חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 144 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

אילנה רובינאהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אילנה רובינא בשיר "וידוי"


אילנה רובינא נולדה ב - 10 בפברואר 1934 בסמוך לט"ו בשבט, והיא בתם של שחקנית התיאטרון חנה רובינא והמשורר אלכסנדר פן. מאחר שאמה, שהביאה אותה לעולם כשהקדימה את זמנה בהבאת ילד מחוץ לנישואים, בשברה מוסכמות התקופה, לא יכלה לטפל בה, היא נשלחה לקיבוץ גבע במעמד של "ילדת חוץ".

כשבגרה התחתנה בחו"ל וכשנישואיה לא צלחו, היא חזרה ארצה ישר לתוכניתה של להקת "בצל ירוק", שם הכירה את אורי זוהר איתו התחתנה, ונפרדה ממנו אחרי פרק זמן קצר. אך קשריהם האמנותיים נמשכו, זה התבטא בין היתר בהקלטה ברדיו של הפזמון "החופש בבית הבראה". בעקבות ההצלחה של השיר הוא התגלגל לקליפ "היסטרי", שבין היתר מופיע בו שמואל רודנסקי שנזכר בפזמון כבדרן שהופיע באותו בית הבראה ("רודנסקי הציג כאן, לא רע...").

אילנה רובינא הפכה להיות זמרת פופולרית, בביצועים של שירים שמתאימים לאישיותה ולקולה, כגון "שיר הפילפל" ו"בקשתי אש".
ב - 1970 התקיים "פסטיבל הזמר החסידי
" השני, והיא בדיוק שבה ארצה וזכתה במקום הראשון בפסטיבל עם השיר "יברכך" שאת לחנו כתב דוד וינקרנץ.

אילנה רובינא בשיר "לילך רוצה לקטוף את הירח"

 


באותה שנה הופיעה גם בפסטיבל שירי הילדים הראשון עם השיר "לילך רוצה לקטוף את הירח" למילותיו של יוסי גמזו.
בפסטיבל הזמר ב- 1972 ביצעה את שירה של תרצה אתר והלחן של סשה ארגוב, "בלדה על נערי שגדל", ובמהלכו נודע לה על מותו של אביה אלכסנדר פן.
באותה השנה יצא אלבומה הראשון והיחיד "שני הצדדים" שכלל את הלהיט "לך איתה" וכן את השיר מפסטיבל הזמר.
בעקבות ההצלחה היא הוזמנה להקליט שיר חדש ל"תקליט הזהב 72' של "להיטון" ובו שרה את "ספני שלמה המלך" למילותיו של נתן אלתרמן ולחן של נעמי שמר כמו כן שרה בדואט מרגש עם יוסי בנאי את "הגבירה בחום".

היא הספיקה להופיע לפני לוחמים במלחמת יום הכיפורים, במסגרת צוות הווי שכלל עוד אמנים ידועים. לאחר המלחמה מיעטה להשתתף במופעים והקלטות עד שפרשה לחלוטין מעולם הבידור. מאז אמצע שנות השבעים התגוררה בלונדון.
בדצמבר 2006 יצאה במופע משותף עם שחקן התיאטרון שלמה בר-שביט.


אילנה רובינא בשיר "בלדה על נערי שגדל"




אילקה ואביבההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

אילקה (הלל רווה ) נולד ב- 17.12.1912 בעיר באקו שבאז'ארביז'אן. בגיל 4 עלה ארצה עם משפחתו לשכונת נוה-צדק (או כפי שנקראה אז נורדיה) בתל אביב.

 

בסוך שנות ה-40 התפרסם יחד עם אשתו אביבה כצמד "אילקה ואביבה", והרבו להופיע בחו"ל.
ב - 1966 הפסיקה אביבה לשיר ואילקה הפך לזמר - חלילן בודד שהופיע בעיקר בקיבוצים ובמחנות צה"ל.

אילקה בשיר "ברכת עם" (תחזקנה)

 

אילקה הפליא את שומעיו בשליטתו בחליל, הן במנגינות קלאסיות והן בנעימות ישראליות.

הוא נהג להסתובב בין חופי הנחלים בהם צמחו קני-סוף, לגלף בעצמו את חליליו ולנקב בהם בעמל רב ובדיוק מוסיקלי מדהים את אותם חורים זעירים מהם נבעה המוסיקה והשירים שבחר לבצע.

בניגוד לחלילים הרגילים, להם יש פייה רק בקצה אחד, לחלילים אלה היו פתחים בשני הקצוות, והנגינה בחלילים כאלה קשה מאוד ודורשת, מלבד שמיעה מוסיקלית וכשרון נגינה טבעי, גם נסיון ותרגול.

