חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 173 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



אירועים

נפט בחלץ
שתף 

 

עוד בתקופת המנדט הבריטי נעשו נסיונות למצוא נפט בארץ הקודש. אחרי הכל, אם הארצות השכנות ניחנו באוצרות נפט אדירים, למה לא יהיה משהו גם אצלנו?

קידוח הנפט הראשון שנעשה בארץ לאחר קום המדינה, באזור הנגב, נקרא בשם "מזל אחד", אך הוא לא היה בעל מזל, ולא העלה ולו גם טיפה קטנה אחת של נפט.

שלוש שנים אחר כך החלה חברת "לפידות" לקדוח במקום אחר, באתר "חוליקאת" במישור החוף הדרומי, דרומית מזרחית לאשדוד.
ביום 23 בספטמבר 1955, הגיעו המקדחים לעומק של 1515 מ' ונפט פרץ בסילון אדיר והעלה על מפת התקוות את שמו העברי של המקום – הוא "חלץ".

גילוי הנפט בחלץ גרם לפרץ היסטרי של שמחה ותקווה. תמונותיהם של פועלי הקידוח העבריים המוכתמים בנפט שחור הופיעו בראש עמודי העיתונים, ופועלים עבריים העובדים בשדה הנפט הופיע שנים רבים בפתיח ל"יומני גבע". הצנע נשכח ושערי אגרות מלווה הפיתוח הישראלי זינקו מעלה בעשרות אחוזים. ברחובות הערים יצאו תושבים לרחובות בשירה וריקודים. רבים מיהרו לרכוש בקבוקי נפט גולמי MADE IN ISRAEL למזכרת, ולהציגם לראווה בין הקריסטלים בסלון. הכל ציפו להתחזקות מעמדה הכלכלי והמדיני של ישראל כמו של סעודיה, לפחות.... אולם כגודל הציפיות כך היה גודל האכזבות. מאגרי הנפט ה"אדירים" התבררו כקטנטנים, ואלה שנמצאו בישראל עד כה הצטמצמו לאיזור חלץ בלבד. מתוך 80 קידוחים ויותר שנעשו בשדות חלץ, רק 55 הפיקו נפט, ורק 17,000 חביות הופקו מהם עד היום, כמות זעירה מסך צריכת הנפט בארץ.

 לשמיעת האירוע

 

 
חיפושי נפט בישראל

חיפושי נפט היו כאן כבר בתקופה הטורקית. המדינה נשטפה באופוריה בעקבות קידוח "חלץ" ב - 1955. למרות מאות קידוחים מאז ? נמצאו בעיקר הרבה סימני נפט. אבל סיפורים מעניינים ? יש למכביר....

 
למידע המלא

 

 

 

 


 


 

 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן

 

 בשיאה של האופוריה סביב גילוי הנפט בחלץ השמיע הרדיו ללא הרף את ה"שלאגר" של שלמה וייספיש "נפט זורם בחוליקאת":
"...במחול צאו, צאינה / מני דן ועד אילת / ובקול קראו, קראינה: / נפט זורם בחוליקאת! / נפט, נפט, נפט, נפט,/ נפט זורם בחוליקאת!...".




עדלאידע
שתף 

עדלאידע הייתה אירוע שהיה מתקיים בפורים בתל אביב.


היה זה קרנבל שעבר ברחובות הראשיים ובמהלכו הוצגו בובות ענק המתארות אירועים פוליטיים שונים, לעיני קהל עצום שהצטופף על המדרכות. בחיפה התקיימה במקום העדלאידע תהלוכת ארכיפרחיטורה.

ראשיתה של העדלאידע בנשפי פורים שנערכו בתל-אביב הקטנה ע"י הצייר והרקדן ברוך אגדתי וחבורת האמנים שהתלכדה סביבו ושנודעה בכינוי "חבר'ה טראסק".
הם ארגנו תהלוכות קרנבל ברחובות שמשכו אליהם
גם את בתי הספר, תנועות הנוער ומפעלים שנצלו את ההזדמנות למסעי פרסום.



התהלוכה הראשונה נערכה ב - 1928 והפכה אח"כ למסורת שנתית. על פי אותה מסורת הוביל את התהלוכה ראש העיר מאיר דיזנגוף, רכוב על סוסתו.
ב - 1932 ניתן לקרנבל השם "עדלאידע" ע"י הסופר י.ד. ברקוביץ על סמך הכתוב במקורות: "חייב אדם להתבסם (להשתכר) בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

ה"עדלאידות" התקיימו עד 1936 ואז בוטלו עקב פטירת ראש העיר דיזנגוף ומאורעות 1936 - 1939, ואח"כ מלחמת העולם השניה, המאבק על הקמת המדינה ומלחמת העצמאות.

