חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 149 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

אריק איינשטיין
שתף 

 

אריק איינשטיין ז"ל נולד ב-3 בינואר 1939 בתל אביב ונפטר בתאריך 26.11.2013 , בגיל 74.

אביו של אריק, יעקב איינשטיין, היה שחקן תיאטרון "האהל" והוריו התגוררו ברחוב גורדון בתור "דיירי משנה".

הוא למד בבית הספר העממי א.ד. גורדון (ששמו היה אז בית החינוך בצפון), חבר בתנועת "השומר הצעיר", היה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ושיחק בהפועל תל אביב בכדורסל בין השנים 1955 ו-1956.

אביו עודד אותו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, ואיינשטיין התקבל ל להקת הנח"ל, שם השתתף בתכניות "צריך לחיות" ו"לא לצאת מהכלים". בין להיטיו הגדולים אותם ביצע במסגרת להקת הנח"ל נמצאים "יא ירח" ו"רוח סתיו".

בעבר היה איינשטיין חבר בלהקות הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים. שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת "הצ'רצ'ילים" הניב את אלבומי הרוק הראשונים בישראל.

בין שיריו המפורסמים להם כתב גם את המילים: "אני ואתה", "למה לי לקחת ללב", "סע לאט", "יושב על הגדר", "אוהב להיות בבית", "אמא שלי", "עוף גוזל", "מה איתי", "שביר", "פסק זמן", "סן פרנסיסקו על המים", "שיר של אחרי מלחמה" ועוד.

אריק איינשטיין בשיר "עטור מצחך"


  • ב-1959 השתחרר מצה"ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי "סמבטיון" וללהקת "בצל ירוק", בה היו שותפים גם: אורי זוהר, חיים טופול, אילנה רובינא, יהורם גאון, זהרירה חריפאי ואחרים.

  • ב-1960 הוציא איינשטיין תקליטון סולו ראשון, שכלל ארבעה שירים: "השעות הקטנות של הלילה" (יוסי גמזו / יוחנן זראי), "פונדק במדבר" (אהרון שבתאי / אריה לבנון), "היא הייתה בת 17" (עמוס אטינגר / אדוארד אולארצ'יק) ו"עיר לבנה" (נעמי שמר). לאחר מכן שר בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, שייקה לוי ויוסי פרוסט תחת השם הבדוי ארי גורן.

  • משנת 1964 עד 1966 היה חבר בלהקת "שלישיית גשר הירקון" ובה זכה להצלחה גדולה יותר. בלהקה זו היו חברים גם בני אמדורסקי ויהורם גאון, שאחרי הקלטת האלבום אהבה ראשונה התחלף בישראל גוריון. במהלך חברותו בהרכב זה, הוציאה השלישייה שני אלבומים: "אהבה ראשונה" ו"התוכנית החדשה".

  • ב-1962 השתתף איינשטיין בהצגה "אירמה לה דוס" שבה שיחק את אחד מהתפקידים הראשיים, את תפקיד הסרסור הקנאי. הופעת הבכורה ב"הבימה" הייתה מול אלפי חיילים ההצגה וזכתה להצלחה רבה. ההשתתפות בהצגה זו זיכתה את איינשטיין בהערכה ציבורית ניכרת.
  • בשנת 1964 שיחק בסרטו של אפרים קישון "סלאח שבתי", וזכה ב פסטיבל הזמר שנתיים ברציפות עם השירים "איילת החן" ו"ליל סתיו".

  • ב-1966 יצא אלבום הבכורה של איינשטיין, "שר בשבילך". אלבום זה כלל תריסר שירים: אחד עשר מהם כתבה הפיזמונאית דפנה אילת, ואחד ניכתב על ידי תרצה אתר. אילת אף הלחינה מחצית משירי האלבום. בין השירים הבולטים באלבום: "הלילה הזה", "אל תבכי ילדה" ו"הגשם מתופף". באותה שנה הוא הקים את להקת הליווי שלו, "האיינשטיינים".

    באותה שנה חבר לשמוליק קראוס ולג'וזי כץ בלהקת "החלונות הגבוהים". בלהקה זו הוא החל לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס. שלישיית "החלונות הגבוהים" הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו.

  • ב-1967 פגש אריק יוצר וזמר צעיר ששירת באותה תקופה בלהקת הנח"ל - שלום חנוך. איינשטיין, שהתרשם עמוקות מחנוך, הקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו: "הגר", "ריסים" (מילים: מאיר אריאל), "שבת המלכה" (מילים: איינשטיין) ו"פתאום בלעדיו" (מילים: מאיר אריאל). 

  • בתחילת 1968 הוציא איינשטיין אוסף בשם "ישן וגם חדש", שכלל שירים גם מתקופת גשר הירקון והחלונות הגבוהים.  במהלך 1968 הקליט את אלבומו השני כסולן, "מזל גדי". כל שירי התקליט הולחנו על ידי בן טיפוחיו הצעיר של איינשטיין, שלום חנוך, ועוטרו בעיבוד תזמורתי עשיר בידי אלכס וייס.
    על אף שחנוך הביע לא אחת מורת רוח מהעידון שכפו עיבודיו של וייס על הלחנים שלו, שכבר נטו בבירור לרוק, הציבור היה מרוצה מהתקליט.

    "מזל גדי" קידם משמעותית את קריירה של איינשטיין, ונחשב עד היום לאחד מאלבומיו המוצלחים ביותר. בין השירים באלבום: "רוח רוח", "הימים הארוכים העצובים", "לילה", "מה שהיה היה" ו"מכופף הבננות".

  • באמצע 1969 הקליט איינשטיין את השיר "פראג", איתו השתתף בפסטיבל הזמר וזכה במקום השביעי בלבד. בעקבות האכזבה מאי הצלחתו של השיר בפסטיבל הזמר, חיפש איינשטיין צליל חדש בלי להתחשב יותר מדי בדרישת הקהל.


 

 

אריק איינשטיין בשיר "צא מזה"

  • בשנת 1969 הקליט יחד עם להקת "הצ'רצ'ילים" את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון - "פוזי" ובו גם השיר "כשאת בוכה את לא יפה", שהפך לווידאו-קליפ הישראלי הראשון. איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים. הפרויקטים הגדולים של "חבורת לול" - כפי שנקראו - היו הסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב - 1970), ותוכנית הטלוויזיה "לול".

  • ב-1970 הקליט איינשטיין שני אלבומי רוק נוספים עם שלום חנוך והצ'רצ'ילים - "שבלול" ו"פלסטלינה".


השירים בשלושת האלבומים "פוזי", "שבלול" ו"פלסטלינה" נחשבים עד היום לקלאסיקה של הרוק הישראלי, וביניהם היו: "אבשלום", "כשאת בוכה את לא יפה", "כתבו עליו בעיתון", "למה לי לקחת ללב" ו"מה איתי".

