חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 157 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

יגאל בשןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

יגאל בשן (בשארי) נולד במושב נחלת יהודה ב-11 בספטמבר 1950.
מגיל צעיר אהב לשיר ולנגן על הגיטרה. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים שבתל אביב. איתו בכיתה למדו גם שלמה בראבא, דובלה גליקמן ושלומית אהרון, שאיתה הופיע בצמד "יגאל ושלומית" כבר מגיל 15. השניים אף ביצעו מספר שירים שהושמעו ברדיו, כ"גיל הזהב" ו"שנת אלפיים".
בגיל 17 החל בשן לשחק במחזמר "איי לייק מייק" לצדם של  שולה חן וחברו הטוב מוטי גלעדי, אשר עזר לו לבחור ולשנות את שם משפחתו לבשן באותה שנה.

ב-1968 הוציא בשן את תקליטון הבכורה שלו, ובו ארבעה שירים ("אהבתי ילדה", "יש לי פנאי", "קרנבל" ו"ערי הגדה"). התקליטון זכה להצלחה גדולה ובשן הפך לזמר מוכר.
ב-1969 זכה בשן בפרס "כינור דוד", וביצע בפסטיבל הזמר והפזמון את "על גל האבן הלבנה". בפסטיבל הזמר החסידי שר את השיר "עושה שלום" אשר הלחינה נורית הירש למילים מן התפילה, וזכה במקום השני.
בסוף אותה שנה הוציא תקליטון מצליח נוסף, בו נכללו השירים "אין לי יותר מה לומר" ו"שיר לפנות ערב". באותה שנה זכה בתואר "זמר השנה" של גלי צה"ל.

עקב פרסומו הגדול עוד טרם גיוסו, פנו לבשן כל ראשי הלהקות הצבאיות כדי שיבוא לשרת בלהקה שלהם. הוא בחר ללכת ללהקת פיקוד הצפון תחת פיקודו של דוד אלעזר, אשר אישר לו להופיע בשירותו הצבאי במופע סולו עם חבורת נגנים.
בשן היה שותף לתוכניות "מהצפון באהבה" ו"חייך לעולם" של להקת פיקוד צפון, בהן היה הסולן ברוב השירים, לצד עדנה לב, אוהד נהרין וסמדר ברנר.
בין היתר בלטו השירים "לצפון באהבה", "מתנה מן הים", "סיירת אגוז" ו"מתוק מתוק", אשר זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.
במקביל לשירותו הצבאי המשיך בשן בקריירת סולו, והוציא את האלבומים "לצפון באהבה" ו"יגאל בשן", בהם נכללו מספר משיריו בלהקה הצבאית, לצד שירים חדשים כ"מודד המדרכות".
ב-1972 עם שחרורו מהצבא, הוציא בשן את האלבום "להשתחרר", בו בלטו "רק השתחררת" ו"מה נשתנה".
הוא נבחר פעם נוספת לזמר השנה של גלי צה"ל, וביצע ביחד עם עדנה לב את הדואט "צריך לשמור על הבית שלי", שכתב פזמונאי השנה אהוד מנור והלחין מלחין השנה יאיר רוזנבלום.
ב-1973  ביצע בשן בפסטיבל הזמר המזרחי את "לקראת שבת", וזכה שוב במקום הראשון. המנחה רבקה מיכאלי בישרה לבשן בשידור חי על הזכייה, וגם על כך שבאותו הזמן נולד בנו הבכור אורי.
ב-1974 כיכב בשן לצד דליה פרידלנד בסרטו של ג'ורג' עובדיה "שרית", בו גם הלחין ושר את השירים, ביניהם "כוכבים לא משקרים" בליווי ריקי גל.
באותה שנה הוציא את האלבום "קפה אצל ברטה", אשר כלל חידושים ל"את ואני נולדנו בתש"ח" ול"עין גדי", בנוסף ל"דודי שב הביתה", "לקראת שבת" ושיר הנושא שהיה ללהיט ענק, וחודש באותה שנה על ידי "הנשמות הטהורות".
הוא זכה שוב בתואר זמר השנה בגלי צה"ל, ולראשונה באותו תואר גם בקול ישראל.
ב-1975 הוציא בשן את האלבום "יגאל בשן וחברים טובים".

