חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 148 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: שונות



הבוידעם שלנו

מגן דוד - שונות
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




מזכרות מששת הימים
שתף 

מלחמת ששת הימים עברה חלפה והשאירה אותנו עם נפעם, שהפך להיות תוך פחות משבוע מנקודה קטנה במזרח התיכון - לאימפריה. כולם רצו לקחת חלק ולנגוע בהצלחה האדירה הזאת, ובעקבות זאת  פותחו אין ספור מוצרים, רובם קיטשיים, שאפשר היה לשים אותם במזנון, או כקישוט לטלוויזיה. 

בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים  היה  אפשר למצוא בכל בית מוצרים כגון וואזה ומאפרה מפגז, חנוכיה מכת של רובה, כוסות עם איורים של השטחים החדשים, אלבומי ניצחון רבים, תקליטי מוסיקה ושחזור הקרבות, תעודות קק"ל לנטיעת עצים ב"יער הנצחון", ועוד ועוד.

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

  


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




מחברת ”לכל”
שתף 

התואר "לכל" שמופיע על המחברת הוטבע על מוצרי צריכה רבים שהיו ממומלצים ע"י משרד הקיצוב המסחר והתעשיה, כמוצרים עממיים בסיסיים במחיר השווה לכל נפש , מחיר מאושר כיאה לתקופת ה"צנע" בשנות ה - 50.
התואר ל"כל" הוטבע על מחברות, מעטפות, לוחות שנה, סירי בישול, רהיטים ועוד ועוד
.




מטף כיבוי אש
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

 




מיחם
שתף 

 

הבאר השופעת של המים החמים - ממנה עשו כל פקידי ההסתדרות ושאר האירגונים תה בלי סוף היה המיחם. 
מיחם אחד כזה היה בכל מקום עבודה. בבוקר היו ממלאים אותו במים ומחברים לחשמל, המים היו רותחים ונשארים חמים בעזרת תרמוסטט, וכך יכלו להגיע אליו מדי זמן הפקידים, לאחר שעמלו קשות על קריאת העיתון דבר.
היו מגישים לפיה שבקצה המיחם את שפת כוס הזכוכית הדקה, ממלאים במים חמים ומוסיפים תיון, ומוליכים לפניהם את הכוס  אחוזה על ידי מחזיק כוס מנירוסטה,בדרכם חזרה  לחדרם, וחוזר חלילה.




מכונת חישוב
שתף 

מכונת החישוב של ווילגודט אודנר ( Willgodt T. Odhner ) התבססה על מנגנון שפותח ע"י הממציא השוודי אודנר בסט. פטרסבוג בשנת 1874.

היא יוצרה באופן מסחרי משנת 1889 ועד שנות ה-70 המוקדמות ברוסיה, גרמניה, שוודיה וארצות רבות אחרות, ובסך-הכל יוצרו כמיליון יחידות. 
כ - 30,000 מכונות יוצרו ברוסיה בין השנים 1890 ו - 1917 (6000 מהן תחת השם "
Martin
”) עד להלאמת המפעל הרוסי (כתוצאה ממהפכת 1917), שבעקבותיה הועבר הייצור לשוודיה.

המכונות שיוצרו ברוסיה נקראו ברובן "Odhner's Arithmometer” (השם היה רשום על חלקה העליון של המכונה, באנגלית או שוודית, ליד המספר הסידורי), וכשעבר הייצור לשוודיה הועבר המספר הסידורי לגב המכונה, והשם הוחלף ל”Original Odhner”.

המכונה הייתה אמינה, יעילה ופשוטה לתפעול ובמשך שנים רבות, חברות מכל רחבי העולם ייצרו מכונות חישוב המבוססות על אותו מכניזם ועקרון פעולה.
המכונה אפשרה חישוב של חילוק ומכפלות ובכך נבדלה מרוב מכונות החישוב שקדמו לה, שאפשרו סכימה בלבד (ולכן נקראו "
Adding Machines
", להבדיל מהאודנר שנקראה "General Purpose Mechanical Calculator”).

 

 

    

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשיר "חיי אדם" של ד. אלמגור / ב.ברמן, שר צמד העופרים:
"... ישב אלוהים עירני וקשוב, / רשם כל תרומה במכונת החישוב, / לבסוף הוא לחץ על כפתור המכונה - / "נו, טוב, קח עד מאה ועשרים שנה...
".




מכונת שכפול
שתף 

מכונת שכפול המפורסמת ביותר היתה של "גסטטנר".

כדי להשתמש בה, היו צריכים להקליד את הטקסט במכונת כתיבה על גיליון דק של מה שנקרא "שעוונית". את השעוונית היו פורסים על תוף המכונה, שופכים ביד נדיבה משחת דיו שחורה מתוך שפופרת ואז אפשר היה להפעיל את המכונה, שהיתה מופעלת באמצעות "מנואלה" מכנית או באופן חשמלי.
עבודה מלוכלכת מאד שתמיד השאירה מאחוריה כתמי דיו שחורים על הידיים, הניירות ובסביבת המכונה.

מכאן קצרה הדרך להעתקות שמש במכונה המיעדת לכך, דרך מקובלת להעתקת מסמכים, שרטוטים וכו' בדור שקדם למכונות הצילום המודרניות המשמשות אותנו כיום.

 

 

 

 

זכרונות:

"...בעבר היה המורה כותב את דף השכפול שלו על ניר שמאחוריו מצורף דף נוסף ובאמצע היו מניחים דף קופי (שזה בעצם היה הדיו). אחר כך היו מכניסים אותו למכונת השכפול והיו יוצאים דפים לבנים חלקים עם הריח שאפיין רק אותם, עם כיתוב בצבע אדום ירוק או סגול. חוויה  לכשעצמה. היו ימים...".

הדסה מרקוביץ
hadasmar@bezeqint.net




מנורת פלאש למצלמה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין  


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




מניה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




מפה סתומה
שתף 

 מפה סתומה = מפה ללא סימנים, שהיו צריכים להוסיף במבחן על שיעור גיאוגרפיה.  שימשה אותנו בלימודי הגיאוגרפיה, יחד עם נייר הפרגמנט.

ה"מפה הסתומה" בביה"ס שמשה מקור לא אכזב לבדיחות בנוסח "מפה סתומה לתלמיד הסתום" וכו', לכן הוחלף השם בסוף שנות ה-50 ל"מפה אילמת".

 




מפתח למחשב
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




משקל ירקות/פירות
שתף 

 

למשקל הירקות והפירות היה בצד אחד שלו משטח עליו הייתה פיילה מנחושת אליה היו מכניסים את המוצרים שדרשו שקילה, ובצד השני היה פיילה עליה היו מניחים משקלות ברזל עד שהתאזנו שני המשטחים, ואז היה מכריז המכולתניק בדרמתיות: "...תפוזי שמוטי, שני קילו ומאתיים גרם...", ומכניס את התפוזים לשקיות ניר חומות, בהן ארזו בזמנו כל דבר במכולת.      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.