חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 148 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




לבוש

כובע היטלמאכר
שתף 

                           

כובע שבחלקו האחורי מן יריעת בד היורדת ומכסה את כל העורף ומונעת היחשפותו לשמש. היה בשימוש של חיילי צה"ל בשנותיו הראשונות בעקבות תרומה של יצרן כובעים יהודי מניו יורק, ואחר כך הגיע ההיטלמאכר גם לשוק האזרחי.

כובע היטלמאכר זכה לשמו משום שבצידו הפנימי נרקמה כתובת ביידיש צחה: "א מתנה פון די יידישע היטלמאכערן אין אמעריקע פיר צבא הגנב לישראל" ("מתנה מהכובענים היהודיים באמריקה לצבא הגנב [כך במקור!] לישראל").

                                           

 

                  

 

                               

 



רטרו:


                                        




כובע טמבל
שתף 



עדיין אפשר לראות אותו פה ושם, אבל בקרוב הוא יעלם. כובע הטמבל היה הכובע האולטימטיבי של גברי הארץ בעשור הראשון והשני להיווסדה. כולם חבשו כובע טמבל, עד כי הוא הפך להיות הסממן האופייני ביותר של הגבר הישראלי כפי שהוא מופיע בקריקטורות של דוש, יחד עם מכנסי החאקי הקצרות, החולצה הפתוחה והסנדלים.


עלות יצורו הייתה נמוכה ביותר כיוון שליצור כובע הטמבל בשנות החמישים השתמשו בשאריות של בדים מיצור של טקסטיל, והיה אפשר לכבס אותו בקלות יחד עם שאר הכביסה.

 

 




מקור השם כובע טמבל
מתוך דיון בתוכנית "שישי אישי" 14.4.2006, דייויד סלע - משה טימור

"...שאלנו את המאזינים לגבי מקורו של השם "כובע טמבל" וזאת בעקבות פנייתה של יוכי משל. קיבלנו על פנייה זאת תגובות רבות, ונדמה לי שגם בתוכניתך מושיק התקבלו מספר תגובות, אחת מהן של דן אלמגור או מישהו בשמו, שטען שהמקור לשם כובע טמבל הוא מיקווה ישראל.
דן אלמגור הוא לא היחיד המצדד בדעה שמקור השם "כובע טמבל, הוא במיקווה ישראל, פנו אלינו כאמור גורמים נוספים עם אותה טענה. אך אם אתה שואל אותי - המקור הוא אחר לחלוטין: מצדדי הגרסה שמקור השם כובע טמבל הוא במיקווה ישראל מסבירים שהכובע יוצר מחומר שמתאים לאקלים הישראלי, הוא איפשר עבודה בשטח, היה אפשר לנגב איתו בקלות את הזיעה, היה אפשר לדחוף אותו לכיס, הכל נכון - אבל אני שאלתי את עצמי - ואני שואל גם את דן אלמגור - האם זה הגיוני שהחלוצים הציוניים, ראשוני ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל בני מיקווה ישראל הגאים, יכנו את הכובע שלהם בשם טמבל??? הרי אפשר להבין שכמו שכובע שוטר שייך לשוטר, וכובע עגלון שייך לעגלון, האם כובע טמבל שייך לטמבל??? לא הגיוני, לא???

אי לכך, אני דבק בגרסה אחרת שהתקבלה אצלנו בעניין על ידי מספר גורמים, שמקורו של כובע הטמבל הוא בכלל במדינת וירטנברג שבדרום מערב גרמניה. הביאו אותו לארץ בני כת הטמפלרים הגרמנים, שעלו לארץ ישראל באמצע המאה ה - 19 כדי להכשיר את הקרקע לקראת שיבתו של ישו ובמגמה לקרב את הגאולה. בעוד שמיקווה ישראל נוסדה ב - 1870 , הטמפלרים היו כאן כבר ב - 1858, וב - 1868 - שנתיים לפני היווסדה של מיקווה ישראל - 750 מבני הטפלרים נחתו בחיפה והקימו בה את המושבה הטמפלרית הראשונה. הם הביאו איתם את הכובע המשונה הזה, ושכניהם הערבים בני העיירה כייפה - היא חיפה של אז - קראו לכובע הזה פשוט "הכובע של הטמפלרים" או בקיצור - "כובע טמפל", אך מאחר והערבים מתקשים לבטא את האות פ- היא הפכה לב' - וטמפל הפך לטמבל, וזה ללא ספק מקור השם כובע טמבל..."..

בזמנו היה נסיון מצד גורמי התרבות והחינוך להתנער מהשם "כובע טמבל", והשם הרשמי שהודבק לו היה "כובע מקוואי" (כאמור - ע"ש מקווה ישראל). השם החדש זכה כידוע להצלחה מסחררת...


התמונה באדיבותIsraelimages.com / Hashomer Hatzair © .