 

יגאל בשן בשיר "יש לי ציפור קטנה בלב"
 

 


השיר המפורסם ביותר באלבום היה "יש לי ציפור קטנה בלב", אשר הלחין בשן למילים שכתב יחד עם יוסי בנאי, ונחשב לאחד משיריו הידועים ביותר עד היום.
באלבום נכללו גם השירים "אהבת הדסה", "בואי נעשה לנו חג" מחגיגות יום העצמאות של אותה שנה, וחידוש ל"אם ננעלו", בו שרה עפרה חזה קולות רקע, עשור לפני שהפכה את השיר ללהיט בינלאומי בביצועה.
ב-1976 הוציא בשן את אלבומו "צבעים", בו נכללו השירים "דרור יקרא", "דברי אלי ללא מילים", "כשיבוא חמור לבן" ו"אבא תגיד לי למה".
באותה שנה צילם הערוץ הראשון הופעה של בשן במועדון "בצוותא". במופע שר בשן ממיטב להיטיו, כגון : "אבא , תגיד לי למה", "קפה אצל ברטה" , "ציפור קטנה בלב", "כשיבוא חמור לבן" ועוד. באותה הופעה נחשף גם צידו ההומוריסטי וכשרון החקיינות של יגאל, כאשר אירח את טוביה צפיר ושניהם במערכון משותף ערכו חיקויים זה של זה ולאחר מכן פצח בשן בחיקוייים של מיטב זמרי ישראל.
באותו מופע אירח בשן גם את צמד "הפרברים".
שנה מאוחר יותר שר בשן עם יזהר כהן את שיר הנושא של הסרט "משפחת צנעני".
ב-1977 חתם בשן על חוזה בינלאומי להקלטת ארבעה אלבומים באנגלית. האלבומים שהקליט ("You Got the Power", "I'm Ready”, "High on an Easy Feeling") יצאו בין השנים 1977 ו- 1980, וכללו בין השאר גרסאות כיסוי באנגלית לכמה משיריו, כמו "דודי שב הביתה" ו"יש לי ציפור קטנה בלב", לצד שירים שכתבו לבשן בריאן אדאמס ואלטון ג'ון.
האלבומים לא זכו להצלחה גדולה, ובשן ויתר על הקלטת האלבום הרביעי בחוזה והעדיף לחזור לארץ.
על אף שהותו באותן שנים בחו"ל, הוציא בשן אלבומים חדשים גם בארץ.
ב-1978 יצא האלבום "מכת שמש" שאותו כתב עם דורי בן זאב, בו נכללו השירים "ודוד יפה עיניים", "שלום לך מולדת" ושיר הנושא.
באותה שנה אף שר את שיר הנושא של הסרט "דיזנגוף 99".
ב-1979 השתתף בשן בפסטיבל שירי ילדים בו שר את השיר "ילד פלא" של לוין קיפניס.
באותה שנה הוציא את האלבום "איתך הלילה", אשר היה ברובו בסגנון רוק. שיריו הבולטים כללו את "אמא אני שר בשבילך" ו"ריקדו את השלום", אשר נכתב לכבוד הסכם השלום בין ישראל למצרים.
ב-1980 הקליט בשן אלבום עם להקת :"ברוש", אך חברת "הד ארצי" העדיפה להוציא לו את אוסף הלהיטים – "מסע אל תוך הזמן".
באותה שנה הופיע בפסטיבל הילדים עם השיר "איפה את עכשיו", ושר את שיר הנושא של סרטו של יהודה ברקן "חייך, אכלת אותה".
ב-1981 הוציא בשן את אלבומו הראשון אחרי חזרתו הסופית לארץ, "סיון", אשר הוקלט עם להקת ברוש. האלבום היה המצליח ביותר באותה שנה, וכלל מלבד "סיון" גם את הלהיטים "תן לי" מתחרות הקדם אירויזיון, "אלוהים תן לי כוח" ו"איפה את עכשיו".
באותה שנה שר בפסטיבל הילדים את "כוכבים בלילה" וביצע ביחד עם יצחק קלפטר את שיר האליפות של הפועל תל אביב, "השדים האדומים".
ב-1982 אחרי הצלחת האלבום "סיון", המשיך בשן בשיתוף הפעולה עם להקת ברוש, והוציא את האלבום "לא לבד". באלבום נכללו בין היתר השירים "בא אלייך", "האמיני לי", "רוצה הביתה", "כמו מנגינה" והדואט עם יצחק קלפטר "שנינו ביחד".