  • ב-1971 הקליט את האלבום "בדשא אצל אביגדור", עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב. בין השירים הבולטים באלבום: "אני ואתה", "קפה טורקי", "אני אוהב לישון" ו"צא מזה". 


  • ב-1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר "מציצים", והקליט את האלבום "יסמין". איינשטיין, שהיה עסוק מאוד באותה תקופה, ובשיא הצלחתו, לא התפנה להוציא אלבום שלם ומגובש בדומה לאלבומיו הקודמים, מה גם שהוא לא מצא שותף חדש ליצירת התקליט, היות ששלום חנוך וכן מיקי גבריאלוב ו"הצ'רצ'ילים" שהו באותה התקופה באנגליה.

    "יסמין" הנו אוסף של שירים בסגנונות וברמה לא שווה, אך יחד עם זאת הניב האלבום מספר רב של להיטים בולטים: "כמה טוב שבאת הביתה" (רוטבליט/חנוך), "דון קישוט" (גפן/לוי), "שיר אחרי מלחמה" (איינשטיין/לוי) ו"אמא אדמה" (רוטבליט/גבריאלוב).

    בנוסף, שר איינשטיין מספר שירים באנגלית:"I Need You To Turn You" - במקור שיר משנת 1970 של אלטון ג'ון, "Reason To Believe" -במקור של טים הרדין אותו גם ליווה איינשטיין בעת שהגיע ארצה להופיע בישראל, ו- "Here There And Everywhere" - במקור של להקת הביטלס. "יסמין" מסתיים בהקלטה של מערכון "חידון התנ"ך" שהוקרן בתוכנית הטלוויזיה "לול", ובו השתתפו גם אורי זוהר, דורי בן זאב ואורי גרוס.
  • ב-1973 חזר איינשטיין לשיר שירים בסגנון הקרוי "שירי ארץ ישראל". לאורך כל שנות השבעים הקליט סדרת אלבומים בשם "ארץ ישראל הישנה והטובה", שם הוא שר מבחר שירים נוסטלגיים בעיבודים חדשניים של מוזיקאים צעירים כמו שם טוב לוי, יוני רכטר ואבנר קנר.

התקליטים הבולטים בסדרה היו:"ארץ ישראל הישנה והטובה' - התקליט הראשון בסדרה שהוקלט בתחילת שנת 1973 בעיבודים של שם טוב לוי. הוא הכיל בעיקר חומר ישן ומוכר,

למעט השיר "יכול להיות שזה נגמר", שהלחין לוי למילים של יהונתן גפן. "הבלדה על יואל משה סלומון" (טהרלב / חנוך) הופיע כבר באלבום "שבלול", והשיר "יצאנו אט" הושר בכל הופעה של איינשטיין עוד בסוף שנות ה-60, כשבמהלך אחת מן ההופעות החיות השיר הוקלט והופיע באלבום זה לראשונה.
את עטיפת התקליט הייחודית עיצב במקור דוד טרטקובר בצורת אלבום תמונות משפחתי ישן.
 בין השירים הבולטים באלבום זה, בעיבודיו של לוי, ניתן למצוא את "איריסים" (חפר/עממי), "בית הערבה" (חפר/קראוס), "ערב מול הגלעד" (גולדברג/גבריאלוב) ו"עץ הרימון" (אורלנד/בוכארי). על העטיפה מופיעה תמונת אימו של איינשטיין בילדותה לצד אחיותיה.

 

"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'
- בשנת 1976 הוציא איינשטיין את השני בסדרת האלבומים תחת השם " ארץ ישראל הישנה והטובה", והפעם בשיתוף פעולה מלא עם המוזיקאי אבנר קנר.
האלבום הכיל 10 שירים, שניים מהם חדשים אותם הלחין קנר למילים של המשוררת לאה גולדברג, וכל השאר שירים ישנים בעיבוד קלאסי של קנר. בין השירים הבולטים באלבום: "פרח הלילך" (אורי אסף/נורית הירש), "שיר העמק" (נתן אלתרמן/דניאל סמבורסקי), דוגית נוסעת (נתן יונתן/עממי), "הוא לא ידע את שמה" (חיים חפר/סשה ארגוב) ו"פגישה לאין קץ" (נתן אלתרמן/נעמי שמר). זהו האלבום היחידי של אריק איינשטיין בו השתתף המוזיקאי מתי כספי, בנגינת גיטרה בחלק מן השירים.

"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' (1977) - בדומה לאלבום הקודם, גם באלבום זה שיתף איינשטיין פעולה עם המוזיקאי אבנר קנר.
האלבום כולל 10 רצועות, אשר שתיים מהן ניכתבו במיוחד לאלבום זה: "עטור מצחך זהב שחור" (אברהם חלפי/יוני רכטר) ו"מאחורי השער" (חיים נחמן ביאליק/אבנר קנר). שירים בולטים נוספים באלבום: "ביתי אל מול גולן" (יוסף נצר/חיים ברקני), "עין גדי" (איתן פרץ/דב שלמה אהרוני) ו"חופים" (נתן יונתן/נחום היימן).

"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" (1980) - על אף שהקרדיט על עטיפת האלבום מוענק לאיינשטיין בלבד, הרי שביצירת האלבום חברו המוזיקאים אילן מוכיח כמעבד ושלום חנוך כמפיק מוזיקלי. האלבום מורכב משיריו של המלחין סשה ארגוב. עטיפת האלבום בעיצובו של הגרפיקאי דוד טרטקובר מציגה ברוח נוסטלגית את כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב בתקופה בה הייתה הכיכר שטוחה ובמרכזה עמדה מזרקה צנועה, כשתפוזים מרחפים בשמי העיר.

  • ב-1974 הקליט את האלבום "סע לאט" בעל האווירה המעט מלנכולית, שביטא את רוח התקופה שלאחר מלחמת יום כיפור. לצורך הקלטת האלבום חבר איינשטיין לעמיתו מיקי גבריאלוב, ששב באותה העת מאנגליה לאחר פירוק "הצ'רצ'ילים" (שבאותה העת פעלו באנגליה תחת השם "ג'ריקו").
    גבריאלוב הלחין את מרבית השירים וניגן בגיטרות. בין הבולטים שבשירי האלבום: "סע לאט" (א. איינשטיין / מ. גבריאלוב), "ילדים של החיים" (ש. חנוך), "אגדת דשא" (מ. אריאל / ש. חנוך), "שיחות דיפלומטיות" (נ. אלתרמן / מ. גבריאלוב), וכן שיר הנושא של הסרט "עיניים גדולות" (א. זהר-א. איינשטיין-מ. גבריאלוב / מ. גבריאלוב).

  • ב-1976 חבר איינשטיין ליוצא להקת "כוורת", המוזיקאי יוני רכטר, ויחד יצרו את אלבומם המשותף הראשון "האהבה פנים רבות לה". רכטר הביא עימו לאלבום כמה מיוצאי להקת "כוורת" לנגן באלבום: יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין.

