חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 142 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



לבוש

כובע קפלושהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מגבעת אלגנטית לגבר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




כיס קטןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שימש במכנסי הגברים לאכסון המעות.


מטבעות לשון:

אני  מכניס אותו לכיס הקטן
ביטוי של זלזול והקטנת ערך.
"...יוסי הוא בכלל לא פירמה, אני מכניס אותו בס?ט?נ?ג?ה לכיס הקטן..."

האיור מתוך הספר אבא שלך לא זגג -סלנג בניחוח נוסטלגי, דייויד סלע / הוצאת מודן.
מאייר: אמי רובינגר




כפפותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

אביזר הכרחי לאישה האלגנטית.

עברו שנים עד שנשות ישראל הבינו שהכפפות, למרות האלגנטיות - ממש אינן מתאימות למזג האוויר החם של ארץ ישראל.




כתפיות למכנסייםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנות הארבעים והחמישים היו כל מכנסי הילדים הסטנדרטיים בעלי כתפיות.
רק אחר כך הוכנס סרט הגומי לשימוש . אותו כנ"ל היה במכנסי המבוגרים. קראו לכתפיות "שלייקס", שלאחרונה חזרו לאופנה.




מדי חורףהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בצבא של פעם היו מדי קיץ (חאקי לחיילי חובה, דקרון לאנשי קבע) ו חליפת חורף לכולם. החליפה הייתה עשויה מאיזה שהוא בד צמרי ומגרד. החליפה כללה מכנסיים מחויטות וירכית, שהייתה ז'קט קצר עד המותניים, מחויט ודי צמוד לגוף, דבר שלא אפשר חופש תנועה גדול מדי. כל הסמלים והאותות היו צריכים להופיע גם על הירכית עצמה.




מדים מנומריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ב - 1964 הוחלט באג"א (אגף אפסנאות - למי ששכח) להחליף את בגדי העבודה של החיילים הקרביים, שהיו עד אז מדים בלויים ומטולאים טלאי על גבי טלאי, במדי קרב מנומרים שנרכשו מ"ידידתנו ובעלת בריתנו" דאז צרפת.

המדים החדשים נופקו בתחילה לצנחנים ול"גולני", ואח"כ לשאר יחידות החי"ר, הסיירות וההנדסה הקרבית. במקביל הוחלפו בגדי העבודה של השיריונרים והתותחנים ושאר יחידות צה"ל במדי הדגמ"ח (דגם מחודש) המוכרים.

המדים המנומרים נראו נהדר ויצרו הופעה קרבית לאללה, דא עקא שהם היו עשויים מבד דמוי ברזנט שהיה חם אימים בקיץ ושגרם לשפשפות נוראיות ברגליים וביניהן. הם היו בשימוש במלחמת ששת הימים ואחריה, אולם בשל האמברגו הצרפתי, יחד עם העובדה שגם אויבינו, ובייחוד המחבלים הפלשתיניים, התהדרו אף הם במדים מנומרים שגרמו לטעויות בזיהוי, הוצאו המדים הללו מהשימוש
ב - 1969, והוחלפו במדי הדגמ"ח.

 

 

 

 


 


 



רטרו:
לאחרונה חזרו המדים המנומרים לשמש את יחידות הצלפים בצה"ל.




מטפחת ראשהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

מטפחת הראש הייתה עשויה מניילון צבעוני שקוף ומרשרש.
היא הייתה אהודה מאוד על האימהות ועוד יותר על הסבתות שלנו. הן היו מכסות בהן את ראשן כאשר היו יוצאות מהבית וקושרות אותן לסנטר. הצעירות יותר היו קושרות אותן על העורף. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




מכנסי ”דפוק אותי”הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

כמו שלגברים היו מכנסי טייבאס, כך לנשים היו מכנסיי "דפוק אותי" שהיו מכנסיים צרים צרים, המבליטים את הרגליים ואת מה שבניהן.




מכנסי בקבוקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
מכנסי נשים המגיעות מעל קו המותניים.



מכנסי גברדיןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אלה היו מכנסי השבת המודרניות, במקום מכנסי החאקי של היום יום.
מכנסים מבד סינטטי במגוון צבעים. היו פופולרים בראשית שנות ה - 70. כל בחור ובחורה התהדרו במלתחה ובה מכנסי גברדין "מתרחבים מלמטה" בשלל צבעים.
יצאו באחת מן האופנה באמצע שנות השבעיםוהפכו סימן היכר לצ'חצ'חים.

 

תגובות:
מכנסי הגברדין הצטיינו בכך שלא היה צריך לגהץ אותם והם נראו "חגיגיים" יותר ממכנסי הכותנה. בסוף שנות הששים בתנועת הנוער העובד והלומד "קן בורוכוב" אסרו עלינו ללבוש אותם לפעולות כי הם נחשבו "סלוניים" מדי. איסור דומה חל גם על מכנסי "טייטס" עם הרגלית, שהיו צמודים מדי.

נגה טירקל
nogatirkel@gmail.com




מכנסי התעמלות לבנותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
בעוד שמכנסי ההתעמלות של הבנים היו נסבלים במידה זו או אחרת, מכנסי ההתעמלות של הנשים היו התגלמות הכיעור.