באותה שנה השתתף בשן בתחרות הקדם אירויזיון עם השיר "זה הרגע", וגם לקח חלק במחזמר לילדים "גדליהו והפיסטוק" שכתב גרי אקשטיין.
במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל זכה בשן בתואר זמר השנה.
ב-1983 הפיק ביחד עם גרי אקשטיין אלבום בכורה רוקיסטי לריקי גל, אשר בסופו של דבר נגנז. באותה שנה יצא אלבומו "נולדתי במזל בתולה", בו כתב והלחין לראשונה את כל השירים, ביניהם "אני נשבע בשם הבלוז", "חדש בעיר" ו"אם הייתי שר לך".
ב-1983 ביצע בשן בפסטיבל שירי הילדים את השיר "שירו" שזכה במקום השביעי ואת השיר "כוכב נולד" ביחד עם ריקי גל. לגידי גוב כתב את "הופה היי" שזכה במקום השני באותו פסטיבל. שנה מאוחרת יותר זכה במקום הראשון בפסטיגל עם השיר "ציגלה ביגלה". באותו מופע גם ביצע את השיר "חתול ועכבר" עם ריקי גל.
לקראת תחרות הקדם אירוויזיון של שנת 1985, פנה עוזי חיטמן לבשן בבקשה שיבצע בתחרות שיר שכתב. בשן סירב בתחילה, אך כששמע את השיר החליט להיענות בתנאי שגם חיטמן יצטרף לשירה. עם צירפו של הכנר יונתן מילר גובשה השלישיה "כמו צועני", אשר ביצעה את השיר "כמו צועני" בתחרות. השיר זכה במקום השני, בהפרש של נקודה אחת בלבד מ"עולה עולה" של יזהר כהן. בעקבות ההפסד בתחרות כתבו בשן וחיטמן את השיר ההומוריסטי "אנחנו נשארים בארץ", אשר זכה להצלחה מפתיעה ונבחר כ"שיר השנה" של רשת ג', כשהוא גובר על "עולה עולה" במצעד השנתי.
בעקבות ההצלחה יצאה השלישייה לסיבוב הופעות, אשר כלל לצד שני שירים אלה את "מה נשאר לי", "אל תגעו באהבה", "טוחנים", "שקט שאחרי הסערה", "איתה", "יש עוד סיכוי", "איזה לילה" ועוד. המופע זכה להצלחה מרובה, יצא האלבום "אנחנו נשארים בארץ" אשר כלל את שירי ההופעה, והצליח אף הוא. באותה שנה השתתפה הלהקה בפסטיגל, בו זכתה במקום השני עם השיר "ארץ הצבר". בשן אף הופיע לבדו באותו פסטיגל, וזכה במקום הרביעי עם השיר "אדוני ראש העיר".
ב-1986 קיבלה השלישיה הצעה לככב בתוכנית טלוויזיה לילדים. התוכנית, "הופה היי", זכתה להצלחה גדולה, הן בחנויות עם שני אלבומים מצליחים, והן על הבמה, עם מעל 600 הופעות בשנתיים.
לאחר האלבום "הפסקת חשמל" ב- 1988 התפרקה השלישיה.
ב-1988 הוציא בשן אלבום אישי ובוגר שכתבו לו רוני סומק ומיקי גבריאלוב, "יגאל בשן – נטו". האלבום קיבל ביקורות טובות אך נחשב למקדים את זמנו ולא הצליח במכירותיו.
ב-1989 חידש בשן עם האחיות יוספי את השיר "יום יבוא" של אל תקרא לי שחור, והשתתף בפסטיגל עם השיר "ביישן אוהב אותך".
באותה שנה הפיק את אלבומו של עוזי חיטמן "אורח", ובעקבות הביקוש הרב החליט לחזור עם "הופה היי" לעונה חדשה כאשר את חיטמן ומילר החליפו אבי דור ואהרון פררה. גם הפעם ההרכב זכה להצלחה גדולה בטלוויזיה (6 עונות), בחנויות (6 אלבומים) ועל הבמה (5 הצגות מצליחות מאוד). ההרכב החדש פעל עד סוף שנות ה - 90.
באותן שנים הרבתה הלהקה להשתתף בתחרויות הפסטיגל; בשנת 1992 זכו "הופה היי" במקום הראשון בפסטיגל עם השיר "היי עצור". באותה תחרות ביצע לבדו את השיר "יעל".
ב-1993 זכו במקום השני בפסטיגל עם השיר "עושים שמח", ובשן שר את השיר "שיר אהבה ממוחשב".
ב-1995 שר בפסטיגל את השיר "לא נוותר" ועם "הופה היי" את "כשיש לך חבר" אשר זיכה אותם במקום השני.