    בין השירים הבולטים באלבום: "מה עושות האילות" (לאה גולדברג/יוני רכטר), "עוד יהיה" (אריק איינשטיין) ועיברות לשיר של אלביס פרסלי "Love Me Tender", שהפך בתרגומו של איינשטיין ל"נגמרו לי המילים".
    בעקבות האלבום "האהבה פנים רבות לה", יצא איינשטיין למסע הופעות ברחבי הארץ, שתועד לאלבום ונקרא "אנשים אוהבים לשיר" (1977). בנוסף לרכטר, השתתפו בנגינה ובשירה מוזיקאים מובילים כדוגמת אפרים שמיר, אסתר שמיר, שלמה יידוב, מוטי דיכנה ואלון הלל, וכן, בחלק מההופעות, תזמורת נתניה בניצוחו של סם לואיס. בין השירים הבולטים באלבום: "הנקניק מצייטלין" (יוני רכטר), "דמעות של מלאכים" (דן מינסטר/יוני רכטר), "כל השבוע לך" (אריק איינשטיין/שמוליק קראוס), "בלילות הקיץ החמים" (דן מינסטר/מתי כספי) ו"אני ואתה" (אריק איינשטיין/מיקי גבריאלוב).

  • ב-1979 יצאו אריק איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף בהפקה מושקעת ויקרה. המופע הוקלט בהיכל התרבות, ויצא על גבי האלבום "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת". אלבום זה כולל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך, וכן שתי מחרוזות, שכל אחת מהן אורכה מעל 18 דקות, שכללו את מיטב השירים מאלבומיהם המשותפים בראשית שנות ה-70. מסע הופעות זה היה האחרון בו השתתף איינשטיין, ולמעשה מאז הפסיק להופיע בפני קהל.

  • ב-1980 הקליט בשיתוף מיקי גבריאלוב את האלבום "חמוש במשקפיים". רובו של האלבום היו לחנים לשירי משוררים כלאה גולדברג ("תוף בודד"), נתן אלתרמן ("סיום", "ילדי ההפקר") וחיים נחמן ביאליק ("תאמר אהיה רב", "היא יושבה לחלון", "הכניסיני תחת כנפך").

  • ב-1982 הקליט את האלבום "יושב על הגדר" בשיתוף המוזיקאי יצחק קלפטר. באותה שנה עבר איינשטיין תאונת דרכים קשה. ידידתו נהרגה בתאונה והוא נפצע והפך לכבד ראיה. מאז התאונה חדל איינשטיין להופיע על הבמה, והתרכז בהקלטות בלבד.

  • ב-1983 הוציא איינשטיין את אלבומו השני בשיתוף יצחק קלפטר, "שביר". זהו האלבום הראשון של איינשטיין בו כתב את כל מילות השירים. את כל הלחנים והעיבודים ביצע קלפטר. בין השירים הבולטים באלבום: "שביר", "פנים טובות בתוך החשיכה" ו"תל אביב גדות הירקון, 1983". 

  • ב-1984 חבר איינשטיין פעם נוספת למוזיקאי שם טוב לוי, ליצירת האלבום "פסק זמן".
    כל עשרת שירי האלבום הולחנו על ידי לוי, וכהמשך לאלבום הקודם, כתב איינשטיין את מילות השירים, למעט השיר "יעקב ועשיו" מאת חיים נחמן ביאליק. שירים בולטים באלבום: "הוא חזר בתשובה" שנכתב כשיר געגוע לחברו אורי זוהר, שחזר בתשובה שנים ספורות קודם לכן,

    "שלוש ארבע לעבודה" שהפך ללהיט המוביל באלבום וזכה להשמעות רבות ברדיו, ו"מכבי הישן", שיר געגוע נוסף למתחם מכבי הישן בתל אביב, שפעילות הספורט בו הופסקה באותה תקופה. את יציאת האלבום ליוותה תוכנית טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית. צוות הנגנים המכובד באלבום כלל את יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר ישראל ומשה לוי. 

  • ב-1986 שב איינשטיין לשתף פעולה עם מיקי גבריאלוב, והקליט איתו שני אלבומים מצליחים. הראשון מביניהם היה "אוהב להיות בבית" (1986) שכלל את השירים: "שכשנבוא" (במקור שיר יווני שתורגם על ידי עלי מוהר), "אוהב להיות בבית" (א. איינשטיין/מ. גבריאלוב), "השיר על התוכי יוסי" (א. חלפי/מ. גבריאלוב) וכן לחן אחד של יצחק קלפטר - "אין לו זמן".

    באלבום השתתפו נגניו הקבועים של איינשטיין, המתופף מאיר ישראל, וכן שלושת יוצאי להקת כוורת: יוני רכטר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר. באות השנה היה "אוהב להיות בבית" לאלבום הישראלי הראשון שיצא במהקודת קומפקט דיסק. 

  • שיתוף הפעולה המחודש בין איינשטיין לגבריאלוב נמשך באלבום נוסף, "על גבול האור" (1987) שכלל את הלהיטים: "נודניק" (א. איינשטיין/מ. גבריאלוב), "עוף גוזל" (א. איינשטיין/מ.גבריאלוב), "שיר השיירה" (ע. מוהר/עממי) ו"עיתונאי קטן" (א. איינשטיין/מץ גבריאלוב). כאן התארחו בשיר "שיר השיירה" גם המוזיקאי יהודה פוליקר והכנר מירל רזניק. על עטיפת האלבום מופיע תצלום משנות ה-50, של איינשטיין הצעיר קופץ לגובה במגרש "מכבי" שב"גני התערוכה", ומתחתיו כיתוב בו מקדיש איינשטיין את האלבום לזכרו של משה איש כסית, שנפטר באותה תקופה.

  • אלבומו מ-1988, "משירי אברהם חלפי", כלל בין היתר את "שיר על התוכי יוסי", "צער לך" ואת "עטור מצחך זהב שחור" בגרסה חדשה ודומה לזו שהוקלטה עשור קודם, אשר גם בה שיתף פעולה עם יוני רכטר שהלחין, ועם יהודית רביץ וקורין אלאל בקולות. שיר זה נבחר לאחד מהשירים הישראליים האהובים ביותר במשאלים שונים ברדיו ובעיתונות.

  • את שנות השמונים סגר איינשטיין בשנת 1989, עם אלבום הילדים "הייתי פעם ילד". אלבום זה מכיל תריסר שירים אשר הולחנו על ידי המוזיקאי יוני רכטר. בין השירים הבולטים באלבום: "אדון שוקו" שזכה להצלחה מעל גלי האתר, "גברת עם סלים" המושר על ידי איינשטיין ורכטר בסגנון של דיווח בשידור ממשחק כדורגל, ו"שבת בבוקר". את עטיפת האלבום המרהיבה צילם הצלם עודד קליין, ובו נראים איינשטיין ובנו משתטים על גבי פסל האריה בסמטה פלונית בלב תל אביב.

