חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 141 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

אריק לביאהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אריק לביא ז"ל נולד בגרמניה בשנת 1927 בשם ליאו אלכסנדר אינזלסבכר, ונפטר בשנת 2004 ממחלת לב קשה.

ב-1946 הצטרף לפלמ"ח.
הקריירה הבימתית העשירה שלו, שנמשכה עשרות שנים, החלה בשנות ה-50 במשחק בתיאטרון הקאמרי ובהרכב "שלישיית ערבה", שהתמחתה בשירי רועים.
במהלך הקריירה הקליט מאות שירים, הופיע על הבמה בשיריו ושיחק בהצגות, במחזות זמר ובסרטים.

 

 

 


 

 

 

 

 

בנוסף לשירי ארץ-ישראל, היה לביא מהזמרים הראשונים שהחלו לשיר שירי פופ.
בין שיריו המוכרים: "הסלע האדום" (אשר נאסר להשמעה בשנות החמישים, מאחר ש"עודד" יציאת צעירים לפטרה בירדן), "שיר הקטר", "שיר ההד", "את חכי לי ואחזור", "שיר סתיו" ("כל הנחלים הולכים לים"), "זה קורה", "ניגון עתיק" ועוד.



לביא גם חידש שירים עבריים ישנים, כמו שירי פלמ"ח לתקליטו "הפרוטה והירח" אותו הקליט עם שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", שירי תנועות הנוער ושירי ארץ ישראל נוספים כמו "יש לי כנרת" ו"אני מאמין" ("שחקי שחקי").

בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים נרתם אריק לביא לעידוד רוח העם ושר את הפזמון "נאצר מחכה לרבין" למילים של חיים חפר.

בתיאטרון הוא השתתף בין השאר בהצגות "הוא הלך בשדות", "עוץ לי גוץ לי", "אופרה בגרוש", "המלך ואני" "גבירתי הנאווה", "הקוסם", ו"אירמה לה דוס" (הן בישראל והן בברודוויי). העלה עם אשתו, השחקנית שושיק שני, את הצגות הבידור "הוא והיא" ו"הו, הו יוליה" מאת אפרים קישון.

בקולנוע הוא שיחק בסרטים רבים, בהם: "מבצע יונתן", "עליזה מזרחי", "סוס עץ", "גבעה 24 אינה עונה", "חור בלבנה" ואחרים. 

אריק לביא נחשב לאחד מן המבצעים המשובחים בשפה העברית. בשנים האחרונות זכה להכרה גם מצד זמרים ויוצרים צעירים, שחידשו רבים משיריו (בין היתר באלבום הקאברים "עבודה עברית").
ב - 1998 הוציא אלבום אוסף "המיטב" המכיל את מיטב להיטיו.

אלבומו האחרון היה "אריק לביא - בדרכי שלי: הקלטות נדירות". את האלבום, המכיל הקלטות נדירות מ שנות ה-70, הספיק לביא לערוך לפני מותו.
שיר הנושא שלו הוא גרסה לשיר "My Way" של פרנק סינטרה, אותו תרגם לביא בעצמו על פי סיפור חייו.

 

 

אריק לביא בשיר "בדרכי שלי"

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




אריק סיניהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אריק סיני נולד ב - 29 ביוני 1949.

הוא החל להתפרסם לאחר ששר את "שיר פרידה" שכתב עבורו שלמה ארצי. בעקבות הצלחת השיר ב
רדיו, הקליט את אלבומו הראשון "אריק סיני" בהפקתו של מתי כספי
, ושנה לאחר מכן יצא אלבומו השני, "צל כבד", גם הוא בעיבודיו של כספי. האלבומים נחלו הצלחה עם שורת להיטים כמו "דרך הכורכר", "שובי לפרדס", "אם אתה בסביבה (העיירה שלי)" ו"בשעה שכזאת".
בתחילת שנות השמונים הוא נמנה עם הבולטים שבזמרים החדשים עם שירי בלדות, פופ רך ושירי ארץ ישראל. לאחר מכן הקריירה שלו דעכה ואלבומיו לא הצליחו מסחרית, למרות שהוא המשיך כל הזמן להקליט ולהופיע. בשנות התשעים שהה בעיקר בארצות הברית.
 