במהלך שנות ה - 90, על אף ההצלחה עם "הופה היי", לא ויתר בשן גם על קהל המבוגרים.
ב-1990 כתב לאופירה ורוית יוספי את השיר "אלוהים".
ב-1991 ביצע את השיר "דברים יפים קורים לנו עכשיו" (בעקבות מלחמת המפרץ) ואת השיר "ילד עצוב" עם שלומי שבת.
באותה שנה כתב (עם אבי דור) והפיק לשלומי שבת את השיר "מכאן" לקדם אירויזיון.
ב-1992 הוציא בשן אלבום אוסף ראשון, "אוספים אותי 92-70", ובו שלושה שירים חדשים בעיבודו של ברי סחרוף.
בסוף שנת 1994 הוציא בשן את האלבום "כאן באמצע החיים", מתוכו התפרסם השיר "איתך". את רוב שירי האלבום עיבד הגיטריסט אבי סינגולדה אשר מאז נהפך לאחד מהנגנים הקבועים של בשן. בתחילת 1996 יצא בשן בסיבוב הופעות למבוגרים, לאחר הפסקה של שבע שנים. לכבוד צאת המופע הקליט שיר חדש בשם "ילדי לבנון".
ב-1999 החל בשן להגיש ברשת ב' את התוכנית "בין שישי לבשן", בה הוא מדבר על השבוע החולף ומשמיע שירים. התוכנית זוכה לאחוזי האזנה גבוהים ומשודרת עד היום.
באותה שנה הוציא בשן את האלבום "תלוי רק בך" הכולל את השירים "תל אביב בוכה בלילה", שיר הנושא וחידוש ל"אין לי יותר מה לומר". על האלבום עבד בשן עם דודי רוזנטל וז'אן פול זימבריס. במקביל ליציאת האלבום יצא בשן בסיבוב הופעות חדש בשם "כל השירים", מופע אקוסטי אינטימי עם הגיטריסט אבי סינגולדה שזכה להצלחה ורץ כשלוש שנים.
ב-2000 הפיק רדיו נטקינג פרודיה על השיר "Stan" של אמינם. בגרסה העברית בביצועם של אסי וגורי הפך סטן ל"חן", והשיר עסק במעריץ מטורף של יגאל בשן. השיר זכה להצלחה גדולה, וליותר מ-250 אלף כניסות להורדת השיר.
ב-2001 הוציא בשן את האלבום "ציפור קטנה בלב", אלבום אוסף כפול ובו 40 מלהיטיו הגדולים. האוסף כלל גירסת רמיקס ל"ציפור קטנה בלב", ושיר חדש בשם "ואת יפה נשארת יפה". הוא זכה להצלחה גדולה ובשן יצא בעקבותיו לסיבוב הופעות.
ב-2003 הוציא בשן את האלבום "שמים תחייכו", בו נכללו השירים "אוי אהובתי", "זה רק הלב" ושיר הנושא. את שירי האלבום עיבד שמוליק בודגוב, אשר עבד עם בשן קודם לכן בלהקת ברוש. שנה מאוחר יותר הקליט בשן עם רותי נבון את השיר החדש "תיגע בי".
ב-2005 נפגש בשן עם פיטר רוט במסגרת תוכנית הטלוויזיה "מפגשיר" בערוץ 24. במסגרת התוכנית הקליטו השניים את השיר "רק רוצה להתחתן", אשר יצא כסינגל וצולם בקליפ מיוחד מטעם הערוץ.
ב-2006 יצא בשן במופע "בואו נעשה לנו חג" - קונצרט אוסף בליווי 14 נגנים ו - 3 זמרות ליווי. במופע חגג בשן 40 שנות קריירה עם שירים מכל הזמנים.
בינואר 2008 הוציא בשן את הסינגל "ויש אישה אחת" שכתבו טל שגב ויעקב למאי, לו גם צולם קליפ.