  • ב-1991 יצר איינשטיין קלטת וידאו ובה שירי ילדים, שנקראה "כמו גדולים". ב-2007 הופצה הקלטת לראשונה על גבי DVD

  • ב-1992 יצר איינשטיין יחד עם צבי שיסל את הסרט הפרודי "כבלים", אשר עסק בשידורי הטלוויזיה בכבלים בישראל, שתפסו תאוצה באותן שנים.
    איינשטיין המשיך, בשנת 1992, עם אלבום ילדים נוסף בשיתוף יוני רכטר, "האריה, היונה ותרנגולת כחולה". אלבום זה כלל דואט עם יהודית רביץ בשיר "תרנגולת כחולה" (חיה שנהב/יוני רכטר), ועיבוד חדש לשיר "אמא שלי" (אריק איינשטיין/שלום חנוך).

  • החל משנות התשעים החל איינשטיין לשתף פעולה עם יוצרים צעירים בהלחנה, כתיבה ועיבודים של תקליטיו, ביניהם היו ארקדי דוכין, יהלי סובול ונועם רותם.

    אלבומו המצליח ביותר בשנות ה-90 הוא "יש בי אהבה", שיצא בשנת 1995 בשיתוף שם טוב לוי. בין השירים הבולטים באלבום: "סע לאט ב' (א. איינשטיין/ש. לוי) שנכתב כהמשך לשירו הקלאסי, "יש בי אהבה" (א. דוכין), "אדם האמין" (א. חלפי/ש. לוי), וכן השיר "לבכות לך" אותו כתב אביב גפן לזכר חברו שנהרג, ולאחר מכן נהפך להיות מזוהה עם האבל על רצח יצחק רבין. כמו כן, באותה שנה נכלל באלבום הכפול "שלום חבר", שיצא בעקבות רצח יצחק רבין, שירו של איינשטיין "זה פתאום נפל עליה", שכתב איינשטיין והלחין שם טוב לוי.

  • ב-1996 הוציא איינשטיין אלבום נוסף עם שם טוב לוי: "קצת לקחת חזרה", שכלל ברובו שירים ישנים בעיבודים חדשים. בין השירים שני דואטים עם יהודית רביץ: "החופש בבית ההבראה" (חיים חפר/מל קלר) ו"קרה זה רק הפעם" (אברהם ברושי/בובי פנחסי), וכן דואט עם איילה אשרוב, "אל נא תאמר לי שלום" (טולי רביב). כמו כן בלט באלבום השיר "המשתה", אותו הלחינה המוזיקאית לאה שבת למילים של נתן אלתרמן.

  • ב-1997 הוציא איינשטיין אלבום נוסף עם שם טוב לוי, "לאן פרחו הפרפרים". בנוסף ללחנים של לוי, נכללו באלבום גם שירים של מלחינים אחרים, כיהודה פוליקר שהלחין את "אח מילת מפתח" (אהוד מנור) ו"האור בקצה" (יעקב גלעד ופוליקר), שלום חנוך שהלחין את "שלום חבר" שכתב יעקב רוטבליט לזכר יצחק רבין, עוזי חיטמן, שכתב והלחין לאלבום את "עכשיו התור לאהבה", ואפילו ברי סחרוף, שהלחין את השיר "קשה לכתוב דמעות" למילים של אילן גולדהירש.

  • ב-1999, חזר איינשטיין לשתף פעולה עם שלום חנוך, באלבום המשותף "מוסקט". השירים הבולטים באלבום זה היו: "כל אחד רוצה", "גיטרה וכינור" ו"שמור על עצמך".

  • עטיפת האלבום "רגעים"בשנת 2002 הגיש איינשטיין תביעה אזרחית נגד המפיק והאמרגן מיכאל תפוח, עימו עבד במשך 24 שנים. תביעה זו הולידה מערכת השמצות והכפשות הדדיים, וחשפה מערכת יחסים עכורה שפרצה בין השניים, שהיו ידידים וחברי נפש. בכתב התביעה נטען כי איינשטיין נוצל על ידי אמרגנו אשר חי כביכול על חשבון רווחיו העצומים של הזמר. האמרגן, בכתב ההגנה, טען כי איינשטיין דווקא הרוויח ממון רב, והציג את עצם הגשת התביעה כחלק מבעיותיו האישיות של הזמר כאדם תלותי ומפונק.
    באותה שנה הוציא איינשטיין את האלבום "שמש רטובה", בו שיתף פעולה בעיקר עם ארקדי דוכין. השיר הבולט ביותר באלבום היה "שחורה שלי".

    אריק איינשטיין בשיר "קפה תורכי"

    באלבום "שתי גיטרות בס תופים" מ-2004, בו שיתף פעולה עם ברי סחרוף, נכלל בין היתר השיר "זה לא בדיוק געגוע" שכתב איינשטיין בהתבסס על זכרונות מתקופת ילדותו. שיר זה זכה גם לוידאו קליפ, בו שולבו באנימציה ממוחשבת צילום של איינשטיין כיום עם תמונות עבר שלו. באלבום זה החל שיתוף הפעולה בין איינשטיין לפיטר רוט.

  • ב-2005 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בפזמונאות העברית וב-2006 קיבל פרס מיוחד על תרומה רבת שנים למוזיקה הישראלית בטקס פרסי עמ"י של ערוץ מוזיקה 24.

  • ב-3 בינואר 2006, ביום הולדתו ה-67 של איינשטיין, יצא אלבומו "רגעים", בשיתוף המוזיקאי והמעבד פיטר רוט. אלבום זה המשיך את המגמה של אלבומיו האחרונים, בשירים שקטים ונוגים כמו "פרידה קצרה" ו"אף אחד לא מזיל דמעה" (גירסת כיסוי לשירו של שמוליק צ'יז'יק), אך נכלל בו גם שיר הומוריסטי בשם "אחד עשר מטר".

  • בסוף אוגוסט 2006 יצא הספר "זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים" בעריכת עלי מוהר (דניאלה די-נור מוציאים לאור). הספר, המבוסס על עשרות שעות שיחה בין עלי מוהר לאריק איינשטיין, מביא אנקדוטות מחייו של אריק איינשטיין, המיטב של שיריו (אלה שכתב ואלה שהוא מבצע), מילים של מערכונים מיתולוגיים ודיאלוגים מסרטים, תמונות, פוסטרים, עטיפות של תקליטים ומאמר פותח של עלי מוהר המנסה לפצח של "סוד קסמו של הקול של אריק איינשטיין". את הספר מלווה דיסק המכיל חלקים נבחרים מהשיחות שערכו השניים בליווי נגינת פסנתר של יוני רכטר.

  • בספטמבר 2007 הוציא איינשטיין את האלבום "כל הטוב שבעולם", בו שיתף פעולה עם המוזיקאי גיא בוקאטי. סינגלים מתוכו יצאו עוד מסוף שנת 2006, ביניהם "רגע לפני" שכתב יעקב רוטבליט, "שוב אותו העצב", "איפה שלא תהיי" ו"פה אצלנו". אחר כך יצא הסינגל "פשוט אומר לך". בוקאטי כתב והלחין את כל שירי האלבום, פרט לרגע לפני שכתב רוטבליט ול"רוקד את הטנגו לבד", בו השתתף איינשטיין בכתיבה.