 

 
עדלאידע ב"תל אביב הקטנה"

סביב העדלאידע ונשפי הפורים שנלוו אליה בתקופת תל אביב הקטנה נקשרו אירועים וסיפורים לרוב, מלחמות אגו, מריבות, אינטריגות, התארגנויות, השמצות, תביעה בבית משפט, פסטיבל המסכות בוונציה, ומה לא....

 
למידע המלא

 

 

רק בפורים תשט"ו (1955) חידשה עיריית ת"א את המסורת ומאז התקיימו "עדלאידות" שונות לסירוגין בימי פורים בעיר.


ראש העיר מאיר דיזנגוף וזקן השומרים אברהם שפירא רוכבים בראש העדלאידע ב - 1934


                                  

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

נעמי שמר שרה בשירה "נגיד":
"...ממתקים ומיגדנות / ומשלוח המנות / עדלאידע עד אין קץ ועד בלי די / שבת אחים ומה טוב / ושושנת יעקב / וחן חן וחג שמח ידידי...".

 

תיאטרון "המטאטא" שר בשנות ה-30 את "שיר הסריסים" (נ. אלתרמן/ עממי):
"... נעמוד בתור / מלפנים ומאחור / נסתדר לפי הכרס / ונשיר לנו שיר ערש / בים-בים, בים, בים, בום.../ .../ גלה, גל, גל, גל / זה היה ממש סקנדל / ושתי מחדרה ירדה / וסדרה לו עדלאידע / בים-בים, בים, בים, בום...".

 


רטרו:

בעדלאידע שנערכה בת"א ב - 1998 הוביל את התהלוכה ראש העיר רוני מילוא רכוב על סוס, כדוגמת מאיר דיזנגוף המנוח.


ראו תמונות נוספות של העדלאידע בפרק פורים נוסטלגי




עיר הנוער
שתף 
 

עיר הנוער היה אירוע שהתקיים במשך שנים בחופשת הקיץ בגני התערוכה בתל אביב, והיווה אבן שואבת לבני נוער מכל הארץ.

אלה היו מגיעים עם מטען גדול של הורמונים שמבקשים לפרוץ, צופים בהופעות של אלילי הנוער, אוכלים תירס ו"צמר גפן" מסוכר, משפריצים מים על בנות ומתקוטטים עם כל מי שאפשר.


השיא היה הנסיעה ברכבל שהיה פעם בגני התערוכה, מצד אחד של גני התערוכה לצידו השני וחוזר חלילה, והכיף הכי גדול היה לירוק מהרכבל למעלה על מי שהיה למטה, איזה קטעים......

 
 
 



פסטיבל האמנים בצפת
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




פסטיבל הזמר והפיזמון..
שתף 

פסטיבל הזמר והפזמון הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל מ - 1960 עד 1980.

את התחרות יזמה מחלקת הטקסים שהייתה חלק ממשרד ראש הממשלה בראשו עמד באותם ימים טדי קולק.
עם השנים נוצרה מסורת של קיום הפסטיבל במוצאי יום העצמאות, ובפועל הוא נעל את אירועי היום.
במקור, נשלחו השירים המועמדים לקחת חלק פסטיבל למארגני התחרות בעילום שם. בשלב מוקדם נבחרו השירים על ידי ועדה שכללה מוזיקאים מקצועיים, אשר קבעה קריטריונים לבחירת שיר לשלב הסופי. אחד מהם היה "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו" (מתוך תקנון הפסטיבל).
בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי ב"קול ישראל" עם אחוז האזנה כמעט מרבי.
לאחר פתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית ב - 1969 הוחל בשידורי הפסטיבל גם בטלוויזיה. גם אז היה אחוז הצפייה גבוה, מה שהוסיף יוקרה לפסטיבל ודחף עוד יותר יוצרים להיכנס למעגל התחרות.

הפסטיבל הראשון נערך ב - 1960 בהיכל התרבות בתל אביב, במוצאי יום העצמאות.

את הרעיון לקיום הפסטיבל העלה איש קול ישראל ישראל דליות, אשר ביסס רעיונו על פסטיבלי זמר דומים בארצות שונות באירופה. הפסטיבל אורגן על ידי קול ישראל והוועדה לחגיגות יום העצמאות, אשר מונתה על ידי מנהל ההסברה של משרד ראש הממשלה. למיון ולסינון של השירים המתחרים מונתה ועדת שופטים בראשו של שר הבריאות ישראל ברזילי, חבר קיבוץ נגבה אשר פעל גם כמנצח מקהלות. בין חברי הוועדה היו המלחין פאול בן חיים, המשורר יהודה עמיחי והמעבד המוזיקלי יצחק גרציאני. מתוך מאות שירים, בחרה הוועדה תשעה שישתתפו בפסטיבל.