יגאל בשן נפטר ב-9.12.2018

 


דיסקוגרפיה

  • 1968 – יגאל בשן שר את שירי צבי בורודו - תקליטון
  • 1969 – יגאל בשן - תקליטון
  • 1970 – מהצפון באהבה – להקת פיקוד צפון
  • 1970 – לצפון באהבה
  • 1971 – חייך לעולם – עם להקת פיקוד צפון
  • 1971 – יגאל בשן
  • 1972 – להשתחרר
  • 1974 – שרית – פסקול הסרט – מיני אלבום
  • 1974 – קפה אצל ברטה
  • 1975 – יגאל בשן וחברים טובים
  • 1976 – צבעים
  • 1977 – You Got The Power
  • 1978 - מכת שמש
  • 1979 – איתך הלילה
  • 1979 - High On An Easy Feeling
  • 1979 – מסע אל תוך הזמן – הלהיטים הגדולים
  • 1981 – I'm ready
  • 1981 – סיון
  • 1982 – לא לבד
  • 1983 – נולדתי במזל בתולה
  • 1985 – איתה – מיני אלבום
  • 1985 – אנחנו נשארים בארץ – שלישיית "כמו צועני"
  • 1986 - הופה היי - שלישיית "הופה היי"
  • 1987 – הפסקת חשמל – שלישיית "כמו צועני"
  • 1988 - הופה היי 2 - שלישיית "הופה היי"
  • 1988 - נטו
  • 1989 – לפעמים אני – מיטב הלהיטים
  • 1990 - הופה היי 3 - שלישיית "הופה היי"
  • 1992 – אוספים אותי 92-70
  • 1992 - הופה היי 4(אלבום כפול) - שלישיית "הופה היי"
  • 1994 – כאן באמצע החיים
  • 1994 - יופי של שירים - שלישיית הופה היי
  • 1996 - הופה היי עשור - שלישיית הופה היי
  • 1999 – תלוי רק בך
  • 1999 - הופה היי עצור - שלישיית הופה היי
  • 2001 – ציפור קטנה בלב – האוסף
  • 2003 – שמים תחייכו



יהודית רביץהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
 יהודית רביץ נולדה בבאר שבע ב - 29 בדצמבר 1956.
 
