חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 159 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




משחקי שכונה

איקס מיקס דריקס
שתף 

                  

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.


משחק שבמקור היינו משחקים אותו שעות. משחק לשני משתתפים, משרטטים על ניראו עם גיר על המדרכה תשעה רבועים, כל אחד מסמן בתורו סימן, איקס או עיגול. המנצח הוא זה שהצליח ליצור רצף של שלושה סימנים זהים.

במקומות מסוימים שיחקו גם בצורה זו:
לכל משתתף שלושה פריטים זהים כמו למשל פקקים לאחד ועלים לשני. היינו מניחים פריט אחד באחת המשבצות כל אחד בתור ומשתדלים כמובן לחסום את החבר לבל ייצור שלישיה. לאחר שהנחנו את שלושת הפריטים יכולנו להזיז על הלוח את אחד הפריטים שלנו רק למקום סמוך ישר ובאלכסון עד שאחד המשתתפים מנצח ויוצר שלישיה או מפסיקים קודם לכן בהסכמה על תיקו.

המשחק "איקס מיקס -דריקס" נתן את ההשראה לתכנית הטלוויזיה "תשע בריבוע", בהנחיית דודו טופז ואחריו טוביה צפיר, בה נדרשו המתחרים למלא את תשעת הריבועים ע"י זיהוי דוברי האמת והשקר מבין ה"כוכבים" שישבו בהם.

 

רטרו:
חברת אגד מזכירה לנו את המשחק הנוסטלגי הזה, בפרסומת משנת 2006.




אל תפהק
שתף 

משחק בו עומדים הילדים בשורה ומושיטים יד אחת קדימה. אחד הילדים שהוא העומד עובר על פניהם ומכה על כפות הידיים כשהוא אומר את המילים "אל,ת,פה,הק." הילד שעל כף ידו נגעו עם סוף המילה צריך לרדוף אחר העומד עד לקו שסומן מראש. אם תפס אותו הוא מחליפו ואם לא תפס אותו הוא יוצא מהמשחק. כך נמשך המשחק עד שלא נשאר אף ילד מאחורי הקו.




אלרי
שתף 

                       

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.

משחק כדור. הכדור נזרק לרצפה על ידי המשחק וחוזר לידיו בעודו שר: " ון טו טרי - אלרי, פור פייב סיקס - אלרי, סבן - אייט ניין - אלרי, טן אלרי, ון טו טרי" וחוזר חלילה. השיר וודאי מוכר לכם, הוא חלק מ"שיר השכונה" של התרנגולים.




אמת או חובה
שתף 

 האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.

מתישבים במעגל, באמצע בקבוק ריק. אחד המשתתפים מסובב את הבקבוק וכאשר מסתיים סיבובו הבקבוק מופנה לאחד או אחת מהמשחקים. המסובב שואל אותו או אותה, "אמת או חובה?" אם האמת נבחרה, נשאלת שאלה כמו "האם אתה אוהב את ..." אם הבחירה נפלה על חובה, מורה המסובב לנשאל משהו כמו "חובה עליך לנשק את..." וכן האלה.

משחק שגרם להרבה דפיקות לב, הרבה התרגשויות, מריבות, כעסים ודמעות.  "...הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי ופתאום הבקבוק נופל עליו והוא אומר שהוא אוהב את יונה...".




אן דן דינו
שתף 

 

              

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.


אן דן דינו היה דקלום
שהשתמשו בו לצורך קביעת סדר משתתפים במשחק. היו מדקלמים "אן דן דינו, סוף על הקטינו, סוף על הקאטי קאטו - אליק בליק בום". המהדרין היו גם מוסיפים משפטים נוספים ומותחים את האן דן דינו הזה בלי סוף ובכך מגבירים את המתח:  "בום בום בום, תפוח אדום, פתח את האלבום, שם תראה אותי ותיקח אותי, תי-תי-תי התפוח שנפל, שנפל מראש העץ..." וכן הלאה.
המדקלם היה עושה זאת בקול רם ועם כל מילה היה עובר עם אצבעו ומורה על ילד אחר בקבוצה. כאשר סיים את הדקלום הייתה אצבעו מצביעה על ילד שהיה נבחר למשחק, או תורו נקבע, או כל דין אחר הקשור למשחק.




אנחנו באים להלחם אתכם
שתף 

               

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.

ראו במשחק "עלי בבא".