ב - 2002 הקליט את הסינגל "מכור" שזכה להצלחה ברדיו ובעקבותיו יצא בשנת 2003 אלבומו השמיני "נאהב עד שנמות" בהפקתו של אסף אמדורסקי. האלבום סימן את חזרתו של סיני לבמה לאחר העדרות ממושכת.
באביב 2004, הוציא סיני סינגל משותף עם הזמרת שרון רוטר, בדואט "שלח לי גל". השיר שניכתב על ידי עובדיה חממה ויוסי פרץ, הוקלט במסגרת פרויקט "דגל אורות התקווה" של עמותת עלם.
ב - 2006 יצא הסינגל הראשון של סיני לקראת אלבומו החדש. הסינגל "תני לי סיבה" הנו חידוש לשירה של להקת "בנזין". האלבום כולו עתיד לכלול גרסאות חדשות לשירים ישראלים משנות ה- 80.
ב - 2007 החל מריץ מופע של שירי לאונרד כהן.
 

אלבומים

 

  • אריק סיני (1980)
  • צל כבד (1981)
  • שירים חוזרים (1982)
  • בסוף מעגל (1983)
  • שלום לך תקווה עצובה (1985)
  • עכשיו (1987)
  • שמועות על גשם (1992)
  • המיטב (1977 - 2002)
  • נאהב עד שנמות (2003)



בומבה צורהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

 

בומבה צור בשיר "ביום הולדתי"




בועז שרעביהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




בנזיןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

להקת בנזין בשיר "חופשי זה לגמרי לבד"

חברי "בנזין", יהודה פוליקר, בנג'ו קמחי, קיטש אמסלם ואלי חדד, ניגנו במסגרות שונות מאז סוף שנות ה-60, בעיקר באזור חיפה והקריות.

ב-1975 הקים פוליקר את להקת "ברקת", תחילה כצמד עם מיכה שובל, ואחר כך כשלישייה עם הצטרפותו של קמחי. הלהקה ניגנה בעיקר גרסאות כיסוי ללהיטים מהתקופה, והרבתה להופיע באירועים וחתונות, אך בין 1975 ל - 1976 הקליטה גם שני תקליטנים מקוריים.
ב-1980 הוזמן פוליקר להצטרף כנגן ללהקתו של צביקה פיק. הופעותיו לצד פיק יצרו התעניינות, וקלטות של הלהקה הגיעו לידיו של הכותב והמפיק יעקב גלעד, שכה התרשם ממה ששמע, עד שלדבריו התקשה להאמין שזהו חומר של להקה ישראלית.
בעקבות זאת הפך גלעד למלווה אמנותי ללהקה, וכתב עבורה שירים. פוליקר, קמחי, אמסלם וחדד עברו לתל אביב , ושינו את שם הלהקה ל"בנזין". חברת סי.בי.אס החתימה את הלהקה.
ב-1982 הגיע לתחנות הרדיו תקליט השדרים הראשון שהקליטה בהתגלמותה החדשה, "חופשי זה לגמרי לבד".
אלבומה הראשון של "בנזין", "עשרים וארבע שעות", יצא באותה שנה וכלל כמה משיריה המצליחים ביותר, כ"יום שישי", "חופשי זה לגמרי לבד", "גשם", ו"תני לי סיבה". האלבום היה להצלחה מסחרית גדולה ומכר למעלה מ-50,000 עותקים.