היא שירתה בצוות הווי של חיל הנדסה קרבית, לצד קורין אלאל. תוך כדי שירותה הצבאי, השתתפה בתוכנית כשרונות צעירים בגלי צה"ל יחד עם נורית גלרון, שסימנה את תחילת הקריירה של שתיהן (בהמשך שיתפה רביץ פעולה עם גלרון בהלחנת שיריה ובהופעה משותפת).
בעקבות שידור התוכנית גילה אותה אריק איינשטיין, והזמין אותה ואת אלאל לשיר באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'.
כעבור שנה ביצעה עם אלאל קולות רקע לשירו "עטור מצחך זהב שחור", שהופיע באלבום "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'.
עוד לפני שחרורה מהצבא, הצטרפה רביץ ללהקת "ששת" של שם טוב לוי.

בפסטיבל הזמר של שנת 1977 ביצעה את השיר "סליחות" של לאה גולדברג, בהלחנת עודד לרר. הופעתה זו תרמה לחשיפתה לקהל הרחב כזמרת צעירה וחדשה בנוף המוזיקלי.
על אף שהשיר הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל, הוא זכה להצלחה רבה, ונבחר כשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'.
לאחר מכן הצטרפה רביץ למופעו של דני ליטני "בראש אחד", ולאחריו השתתפה במופע משותף עם יוני רכטר בשם "באופן קבוע וחד פעמי".
ב - 1977 השתתפה רביץ במופע "ארץ טרופית יפה", שכלל שירים ברזילאים בסגנון סמבה ובוסה נובה, בעיבודים של מתי כספי ובתרגומים של אהוד מנור. המופע זכה להצלחה רבה, והביא לגל של התעניינות במוזיקה ברזילאית בישראל. אחד מהשירים הראשונים שהלחינה רביץ, סמבה ברגל שמאל, הולחן בהשראת השירים הברזילאים.
ב - 1978 היא חזרה אל בימת פסטיבל הזמר והפזמון וביצעה את השיר "מישהו". בשנה זו היא חברה אל יוני רכטר, גידי גוב, דייוויד ברוזה ויהונתן גפן בהקלטת האלבום "הכבש השישה עשר".
האלבום הפך עם השנים לקלאסיקה לילדים, ולאחד האלבומים הנמכרים ביותר בישראל. בין היתר ביצעה רביץ באלבום ביצוע סולו ל"הילדה הכי יפה בגן", אחד השירים המזוהים עמה ביותר.

יהודית רביץ בשיר "הילדה הכי יפה בגן"

 

 