אסומניה- אבודניה
שתף 

    האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.


ראו בערך חמור חדש.

ב"שיר השכונה" (ח. חפר/ א. ארגוב) שרו "התרנגולים":
"...רגל ברגל, יד ביד / בוא נרקוד ריקוד נחמד / אסומניה אבודניה / בוא לרקוד עם דודה פניה...".



אף פינוקיו
שתף 


האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.

תולשים בזהירות את עלי הכותרת והאבקנים של פרח ההיביסקוס, נשאר על הגבעול העליה בצבע ירוק ,שתמיד היה עטוף בצוף דביק. " המומחים" ידעו להפריד את העלי הרחב בבסיסו, שעליו מאין מקלון קטן ולתולשו בבסיס כשהוא עטוף בדביקות של הצוף להדביקו על קצה האף ולהסתובב איתו כך בשכונה, ומכאן השם "אף פינוקיו".




אצבע שחורה
שתף 


האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.


ילד אחד עומד עם גבו לכולם ועוצם עיניים תוך כדי הושטת ידו לאחור. מישהו מהילדים צריך לגעת באצבעו. הילד מסתובב וצריך לנחש מי נגע באצבע . אם הוא לא מצליח לנחש - כולם בורחים והוא צריך לתפוס ילד אחר. אם הוא מנחש נכון - מתחלפים.




ארנבת שחורה
שתף 

במשחק "ארנבת שחורה" הילדים יושבים במעגל. ילד אחד עובר סביבם ונתן לכל ילד צבע אחר ולזה שנותנים שחור, הוא רודף אחריו והסופר מנסה לתפוס את מקומו לפניו.




ארנק
שתף 


האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.


אחד המשחקים האהובים ביותר: לוקחים ארנק, קושרים לקצהו חוט ניילון דק, מניחים את הארנק על המדרכה ומתחבאים מאחורי השיחים או גדר. כאשר מתקרב עובר אורח מושכים את חוט הניילון שהארנק בקצהו משיכה קלילה אחת  שגורמת להפניית תשומת ליבו של העובר. הלה מתכופף להרים את הארנק, איזה הפתעה נפלאה עבורו, ואז כאשר כמעט והוא אוחז בארנק מושכים משיכה אחת חזקה בחוט הניילון, דבר הגורם לארנק  לקפץ ולטוס במהירות ממקומו, לתדהמתו ולרוב המקרים לבהלתו של עובר האורח, ולקול צהלות כל ילדי השכונה שמתחבאים מאחורי הגדר.


''...רבצתי לצדו של מרני ידידי מאחורי הגדר החיה בחצר ביתנו...מרני החזיק בידו חוט דקיק ושקוף שבקצהו נקשר ארנק כסף, הארנק היה מוטל במרכז המדרכה. העוברים והשבים נהגו תחילה להתייחס לתופעה בחשד...לאחר מכן, כאילו בדרך אגב, הגניבו מבט לצדדים ובתנועה נמרצת התכופפו להרים את הארנק. בשלב זה...נהג מרני...למשוך בחוט. פעולה זו גרמה להפתעה רבה....מנסים פעם אחר פעם להתכופף ולחטוף אותו. הארנק שהכיל אבנים הגביר מהירות... ולהפתעתם המלאה של ה''קורבנות'', נעלם לפתע כאילו בלעה אותו האדמה! ...נתקפנו בהתקף צחוק...חזרנו מבלי להתעייף פעם אחר פעם על המתיחה המשעשעת...''.
''מיתר אחד'' מאת ברוך יוספסברג, עמוד 70, הוצאת ירון גולן.



בי
שתף 

בחיפה שיחקנו משחק שנקרא "בי" (כמו האות האנגלית).
מתחלקים ל -2 קבוצות ומסמנים קו באמצע. אחד המשתתפים ממלא אויר בריאות עובר לצד השני תוך שהוא מוציא את האויר ואומר "בייייי". הוא מנסה לגעת באחד ממשתפי הקבוצה השניה ולחזור לשטח שלו בלי "לקחת אויר" באמצע (כלומר, כל עוד הוא צועק "בי". לעומתו, חברי הקבוצה השניה מנסים לתפוס אותו שלא יצליח להשתחרר לפני שלקח נשימה נוספת. (רק חיפאים שכל היום עלו וירדו בהרים כנראה יש להם כושר למשחק זה).









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.