    איינשטיין הוא חובב ספורט מושבע, וידוע במיוחד כאוהד ותיק ונאמן של הפועל תל אביב, המוזכרת בכמה משיריו הידועים, דוגמת "היה לנו טוב, נהיה לנו רע", "סע לאט", "אמרו לו" ו"סע לאט ב'. איינשטיין אף כתב את המלים לשיר האליפות האחרון של הקבוצה, "אדומה שלי". כמו כן הקליט את השיר "ואלה שמות", המורכב כולו משמות של כדורגלנים.

    שתי בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, שחזרו בתשובה יחד עם אימן, נישאו לשני בניו של אורי זוהר, שאף הם חזרו בתשובה. החתונה הראשונה תועדה בסרטו של רנן שור - "חתונה בירושלים", שפתח את פסטיבל חיפה 1985.

    אריק איינשטין הלך לעולמו ב-26.11.2013

     

    אלבומים

    • "ת"א הקטנה" - 1962
    • "אירמה לה דוס" - 1964
    • "אריק איינשטיין שר בשבילך" - משירי דפנה אילת, 1968
    • "חדש וגם ישן" - 1968
    • "מזל גדי", 1969
    • "פוזי", 1970
    • "שבלול" (במשותף עם שלום חנוך), 1970
    • "פלסטלינה" (במשותף עם שלום חנוך), 1971
    • "שירי ילדים" (במשותף עם רוב הקסלי), 1971
    • "בדשא אצל אביגדור" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1972
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה", 1972
    • "יסמין", 1973
    • "סע לאט", (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1975
    • "שירים", 1976
    • "ילדים" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1976
    • "האהבה פנים רבות לה" (במשותף עם יוני רכטר), 1976
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב' (במשותף עם אבנר קנר), 1977
    • "אנשים אוהבים לשיר" - 1977
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' (במשותף עם אבנר קנר), 1977
    • "ילדודס" - 1978
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" , 1980
    • "חמוש במשקפיים" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1980
    • "יושב על הגדר" (במשותף עם יצחק קלפטר), 1982
    • "שביר" (במשותף עם יצחק קלפטר), 1983
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' - נוסטלגיה", 1984
    • "פסק זמן" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1984
    • "תוצרת הארץ" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1985
    • "אוהב להיות בבית" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1986
    • "על גבול האור" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1987
    • "משירי אברהם חלפי" (במשותף עם יוני רכטר), 1988
    • "הייתי פעם ילד" (במשותף עם יוני רכטר), 1989
    • "האריה, היונה ותרנגולת כחולה" (במשותף עם יוני רכטר), 1993
    • "יש בי אהבה" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1995
    • "קצת לקחת חזרה" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1996
    • "לאן פרחו הפרפרים" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1997
    • "מוסקט" (במשותף עם שלום חנוך), 1999
    • "שמש רטובה", 2002
    • "שתי גיטרות בס תופים", 2004
    • "רגעים" (במשותף עם פיטר רוט), 2006
    • "כל הטוב שבעולם" (במשותף עם גיא בוקאטי), 2007

     

    עם בצל ירוק

    • "שירים מתוכניות הלהקה", 1959

     

    עם שלישיית גשר הירקון

    • "אהבה ראשונה", 1965
    • "התוכנית החדשה", 1966
    • "האוסף" (מארז תקליטורים), 2001

     

    עם החלונות הגבוהים

    • "החלונות הגבוהים", 1968

     

    אוספים

    • "ישן וגם חדש", 1968
    • "לקט", 1978
    • "לקט לילדים", 1981
    • "מבחר", 1986
    • "לקט שני", 1988
    • "לקט משירי ארץ ישראל", 1988
    • "השנים הראשונות" (במשותף עם יהורם גאון), 1989
    • "אוסף", 1993
    • "האוסף" (מארז תקליטורים), 2001
    • "המיטב", 2003

     

    הופעות

    • "אנשים אוהבים לשיר" - בהופעה חיה,1977
    • "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת", 1979, 2005

     

    תקליטונים ומיני אלבומים

    • "אריק איינשטיין" 1960
    • "ליל סתיו" (במשותף עם יפה ירקוני), 1966
    • "אריק והאיינשטיינים", 1966
    • "אני מרגיש כמו מלך", 1967
    • "הגר", 1967
    • "האדון הרופא / הימים הארוכים העצובים", 1967
    • "או-בלה-די או-בלה-דה / בית הערבה", 1968
    • "פראג / מי שחלם", 1969
    • "אחינועם לא יודעת / היה לנו טוב נהיה לנו רע", 1969
    • "הדוד סם / האיש על הצב" (מתוך לול 1), 1970
    • "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר / קח לך אשה ובנה לה בית" (במשותף עם שלום חנוך), 1970 "חצי חצי" (פסקול), 1971
    • 1971 Oh me / Old fashiond silly song
    • "Waiting for a better day / חמוץ חמוץ", 1971

     

    הקלטות נוספות

    • "יומן מסע" (סינגל, במשותף עם אביב גפן), 2000
    • "אריק איינשטיין מספר: הארי פוטר ואבן החכמים", 2003

      

    פילמוגרפיה

    • ניני (1962) - שחקן.
    • אולי תרדו שם (1964) - שחקן.
    • דליה והמלחים (1964)
    • סלאח שבתי (1964) - שחקן (בתפקיד זיגי).
    • לול (תוכנית טלוויזיה) (1969) - תסריטאי, שחקן.
    • שבלול (1970) - סרט דמוי תיעודי על הפקת האלבום "שבלול".
    • מציצים (1972) - תסריטאי, שחקן (בתפקיד אלי).
    • עיניים גדולות (1974) - שחקן (בתפקיד יוסי).
    • לול (1988) - תסריטאי, שחקן.
    • כמו גדולים (סרט) (1990) - תסריטאי, שחקן.
    • כבלים (1992) - תסריטאי, שחקן.

     

    ספרים

    • אריק איינשטיין: ספר שירים. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח. הוצאת כנרת, תל אביב, 1981.
    • לול: שירים, מערכונים ותצלומים. עורכים: אריק איינשטיין וצבי שיסל. הוצאת כנרת, רמת גן, 1989.
    • אריק איינשטיין: ספר שירים שני. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, עורך מוזיקלי: ברט ברמן. הוצאת כנרת, רמת גן, 1991.
    • זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים. עורך: עלי מוהר. דניאלה די-נור מוציאים לאור, תל אביב, 2006.

