חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 159 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: מזון ומשקה



מזון

גבינת קרשהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
גבינת קרש הייתה גבינה לבנה מוצקה בצורת מלבן של "תנובה" שהייתה מונחת על  הדלפק במכולת שלעיתים היה רק קרש, ומכאן שמה.

 
 
 
"...הלקוח ביקש לפרוס לו כמה פרוסות גבינת קרש במשקל של 200 גרם. גרובר החנווני לקח את הסכין הענקית, פרס את גבינת הקרש כאשר את הפרוסה האחרונה פרס עבה במיוחד ושאל במתק שפתיים: "יצא 230 גרם במקום 200 גרם, בסדר???...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע



גילהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




דג בקלההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ראו בערך פילה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




דג מלוח מהחביתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

במכולת השכונתית עמדו לצד שקי האורז הקמח ושאר הקיטניות, חביות עץ גדולות עם חישוקי מתכת ובתוכם "נחו" דגים מלוחים. לבקשת הלקוח, היה החנווני מכין ביד אחת כמה שכבות של נייר עתון (טרם ימי שקיות הנילון) ולאחר ששאל: "עם ביצים או עם חלב?" היה "דג" במלקחי עץ את אחד הדגים בזנבו ועוטפו בכמה וכמה עתונים.




דג משה רבנוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 


 

דג שטוח שהיה פופולרי בארץ בתחילת שנות החמישים. שמו ניתן לו בגלל האמונה שכאשר משה רבנו חצה את ים סוף לשניים, איתרע מזלו של הדג, והוא היה בדיוק באמצע, כך שעם חלוקת הים נחלק גם גופו לשניים, חצי לכל צד, וזו הסיבה שגופו שטוח כל כך. 
 




דליקטסהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אוכל היו קונים במכולת, אבל מעדנים היו קונים בדליקטס, או בשמה העברי - "מעדנייה".

המעדניות היו נדירות בנמצא, כי למי היה כסף להוציא על מעדנים, אך שם היה אפשר למצוא את כל מנעמי העולם.

הליכה למעדנייה הייתה אירוע משמעותי בחייה של המשפחה, כיוון שביקור בבית עסק זה הביא לחיינו עולם קסום של ריחות טעמים וצבעים, בתקופה בה שלט בעיקר הצבע האפור, ומוצרי המזון העיקריים היו מוצרים בסיסיים.

בעל הדליקטס היה בעל כישורים ייחודיים, כיוון שלאתר את כל המעדנים הללו בתקופה ההיא לא היה עניין של מה בכך. בעל דליקטס טוב ידע לדבר כמה שפות, והיה בקשר מתמיד עם הימאים בחיפה וסוחרים אחרים שידעו לאתר עבורו סחורות מוברחות. חלק מהאספקה הגיע גם במטען של עולים חדשים, שהביאו מארץ מוצאם מוצרי מזון משומרים אותם מכרו בארץ לחנויות הדליקטס.

   

 

 




"...בדליקטס של סגל הפולני היה אפשר למצוא מקרלים מספרד, סרדינים ואנשובי מפורטוגל, סלמון מסקנדינביה, גבינה צהובה עם חורים גדולים משוויץ, זיתים שחורים מיוון בפחים עם אותיות לא ברורות, גבינה מבולגריה, גבינות שמנות מהולנד, שוקולדים עטופים בניירות כסף מרשרשים, נקניקים מסוגים ומגדלים שונים, חתיכות עבות של דג טונה, דגים מעושנים בחביות עץ קטנות, קוויאר רוסי בצנצנות קטנטנות, מלפפונים חמוצים קטנטנים בעלי בליטות, חתיכות גדולות של שומן חזיר שנקרא שפק, שומן אווזים צהוב וסמיך, נקניקי קבנוס קצרים וארוכים, ועוד ועוד...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע




הנשיקה של הלחםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מקור השם "הנשיקה של הלחם" היא המקום שבו הכיכרות משיקות זו לזו בשעת האפייה.

לא מעט מריבות היו בבתים של פעם, בגלל הנשיקה הזאת.
כשאימא הייתה חוזרת מהמכולת השכונתית עם חצי לחם שחור חם וטרי שריחו נישא למרחוק, היינו כל ילדי הבית מתקבצים סביב סל הקניות, ומנסים לחטוף את הלחם כדי לבצוע את הנשיקה החמה והטעימה.




הפיתקה של הלחםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

עד לימים שבהם החלו למכור את ככרות הלחם כשהן עטופות, נקיות ומסומנות בתאריך תפוגה, היה הלחם נמכר בככרות גלויות וחשופות, הפקר לכל יד מגששת וממשמשת.

כדי שבכל זאת ידע הקונה הפוטנציאלי מהיכן הגיעה כל כיכר ומתי נאפתה, נהגו המאפיות להדביק על כל כיכר פתקה קטנה, דמויית בול, עליה הודפס לוגו המאפיה ותאריך אפייתה (יום וחודש).

בד"כ נהגו הקונים להסיר את ה"בול" בסכין בזמן פריסת הלחם (על לחם פרוס מראש עדיין לא חלמו אז), ואם אתרע מזלו של אחד מבני הבית והוא בלע את הפתקה, היו שאר הסועדים "מנחמים" אותו: "אין דבר, עכשיו כבר לא תצטרך נייר טואלט...".

 




השף ניקולאיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

השף הראשון בישראל אחרי 2000 שנה, יזם קולינרי שהעיז לחרוג בבישוליו מחוץ לאג'נדה של הצנע. היתה לו פינה קבועה בתוכנית הבוקר של רבקה מיכאלי. היחוד של מתכוניו להבדיל מאלה של היום, שאפשר היה  להבין למה הוא מתכוון, כיוון שלא היו בהם מושגים כמו: בזיקה, קורט, זיגוג ושאר הירקות.




וימפיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שנים לפני שהגיע הנה מקדונלד הייתה כאן וימפי, רשת המבורגרים בריטית בעלת

צבעי הלוגו האדומים - לבנים.

הרשת לא החזיקה מעמד שנים רבות, ונסגרה כדי לפנות את הדרך למקדונלד והרשתות האמריקאיות האחרות.
 

 

   

 

 

 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




חומוס בקופסאהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

כשיצאנו לטיולי הצופים השונים, נהגנו לסחוב את האוכל בתרמילי הגב. בין יתר המצרכים שסחבנו איתנו הייתה קופסא קטנה ועגולה של חומוס.

קשה לדעת מה היה שם בקופסא הזאת  - אבל מה שהיה בטוח זה המון צבעי מאכל, חומרי שימור טעם וריח.

כשפתחת את הקופסא עם פותחן הקופסאות מצאת בפנים חומר
משחתי בצבע קרם דהוי שאמור היה להיות (כך לפחות היה כתוב על הקופסא) חומוס.




חומוס מאבקההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 


לפני שהיה חומוס מקופסא, שיווקה חברת "תלמה" חומוס מאבקה.

בתוך הקופסה הייתה שקית ממולאת בחומר שנראה כמו חול. היה צורך להוסיף מים ולערבב.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.