הפסטיבל הועבר בשידור חי בקול ישראל, ולווה בתזמורת קול ישראל בניצוחו של גארי ברתיני.

את הפסטיבל הנחה יצחק שמעוני, אשר המשיך להנחותו מדי שנה עד 1971.
כפי שהוסבר בתוכניית הפסטיבל, על מנת לתת לכל השירים סיכויים שווים, בוצע כל שיר פעמיים- על ידי זמר ועל ידי זמרת.
במקום הראשון זכה השיר "ערב בא" שכתב עודד אבישר והלחין אריה לבנון, אשר בוצע על ידי שמעון בר ועליזה קאשי.
ב - 1962 לא נערך הפסטיבל, וב - 1963 נערך במקומו המופע "אנו נהיה ראשונים", אשר סימן 80 שנה לעלייה הראשונה. במופע זה הופיעה לראשונה חבורת רננים, אשר הקים גיל אלדמע.
ב - 1964, לאחר שנתיים של הפסקה, חידש הפסטיבל את פעילותו. ועדת המיון כללה את המוזיקאים משה וילנסקי, פרנק פלג, יחזקאל בראון וגיל אלדמע.
למקום הראשון הגיע השיר "ילדתי אמרי" אשר ביצעו ביחד בני אמדורסקי ונחמה הנדל, ולאחריהם מקהלת רינת.
באותה שנה הוחרם הפסטיבל על ידי איגוד המלחינים של ישראל, שביקש מחבריו להימנע מהשתתפות בתחרות, וזאת בעקבות רמתו הירודה של הפסטיבל. לאחר האירוע התפרסם בעיתונים מכתב מאת עמנואל עמירן, אשר שימש כמפקח המחוזי על הוראת המוזיקה במשרד החינוך. במכתב זה תקף עמירן את רמת השירים ואת העריכה המוזיקלית של פסטיבל הזמר. חרף טענותיו של עמירן, בפסטיבל באותה שנה בוצעו כמה שירים הנחשבים לפנינים בזמר העברי, דוגמת "במשעול רדום" של שמעון בר ושושנה דמארי, "הרחק בלילה" של אריק איינשטיין ו"אותך" של שלישיית גשר הירקון.
ב - 1965 עבר הפסטיבל מספר חידושים. שמו שונה ל"פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי", מיקומו הועבר לבנייני האומה בירושלים, והוא לווה בתזמורת הסימפונית של רשות השידור, בניצוחו של משה וילנסקי. במקום הראשון זכה השיר "איילת החן" שביצעו אריק איינשטיין ויפה ירקוני.
במקומות השני והשלישי זכו השירים "הגביע" ו"ליל קרב", אשר בוצעו שניהם על ידי שלישיית גשר הירקון ונחמה הנדל.
חידוש נוסף באותה שנה היה לאחר ההפסקה, כאשר במקום הופעת זמר אורח כמקובל, נערכה שירה בציבור בהנחייתו של אפי נצר. לשירה בציבור הצטרפה נחמה הנדל, והיא אף הונצחה על גבי תקליט.
המתכונת החדשה נשארה גם בשנת 1966, בה זכה במקום הראשון השיר "ליל סתיו" שביצעו אריק איינשטיין ויפה ירקוני. שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "ריח תפוח ואודם שני" שביצעו הפרברים ושלישיית גשר הירקון, "בואי ילדה" של גשר הירקון ועדנה גורן, "מגדים" של עליזה עזיקרי וחדווה ודוד ו"לא פעם בקיץ" של עדנה גורן ואריק איינשטיין.
ב - 1967, בנוסף לשירים אשר התחרו בתחרות, הזמין ראש עיריית ירושלים טדי קולק חמישה שירים מחמישה מלחינים שונים, אשר בוצעו בהפסקה בזמן ספירת הקולות. השירים הוזמנו מדובי זלצר, שרה לוי-תנאי, סשה ארגוב, מרדכי זעירא, ונעמי שמר, כאשר המפורסם ביותר מביניהם היה "ירושלים של זהב" שכתבה והלחינה שמר. את השיר ביצעה הזמרת הצעירה שולי נתן, אותה שמעה שמר בתחרות כשרונות צעירים ברשת א'.
ב - 1968 לא התקיים הפסטיבל, ובמקומו נערך המופע "פזמון חוזר, מצעד שירי עשרים השנה", לציון 20 שנה למדינת ישראל.
הפסטיבל חידש את פעילותו ב - 1969, ולראשונה שודר בשידור חי בטלוויזיה. מבין השירים שנשלחו לתחרות לא נמצאו שירים הולמים, ובמקום הוחלט להזמין 12 שירים מבכירי המלחינים בישראל. לראשונה אף פוזרו חמש נקודות הצבעה ברחבי הארץ, בנוסף להצבעות הנוכחים באולם. באותה שנה זכה יהורם גאון בשני המקומות הראשונים, עם השירים "בלדה לחובש" ו"עץ האלון".
בעקבות נושאו של השיר "בלדה לחובש" הושמעו טענות לגבי הכללתו בפסטיבל, לא כל שכן בימי מלחמת ההתשה. בשנים לאחר מכן נמנעו תחנות הרדיו מהשמעת השיר.
גאון אף יועד לבצע את השיר שזכה במקום השלישי ב - 1969, "בדרך חזרה", אך ויתר עליו לאבי טולדנו.
בפסטיבל זה בלטו גם השירים "שיר בארבעה בתים" של אילנית ו"על כפיו יביא" של רבקה זוהר, אשר זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל. שיר נוסף באותה שנה היה "פראג" של אריק איינשטיין, אשר הגיע למקום השביעי בלבד.
בעקבות כישלון השיר החליט איינשטיין, שכבר זכה בתחרות פעמיים בעבר, לא להשתתף בפסטיבל הזמר עוד.