לצד תיסלם הייתה בנזין לכוח דומיננטי ברוק הישראלי של ראשית שנות ה-80. האופן שבו נוהלו שתי הלהקות על ידי סי.בי.אס משקף את השאיפה שהייתה לחברה זו אז ליצור מותגי רוק מובחנים בעלי תדמית ציבורית מחושבת ומוקפדת. גישה זו, שהוביל סמנכ"ל החברה דאז רוני בראון, התבטאה בשליטת החברה על אספקטים רבים של ניהול ושיווק הלהקה, החל בלבוש וכלה בעיצוב הלוגו, ועקבותיה ניכרים בעבודות של אמני רוק נוספים עימם עבדה באותן שנים, כמו תיסלם, מני בגר והקליק.
מיד עם הצלחת האלבום הראשון, החלו להתגלות קרעים בלהקה. עבור יהודה פוליקר הייתה זו התגשמות חלום, אך פני הדברים לא היו פשוטים כל כך עבור אמסלם, קמחי וחדד, שהיו בעלי משפחות ונקרעו בין מחויבויותיהם אלה לבין רצונם להצליח כמוזיקאים. לא זו הייתה הסיבה היחידה למתח בין החברים. זמן קצר לאחר שהחלה הלהקה להקליט את תקליטה השני, "משמרת לילה", הודיע קיטש אמסלם שאינו מקבל מספיק ביטוי בלהקה, והחליט לעזוב.
בספטמבר 1984, טרם יציאת התקליט השני, נכתב בעיתונים על חזרתם של חברי הלהקה לקריות בעקבות בעיות כלכליות. אף שהיה מורכב ומעניין מקודמו, ומכר לבסוף כ-10,000 עותקים, "משמרת לילה" נחשב בשעתו לכישלון יחסי.
מסע הופעות שנפתח באוקטובר 1984 עם "בנזין" בהרכב של שלישייה התברר כמאכזב מבחינת מכירות, והדבר העמיק את המתחים בין חברי הלהקה.
ב-1985, עם יציאתו של התקליטון האחרון של הלהקה, "התחלה חדשה / סרט במקום", הגיעה "בנזין" לסוף דרכה. עבור יהודה פוליקר, סימן פירוק הלהקה את ראשיתה של קריירת סולו פוריה ומצליחה מאוד.

חברי ההרכב

 

  • יהודה פוליקר
  • בנג'ו קמחי
  • קיטש אמסלם
  • אלי חדד



בני אמדורסקיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בני אמדורסקי ז"ל נולד בשנת 1931 בירושלים.

בשנת 1957 הקים, יחד עם ישראל גוריון, את צמד "הדודאים" לאחר שנפגשו במסיבה, ואמדורסקי המשיך לשיר במסגרת הצמד במשך 36 שנים.

ב - 1964 יזם אמדורסקי את הקמת "שלישיית גשר הירקון".
ב - 1969 הקים הפיק והשתתף לצד חנן יובל ושלום חנוך בשלישיית "השלושרים", ולצד ישראל גוריון וג'וזי כץ בשלישיית "הטוב הרע והנערה", מופע ותקליט שהיה מבוסס על שירי סרטים והצגות משנות השלושים.
ב - 1973 הצטרף אמדורסקי, יחד עם שותפו לצמד "הדודאים", לצמד הנשי "סוזן ופרן" לאלבום פולק "קשת בענן", בו חידשו שירי עם אנגלים ואמריקאים שתורגמו לעברית על ידי תרצה אתר ודן אלמגור. האלבום לווה במסע הופעות ברחבי הארץ. אמדורסקי גם הפיק את האלבום.

אמדורסקי נחשב לאחד מהזמרים הבולטים  בפסטיבלי הזמר הראשונים. אחד משיריו המפורסמים היה "ילדתי אמרי" אותו שר על פי לחן של יעקב הולנדר עם הזמרת נחמה הנדל, אתה זכה במקום הראשון באותו פסטיבל.
ב - 1990 חבר יחד עם ישראל גוריון וחנן יובל למופע בשם "שלושרים על גשר הירקון".

