חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 173 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: בשכונה



בבית הספר

עטיפות נייר חום.
שתף 

לפני שהיו עטיפות לשמירת ניקיון של המחברות והספרים בכל הצבעים עם דמויות מסדרות בטלוויזיה וכל רעיון אחר שעולה על הדעת, היו עטיפות נייר חום.

כל המחברות והספרים של כולם היו עטופות בנייר החום המשמים הזה. הצבע האחיד הזה של העטיפות החומות הסתדר טוב מאוד עם התלבושת האחידה של בית הספר.


היו קונים את נייר העטיפה החום בגיליונות, גוזרים לפי גודל הספר או המחברת ועוטפים כל פריט. בחזית הספר או המחברת היו שמים מדבקה לבנה, עליה הייתה האימא כותבת בכתב יפה את שמו של הגאון הקטן והכיתה בה הוא יבלה את עיתותיו בשנה הקרובה.

היום יומיים האחרונים לפני תום החופש הגדול היו מוקדשים לעטיפות. כולם רצו כמסוממים לחנויות למכשירי הכתיבה לקנות את החום החום הזה. כל התלמידים היו מגיעים ביום הראשון ללימודים עם הרגשה של התחדשות ו"בידיעה"  שהשנה תהיה שנת לימודים טובה "הרי כל המחברות והספרים עטופים יפה כל כך". הכל היה  מתחרבש אחרי מספר ימים, ועטיפות המחברות והספרים היו הופכות  להיות מסמורטטות ונושאות כתמים של ביצה קשה מיונז ריבה או מה, וזה ממש ממש לא עשה לנו חשק ללמוד....

 

 

 זכרונות:

"....לא לשכוח את עיטוף הספרים בנייר חום ואת מעטפות המחברות החומות או הצבעוניות עם לוח הכפל ועם המשפטים כגון: "חבל על כל טיפה".  נדמה לי שהיה כתוב: מכל אחד עזרה נתבע -  כי חבל על כל טיפה".

אני זוכרת שאבא היה יושב ועוטף יפה את הספרים בנייר החום ומדביק בנייר דבק חום. אחותי ואני עטפנו את המחברות. אימא לא אהבה להתעסק עם זה. כשגדלנו מעט עטפנו בעצמנו. למשקיעים יותר היו גם עטיפות ניילון. לעתים עטפנו את המחברות בנייר ובניילון...". 

 

מרי נתן
marienathan@bezeqint.net

 

 

 




עיתון קיר
שתף 
עיתון קיר - כשמו כן הוא. היה בכל כיתה. התפרסמו בו "קוריוזים", גזרי עיתונים ואף קיבלו בו ביטוי, ה"כישרונות" של הכיתה/שכבה ו/או בית הספר.



עמוד בפינה
שתף 

אחד מהעונשים האהובים על המורים בשנים שעברו.

ילד שדיבר, או עשה מעשה שלא נראה בעיני המורה, היה נשלח לעמוד בפינה. המורים המחמירים אפילו היו מעמידים ילדים בפינה עם הגב לכיתה.

עונש זה נעלם (וטוב שכך) מהעולם הבית ספרי של מדינת ישראל.




עפרון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




עפרון צבעוני.
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




ערב כיתה
שתף 

ערב כתה או אסיפת כתה, היה מפגש שבועי של תלמידי כתות ה' ו', בימי שישי אחה"צ במקום מרכזי בתוך השכונה או בסמוך לביה"ס.
המפגש נועד לריקודי זוגות - בן לוקח בת או למשחק אמת או חובה.


תגובות:

אצלנו בקרית בנימין, לרוב הגענו לגן הציבורי, ילד ילד על אופניו. הנועזות ישבו על ה"רמה" של אופניו של הילד הנבחר. בעיני הבנות, הסכמתם של הבנים "לתת יד" בריקודי בן לוקח בת, הייתה התקדמות מבורכת. גם אהבנו מאד את הריקוד "יש לנו תיש".
לעתים היו מורים שעזרו ליזום ערבי כיתה במיוחד בתחילת שנה לעודד את החברים.

מלי הרצנו
malilati52@gmail.com

 

==========================================================================

 

פגישת כיתה ילדי הכיתה - היו נפגשים בימי שישי, במקום קבוע פחות או יותר ואח"כ הולכים למקום אחר "למרכז" למשל. היו לובשים את "בגדי השבת" ויוצאים עם כמה גרושים לקנות גלידה או גרעינים שחורים בנייר עיתון מגולגל לקונוס.
בשעת חצות היינו חוזרים הביתה ביחד - ומתפזרים כל אחד לביתו בלי חשש וללא צורך בליווי צמוד.

משה דקל
mdekel@univ.haifa.ac.il

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




פנקס חיסונים.
שתף 

פנקס החיסונים ליווה אותנו מיום הולדתנו עד כיתה ו' בערך. אחות טיפת חלב הייתה רושמת בו כל זריקה וחיסון שקיבלנו. בבית הספר היסודי, נדרשנו להביא מהבית את הפנקס בכל פעם שקיבלנו חיסון בכיתה.
זה היה יום מפחיד במיוחד, ונהנינו להפחיד אלה את אלה "כמה שהזריקה מפחידה, אסור להתרחץ יומיים".




פנקס קשר
שתף 

פנקס קטן ששימש לקשר בין המורה להורים .
אני זוכרת בסיום כיתה ז' בבי"ס ביאליק בנתניה, "טקס" שריפת הפנקסים.




פעמון בית הספר.
שתף 

פעמון בית הספר הזכור לטוב, שהשמש (היום שרת/אב בית) היה ממונה עליו וצלצוליו היו מודיעים על התחלת השעור ותחילת ההפסקה.

הערכנו את השמש כאישיות חשובה הקובעת את סדר יומנו, והבעת פניו בעת השמעת הצילצול הסגירה את הנאתו מהכבוד שנפל בחלקו.  נקישות הענבל בשולי הפעמון, שעצמתן היתה תלויה במידת המאמץ ש
השקיע השמש בהנפת היד האוחזת בידית הפעמון, ערבו לאזנינו בעיקר בסיום השעור.
אין ספק שזו היתה מנגינה נעימה יותר מאשר הצלצול החד של הפעמון החשמלי, שכבש את מקומו של פעמון הנחושת.   

פעמון דומה היה בשימושם של מוכר הנפט ומחלק הקרח - וכאשר נעלמו הם מרחובותינו גם פעמונם נדם.

ברבות השנים החליף הפעמון החשמלי בעל הצליל הצורם את פעמון בית הסר המסורתי.

 

 

 

 

 

 




פתק איחור
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

                                      

 

 

 

 

תגובות:

את פתקי האיחור מבית ספר פיטמן מצאתי כשחשפנו ציורי קיר משנות ה-20 בחדר המדרגות בבית ספר פיטמן הפתקאות נמצאו בתוך שקע חשמל שנאטם בגבס ע"י חשמלאי בשנת 1985.

שי פרקש
shay_p-b@zahav.net.il 




צבע גואש.
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




צבע פסטל.
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.