פסטיבל הזמר - 1979


ב - 1970 הורחבה ועדת המיון לעשרה חברים, ביניהם יחזקאל בראון, אריה לבנון, נועם שריף, אלברט פיאמנטה, יעקב שבתאי, שאול ביבר, דני ליטאי ושלמה ניצן.
באותה שנה השתתפו בפעם הראשונה חיילים, ביניהם שלמה ארצי, חבר להקת חיל הים, אשר זכה במקום הראשון עם השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ("אהבתיה").
במקום השני נבחר השיר "רבי עקיבא" של רבקה זוהר, ובמקום השלישי "אהבתה של תרזה דימון" של אילנית.
אחת ההופעות הזכורות ביותר מאותה שנה היא של שלישיית הגשש החיוור, עם שירם "מים לדוד המלך" שכתב עקיבא נוף. השלישייה הייתה לבושה בבגדי חיילים רומאים, וכאשר הרימו ידיהם בפזמון השיר, נראו תחתוניהם. ההופעה התקבלה בהתלהבות על ידי הקהל, ובתום השיר הזכיר המנחה יצחק שמעוני כי "ההצבעה היא על השיר ולא על ההופעה".
מדי שנה נהוג היה להוציא תקליט של שירי הפסטיבל, אך בשנה זו, עקב בעיות של אמנים שונים מחברות תקליטים שונות, יצאו שני תקליטים- אחד של הד ארצי ואחר של קולומביה רקורדס. כך למשל, את השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ביצע בתקליט של קולומביה רקורדס מוטי פליישר, בעוד את השיר "כוכבים בדלי" שביצעה בפסטיבל צילה דגן מבצעת בתקליט של הד ארצי עדנה גורן.
ב - 1971 נערך הפסטיבל במתכונת דומה. בין חברי ועדת המיון היו יחזקאל בראון, אריה לבנון, רפי בן משה, יאיר רוזנבלום ויפה ירקוני. במקום הראשון זכה השיר "רק הירח" של אילנית, ובמקום השני "ומתוק האור בעיניים" של ששי קשת. בהפסקה נערכה הופעה של שתי להקות צבאיות ושל יהורם גאון.
ב - 1972 שונתה מתכונת הפסטיבל, ובמקום לפתוח את התחרות לקהל הרחב, הוזמנו השירים המתחרים אצל מחברים. בחירת המחברים נעשתה באופן שרירותי על ידי עורכי ומפיקי הפסטיבל. באותה שנה צורפה לתזמורת רשות השידור תזמורת צה"ל.
למקום הראשון הגיע השיר "טוב לי לשיר" של הטוב הרע והנערה, ולמקום השני "חייך וחיי" של בעז שרעבי. שירים נוספים שבלטו היו "אחרי שנסעת" של מתי כספי, "שיר על ארץ סיני" של שלמה ארצי ו"בלדה על נערי שגדל" של אילנה רובינא. בחלק האמנותי של הפסטיבל הופיעה שלישיית הגשש החיוור, עם השיר "יש לי חג".
ב - 1973 חגגה מדינת ישראל 25 שנה להקמתה, ומחברי השירים התבקשו להגיש שירים בעלי ביטוי לחגיגות חצי היובל. כך הופיעו באותה שנה השירים "את ואני נולדנו בתש"ח" של עדנה לב שזכה במקום הראשון, "יליד הארץ" של אלי מגן ו"אצלך כמו תמיד" של סילבן ויאיר.
פסטיבל זה הונחה לראשונה על ידי רבקה מיכאלי, אשר המשיכה בתפקיד זה גם בשנים לאחר מכן. שירים רבים מן הפסטיבל באותה שנה הפכו ללהיטים, ביניהם "שיר בבוקר בבוקר" ("פתאום קם אדם") של שלמה ארצי, "רכבת העמק" של דורית ראובני, "ליל חניה" של חנן יובל, ירדנה ארזי, אפרים שמיר ואף אוזן גרון, "יעלה ויבוא" של גידי גוב, "שיר כלולות" של יזהר כהן, "שיר לערב חג" של מירי אלוני, ו"תנו לנו יד ונלך" של עירית דותן. את השיר "נצח ישראל לא ישקר" אמורה הייתה לבצע רותי נבון, אך בעקבות תאונת דרכים נבצר היה ממנה להופיע על בימת הפסטיבל, ואת השיר ביצעו שתי השלישיות המלוות, שוקולד מנטה מסטיק ואף אוזן גרון.
לאחר ההפסקה באותה שנה, הושמעו חמישה שירים אשר נבחרו על ידי הציבור כמייצגי חמש תקופות בתולדות המדינה, כל אחת בת חמש שנים: "באב אל ואד", "הוא לא ידע את שמה", "דבר אלי בפרחים", "כל הכבוד" ו"גבעת התחמושת". מאחר שלא ניתן היה להביא את כל חברי להקת פיקוד מרכז אשר ביצעו במקור את "גבעת התחמושת", בוצע במקום השיר "מה אברך", אשר נבחר במקום השני כמייצג תקופה זו. השיר "ירושלים של זהב" נבחר כ"שיר כל הזמנים".
ב - 1974 נשמרה המתכונת מן השנה הקודמת, ובמקום הראשון באותה שנה זכה שלמה ארצי, עם שירו "הבלדה על ברוך ג'מילי". ברוך ג'מילי ישב בקהל, ובעת חלוקת הפרסים קם ונופף בגאווה. שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "אם ייפול הכוכב שלי" של אילנית, "שיר היונה" של נתנאלה, "נוח" של מתי כספי ושוקולד מנטה מסטיק, "יהיה פעם טוב" של יגאל בשן, ו"לפעמים אני מרגיש שאני צריך כנפיים" של בעז שרעבי. בחלק האמנותי הופיעו שלישיית הגשש החיוור, עם השיר "אף אחד לא קם".