 

 

בין שיריהם המפורסמים:

  • "בין הרים"
  • "מולדתי"
  • "שומר מה ליל".
  • "בין הגבולות"
  • "הפינג'אן"
  • "הקרב האחרון"
  • "דודו"
  • "הפלמ"ח"
  • "החליל"
  • "יש חליל נעלם"
  • "מה יפים הלילות בכנען"
  • "ארץ זבת חלב ודבש"
  • "מה דודך מדוד"
  • "אורחה במדבר" ("ימין ושמאל")
  • "ומשה היכה על סלע"
  • "שדמתי"

 אילקה נפטר ב - 17.8.2002

 




אלי מגןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

אלי מגן בשיר "לזכור "




אלכסנדר יהלומיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אלכסנדר יהלומי, שחקן ובדרן (1911 - 2003) נולד בלטביה. בהשכלתו בוגר גימנסיה עברית בווילנה וכן בוגר למודי משפטים באוניברסיטת ורשה (1937), וכן בוגר סטודיו עברי למשחק בווילנה.

עם עלייתו ארצה באמצע שנות הארבעים החל לעסוק בהנחייה ובמשחק וכן בביצועי פרודיות מזומרות. לפני קום המדינה שיחק בתיאטרון "לי לה לו" , ואחר כך שירת בלהקה הצבאית הראשונה של צה"ל "ציל צליל".
יהלומי נודע בעיקר כמנחה עם חוש הומור וחן רב (מה שנקרא אז קונפרנסייה), ששילב בהנחייתו פדיחות ופרודיות. זכור לטוב הקטע שהוא ביצע בשם "גולדנברג", כשהוא מלווה את עצמו בפסנתר, קטע שדרש זריזות לשון מיוחדת ואשר מתאר את שפע האנשים אשר נושאים את השם גולדנברג.
בשנותיו האחרונות הוזמן להופיע במיוחד בתוכניות עם טעם של נוסטלגיה, והקהל קיבלו תמיד באהדה גם אם הוא סיפר בדיחות שהעלו כבר עובש, (בזכות החן הרב והייחודיות של ההגשה).
אלכסנדר יהלומי קיבל את פרס אמ"י ב - 1980 ואת התואר יקיר תל אביב ב - 1988.

ייחודיות ההומור של יהלומי (או: "מפניניו")

  • אשה מבוגרת ניגשת אל יהלומי לאחר הופעה ופונה אליו בזו הלשון: "מר יהלומי, הבדיחה שספרת בתוכנית, שמעתי אותה כבר לפני ארבעים שנה!". משיב לה יהלומי מניה וביה: "מה אני אשם שאת חיה כל כך הרבה...?".
  • יהלומי מספר שכאשר ליווה את עצמו בפסנתר (וכידוע הוא לא הצטיין במיוחד בנגינה), בשיר רוסי באחת ההופעות שלו, הבחין בדמעות של אחד האנשים מהקהל. "בוודאי אתה מזיל דמעות בגלל הזכרונות שעולים אצלך מרוסיה", אמר יהלומי. "לא, אני פסנתרן!" השיב האיש, כך יהלומי...
  • "רבותי מגיע מזל-טוב למלווה שלי", הכריז יהלומי באמצע ההופעה, "נולד לו בן במזל טוב", ולאחר שהקהל מחא כף, הוא הוסיף: "אבל אשתו עדיין אינה יודעת מזה...".
  • באמצע ההופעה כשנכנסת לאולם קבוצת מאחרים, מפסיק את הקטע ופונה אליהם בנימה מתנצלת: "סליחה שהקדמנו...".



אלכסנדרההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אמנון ברנזוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



אסתר גמליאליתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אסתר גמליאלית (יוסיפון) נולדה ב - 13 במרץ 1919 במצרים, זמרת ישראלית.
גמליאלית התפרסמה בתקופת היישוב, בתיאטרון המטאטא, בביצוע שירים של וילנסקי, אלתרמן, נחום נרדי ואחרים.
גמליאלית, ברכה צפירה ושושנה דמארי היו ידועות בתקופה זו כזמרות ממוצא תימני, שחלק משיריהן היה בעל ניחוח מזרחי, ויש הטוענים כי הן היוו את תחילת המוזיקה המזרחית בישראל. בתחילת שנות החמישים פרשה גמליאלית מהבמה.

מלהיטיה

  • גדליה רבע איש
  • הטנדר נוסע
  • אלימלך
  • אודי חמודי,  ואחרים.



אסתר עופריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אסתר עופרים נולדה ב-13 ביוני 1940 בצפת כאסתר זייד לבית הלוי וגדלה בחיפה.
היא בת למשפחה ותיקה מאוד בארץ שמוצאה מחל?ב שבסוריה.

