חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 176 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




משחקי שכונה

שוטרים וגנביםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

           

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.

מתחלקים לשתי קבוצות. אחת שוטרים והשנייה גנבים, השוטרים צריכים לתפוס את הגנבים ואחר כך מתחלפים.


שלישיית הגשש החיור שרה את "פנס בודד" - ח. גורי / א.ארגוב:
"...כשהשוטרים כמעט תפסו את הגנב / היה קולה של אימא רץ בתחנוניו: / הביתה בוא לארוחה , כבר מאוחר, / כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר...".




שיבר.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שיבר היה משחק עם 2 משתתפים.
לכל משתתף היה אריח מסותת אותו היה צריך לזרוק/להחליק כלפי האריח של השחקן השני ממרחק אותו קובעים מראש.
המטרה הייתה להגיע למרחק שיבר מאבן המשחק של היריב. יתרון לבעלי ידים גדולות.




שלום אדוני המלךהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
              

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.
           


"...שלום אדוני המלך, שלום עבדיי היקרים. איפה הייתם ומה עשיתם? היינו ב -
(שם מקום) - ועשינו ככה...". משחק פנטומימה לילדים, המלך יושב על כיסא, נתיניו מגיעים אליו, מציינים מקום בו היו ובפנטומימה משחקים את מה שעשו שם, ועל המלך לנחש נכונה.



                                                                     

 

 

 

               

 

           

 




שלוש מקלותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
   

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.

 זה היה בעיקר משחק בנים,  (נקרא היה גם בשמות "מוטראס" ו"צעדים גדולים" ) המשחק הזכיר את רעיון הקפיצה המשולשת באתלטיקה: מניחים 3 מקלות על האדמה ברווחים קבועים ביניהם והמשתתפים רצים וקופצים מעל המקלות. לאחר שכל המשתתפים ביצעו את הקפיצה, מרחיבים את הרווחים בין המקלות, וכך הלאה עד שמתחילים להיפסל, האחרון שמסוגל לבצע את הקפיצות הגדולות ביותר ולעבור את כל שטח הרווח בין המקלות - הוא המנצח. המהדרין היו מוסיפים מקל נוסף וקראו למשחק "ארבע מקלות"



שמותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

                         

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.


משחק נוסף המשלב קבוצת ילדים, כדור וקיר.  קבוצת הילדים ובמרכזה אחד הילדים שמחזיק  בכדור.  הוא מניף את הכדור אל על וקורא בשם אחד הילדים. אם נכשל  הילד ששמו הושמע ולא הצליח לתפוס את הכדור - הוא "נשרף"  והמשחק ממשיך. אפשרות אחרת למשחק השמות היה הטחת הכדור בקיר וקריאת שם של אחד הילדים, שהיה צריך לתפוס את הכדור החוזר במהירות מהקיר, אחרת הוא נשרף.




שני דגליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

                                        


מגרש גדול, שני דגלים  (לעיתים רק מקל עם איזה סמרטוט קשור בקצהו), שתי קבוצות.
גירסה בסיסית: המגרש מחולק לשניים עם קו מחצית. בעומק השטח מונח הדגל, מוקף במעגל גדול. מטרת המשחק: 'לגנוב' את הדגל של הקבוצה היריבה. אם  נתפסת בשטח "האויב" - אתה שבוי.
בחדרה נקרא המשחק "זנביה".




שערים קטניםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

משחק כדורגל לכל דבר למעט המגרש הקטן, השערים הקטנים והעובדה שהשוער היה מנוע מלגעת בכדור בידיו.




תופסתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

                     

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.

משחק ששילב ריצה מטורפת, יכולת דילוג מעבר למכשולים, קפיצה, טיפוס והתחמקות - כל הדברים הללו שהכשירו אותנו להיות חיילים טובים בקומנדו....היו כל מיני סוגים של משחק התופסת, הייתה "תופסת רגילה" שהייתה, כמה מפתיע - רגילה בהחלט, והייתה גם  "תופסת צבעים" (כשנוגעים בצבע מסויים שהוגדר מראש - אי אפשר להיתפס), והיתה גם "תופסת הצילו" שבה היה מותר  "להציל" ילד שנתפס ע"י שילד אחר היה מגיע אליו ו"מציל" אותו, והייתה גם "תופסת בית חולים" מי שנתפס חיב היה להחזיק במקום שנגעו בו וכך לרוץ ולתפוס את הבורחים, והייתה גם "תופסת זוגות" שבה שניים היו רצים יחדיו כמו חתולים שנתפסו אחד בשני בהזדווגותם, כאשר האחד משמש כ"תופס" והשני כ"נתפס", והיתה גם "תופסת גובה" בה היה עליך להיות על מקום גבטהה מהרצפה על מנת לא להיפסל ועוד ועוד ועוד


בשיר "בשנה הבאה" (א.מנור / נ. הירש) שרו אילן ואילנית:
"...בשנה הבאה נשב על המרפסת / ונספור ציפורים נודדות. / ילדים בחופשה ישחקו תופסת / בין הבית לבין השדות. / עוד תראה, עוד תראה / כמה טוב יהיה / בשנה בשנה הבאה. / עוד תראה, עוד תראה / כמה טוב יהיה / בשנה בשנה הבאה...".




תיפסוניהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שתי קבוצות עומדות בשורה כ - 20 מ' אחת מהשניה.
שולחים נציג (זריז) והוא נותן כפות (ידידותיות) ואחרי הכפה השלישית ה"זריז" בורח. יש שבוים וכו'.









 

סוף הפרק משחקי שכונה

לפרקים אחרים בפורטל משחקים וצעצועים:

   
חזרה לפורטל משחקים וצעצועים

חזרה לעמוד הבית


הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.