היו אלה מכנסיים כחולים (שוב כחולים...) תפוחים שהעלימו בצורה מכוונת את צורתה הנשית של הלובשת. המכנסיים הסתיימו בחלקה העליון של הירך, שם תפס גומי את המכנס לירך, שחס וחלילה לא יציצו הבנים לבנות בשעת פעילות הספורט.
 



מכנסי התעמלות לבניםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 מכנסיים כחולים או לבנים עם גומי ופס בצדדים.

                







מכנסי זלמןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

"...זלמן יש לו מכנסיים, מגיעות עד הברכיים, אם יפלו המכנסיים- אז יראו לו את הז...למן יש לו מכנסיים..."
מכנסיים שהגיעו עד הברכיים, בזמנים בהם הכי "אין" היו מכנסי שיבר קצרים שהבליטו רגליים שזופות. הרגליים שבצבצו ממכנסי הזלמן היו לעומת זאת בדרך כלל - לבנבנות...
לבשו אותם בעיקר הייקים וגם  הבריטים בתקופת המנדט.




מכנסי טייבאסהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מכנסיים צבאיות שהוצרו על ידי החיילים, בעיקר נהגים ואפסנאים.

הם היו פורמים את התפרים שלאורך המכנסיים, גוזרים רצועה מהבד ותופרים שוב, כך שהרגליים בתוך המכנסיים הללו נראו כמו צינורות, ואכן שמם השני של מכנסיי הטייבאס היה  "מכנסי צינור".

הצינורות הבליטו את ה"חבילה" שהייתה מעליהם, הנהגים הצבאיים חובבי הטייבאס פיתחו בעטיים הליכה מיוחדת, אותה מחקה נפלא הבדרן יעקב כהן בהופעותיו.




מכנסי פדלפוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מקור השם הוא בצרפתית: Pate d'elephant, כלומר "רגל פיל". נקראו גם  "מכנסי סן טרופז".

היו אלה מכנסיים שהתרחבו בחלקם התחתון ונראו (עם קצת דמיון פרוע) כרגלי פיל.

רווחו במקומותינו בעיקר בשנות ה - 70. (אגב, המקור לגיזרת מכנסיים אלה הוא בחיל הים האמריקני כבר משנת 1817, וזאת כדי לאפשר לימאים המסכנים לקפל את שוליהם בזמן שטיפת הסיפון. בשנות ה - 70 הפכו להיות פופלאריים בעולם כולו וגם בישראל, ובדיוק בשנים אלה החליטה מפקדת הצי להוציא את המכנסיים הללו מהתקן....

 

          




מכנסי צמרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



מכנסי שבע-שמיניותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מכנסיים שהיו פופולאריים בקרב הנשים באמצע שנות השישים.

היו אלה מכנסיים צרים וצמודים (נקראו גם "רגלי ג'ירפה") שהסתיימו מעל הקרסול.




מכנסי שיברהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

                             

 
מכנסי שיבר היו הגרסה ההפוכה למכנסי זלמן.
 

בעוד מכנסי זלמן תמכו בכמה שיותר בד ואורך עד הברכיים, מכנסי השיבר היו קצרים קצרים, והבליטו את כל הרגל. המהדרים היו מקפלים את קפל המכנסיים קפל או שניים נוספים דבר שגרם לכיסים לבצבץ מחוץ למכנסיים הקצרוים.

 

 




מכנסיים קצרים..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ראה במכנסי שיבר




ממחטה לכיס הג`קטהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

 

 

 

 

 

 

 

 




מעיל גשם לילדיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בימים ההם, לפני שמעילי החורף של הילדים נראו כמו היום כאילו כולם בדרך לגלישה באתר סקי, היה צורך להגן על הזעטוטים בחורף, לבל ירטב  יתקרר ויפגע חלילה  המפעל הציוני. או אז המציאו את המעיל גשם לילדים. היה זה מן שכמניית פונצ'ו מגומי דק, שהגיע במבחר רחב של צבעים שכללו כחול, כחול וכחול. לאחר שהילד היה מעמיס על גבו את הילקוט, הייתה האימא עוטה עליו את המעיל גשם שבו היו שני חריצים קטנים שאיפשרו להוציא את הידיים. היה לשכמיה הזאת גם קפושון, וביום חורף היה אפשר לראות ילדים קטנים עם גיבנת גדולה, הולכים כחגבים לעבר בית הספר או ממנו.
בקיץ היו מורחים את החלק הפנימי של המעיל בטלק על מנת שלא ידבק חלק אחד לשני, ואפשר יהיה להשתמש בו שנית בשנה שלאחר מכן.

            
             ציירה: אורית וולפנזון 1963




מעיל גשם מניילוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



מעיל דו - כיווניהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

להיט בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים. מעיל אשר ניתן היה מצד אחד להשתמש בו כמעיל יום - יום, ומצידו השני כמעיל שבת, לרוב פרוותי..... למשפחות שלא היה בידיהם הרבה, היה המעיל הדו - כיווני הזה פתרון די טוב.




מעיל סטודנטיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.