בני אמדורסקי חלה בסרטן, ולמרות המחלה, הופיע באותה התקופה בתוכנית שערך לכבודו הערוץ הראשון בהשתתפות בכירי האמנים בארץ, כשרגע השיא במופע המרגש היה כששר את שירה של נעמי שמר "אני גיטרה" שנכתב במיוחד לאירוע, ומהווה מעין סיכום חיים ופרידה.

לאחר שנפטר, הקימו שותפיו בעבר, ישראל גוריון חנן יובל וצמד "הפרברים", רביעייה בשם "החברים של בני" שמופיעה מדי פעם באירועים שונים, ומשמרת בדרך זו את זכרו של הזמר והשחקן.
בנו, אסף אמדורסקי, ממשיך את דרכו כמוזיקאי.
ב - 2003 ערך אסף עם חברת התקליטים "הד ארצי" אוסף המסכם את הקריירה של אביו, אלבום כפול זה כולל שיר משותף לו ולאביו - "נחיה את היום".

בני אמדורסקי נפטר ממחלת הסרטן ב - 23 בינואר 1994.


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




בני ברמןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 
בני ברמן נולד ב-1938.
בנעוריו, למד בית הספר הימי במכמורת, משם נולד הקשר שלו לשירי ים.

את הקריירה האומנותית שלו החל בצה"ל כחבר במספר להקות צבאיות, החל בצוות ההווי של הנח"ל, אחר כך כנגן אקורדיון בלהקת פיקוד צפון, ולקראת סוף השירות הצבאי בשנת 1958, כחבר צוות הווי פיקוד דרום.
שיריו עסקו בנושאי ים ובאנשים. הוא הלחין את מנגינות השיר בעצמו ולרוב שיריו אף כתב את המלים. ליווה את עצמו בגיטרה. בהמשך ערך מסעות בים ביאכטה שלו, והם שנתנו לו השראה לשיריו.
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 

 

 

 

 

 


 

ב - 1988 כאשר חזר ממסעותיו בים, המשיך בהקלטות, אך ההצלחה שלו במכירת

אלבומים הייתה ממנו והלאה. הוא המשיך להופיע במועדוני זמר, ובמקביל החל לעסוק כצלם עיתונות.
בשנותיו האחרונות חלה בסרטן, נתן פומבי לעובדה זו במספר ראיונות, שנתן לעיתונות.

בני ברמן נפטר ב - 8 באפריל 2002.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בין שיריו הידועים

 

  • "שיר הליצן"
  • "בפונדק קטן"
  • "חיי אדם"
  • "שני קבצנים וחמורון אחד"
  • "לא כל יום פורים" ("מלך ליום")
  • "יש כוח יש עבודה"



בצל ירוקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בצל ירוק הייתה להקת תיאטרון ובידור אשר הקימו יוצאי להקת הנח"ל בשנת 1957 והחלה את דרכה בקיבוץ משמר דוד כ"קואופרטיב להצגות תיאטרון". עד להתפרקותה בשנת 1961 העלתה הלהקה חמש תוכניות.
הלהקה הפיקה את התוכניות, ואת החומר כתבו חיים חפר, דן בן אמוץ, דן אלמגור, סשה ארגוב, משה וילנסקי, פרנק פלג, מאיר נוי, יחיאל מוהר, אריה לבנון ועמוס אטינגר.
נעמי שמר, אשר שירתה אף היא בנח"ל, כתבה ללהקה את השירים "זמר נודד" ו"נועה". אברהם דשא (פשנל) - יחסי ציבור.