כבר מתחילת הדרך מסתמן איזה שהוא פיצול אישיות בקריירה של אסתר עופרים. מצד אחד היא שרה לצד בן זוגה שירים "קלילים", אך מאידך, בתקליטי הסולו שלה יש חומר "רציני".
עופרים הופיעה ב"הבימה" בתחילת שנות השישים כשחקנית ב"אגדת שלושה וארבעה" של חיים נחמן ביאליק.
ב-1961 הקליטה אסתר את שני אלבומי הסולו הראשונים שלה, "שירי ילדים", ו"היו לילות", ששיר הנושא שלו היה ללהיט פופולרי למרות שנכתב והושר בשנות הארבעים של המאה הקודמת אך מאז יציאת האלבום זוהה היטב עם דמותה של עופרים. שני האלבומים היו בעיבודיו ובניצוחו של שמעון כהן. עם הצלחתה הוזמנה עופרים להצטרף לפרנק סינטרה בהופעותיו בישראל.

ב-1962 הוחלט בקול ישראל לשלוח את אסתר עופרים לפסטיבל בסופוט שבפולין עם השיר "סתיו" של משה וילנסקי ושמשון חלפי. היא זכתה בפסטיבל והשיר היה השיר המושמע ביותר בישראל באותה שנה.
ב-1963 שווייץ שלחה את עופרים לייצגה באירוויזיון שנערך בלונדון. עופרים שרה בצרפתית את השיר "אל נא תלך" וכמעט שזכתה במקום הראשון, אלמלא שינתה נורבגיה את הצבעתה ברגע האחרון לטובת השיר הדני. "אל נא תלך" זכה להצלחה גדולה ותורגם לגרמנית ולאיטלקית. 
ב-1964 הופיעה כבת ים בתוכנית טלוויזיה הולנדית בשיר Split Personality. התוכנית זכתה בפרס ה-Silver Rose of Montreux וב-1965 קיבלה בהולנד את פרס האדיסון והקליטה בארצות הברית אלבום שירי מחזות זמר עם תזמורת גדולה בעיבודו וניצוחו של בובי סקוט.

אסתר עופרים בשיר "לילה לילה"

עופרים, שכונתה "הזמיר מחיפה" בעיתונות הגרמנית, נבחרה לזמרת השנה בגרמניה ב-1966 וזכתה בשני תקליטי זהב עבור אלבומיה "That's Our Song" ו"Sing Hallelujah" ובפריז זכתה בפרס התקליטים היוקרתי Grand Prix International du Disques Academy Charles Cross על אלבום הסולו הצרפתי שלה.
ב-
1967 הקליטה אלבום סולו של שירי ילדים מכל העולם בשם "Esther im Kinderland", ביניהם שירי לידר קלאסיים (השיר האמנותי) של גתה, היינה ועוד. הצד השני של התקליט הוקדש כולו לשירי ערש, ביניהם "שכב בני" של עמנואל הרוסי ושיר הערש של ברהמס.
אסתר הופיעה בברלין בתוכנית טלוויזיה והפיקה בכוחות עצמה אלבום סולו נוסף בחברת פיליפס. באלבום ניכר השינוי שהזמרת ייחלה לו. לא היו בו להיטי מצעדי פזמונים ובמקומם היו שירי לאדינו ושירי משוררים כמו
"Bird On A Wire" של לאונרד כהן וגם שירים מתקופת הרנסאנס. האלבום כלל אף הוא שירים רבים שיזכרו כלהיטים, כגון "שחרחורת" - שמקורו בשיר לאדינו. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית כפי שזכו לו האלבומים של הצמד ואסתר אמרה אז "שהיא מקבלת זאת כמחמאה".

בשנות השבעים עופרים התגוררה והופיעה לעתים קרובות בישראל. היא התראיינה רבות ברדיו ובעיתונות הישראלים וזכתה ב"כינור דוד".

אסתר עופרים בשיר "זמר נוגה"


ב-1970 עופרים הופיעה לראשונה מאז חזרתה לארץ בהיכל התרבות בתל אביב, בערב יום העצמאות.
הופעתה השנייה הייתה רק ב - 1971, בחג הפסח.
ב-1972 הקליטה שני אלבומים חדשים. בראשון הקליטה עופרים שירי לאדינו רבים, שירים מתקופת הרנסאנס ושלושה שירים של מרדכי זעירא; ובשני שירים של לאונרד כהן ועוד.
עופרים הצטלמה לתוכנית טלוויזיה על רקע נופי הארץ בעבור הטלוויזיה הגרמנית וערכה סבב הופעות בישראל. החלק העברי של הופעתה בתל אביב יצא כאלבום "חי".
ב-1973 התגייסה עופרים למאמצי מלחמת יום הכיפורים והופיעה לפני חיילים פצועים ובבסיסי צה"ל.