במקום פסטיבל הזמר ב - 1975, נערך המופע "אנחנו שרים לך", אשר סיכם את סדרת הטלוויזיה "שרתי לך ארצי".
פסטיבל זמר חלופי נערך באותה שנה, בו זכה ניסים סרוסי עם השיר "שיר פרטי", אך התחרות לא שודרה בטלוויזיה.
בין השירים הנוספים של הפסטיבל ניתן למנות את "שירים הם חברים" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק, "היורדת" של הנשמות הטהורות ו"רנדוו בתל אביב" של ציפי שביט.
ב - 1976 נערכה במקום הפסטיבל "חגיגת הזמר העברי" בהנחיית מיקי קם, במסגרת לא תחרותית. כל משתתף באותה שנה שר שיר אחד מוכר שלו, בנוסף לשיר אחד חדש.
מהשירים החדשים באותה שנה היו להיטים כ"הללויה" ("אדם חוזר") של הגבעטרון, דורית ראובני ודודו זכאי, "שיר של יום חולין" של אילנית, "החגיגה נגמרת" של הכל עובר חביבי, "ברית עולם" של מתי כספי, "ערב קיץ ויונים" של רוחמה רז, "שוב" של שמוליק קראוס וג'וזי כץ ו"שלג בלבנון" של שלמה ארצי.
המתכונת התחרותית חודשה ב - 1977, כאשר באותה שנה הועבר הפסטיבל מיום העצמאות לשושן פורים.
במקום הראשון זכה השיר "רקפת" של רוחמה רז. גם בשנה זו הניב הפסטיבל להיטים רבים, ביניהם "סליחות" של יהודית רביץ, שאמנם הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל, אך זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'.
שירים בולטים נוספים היו "אותך" של הזמרת הצעירה אילנה אביטל, "בתוך" של להקת חיל האוויר עם הסולנית דפנה ארמוני ו"פתאום נפל עלי אביב" של האחים והאחיות.
בשנת 1978 שונה הפרס אשר ניתן לזוכה בתחרות לייצוג ישראל באירוויזיון. החלטה זו הביאה לשינוי קיצוני באופי השירים המתחרים, אשר הפכו לשירי פופ קלילים וקליטים יותר. במקום הראשון זכו יזהר כהן ולהקת אלף-בית עם השיר "אבניבי", והמשיכו גם לזכייה באירוויזיון.
למקום השני הגיעה חדווה עמרני אשר לוותה בלהקת "פלפל לבן" עם השיר "בלב אחד". שני השירים קיבלו 66 נקודות, אך "אבניבי" זכה בתחרות מאחר שקיבל יותר הצבעות למקום הראשון. גם פסטיבל זה היה משופע בלהיטים, וכלל את "נסיך החלומות" של גלי עטרי, "למה לא" של שרי, "תן לי כוח" של אריאל זילבר, "מישהו" של יהודית רביץ, "כמו פעם" של ג'וזי כץ ו"שלוש בלילה בעיר" של גידי גוב.
הפרס של ייצוג ישראל באירוויזיון ניתן גם לזוכים בפסטיבל ב - 1979, גלי עטרי ולהקת חלב ודבש עם השיר "הללויה". גם שיר זה המשיך לזכייה באירוויזיון, אשר נערך בירושלים.
שירים בולטים נוספים בפסטיבל זה היו "אין לי איש מלבדי" של צביקה פיק, "שנינו יחדיו" של חדווה עמרני, "נולדתי לשלום" של סקסטה, "תודה רבה" של ריקי גל ו"לעולם בעקבות השמש" של שרי.
ב - 1980 נערך פסטיבל הזמר האחרון.
באותה שנה הוחלף הפרס של ייצוג ישראל באירוויזיון, מכיוון שישראל ביטלה את השתתפותה בתחרות באותה שנה מאחר שזו נפלה על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
במקום הראשון זכתה להקת האחים והאחיות עם השיר "פזמון חוזר".
מפסטיבל זה זכורים השירים "אתמול היית שונה" של שימי תבורי, "על אהבות שלנו" של עפרה חזה, "אני עושה לי מנגינות" של סקסטה, "זה לא זה" של נורית גלרון ו"בלילה" של יצחק קלפטר ויעל לוי.