להקת בצל ירוק בשיר "ונצואלה"


תוכניות הלהקה בסדר כרונולוגי

 

  • "שמור על הגבול" - תוכנית זו הופקה על ידי מייסדי הלהקה בטרם שחרורם מלהקת הנח"ל.
  • 1957  "כביסת הרש".
  • 1958  "הופ עברנו"  - כתבו דן בן אמוץ וחיים חפר, ביים שמואל בונים. כולל השירים "הי טירילי" ו"בראשית"
  • 1959 "אף מילה למורגנשטיין" - כולל השיר "ונצואלה". את ההצגה כתב אפרים קישון והפזמונים נכתבו על ידי דן אלמגור והולחנו על ידי משה וילנסקי וסשה ארגוב. התוכנית שימשה בסיס לסרט באותו שם שיצא בשנת 1963.
  • 1959 "ו...שלוש נקודות"  - ביים אורי זוהר, כתבו חיים חפר וסשה ארגוב. כולל השירים "אדוני השופט", "הפרוצה החלוצה" ו"כשאנחנו נצא ביחד".
  • 1960 "חתול בשק"  - כולל השיר "ליפא העגלון"

 

 

חברי ההרכב

 (הרכב הלהקה לא היה קבוע)

  • אורי זוהר - זמר, במאי
  • אילנה רובינא - זמרת
  • יונה עטרי - זמרת
  • שמעון ישראלי - זמר
  • נחמה הנדל - זמרת
  • זהרירה חריפאי - זמרת
  • גבי עמרני - זמר
  • יוסף אורג - אקורדיאון
  • חיים טופול - זמר
  • גליה טופול - זמרת
  • אליהו ברקאי (ברקו) - זמר
  • עודד קוטלר (יוצא להקת פיקוד מרכז) - זמר
  • רותי אטיאס - זמרת
  • אברהם מור - שכיר בתוכנית הראשונה
  • נירה עדי
  • עליזה קאשי
  • אריק איינשטיין
  • שי דנון
  • מרטין ברכר - חצוצרה
  • דוד אלשיך - תופים
  • אפרים קישון
  • שמואל בונים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 







 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 








 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




ברכה צפירההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 


ברכה צפירה, נולדה  ירושלים בשנת 1911 להוריה שבאו מהעיר צנעא בתימן.

בנערותה התחנכה בכפר הנוער מאיר שפיה, ובגיל 16 הצטרפה כזמרת לתיאטרון הארץ ישראלי (התא"י), שם פגשה באמרגן משה ואלין שהפך לאמרגנה ואירגן עבורה קונצרטים. לאחר מכן הופיעה כזמרת בתיאטרון הסאטירי "הקומקום" שהוקם על ידי אביגדור המאירי. המאירי התרשם מזמרתה וביוזמתו יצאה לברלין ללמוד מוזיקה.

 ברכה צפירה ונחום נרדי - "שיר העבודה והמלאכה"

בברלין, בסוף שנות העשרים, למדה צפירה בבית הספר של מקס ריינהרדט והכירה את המלחין נחום נרדי. נרדי הלחין עבורה שירים רבים תוך כדי כך שברכה צפירה חושפת אותו לעולם הצלילים והגוונים של שירי העם והליטורגיה של העדות השונות .
במשך עשור הופיעו שניהם בקונצרטים משותפים באירופה, ארצות הברית ואף בארץ ישראל ובמצרים, כך שצפירה קנתה לה מעמד של כוכבת על. עם חלוף הזמן צפירה נישאה לנחום נרדי, והתגרשה ממנו לאחר שמונה שנים.
בשנות ה - 40 של המאה ה - 20 ברכה צפירה שיתפה פעולה גם עם מלחינים שעלו לארץ מאירופה ביניהם פאול בן חיים, עדן פרטוש ומרק לברי. היא גרמה להם להיות מודעים לסגנון המזרחי ובכך תרמה ליצירת סגנון מוזיקלי ישראלי חדש והבאתו לאולם הקונצרטים. הסגנון המיוחד של שירתה וגווניה הכיל יסודות של מוזיקה תימנית, ספרדית וערבית. המבטא הגרוני וחיתוך הצליל הכללי של קולה הקנה לביצועיה מימד של "אותנטיות", "שורשיות" מקומית ו"חושניות" - בעיקר לאוזניים של מי שחונכו על מוזיקה אירופית. ביצועיה הקנו לשירים בעלי גוון אירופי מובהק ניחוח של מזרחיות.

