חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 161 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: מזון ומשקה



מזון

אבקת ביציםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

                    

 

בתקופת הצנע, כשהביצים היו בקיצוב, היה אפשר לרכוש במכולת אבקת ביצים בתפזורת.

את האבקה ערבבו עם מים ועשו חביתה. היית צריך להיוות בעל דמיון מפותח ביותר כדי להאמין שאתה אוכל ביצים, כי בין הטעם והחביתה לא היה שום קשר, והטעם היה רחוק מאוד מהטעם האמיתי של חביתה.

 

                         

                                        




אבקת דיפהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

באבקת הדיפ השתמשנו לתיבול גבינות לבנות.
אבקת הדיפ הופצה בקופסאת קרטון כמו אלה של אינסנט פודינג , כאשר כל קופסה הכילה 3 שקיות.
הטעמים היו רוקפור, פפריקה, שום, פלפל שחור.
פותחים את אחת השקיות, מפזרים מעל הגבינה,מערבבים... ומרגישים חוץ לארץ.




אבקת חלבהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

 

 

 

 

 

תגובות:
שלום דייויד, ברצוני להעיר לך על דבריך כפי ששמעתי אותם מפיך בטלוויזיה לפני כמה ימים ערוץ 10 כאשר התייחסת לתקופת הצנע של דוב יוסף.
הזכרת שם כמה מוצרים כגון אבקת חלב ואבקת ביצים - ואמרת שהיו אלה מוצרים כאילו בעלי ערך (תזונתי) נמוך... לא כך הדבר. המוצרים האלה פותחו בראשית המאה העשרים ואולי לפני, ואלה מוצרים ממש טובים. הסיבה לפיתוחם הייתה שלפני 100 שנה לא הייתה אחסנה והובלה בקירור ולכן חלב וביצים היו מתקלקלים במהירות. אבקת הביצים עשויה מביצים מיובשות. כך גם אבקת החלב. בצורה מיובשת ומשומרת, מוצרים אלה יכולים להיות ראויים למאכל במשך חודשים רבים תוך שהם שומרים על הערך התזונתי שלהם והשתמשו בהם לבישול וכן להכנת חביתות.
ברור שבזמן המלחמה היה להם שימוש רב ביותר. אבל לא רק אז - תתפלא לשמוע שגם היום יש שימוש נרחב במוצרים האלה בתעשיית המזון לדוגמא: כמעט כל תעשיית הגלידה מבוססת על אותה אבקת חלב וגם מזון לתינוקות דוגמת הסימילאקים למיניהם. למעשה זו אותה הגברת בשינוי האדרת...

נפתלי בלבן אוברהנד
tolek@walla.com




אגוזןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

 

חמאת בוטנים.




אוקסוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בתקופה ההיא של מחסור וצנע שיחקו פה הרבה פעמים ב"נדמה לי", בכל מה שקשור לאוכל. למשל השתמשו באבקת ביצים שהזכירה טעם של ביצים, השתמשו בציקוריה שהזכירה טעם של קפה, וגם בטבליות "אוקסו"  שהזכירו טעם של בשר....
היו משרים את הטבליות הללו בכוס או צלחת של מים חמים, עוצמים את העיניים ומדמיינים ששותים מרק בשר.... את האוקסו הביאו לארץ הבריטים, והכיתוב על הקופסא ממליץ למשתמשים גם לערבב קוביית אוקסו עם חמאה ולמרוח על הלחם כדי לקבל "...סנדוויץ'  מזין וטעים...". מצחיקים היו, הבריטים הללו. לחם עוד היה אפשר למצוא בזמנים ההם, אבל חמאה??? אולי בלונדון...





אורז טחוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אטריות ביציםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

מי שהיה "עשיר" במושגי תקופת הצנע, אכל איטריות ביצים.
אלה נחשבו אטריות יותר בריאות ומשביעות מאטריות רגילות.




בולי-ביףהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

בשר משומר (לא כשר) שנהגו לאכול כאן בתחילת שנות ה - 50, כשעוד נותרו בשוק סטוקים ממחסני הצבא הבריטי של קופסאות שימורים.