עופרים הופיעה עם להקת הפלטינה ב-1975 ושרה הרבה שירים ישנים בביצוע חדש משלה, ביניהם "הנך יפה רעייתי" של נעם שריף "הכניסיני תחת כנפך", "שיר החליל", "שני שושנים", "טעם המן" של יצחק אליה נבון, "מחמד לבבי" ו"יד ענוגה".
ב-1977 שיתפה פעולה בסבב הופעות נרחב בישראל עם צוות "קצת אחרת", שכלל את יוני רכטר, שם טוב לוי, שלמה יידוב, שלמה גרוניך ואמן הגיטרה יוסי לוי. בשיריה עם "קצת אחרת" שרה זמר ישראלי עכשווי לצד שיריה הקבועים והאהובים על מעריציה. מאז ועד עתה מלווה אותה יוני רכטר בכל הופעותיה בארץ ובחו"ל.

לאחר תקופה מוצלחת בישראל החליטה עופרים לנסות ולשחזר את תהילתה הבינלאומית. היא הקליטה בגרמניה את האלבום Complicated Ladies בשיתוף פעולה עם אברהרד שוינר, אשר תרם לאלבום עם נופך של מוזיקה אלקטרונית ובכך עיצב מחדש את סגנונה המוזיקלי של עופרים אך לזמן קצר בלבד כי היא נטשה סגנון זה לאחר מכן.
ב-1982 הופיעה בניו יורק והקליטה שם את "האלבום הלבן" בעבור הד ארצי. באלבום זה שרה עופרים שירי משוררים של שלמה אבן גבירול, יונתן רטוש, חיים נחמן ביאליק, זלמן שניאור ועוד וכמו כן גרסה נוספת של "היו לילות". בשנת 1983 נולד בנה, דוד.
ב-1984 הופיעה בברלין בתפקיד חיה במחזה "גטו" מאת יהושוע סובול ובבימויו של פיטר צאדק לצד גיורא פיידמן. במחזה שרה עופרים שירים שמקורם בגטו ווילנה.
ב - 1988 חזרה להופיע בישראל ויצאה בסבב הופעות חדש. השירים, בין השאר פרי עטם של עלי מוהר ומאיר ויזלטיר יצא לבסוף במספרים אוספים.
ב-1990 הופיעה עופרים בפסטיבל ערד בערב שהוקדש למרדכי זעירא, המלחין האהוב עליה.
ב-1991 השתתפה בפסטיבל ישראל בערב שירי רחל המשוררת.
ב-1995 חזרה לפסטיבל ערד במופע משותף עם יהודית רביץ.
ב-1998 כובדה עופרים בהופעה בקונצרט יובל ה-50 למדינת ישראל עם תזמורת ירושלים-רשות השידור.
בשנים אלו חזרה עופרים והחלה להופיע שוב ברחבי גרמניה.

אסתר עופרים היא זמרת מבצעת שפיתחה סגנון אמנותי משלה. היא שרה בעיקר שירי משוררים. לרבים משיריה נופך מלנכולי. היא סולדת מהקלטות מוקדמות ומקפידה לשיר "חי" בכל הופעותיה המצולמות באולפני הטלוויזיה. בעיבודי רוב השירים שלה אין כלי הקשה והיא מעדיפה כלים אקוסטיים בלבד. סגנונה יוצא דופן כי היא שרה שירים קלאסיים רבים אך באופן אמנותי שהוא שונה ממה שאנו מכירים כ" סגנון קלאסי". סגנונה דרמתי אך לא גולש למלודראמטיות. עופרים אינה מקפידה תמיד על המקור בכל מה שנוגע ללחן ומשנה לעתים קרובות את קצב השיר (סגנון הרובטו Rubato) ולכן אף ביצוע שלה אינו זהה לקודמו. זאת גם הסיבה שהיא מעדיפה לעבוד עם יוני רכטר כי מתקיים כאן דו-שיח מוזיקלי הדדי שאופייני לסגנון זה.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




אסתר שמירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אף אוזן גרוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות:
חברי אף אוזן גרון יובל דור, עמי מנדלמן וקיקי רוטשטיין נפגשו בלהקת חיל התותחנים אותה הקים המפיק איתן גפני בשרות המילואים שלו. איתן גם ייצג אותם כשלישיה עד שהצטרפו לשלומית אהרון ויצרו איתה את ההרכב " הכל עובר חביבי".

איתן גפני
eitangafni@gmail.com









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.