     

    מערכונים

     

    חידון התנ"ך  
    אריק איינשטיין ואורי זוהר                              
                 עיניים גדולות
                 אריק איינשטיין   
     


     

    סרט איטלקי
    אריק איינשטיין, מוני מושנוב, צבי שיסל ועוד
                            שבלול                      
                           אריק איינשטיין ושלום חנוך 
                           


     

    אליפות העולם ביריקה חופשית
    אריק איינשטיין, מוני מושנוב, צבי שיסל
                     יפנית למתחילים
                     אריק איינשטיין, מוני מושנוב וצבי שיסל
       


     

    מערבון הונגרי
    אריק איינשטיין, מוני מושונוב וצבי שיסל
                        קטעים שנחתכו בערעכת הסרט כבלים
                        אריק איינשטיין ומוני מושנוב


     

    הרומאים
    אריק איינשטיין, אורי זוהר וצבי שיסל
                  העולים החדשים
                  אריק איינשטיין ואורי זוהר 


     

    לול - התכנית השניה                           לה מרמור
                              אריק איינשטיין
                            

     

    אני אישה
    אריק איינשטיין, ואורי זוהר וצבי שיסל
                 ואלה שמות - שיר המונדיאל
                 אריק איינשטיין
     

     


     לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




אריק לביא
שתף 

אריק לביא ז"ל נולד בגרמניה בשנת 1927 בשם ליאו אלכסנדר אינזלסבכר, ונפטר בשנת 2004 ממחלת לב קשה.

ב-1946 הצטרף לפלמ"ח.
הקריירה הבימתית העשירה שלו, שנמשכה עשרות שנים, החלה בשנות ה-50 במשחק בתיאטרון הקאמרי ובהרכב "שלישיית ערבה", שהתמחתה בשירי רועים.
במהלך הקריירה הקליט מאות שירים, הופיע על הבמה בשיריו ושיחק בהצגות, במחזות זמר ובסרטים.

 

 

 


 

 

 

 

 

בנוסף לשירי ארץ-ישראל, היה לביא מהזמרים הראשונים שהחלו לשיר שירי פופ.
בין שיריו המוכרים: "הסלע האדום" (אשר נאסר להשמעה בשנות החמישים, מאחר ש"עודד" יציאת צעירים לפטרה בירדן), "שיר הקטר", "שיר ההד", "את חכי לי ואחזור", "שיר סתיו" ("כל הנחלים הולכים לים"), "זה קורה", "ניגון עתיק" ועוד.



לביא גם חידש שירים עבריים ישנים, כמו שירי פלמ"ח לתקליטו "הפרוטה והירח" אותו הקליט עם שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", שירי תנועות הנוער ושירי ארץ ישראל נוספים כמו "יש לי כנרת" ו"אני מאמין" ("שחקי שחקי").

בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים נרתם אריק לביא לעידוד רוח העם ושר את הפזמון "נאצר מחכה לרבין" למילים של חיים חפר.

בתיאטרון הוא השתתף בין השאר בהצגות "הוא הלך בשדות", "עוץ לי גוץ לי", "אופרה בגרוש", "המלך ואני" "גבירתי הנאווה", "הקוסם", ו"אירמה לה דוס" (הן בישראל והן בברודוויי). העלה עם אשתו, השחקנית שושיק שני, את הצגות הבידור "הוא והיא" ו"הו, הו יוליה" מאת אפרים קישון.

בקולנוע הוא שיחק בסרטים רבים, בהם: "מבצע יונתן", "עליזה מזרחי", "סוס עץ", "גבעה 24 אינה עונה", "חור בלבנה" ואחרים. 

אריק לביא נחשב לאחד מן המבצעים המשובחים בשפה העברית. בשנים האחרונות זכה להכרה גם מצד זמרים ויוצרים צעירים, שחידשו רבים משיריו (בין היתר באלבום הקאברים "עבודה עברית").
ב - 1998 הוציא אלבום אוסף "המיטב" המכיל את מיטב להיטיו.

אלבומו האחרון היה "אריק לביא - בדרכי שלי: הקלטות נדירות". את האלבום, המכיל הקלטות נדירות מ שנות ה-70, הספיק לביא לערוך לפני מותו.
שיר הנושא שלו הוא גרסה לשיר "My Way" של פרנק סינטרה, אותו תרגם לביא בעצמו על פי סיפור חייו.

 

 

אריק לביא בשיר "בדרכי שלי"

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




אריק סיני
שתף 
אריק סיני נולד ב - 29 ביוני 1949.

הוא החל להתפרסם לאחר ששר את "שיר פרידה" שכתב עבורו שלמה ארצי. בעקבות הצלחת השיר ב
רדיו, הקליט את אלבומו הראשון "אריק סיני" בהפקתו של מתי כספי
, ושנה לאחר מכן יצא אלבומו השני, "צל כבד", גם הוא בעיבודיו של כספי. האלבומים נחלו הצלחה עם שורת להיטים כמו "דרך הכורכר", "שובי לפרדס", "אם אתה בסביבה (העיירה שלי)" ו"בשעה שכזאת".
בתחילת שנות השמונים הוא נמנה עם הבולטים שבזמרים החדשים עם שירי בלדות, פופ רך ושירי ארץ ישראל. לאחר מכן הקריירה שלו דעכה ואלבומיו לא הצליחו מסחרית, למרות שהוא המשיך כל הזמן להקליט ולהופיע. בשנות התשעים שהה בעיקר בארצות הברית.
 
ב - 2002 הקליט את הסינגל "מכור" שזכה להצלחה ברדיו ובעקבותיו יצא בשנת 2003 אלבומו השמיני "נאהב עד שנמות" בהפקתו של אסף אמדורסקי. האלבום סימן את חזרתו של סיני לבמה לאחר העדרות ממושכת.
באביב 2004, הוציא סיני סינגל משותף עם הזמרת שרון רוטר, בדואט "שלח לי גל". השיר שניכתב על ידי עובדיה חממה ויוסי פרץ, הוקלט במסגרת פרויקט "דגל אורות התקווה" של עמותת עלם.
ב - 2006 יצא הסינגל הראשון של סיני לקראת אלבומו החדש. הסינגל "תני לי סיבה" הנו חידוש לשירה של להקת "בנזין". האלבום כולו עתיד לכלול גרסאות חדשות לשירים ישראלים משנות ה- 80.
ב - 2007 החל מריץ מופע של שירי לאונרד כהן.
 

אלבומים

 

  • אריק סיני (1980)
  • צל כבד (1981)
  • שירים חוזרים (1982)
  • בסוף מעגל (1983)
  • שלום לך תקווה עצובה (1985)
  • עכשיו (1987)
  • שמועות על גשם (1992)
  • המיטב (1977 - 2002)
  • נאהב עד שנמות (2003)



בומבה צור
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

 

בומבה צור בשיר "ביום הולדתי"




בועז שרעבי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




בנזין
שתף 

להקת בנזין בשיר "חופשי זה לגמרי לבד"

חברי "בנזין", יהודה פוליקר, בנג'ו קמחי, קיטש אמסלם ואלי חדד, ניגנו במסגרות שונות מאז סוף שנות ה-60, בעיקר באזור חיפה והקריות.