ברכה צפירה נפטרה ב - 1990.

שיריה הידועים

 

  • "בין נהר פרת לנהר חידקל"
  • "עלי גבעה"
  • "שתו העדרים"
  • "יש לי גן"
  • "למדבר שאנו" - שיר זה פתח את השידורים העבריים של קול ירושלים - הרדיו המנדטורי בשנת 1936. אלו היו שידורי רדיו הסדירים הראשונים בארץ ישראל. 



ג`ו עמארהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 


ג'ו עמר נולד בעיירה סטאט במרוקו. ב-1956 עלה לישראל, כשהוא כבר זמר בעל ותק במולדתו והתיישב במושב יד רמב"ם.

תוך זמן קצר הפכו רבים משיריו ללהיטי ענק. הלהיט הראשון של עמר בישראל היה השיר "ישמח משה" כשאחריו באו רבים אחרים, בהם "שיר השיכור", "שלום לבן דודי", "האסיר" ו"ברצלונה".

 

ג'ו עאמר בשיר "שלום לבן דודי"

עמר נחשב לזמר הראשון שהשמיע שירי-קודש יהודית-מרוקנית בישראל, ולראשון שהכניס את הצליל האנדלוסי לישראל, כמו כן גם היה הזמר המזרחי הראשון שהשמיע מחאה חברתית כנגד הממסד האשכנזי במדינת ישראל. בשיר "לשכת עבודה" כתב: "הלכתי לשכת עבודה; אמר לי מאיפה אתה; אמרתי לו ממרוקו; אמר לי תצא מפה...הלכתי לשכת עבודה; אמר לי מאיפה אתה; אמרתי לו מפולניה; תכנס בבקשה". בשירו "האסיר" ביטא את הגעגועים למולדת (מרוקו) במילים: "נגני לי, נגני גיטרה, נגני זמר מארצי".

ב-1970 התיישב עמר בניו יורק, ומשם עבר ללוס אנג'לס. הוא נחשב בזמנו לאחד מבכירי החזנים בעולם, והעביר סדנאות חזנות בארצות הברית ובאירופה.

באמצע שנות ה-80 חזר לארץ וניסה להקים מרכז ללימודי חזנות. הוא הקליט פרסומת לקפה טורקי של עלית על פי המנגינה של להיטו "שיר השיכור" והפרסומת שודרה רבות ברדיו. הופיע במספר הופעות עם התזמורת האנדלוסית הישראלית, אך בסופו של דבר לא הצליח להיקלט בארץ וחזר לארצות הברית. במערכת הבחירות של שנת 1986 תרם את קולו לזמריר של ש"ס באמצעות השיר "אשורר שירה".

בשנת 2000, לאחר מות רעייתו ריימונד, חזר לישראל. לאחר שובו לישראל, לקה באירוע מוחי שריתק אותו לכיסא גלגלים ולאחר מכן לקה במחלת פרקינסון, איבד את צלילות קולו והפסיק לשיר.

במהלך 2001, הסתיימה הפקתו ועריכתו של סרט שמטרתו הייתה לתעד את סיפור חייו דרך מסע שורשים, במרוקו ובארץ, בהשתדלותו של איש התקשורת והיוצר שאול מייזליש. מייזליש גם ערך את הספר ג'ו עמר, אני ושירי, שהוא מעין ביוגרפיה של האיש ופועלו המוזיקלי והליטורגי..

זמרים רבים ביצעו משיריו, בהם זוהר ארגוב שהושפע ממנו רבות והיה אף הנהג שלו בתחילת דרכו, אייל גולן, ישי לוי ואורן חן.

ג'ו עמר נפטר ב-26 ב יוני 2009.

 

 

 

 

 

 

 

ג'ו עמאר במחרוזת שירים









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.