בעקבות שינוי פרס הזכייה בפסטיבל הזמר לייצוג ישראל באירוויזיון, ובעקבות שינוי אופי השירים המשתתפים כתוצאה מכך, הוחלט לאחר הפסטיבל של 1980 לבטל את התחרות, ולהחליפה בתחרות הקדם אירוויזיון.

רשימת השירים הזוכים בשלושת המקומות הראשונים:

שנה

מקום ראשון

מקום שני

מקום שלישי

מנחים

1960

עליזה קאשי ושמעון בר-
"ערב בא"

רמה סמסונוב וגדעון זינגר - "העלמה"

ג'ו עמר ולילית נגר-"ליל החג"

יצחק שמעוני

1961

אסתר עופרים-"שאני עמך"

אסתר עופרים -
"נעמה"

נחמה הנדל - "כאשר אני ואת"

יצחק שמעוני

1964

בני אמדורסקי ונחמה הנדל - "ילדתי אמרי"

נעמי לוי -
"דברים של לא כלום"

שושנה דמארי-"במשעול רדום"

יצחק שמעוני

1965

אריק איינשטיין -
"איילת החן"

שלישיית גשר הירקון -
"הגביע"

נחמה הנדל -
"ליל קרב"

יצחק שמעוני

1966

אריק איינשטיין -
"ליל סתיו"

הפרברים -
"ריח תפוח ואודם שני"

חדווה ודוד -"השניים"

יצחק שמעוני

1967

מייק בורשטיין -
"מי יודע כמה"

רן אלירן -
"תמיד מחדש"

הפרברם -
"תרזה יפה"

יצחק שמעוני

1969

יהורם גאון -
"בלדה לחובש"

יהורם גאון -
"עץ האלון"

אבי טולדנו -
"בדרך חזרה"

יצחק שמעוני

1970

שלמה ארצי-"פתאום עכשיו פתאום היום"

רבקה זוהר -
"רבי עקיבא"

אילנית - "אהבתה של תרזה די-מון

יצחק שמעוני

1971

אילנית -
"רק הירח"

ששי קשת -
"ומתוק האור בעיניים"

הדודאים -
"לא נדע הלילה"

יצחק שמעוני

1972

הטוב הרע והנערה -
"טוב לי לשיר"

בועז שרעבי -
"חייך וחיי"

עדנה לב -"קרן שמש קרן זוהר"

יוסי בנאי ורבקה מיכאלי

1973

עדנה לב -
"את ואני נולדנו בתש"ח"

שלמה ארצי -
"שיר בבוקר בבוקר"