"שירים של גשם" - אהוד מנור
                    




כובע ים
שתף 

כובע גומי שהיה נחבש בים בעיקר על ידי הנשים בשביל לא לקלקל את ה"פריזורה" אבל היה נותן לחובשת אותו מראה חללי משהו...
אישה עם כובע ים הייתה מפחידה את הילדים הקטנים...

 

 

 




כובע פקק
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




כובע קולפק
שתף 

כובעים האלה היו כובעי הנוטרים (גפירים) ממשטרת היישובים העבריים בשנות הארבעים.

עד שנות החמישים המאוחרות עוד היה אפשר לראותם פה ושם, אצל אלה שהצליחו לשים ידם על עודפי הציוד שהתגלגלו לשוק האזרחי.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

''...בבוקר, עשה יחזקאל מעשה שלא אוכל לשכוח אותו. הוא טיפס בסולם אל עלית-הגג והוריד משם תיבה גדולה. מתוך התיבה שלף חליפת-נוטרים מהוהה ומקומטת. גם מגבעת-נוטרים שהיתה מכונה בשם קולפאק מצא יחזקאל בגנזיו...''.
עמוס עוז, "מיכאל שלי". הוצאת עם עובד עמוד 105.




כובע קסקט
שתף 
 
כובע ליום יום, היה חביבים של העגלונים.



כובע קפלוש
שתף 

מגבעת אלגנטית לגבר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




כיס קטן
שתף 

שימש במכנסי הגברים לאכסון המעות.


מטבעות לשון:

אני  מכניס אותו לכיס הקטן
ביטוי של זלזול והקטנת ערך.
"...יוסי הוא בכלל לא פירמה, אני מכניס אותו בס?ט?נ?ג?ה לכיס הקטן..."

האיור מתוך הספר אבא שלך לא זגג -סלנג בניחוח נוסטלגי, דייויד סלע / הוצאת מודן.
מאייר: אמי רובינגר




כפפות
שתף 

 

 

אביזר הכרחי לאישה האלגנטית.

עברו שנים עד שנשות ישראל הבינו שהכפפות, למרות האלגנטיות - ממש אינן מתאימות למזג האוויר החם של ארץ ישראל.




כתפיות למכנסיים
שתף 

בשנות הארבעים והחמישים היו כל מכנסי הילדים הסטנדרטיים בעלי כתפיות.
רק אחר כך הוכנס סרט הגומי לשימוש . אותו כנ"ל היה במכנסי המבוגרים. קראו לכתפיות "שלייקס", שלאחרונה חזרו לאופנה.




מדי חורף
שתף 

בצבא של פעם היו מדי קיץ (חאקי לחיילי חובה, דקרון לאנשי קבע) ו חליפת חורף לכולם. החליפה הייתה עשויה מאיזה שהוא בד צמרי ומגרד. החליפה כללה מכנסיים מחויטות וירכית, שהייתה ז'קט קצר עד המותניים, מחויט ודי צמוד לגוף, דבר שלא אפשר חופש תנועה גדול מדי. כל הסמלים והאותות היו צריכים להופיע גם על הירכית עצמה.




מדים מנומרים
שתף 

ב - 1964 הוחלט באג"א (אגף אפסנאות - למי ששכח) להחליף את בגדי העבודה של החיילים הקרביים, שהיו עד אז מדים בלויים ומטולאים טלאי על גבי טלאי, במדי קרב מנומרים שנרכשו מ"ידידתנו ובעלת בריתנו" דאז צרפת.

המדים החדשים נופקו בתחילה לצנחנים ול"גולני", ואח"כ לשאר יחידות החי"ר, הסיירות וההנדסה הקרבית. במקביל הוחלפו בגדי העבודה של השיריונרים והתותחנים ושאר יחידות צה"ל במדי הדגמ"ח (דגם מחודש) המוכרים.

המדים המנומרים נראו נהדר ויצרו הופעה קרבית לאללה, דא עקא שהם היו עשויים מבד דמוי ברזנט שהיה חם אימים בקיץ ושגרם לשפשפות נוראיות ברגליים וביניהן. הם היו בשימוש במלחמת ששת הימים ואחריה, אולם בשל האמברגו הצרפתי, יחד עם העובדה שגם אויבינו, ובייחוד המחבלים הפלשתיניים, התהדרו אף הם במדים מנומרים שגרמו לטעויות בזיהוי, הוצאו המדים הללו מהשימוש
ב - 1969, והוחלפו במדי הדגמ"ח.

 

 

 

 


 


 



רטרו:
לאחרונה חזרו המדים המנומרים לשמש את יחידות הצלפים בצה"ל.




מטפחת ראש
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

מטפחת הראש הייתה עשויה מניילון צבעוני שקוף ומרשרש.
היא הייתה אהודה מאוד על האימהות ועוד יותר על הסבתות שלנו. הן היו מכסות בהן את ראשן כאשר היו יוצאות מהבית וקושרות אותן לסנטר. הצעירות יותר היו קושרות אותן על העורף. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




מכנסי ”דפוק אותי”
שתף 

כמו שלגברים היו מכנסי טייבאס, כך לנשים היו מכנסיי "דפוק אותי" שהיו מכנסיים צרים צרים, המבליטים את הרגליים ואת מה שבניהן.