ב-1975 הקים פוליקר את להקת "ברקת", תחילה כצמד עם מיכה שובל, ואחר כך כשלישייה עם הצטרפותו של קמחי. הלהקה ניגנה בעיקר גרסאות כיסוי ללהיטים מהתקופה, והרבתה להופיע באירועים וחתונות, אך בין 1975 ל - 1976 הקליטה גם שני תקליטנים מקוריים.
ב-1980 הוזמן פוליקר להצטרף כנגן ללהקתו של צביקה פיק. הופעותיו לצד פיק יצרו התעניינות, וקלטות של הלהקה הגיעו לידיו של הכותב והמפיק יעקב גלעד, שכה התרשם ממה ששמע, עד שלדבריו התקשה להאמין שזהו חומר של להקה ישראלית.
בעקבות זאת הפך גלעד למלווה אמנותי ללהקה, וכתב עבורה שירים. פוליקר, קמחי, אמסלם וחדד עברו לתל אביב , ושינו את שם הלהקה ל"בנזין". חברת סי.בי.אס החתימה את הלהקה.
ב-1982 הגיע לתחנות הרדיו תקליט השדרים הראשון שהקליטה בהתגלמותה החדשה, "חופשי זה לגמרי לבד".
אלבומה הראשון של "בנזין", "עשרים וארבע שעות", יצא באותה שנה וכלל כמה משיריה המצליחים ביותר, כ"יום שישי", "חופשי זה לגמרי לבד", "גשם", ו"תני לי סיבה". האלבום היה להצלחה מסחרית גדולה ומכר למעלה מ-50,000 עותקים.

לצד תיסלם הייתה בנזין לכוח דומיננטי ברוק הישראלי של ראשית שנות ה-80. האופן שבו נוהלו שתי הלהקות על ידי סי.בי.אס משקף את השאיפה שהייתה לחברה זו אז ליצור מותגי רוק מובחנים בעלי תדמית ציבורית מחושבת ומוקפדת. גישה זו, שהוביל סמנכ"ל החברה דאז רוני בראון, התבטאה בשליטת החברה על אספקטים רבים של ניהול ושיווק הלהקה, החל בלבוש וכלה בעיצוב הלוגו, ועקבותיה ניכרים בעבודות של אמני רוק נוספים עימם עבדה באותן שנים, כמו תיסלם, מני בגר והקליק.
מיד עם הצלחת האלבום הראשון, החלו להתגלות קרעים בלהקה. עבור יהודה פוליקר הייתה זו התגשמות חלום, אך פני הדברים לא היו פשוטים כל כך עבור אמסלם, קמחי וחדד, שהיו בעלי משפחות ונקרעו בין מחויבויותיהם אלה לבין רצונם להצליח כמוזיקאים. לא זו הייתה הסיבה היחידה למתח בין החברים. זמן קצר לאחר שהחלה הלהקה להקליט את תקליטה השני, "משמרת לילה", הודיע קיטש אמסלם שאינו מקבל מספיק ביטוי בלהקה, והחליט לעזוב.
בספטמבר 1984, טרם יציאת התקליט השני, נכתב בעיתונים על חזרתם של חברי הלהקה לקריות בעקבות בעיות כלכליות. אף שהיה מורכב ומעניין מקודמו, ומכר לבסוף כ-10,000 עותקים, "משמרת לילה" נחשב בשעתו לכישלון יחסי.
מסע הופעות שנפתח באוקטובר 1984 עם "בנזין" בהרכב של שלישייה התברר כמאכזב מבחינת מכירות, והדבר העמיק את המתחים בין חברי הלהקה.
ב-1985, עם יציאתו של התקליטון האחרון של הלהקה, "התחלה חדשה / סרט במקום", הגיעה "בנזין" לסוף דרכה. עבור יהודה פוליקר, סימן פירוק הלהקה את ראשיתה של קריירת סולו פוריה ומצליחה מאוד.

חברי ההרכב

 

  • יהודה פוליקר
  • בנג'ו קמחי
  • קיטש אמסלם
  • אלי חדד



בני אמדורסקי
שתף 

בני אמדורסקי ז"ל נולד בשנת 1931 בירושלים.

בשנת 1957 הקים, יחד עם ישראל גוריון, את צמד "הדודאים" לאחר שנפגשו במסיבה, ואמדורסקי המשיך לשיר במסגרת הצמד במשך 36 שנים.

ב - 1964 יזם אמדורסקי את הקמת "שלישיית גשר הירקון".
ב - 1969 הקים הפיק והשתתף לצד חנן יובל ושלום חנוך בשלישיית "השלושרים", ולצד ישראל גוריון וג'וזי כץ בשלישיית "הטוב הרע והנערה", מופע ותקליט שהיה מבוסס על שירי סרטים והצגות משנות השלושים.
ב - 1973 הצטרף אמדורסקי, יחד עם שותפו לצמד "הדודאים", לצמד הנשי "סוזן ופרן" לאלבום פולק "קשת בענן", בו חידשו שירי עם אנגלים ואמריקאים שתורגמו לעברית על ידי תרצה אתר ודן אלמגור. האלבום לווה במסע הופעות ברחבי הארץ. אמדורסקי גם הפיק את האלבום.

אמדורסקי נחשב לאחד מהזמרים הבולטים  בפסטיבלי הזמר הראשונים. אחד משיריו המפורסמים היה "ילדתי אמרי" אותו שר על פי לחן של יעקב הולנדר עם הזמרת נחמה הנדל, אתה זכה במקום הראשון באותו פסטיבל.
ב - 1990 חבר יחד עם ישראל גוריון וחנן יובל למופע בשם "שלושרים על גשר הירקון".

בני אמדורסקי חלה בסרטן, ולמרות המחלה, הופיע באותה התקופה בתוכנית שערך לכבודו הערוץ הראשון בהשתתפות בכירי האמנים בארץ, כשרגע השיא במופע המרגש היה כששר את שירה של נעמי שמר "אני גיטרה" שנכתב במיוחד לאירוע, ומהווה מעין סיכום חיים ופרידה.

לאחר שנפטר, הקימו שותפיו בעבר, ישראל גוריון חנן יובל וצמד "הפרברים", רביעייה בשם "החברים של בני" שמופיעה מדי פעם באירועים שונים, ומשמרת בדרך זו את זכרו של הזמר והשחקן.
בנו, אסף אמדורסקי, ממשיך את דרכו כמוזיקאי.
ב - 2003 ערך אסף עם חברת התקליטים "הד ארצי" אוסף המסכם את הקריירה של אביו, אלבום כפול זה כולל שיר משותף לו ולאביו - "נחיה את היום".

בני אמדורסקי נפטר ממחלת הסרטן ב - 23 בינואר 1994.


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




בני ברמן
שתף 

 
בני ברמן נולד ב-1938.
בנעוריו, למד בית הספר הימי במכמורת, משם נולד הקשר שלו לשירי ים.