בשנת 1979 הוציאה רביץ את תקליטה הראשון, "יהודית רביץ", שהכיל שירים שקטים ומלודיים שהקליטה בעבר, ביניהם "סליחות", "לקחת את ידי בידך" (יעקב רוטבליט/מתי כספי) ו"מישהו" (אהוד מנור/מתי כספי).
באותה שנה יצא אלבום משותף לרביץ וליוני רכטר שתיעד את המופע המשותף אותו העלו השניים בקיץ 1978", "באופן קבוע וחד פעמי".
ב - 1980 הוציאה רביץ את אלבומה "גלוי ונעלם", שם הלחינה את רוב השירים, והחלה, בעיבודיו של יעקב גלעד, לשיר בסגנון רוקיסטי. גלעד כתב לאלבום את השירים "ארבע לפנות בוקר" ו"עכשיו הכול בסדר". כמו כן הכיל האלבום את "שיר ללא שם" ("כי שירי הוא בת קול ברוח"), שכתב שלום חנוך לזכר בן אחיו שנהרג.
ב - 1982 יצא האלבום "מילה טובה ואוסף שירים", שהכיל אוסף משיריה, חלקם בגרסאות חדשות. האלבום נפתח בשיר "מילה טובה" (גלעד/רביץ), שהוקלט במיוחד עבור האוסף, והפך ללהיט.
שנה לאחר מכן, בעקבות הופעתה עם הזמר הברזילאי ז'ורז' בן ז'ור, הוציאה רביץ אלבום משיריו בשם "בוא לריו", שכלל את הלהיטים הברזילאים "בוא לריו" ו"פני מלאך".
אלבומה "דרך המשי" (1984) החל את דרכה של רביץ ללב הקונצנזוס. שיר הנושא, שיר נשי אישי ומלודי שכתבה צרויה להב, הפך ללהיט, אך היו בו גם שירי רוק כמו "עד קצה המסלול". ההופעה שנלוותה לאלבום הצליחה מאוד.
ב - 1987 יצא אלבומה המצליח ביותר של רביץ "באה מאהבה". את שירי האלבום הלחינה רביץ בעצמה, פרט לשירים "פחד" (שלום חנוך) ו"עוד על אהבה" (מיקי שביב). רוב השירים היו רוקיסטיים למילותיו של הפזמונאי יעקב רוטבליט ובעיבודו של ירון בכר. אלבום זה הפך את רביץ לזמרת רוק בולטת והיא החלה להופיע בהופעות גדולות באצטדיונים, בעיקר באמפיתיאטרון קיסריה.
שיר הנושא "באה מאהבה" הפך ללהיט ענק, וזכה בתואר שיר השנה ברשת ג'. להיטים נוספים באלבום היו "שבתות וחגים", "רחבת הריקודים" ו"סוף לסיפור". לאחר הופעותיה המצליחות עם "באה מאהבה", הופיעה רביץ בהופעה משותפות עם נורית גלרון, ולאחר מכן עם שלום חנוך, והפיקה את האלבום "אנטארקטיקה" של קורין אלאל.
ב - 1990 הקליטה את האלבום "שם", שלא הצליח מסחרית, אך זכה להערכה רבה. גם באלבום זה הלחינה רביץ את השירים, ואת מילותיהם כתבה שמרית אור.
בין להיטי האלבום היו "אפריקה", "רעידת אדמה", "משנה לשנה" ושיר הנושא, שהיווה אמירה פוליטית נוקבת.
ב - 1993 היא חזרה להצליח עם האלבום "ומאוד לא פשוט לחכות". באלבום זה הלחינה רביץ בסגנון רוקיסטי שירי משוררים של דליה רביקוביץ' ("תמונה"), יהודה עמיחי ("באהבתנו") ולאה גולדברג ("הגננים היום עצובים", "אני משם" ו"למחרת", הידוע יותר בשורה "ומאוד לא פשוט לחכות" כשם האלבום). באלבום נכלל גם שיר שהולחן למילותיה של הזמרת חוה אלברשטיין ("נוסע סמוי"). בעקבות האלבום חזרה רביץ להופעות גדולות באצטדיונים.
החל מאמצע שנות התשעים החלה הצלחתה של רביץ להתמתן, והיא עברה מהופעות הענק באצטדיונים לאולמות קטנים יותר.
ב - 1994 יצא האלבום "עד לאן שהלב לוקח", הורכב ברובו מחומר ישן של רביץ, שזכה לעיבודים חדשים במספר הופעות שקיימה באותה התקופה. מהמופע המשותף בערד שקיימה עם גידי גוב בעיבודיו של רמי קלינשטיין, יצאה הגרסה החדשה לשיר "באה מאהבה". השירים "ברחובות שלנו" (במקור של להקת משינה), "שקט" (במקור של להקת בלאגן) ו"לילה" (במקור של שלום חנוך), הופקו ועובדו למופע חד פעמי שנקרא "סטנדרד מקומי" שהתקיים בפסטיבל ג'אז בסנימטק תל אביב. כל שאר השירים עובדו למופע של רביץ שבא בעקבות אלבומה הקודם, "ומאוד לא פשוט לחכות".
ב - 1996 ביצעה רביץ את הדואטים "החופש בבית הבראה" ו"קרה זה רק הפעם" לצידו של אריק איינשטיין, באלבומו "קצת לקחת חזרה".
ב - 1997 הוציאה רביץ את האלבום "איזו מין ילדה". למרות הצלחת שיר הנושא, נכשל האלבום מסחרית.
באלבומה "געגוע" (2000), החלה רביץ לשתף פעולה עם יוצרים צעירים בעיבודים, כתיבה והפקת השירים, בהם היו דן תורן ויובל שפריר. בין השירים היו הבלדה "בך לא נוגע" ושיר הרוק "געגוע".
בעקבות אימוץ בתה באותה השנה העלתה רביץ מופע אינטימי בשם "ילדות".
במופע זה היא ביצעה שירי ילדים אהובים עליה, כמו "פרש" ("רוץ בן סוסי") של חיים נחמן ביאליק, בעיבודים מיוחדים שלה. היא אף שילבה במופע מספר שירי ילדים מקוריים שכתבה.
ב - 2007 הוציאה את אלבומה "עיר קטנה", בו השתתפו בכתיבה יהלי סובול, רונה קינן וסיון שביט. רביץ עיבדה את כל שירי האלבום יחד עם אמיר צורף. שלושה חודשים לאחר צאתו, קיבל האלבום מעמד אלבום זהב. מתוכו יצאו הסינגלים "עיר קטנה" שכתב והלחין סובול, "כשתבוא אהבה" שכתבה שביט, "ציפייה לאושר" שכתבה אסתר שמיר אשר גם ביצעה אותו במקור בלחן משלה, "שוב מתחלפת העונה" שהלחינה רביץ למילים של איתמר רוטשילד, ו"בשעה שאחרי הלילה", למילים של נתן זך, אשר קורא את הבית האחרון בשיר.