דורית ראובני- "רכבת העמק"

רבקה מיכאלי

1974

שלמה ארצי ולהקת גברת תפוח-
"הבלדה על ברוך ג'מילי"

אילנית -
"אם יפול הכוכב שלי"

יגאל בשן -
"יהיה פעם טוב"

רבקה מיכאלי

1977

רוחמה רז -
"רקפת"

האחים והאחיות- "פתאום נפל עליי אביב"

אילנה אביטל- "אותך"

רבקה מיכאלי

1978

יזהר כהן ולהקת אלף-בית-"אבניבי"

חדוה עמרני-
"בלב אחד"

גלי עטרי-
"נסיך החלומות"

רבקה מיכאלי

1979

חלב ודבש עם גלי עטרי-  "הללויה"

צביקה פיק -
"אין לי איש מלבדי"

חדוה עמרני-
"שנינו יחדיו"

רבקה מיכאלי

1980

האחים והאחיות-
"פזמון חוזר"

אריק רודיך ועדנה לב-"הלילות היפים שלנו"

שימי תבורי -אתמול היית שונה"

רבקה מיכאלי

הבולט מבין מארגני הפסטיבל לאורך עשרים שנותיו היה המפיק חנוך חסון, אשר הפיק את כל פסטיבלי הזמר, למעט שניים.
שני המנחים הבולטים של הפסטיבל אשר הפכו למזוהים ביותר עימו היו יצחק שמעוני, אשר הנחה אותו משנתו הראשונה עד 1972, ורבקה מיכאלי, אשר הנחתה את כל יתר הפסטיבלים עד 1980. מנצחי התזמורת הקבועים בפסטיבל היו גארי ברתיני, משה וילנסקי ויצחק גרציאני.
מבחינה מוזיקלית, בלט המלחין והמעבד גיל אלדמע, אשר היה המנהל המוזיקלי הקבוע של הפסטיבל.

הלהקה הפורייה ביותר הייתה צמד הפרברים, אשר שרו בסך הכול 14 שירים בפסטיבלים השונים. גם הזמרים נחמה הנדל ושמעון בר הרבו להשתתף באירוע. זמר נוסף שהשתתף בביצוע שירים רבים במסגרת הפסטיבל היה בני אמדורסקי, אך תמיד עשה זאת כחלק מהרכב (הדודאים, גשר הירקון, הטוב הרע והנערה) או דואט (לדוגמה עם נחמה הנדל או שולה חן).
בין הכותבים והמלחינים אשר תרמו שירים רבים לפסטיבל נמנים אהוד מנור, יורם טהרלב, שמרית אור, מוני אמריליו, יאיר רוזנבלום ויעקב הולנדר.
מוזיקאים אשר הרבו לעבד את השירים המשתתפים היו שמעון כהן, אריה לבנון, יצחק גרציאני, אלדד שרים, אלכס וייס וקובי אשרת.

אף על פי ששירים רבים מפסטיבלי הזמר נשכחו במרוצת השנים, רבים אחרים זכו להצלחה גדולה ולגרסאות כיסוי רבות, ומושרים עד היום. במצעדי הפזמונים השנתיים מ - 1960 עד 1980 התברגו כמעט תמיד שירי הפסטיבל במקומות הגבוהים, לרבות "ערב בא", "איילת החן", "על כפיו יביא", "פתאום עכשיו פתאום היום", "סליחות" ו"הללויה", אשר זכו בתואר "שיר השנה" בקול ישראל וברשת ג'.

כמו כן שימש פסטיבל הזמר והפזמון כבסיס לפסטיבלי זמר רבים אחרים בישראל, כדוגמת פסטיבל הזמר המזרחי, פסטיבל הזמר החסידי, פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל.
בנוסף, היווה הפסטיבל עבור זמרים ויוצרים רבים "קרש קפיצה" לקריירה מצליחה, ביניהם שלמה ארצי, אשר פתח קריירת סולו ארוכת שנים עם זכייה בפסטיבל 1970. ארצי הוסיף להופיע במספר פסטיבלים בשנים הבאות, ואף זכה פעם נוספת ב - 1974.
דוגמה למלחין שהפסטיבל קידם את הקריירה שלו בצורה משמעותית הוא יעקב הולנדר. שירו הראשון בפסטיבל הזמר היה ב - 1964, "ילדתי אמרי" בביצועם של בני אמדורסקי ונחמה הנדל, שזכה במקום ראשון. שירים נוספים פרי עטו שזכו במקום ראשון בפסטיבלים הם "פתאום עכשיו פתאום היום" בביצוע שלמה ארצי ו"מי יודע כמה" בביצוע מייק בורשטיין.