את הקריירה האומנותית שלו החל בצה"ל כחבר במספר להקות צבאיות, החל בצוות ההווי של הנח"ל, אחר כך כנגן אקורדיון בלהקת פיקוד צפון, ולקראת סוף השירות הצבאי בשנת 1958, כחבר צוות הווי פיקוד דרום.
שיריו עסקו בנושאי ים ובאנשים. הוא הלחין את מנגינות השיר בעצמו ולרוב שיריו אף כתב את המלים. ליווה את עצמו בגיטרה. בהמשך ערך מסעות בים ביאכטה שלו, והם שנתנו לו השראה לשיריו.
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 

 

 

 

 

 


 

ב - 1988 כאשר חזר ממסעותיו בים, המשיך בהקלטות, אך ההצלחה שלו במכירת

אלבומים הייתה ממנו והלאה. הוא המשיך להופיע במועדוני זמר, ובמקביל החל לעסוק כצלם עיתונות.
בשנותיו האחרונות חלה בסרטן, נתן פומבי לעובדה זו במספר ראיונות, שנתן לעיתונות.

בני ברמן נפטר ב - 8 באפריל 2002.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בין שיריו הידועים

 

  • "שיר הליצן"
  • "בפונדק קטן"
  • "חיי אדם"
  • "שני קבצנים וחמורון אחד"
  • "לא כל יום פורים" ("מלך ליום")
  • "יש כוח יש עבודה"



בצל ירוק
שתף 

בצל ירוק הייתה להקת תיאטרון ובידור אשר הקימו יוצאי להקת הנח"ל בשנת 1957 והחלה את דרכה בקיבוץ משמר דוד כ"קואופרטיב להצגות תיאטרון". עד להתפרקותה בשנת 1961 העלתה הלהקה חמש תוכניות.
הלהקה הפיקה את התוכניות, ואת החומר כתבו חיים חפר, דן בן אמוץ, דן אלמגור, סשה ארגוב, משה וילנסקי, פרנק פלג, מאיר נוי, יחיאל מוהר, אריה לבנון ועמוס אטינגר.
נעמי שמר, אשר שירתה אף היא בנח"ל, כתבה ללהקה את השירים "זמר נודד" ו"נועה". אברהם דשא (פשנל) - יחסי ציבור.

להקת בצל ירוק בשיר "ונצואלה"


תוכניות הלהקה בסדר כרונולוגי

 

  • "שמור על הגבול" - תוכנית זו הופקה על ידי מייסדי הלהקה בטרם שחרורם מלהקת הנח"ל.
  • 1957  "כביסת הרש".
  • 1958  "הופ עברנו"  - כתבו דן בן אמוץ וחיים חפר, ביים שמואל בונים. כולל השירים "הי טירילי" ו"בראשית"
  • 1959 "אף מילה למורגנשטיין" - כולל השיר "ונצואלה". את ההצגה כתב אפרים קישון והפזמונים נכתבו על ידי דן אלמגור והולחנו על ידי משה וילנסקי וסשה ארגוב. התוכנית שימשה בסיס לסרט באותו שם שיצא בשנת 1963.
  • 1959 "ו...שלוש נקודות"  - ביים אורי זוהר, כתבו חיים חפר וסשה ארגוב. כולל השירים "אדוני השופט", "הפרוצה החלוצה" ו"כשאנחנו נצא ביחד".
  • 1960 "חתול בשק"  - כולל השיר "ליפא העגלון"

 

 

חברי ההרכב

 (הרכב הלהקה לא היה קבוע)

  • אורי זוהר - זמר, במאי
  • אילנה רובינא - זמרת
  • יונה עטרי - זמרת
  • שמעון ישראלי - זמר
  • נחמה הנדל - זמרת
  • זהרירה חריפאי - זמרת
  • גבי עמרני - זמר
  • יוסף אורג - אקורדיאון
  • חיים טופול - זמר
  • גליה טופול - זמרת
  • אליהו ברקאי (ברקו) - זמר
  • עודד קוטלר (יוצא להקת פיקוד מרכז) - זמר
  • רותי אטיאס - זמרת
  • אברהם מור - שכיר בתוכנית הראשונה
  • נירה עדי
  • עליזה קאשי
  • אריק איינשטיין
  • שי דנון
  • מרטין ברכר - חצוצרה
  • דוד אלשיך - תופים
  • אפרים קישון
  • שמואל בונים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 







 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 








 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




ברכה צפירה
שתף 


ברכה צפירה, נולדה  ירושלים בשנת 1911 להוריה שבאו מהעיר צנעא בתימן.

בנערותה התחנכה בכפר הנוער מאיר שפיה, ובגיל 16 הצטרפה כזמרת לתיאטרון הארץ ישראלי (התא"י), שם פגשה באמרגן משה ואלין שהפך לאמרגנה ואירגן עבורה קונצרטים. לאחר מכן הופיעה כזמרת בתיאטרון הסאטירי "הקומקום" שהוקם על ידי אביגדור המאירי. המאירי התרשם מזמרתה וביוזמתו יצאה לברלין ללמוד מוזיקה.

 ברכה צפירה ונחום נרדי - "שיר העבודה והמלאכה"

בברלין, בסוף שנות העשרים, למדה צפירה בבית הספר של מקס ריינהרדט והכירה את המלחין נחום נרדי. נרדי הלחין עבורה שירים רבים תוך כדי כך שברכה צפירה חושפת אותו לעולם הצלילים והגוונים של שירי העם והליטורגיה של העדות השונות .
במשך עשור הופיעו שניהם בקונצרטים משותפים באירופה, ארצות הברית ואף בארץ ישראל ובמצרים, כך שצפירה קנתה לה מעמד של כוכבת על. עם חלוף הזמן צפירה נישאה לנחום נרדי, והתגרשה ממנו לאחר שמונה שנים.
בשנות ה - 40 של המאה ה - 20 ברכה צפירה שיתפה פעולה גם עם מלחינים שעלו לארץ מאירופה ביניהם פאול בן חיים, עדן פרטוש ומרק לברי. היא גרמה להם להיות מודעים לסגנון המזרחי ובכך תרמה ליצירת סגנון מוזיקלי ישראלי חדש והבאתו לאולם הקונצרטים. הסגנון המיוחד של שירתה וגווניה הכיל יסודות של מוזיקה תימנית, ספרדית וערבית. המבטא הגרוני וחיתוך הצליל הכללי של קולה הקנה לביצועיה מימד של "אותנטיות", "שורשיות" מקומית ו"חושניות" - בעיקר לאוזניים של מי שחונכו על מוזיקה אירופית. ביצועיה הקנו לשירים בעלי גוון אירופי מובהק ניחוח של מזרחיות.

ברכה צפירה נפטרה ב - 1990.

שיריה הידועים

 

  • "בין נהר פרת לנהר חידקל"
  • "עלי גבעה"
  • "שתו העדרים"
  • "יש לי גן"
  • "למדבר שאנו" - שיר זה פתח את השידורים העבריים של קול ירושלים - הרדיו המנדטורי בשנת 1936. אלו היו שידורי רדיו הסדירים הראשונים בארץ ישראל. 








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.