ה"בולי-ביף" היה בא בקופסאות מלבניות עם פותחן אינטגראלי, פטנט גדול בזמנים ההם.

 

 

 

 

 




בורשטהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

את הבורשט הכינו מסלק.

את הסלק קילפו וחתכו לקוביות קטנות אשר בושלו במים עם מלח ופלפל במשך כשעה ומחצה על אש קטנה.
כשהתקרר הסלק היו מרסקים אותו ומערבבים עם סוכר ומיץ לימון.

היה נהוג לאכול את הבורשט עם שמנת או תפוח אדמה מבושל בתור מרק, או לחילופין כמשקה קר וצונן.

מרק ה"בורשט" האדום היה מנת הדגל בארוחת הצהרים של ה-1 במאי בקיבוצים בכלל ובקיבוצי "השומר הצעיר" בפרט.

עם העליה הרוסית חזרה העדנה לבורשט.

 

בהצגה "תל אביב הקטנה" מאת דן בן-אמוץ וחיים חפר, שהועלתה בתיאטרון ה"חמאם", הציגו אורי זוהר ועליזה רוזן במערכון: "הבן העברי הראשון":
"...אורי: ומה הדבר אשר הבאת לי היום בסיר המעלות? האח! בורשט!
עליזה: לא, כי "חמיצת סלק" ייאמר בלשוננו. "ב?ו?ר?ש??ט" אטו פו-רוסקי, פו-ייברסקי נאדא סקאז'ט "חמיצת סלק...".
מתוך ספרו של דן בן אמוץ "איך לעשות מה?"




ביצה רוסיתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הביצה הרוסית הייתה דליקטס שהאימא הייתה מכינה כשהיה צריך לעשות רושם מיוחד על האורחים, או באירועים יוצאי דופן. לא ברור מה מקור שמה, אך הביצה הרוסית הייתה חצי ביצה קשה שבחלקה הפנימי  היה מן מרקם שנוצר מערבוב של החלמון עם מיני דברים טובים כמו מיונז,  סרדינים ועוד.  את חלקה העליון של החצי ביצה הזאת עיטר חצי זית שחור. תענוג אמיתי!  

 

יוסף (בומבה) צור שר בלהיטו "אוכל" (ש. ביבר / עממי):

"...תסלחי לי, חברה שרה, מה יש לכם לצהריים? / והחברה שרה אמרה "מה יש לי? / ... מרק בשר עם אטריות / מרק בקר עם פטריות / ביצה רוסית, ביצה קשה / כבד קצוץ, רגל קרושה...".

 

מטבעות לשון:

אל תבלבל בביצים
מטבע לשון כדי להפסיק את דיבורו של מישהו, שדבריו נשמעו למאזין כשטויות.

"...שמע נא...תעשה לי טובה, אל תבלבל לי בביצים..."
  

האיור מתוך הספר אבא שלך לא זגג -סלנג בניחוח נוסטלגי, דייויד סלע / הוצאת מודן.
מאייר: אמי רובינגר




גבינה לבנההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




גבינה מותכת (אושי)הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

גבינה צהובה מותכת שבאה במשולשים.

הגבינה הייתה באה בקופסת קרטון עגולה, בתוכה היו שישה משולשי גבינה. הגבינה הייתה טובה ורכה והיו משתמשים בה למריחה על פרוסת לחם. הבעיה הייתה עם ניר הכסף שעטף את משולשי הגבינה, שהיה דקיק ביותר ודרש עבודה מאומצת של קילוף.


היו כל מיני גבינות מותכות משולשות כמו : "מגדל דוד", "הרועה" ו"עדן", וכולן זכו לשם הכללי "גבינת אושי".


מקור השם "גבינת אושי" היה בגבינה מהסוג הזה שהייתה מאוד פופולארית, שכינוייה היה  "גבינת כושי", בשל ציור של כושי שהיה על עטיפתה, והשמועות אמרו שבשל הידוק היחסים עם מדינות אפריקה בשנות השישים לא היה "פוליטיקלי קורקט," לומר "כושי"  ולכן שונה שמה ל"אושי", אבל הציור נשאר.

 

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.