ב - 1987 נעשה ניסיון להחזיר את פסטיבל הזמר במסגרת אירועי חגיגות הזמר העברי בערד, בהנחייתה של נעמי שמר ובניצוחו של דוד קריבושי.
הניסיון אמנם נכשל, אך השיר אשר זכה באותה שנה, "יונה עם עלה של זית" בביצוע להקת פיקוד דרום והסולנית חיה סמיר, הפך ללהיט. גם בשנים 2000 ו - 2001 נעשה ניסיון להחזיר את הפסטיבל במסגרת אירועי יום העצמאות, אך גם ניסיון זה נכשל.

 

ב - 2004 נעשה ניסיון על ידי חברת קשת לחדש פעם נוספת את מסורת הפסטיבל, הפעם תחת השם "פסטיבל השירים של ישראל".
פסטיבל זה נערך פעמיים עד כה, בדצמבר 2004 עת זכה שי גבסו עם השיר "מישהו גדול", ובמאי 2006, בו זכתה להקת מלכה באיה עם השיר "אם את בעניין".

 

 




פסטיבל ותערוכת הקיבוץ
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




פסטיבל נביעות - נואיבה
שתף 

פסטיבל נביעות היה פסטיבל פופ ורוק שהתקיים בנואיבה - סיני, וכונה "וודסטוק הישראלי".
יוזם ומפיק הפסטיבל היה אשר ביטנסקי. במופע נכחו 10,000 איש, כמות קהל גדולה ביותר לאותם ימים.

הפסטיבל התקיים באוקטובר 1978 במהלך חג הסוכות, כחודש לאחר חתימת הסכמי קמפ דייויד, שעה שהיה ברור שסיני לא תישאר בידי ישראל לאורך זמן.
קדם לו פסטיבל קטן יותר באוקטובר 1977 (אותו הנחה אורי זהר, שחזר בתשובה זמן קצר לאחר מכן), אך תחושת הפרידה מסיני משכה קהל רב יותר ואמנים רבים יותר באותה השנה.

במסגרת הפסטיבל הופיעו אמני הרוק הגדולים ביותר בישראל של התקופה, באווירה חופשית ומשוחררת של "סקס, סמים ורוקנרול".

בין האמנים הופיעו צביקה פיק, חנן יובל, גרי אקשטיין, שלום חנוך ("סוף עונת התפוזים", "לא יודע איך לומר לך"), דייוויד ברוזה ("שיר אהבה בדואי", "יהיה טוב"), מתי כספי, קורין אלאל, מיקי גבריאלוב, יהודית רביץ, דני ליטני, יגאל בשן, דפנה ארמוני להקת גן עדן ודורי בן זאב, שגם הנחה.




פסטיבל סרטי עבודה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.

 




פסטיבל תלבושות עמים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




צליחת הכנרת
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




צעדת ארבע- הימים
שתף 

צעדת ארבע הימים הייתה אירוע ממלכתי שקשר סביבו את כל העם: מי שלא צעד - האזין לרדיו מרותק לתיאורי המצעד, או היה קורא בשקיקה את תיאורי המצעד בעיתונות היומית.

הייתה זו צעדה שנמשכה ארבעה ימים, והשתתפו בה כל שדרות העם, בודדים וקבוצות.

נקודת הזינוק של הצעדה הייתה בדרך כלל ביער "בן שמן", ממנו היו יוצאים עם שחר בצעידה מופתית ים של צועדים, ועושים את המסלול שנקבע לאותו יום בשירה ובמחולות, כאשר היום האחרון היה יום עליה לירושלים ומצעד סיום מרגש ברחובותיה.


מפעלים רבים שלחו קבוצות צועדים לצעדה. אלה התאמנו לצעדה שבועות מראש. קבוצות אלה היו צועדות בסך בצעידה קצבית ואחידה, לבושים בתלבושת אחידה עם סמלי המפעל וחבושי כובע תואם, דופקים בעוז על תופי מרים להגברת הקצב, או שורקים במשרוקיות או מנפנפים בדגלים, ועוד.
לאורך המסלול היו צוותי שיפוט שניקדו את איכות הצעידה, את השירה, המוראל והקצב, והצועדים נדרשו לא רק לצעוד ארבעה ימים לא קלים, אלה גם לשיר לרקוד לחייך ולשמוח כל הזמן, פעולה די מתישה לאור העובדה שאת הלילות בילו במאהל הענק ביער בן שמן בחגיגות של שירה וריקודים.
איך אמרו? פעם היה פה שמח.

 

במהלך שנות ה-60 שונה שמה של "צעדת ארבעת הימים"  ל"צעדת שלושת הימים".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




צעדת הכנרת
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.