מכנסי בקבוק
שתף 
מכנסי נשים המגיעות מעל קו המותניים.



מכנסי גברדין
שתף 

אלה היו מכנסי השבת המודרניות, במקום מכנסי החאקי של היום יום.
מכנסים מבד סינטטי במגוון צבעים. היו פופולרים בראשית שנות ה - 70. כל בחור ובחורה התהדרו במלתחה ובה מכנסי גברדין "מתרחבים מלמטה" בשלל צבעים.
יצאו באחת מן האופנה באמצע שנות השבעיםוהפכו סימן היכר לצ'חצ'חים.

 

תגובות:
מכנסי הגברדין הצטיינו בכך שלא היה צריך לגהץ אותם והם נראו "חגיגיים" יותר ממכנסי הכותנה. בסוף שנות הששים בתנועת הנוער העובד והלומד "קן בורוכוב" אסרו עלינו ללבוש אותם לפעולות כי הם נחשבו "סלוניים" מדי. איסור דומה חל גם על מכנסי "טייטס" עם הרגלית, שהיו צמודים מדי.

נגה טירקל
nogatirkel@gmail.com




מכנסי התעמלות לבנות
שתף 
 
בעוד שמכנסי ההתעמלות של הבנים היו נסבלים במידה זו או אחרת, מכנסי ההתעמלות של הנשים היו התגלמות הכיעור.

היו אלה מכנסיים כחולים (שוב כחולים...) תפוחים שהעלימו בצורה מכוונת את צורתה הנשית של הלובשת. המכנסיים הסתיימו בחלקה העליון של הירך, שם תפס גומי את המכנס לירך, שחס וחלילה לא יציצו הבנים לבנות בשעת פעילות הספורט.
 



מכנסי התעמלות לבנים
שתף 
 מכנסיים כחולים או לבנים עם גומי ופס בצדדים.

                







מכנסי זלמן
שתף 

"...זלמן יש לו מכנסיים, מגיעות עד הברכיים, אם יפלו המכנסיים- אז יראו לו את הז...למן יש לו מכנסיים..."
מכנסיים שהגיעו עד הברכיים, בזמנים בהם הכי "אין" היו מכנסי שיבר קצרים שהבליטו רגליים שזופות. הרגליים שבצבצו ממכנסי הזלמן היו לעומת זאת בדרך כלל - לבנבנות...
לבשו אותם בעיקר הייקים וגם  הבריטים בתקופת המנדט.




מכנסי טייבאס
שתף 

מכנסיים צבאיות שהוצרו על ידי החיילים, בעיקר נהגים ואפסנאים.

הם היו פורמים את התפרים שלאורך המכנסיים, גוזרים רצועה מהבד ותופרים שוב, כך שהרגליים בתוך המכנסיים הללו נראו כמו צינורות, ואכן שמם השני של מכנסיי הטייבאס היה  "מכנסי צינור".

הצינורות הבליטו את ה"חבילה" שהייתה מעליהם, הנהגים הצבאיים חובבי הטייבאס פיתחו בעטיים הליכה מיוחדת, אותה מחקה נפלא הבדרן יעקב כהן בהופעותיו.




מכנסי פדלפון
שתף 

מקור השם הוא בצרפתית: Pate d'elephant, כלומר "רגל פיל". נקראו גם  "מכנסי סן טרופז".

היו אלה מכנסיים שהתרחבו בחלקם התחתון ונראו (עם קצת דמיון פרוע) כרגלי פיל.

רווחו במקומותינו בעיקר בשנות ה - 70. (אגב, המקור לגיזרת מכנסיים אלה הוא בחיל הים האמריקני כבר משנת 1817, וזאת כדי לאפשר לימאים המסכנים לקפל את שוליהם בזמן שטיפת הסיפון. בשנות ה - 70 הפכו להיות פופלאריים בעולם כולו וגם בישראל, ובדיוק בשנים אלה החליטה מפקדת הצי להוציא את המכנסיים הללו מהתקן....

 

          




מכנסי צמר
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



מכנסי שבע-שמיניות
שתף 

מכנסיים שהיו פופולאריים בקרב הנשים באמצע שנות השישים.

היו אלה מכנסיים צרים וצמודים (נקראו גם "רגלי ג'ירפה") שהסתיימו מעל הקרסול.




מכנסי שיבר
שתף 

                             

 
מכנסי שיבר היו הגרסה ההפוכה למכנסי זלמן.
 

בעוד מכנסי זלמן תמכו בכמה שיותר בד ואורך עד הברכיים, מכנסי השיבר היו קצרים קצרים, והבליטו את כל הרגל. המהדרים היו מקפלים את קפל המכנסיים קפל או שניים נוספים דבר שגרם לכיסים לבצבץ מחוץ למכנסיים הקצרוים.

 

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.