת מלבסקי.




צלילים רגועיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תוכנית רדיו שסיימה את לוח השידורים בין 11 ל - 12 בלילה.




צלצול שלישיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



קבלת שבת.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

התוכנית "קבלת שבת" שודרה ביום שישי אחר הצהרים. תוכנית זו משודרת מימיו הראשונים של הרדיו. בתוכנית קריאה בתורה ובהפטרה.
בין הקוראים מר ישראל ינאי ויחיאל ספרא שיחה של הרב הראשי או של רב עיר בישראל על פרשת השבוע. עינייני דיומא פרפראות לשבת ושירי שבת.
העורך של התוכנית היה הרב בנימין צביאלי שהיה מנהל התוכניות להווי ומסורת ב"קול ישראל" עד שנוסדה הטלויזיה הישראלית.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.