חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 142 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




תחביבים

רקמההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
 
 
על בדי הרקמה היו מודפסים ציורים שונים, והרוקמת הייתה מעבירה מחט עם חוטים צבעוניים בבד ומכסה את כל הציור.
 



רקמת תפריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מבין הרקמות השונות של הזמנים ההם היו כאלה שהודפסו על רשת בעלת שורות חורים גדולים צמודים זה לזה, במרחק 1 ס"מ. לתוך החורים הללו הושחלו חוטי צמר בגוונים שונים, שיצרו יחדיו תמונה, לשמחת המשפחה להתפאר.




רקמתיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מי לא קיבל ריבוע בד, ועליו הדפסה בצבע כחול של דוגמאות ריקמת צלבים.
קייטנה שלמה עסקה בריקמה כזו. בנות ובנים כאחד. כולנו במחט שלופה וחוט ריקמת ד.מ.צ במגוון צבעים.




שטיחים בעבודה עצמיתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בימים שמפעל "שטיחי כרמל'  בבעלות אברהם שפירא עדיין שיגשג בקיסריה ושטיח בסלון הדירה היה "חובה" ממש כמו המזנון והפוטל -  נוצר תחביב חדש במשפחות רבות, שלא היה ביכולתן לרכוש "שטיח כרמל' יוקרתי: יצירת  שטיחים בעבודה עצמית.  בחנויות לדברי הצמר וסריגת יד ניתן היה לרכוש בד קנווה עבה, שעליו היתה מודפסת דוגמא בצבעים שונים, וכן גלילים קטנים של חוטי צמר חתוכים באורך הרצוי. בד הקנווה המחורר שימש בסיס -רשת לשטיח: בעזרת מסרגה מיוחדת נכרכו חוטי הצמר דרך החורים, לפי הצבע והדוגמא, הודקו היטב וכך נוצרו שטיחים בדוגמאות ובגדלים שונים. 

יתרונם של השטיחים התבטא בשני מישורים - הן בחמימות שנוספה לדירה והן בהרמוניה המשפחתית שנוצרה סביב עבודת הכנת השטיחים, זאת כיוון שהכנת "שטיח עבודה" עצמית דרשה התגייסות כל המשפחה למשימה. שטיח עבודה עצמית גדול ומרשים שהונח  על מעקה המרפסת לניקוי בעזרת חובט שטיחים  שידר מסר לכל השכונה: כאן גרה משפחה מאוחדת יצירתית ומשתפת פעולה.   היו "בעלבוסטיות" שדאגו להעביר את המסר הזה לשכונה בעזרת השטיח פעמיים בשבוע.....

סוג אחר של שטיחים עבודה עצמית היו אלה שבהם במקום בד הקנווה, שימשו ריבועי רשת פלסטיק כבסיס. ריבועים אלה חוברו יחד לאחר שנסרגה עליהם דוגמא במסרגה אחת. היו משפחות שיצרו באותם דרכים גם שטיחי קיר.




תולעי משיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
הייתה תקופה שגידול תולעי משי היה תחביב שכל הילדים הרבו לעסוק בו. גידול תולעי המשי היה למעשה המזימה של ההורים שלנו, שלא הסכימו שנגדל כלב בבית. תולעי משי היו הפתרון האידיאלי: עולים גרוש, לא תופסים מקום, לא מרעישים ולא מסריחים וגם לא צריך לרדת איתם למטה..... 
קונים זוג תולעים, מחזיקים אותם בקופסת נעלים, עושים חורים קטנים למעלה "...בשביל שהתולעים לא ייחנקו..." ודואגים כל יום לעלים טריים של עץ תות, שבאותם ימים גדלו רבים מהם בכל שכונה. לאחר תקופה התולעים היו נהפכים לגלמים ואח"כ לפרפרים שהיו מתים די מהר. כך חווינו את חווית המוות הראשונה שלנו, זה היה המוות הפרטי שלנו, הפרפר האישי שלנו, שלא מת בשואה או במלחמה כמו כל הסיפורים ששמענו כל הזמן מההורים, אלא מת בקופסת הנעליים שלנו, כנראה משעמום....



תזמורת נוערהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




תמונות מסמריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

תמונות מסמרים היה תחביב נוסף של שנות השבעים.


היו לוקחים לוח עץ, צובעים אותו בשחור, ולאחר מכן דופקים בו הרבה מסמרים קטנים על פי איזו תכנית קבועה מראש. לאחר שהלוח התמלא מסמרים, היו לוקחים חוטי תפירה צבעוניים ומעבירים את החוטים בין כל המסמרים הלוך ושוב ויצרים תמונות מעניינות, שחלקן, בעיקר הגדולות שבהן, הזכירו את העבודות הפסיכדליות של ואזארלי.

        




תערוכת התחביב.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 ראה בפרק "אירועים", תחת המושג תערוכת התחביב.









 

סוף הפרק תחביבים

לפרקים אחרים בפורטל אוספים ותחביבים:

   
חזרה לפורטל אוספים ותחביבים

חזרה לעמוד הבית


הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.