דיסקוגרפיה

  • "הכבש השישה עשר - 1978
  • באופן קבוע וחד פעמי - 1979
  • יהודית רביץ - 1979
  • גלוי ונעלם - 1980
  • מילה טובה ואוסף שירים - 1982
  • בוא לריו - 1983
  • דרך המשי - 1984
  • באה מאהבה - 1987
  • שם - 1990
  • ומאוד לא פשוט לחכות - 1993
  • עד לאן שהלב לוקח - 1994
  • מיטב השירים - 1994
  • איזו מין ילדה - 1997
  • געגוע - 2000
  • יהודית רביץ והפילהרמונית - 2001
  • עיר קטנה - 2007 - זהב (+20,000 עותקים)



יהונתן גפןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 
יונתן גפן - הכבש השישה עשר, בשיר "אני כבר לא תינוק"

יהונתן גפן נולד והתחנך במושב נהלל.

התחיל את שירותו הצבאי בצנחנים, סיים קורס קצינים אך לא המשיך אחריו את השירות בצנחנים והועבר לגדוד ברק בגולני שם שרת כקמ"נ.
ב - 1969 עם שחרורו עבר ל
תל אביב ופרסם כמה שירים על פי עצת משורר נערץ עליו - נתן אלתרמן. הרבה לשבת בכסית התחכך בבוהמה הישראלית והיה קרוב ל"חבורת לול" המיתולוגית.
ב - 1974, לאחר התייעצות עם הזמר אריק איינשטיין, העלה יחד עם דני ליטני מופע ראשון בשם "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכל", שזכה להצלחה גדולה מאוד.
היה זה הראשון מבין מספר רב של מופעים שהעלה, המתאפיינים בשירים אשר חלקם מקוריים שלו וחלקם מתורגמים ובקטעי סטנד אפ המושפעים מלני ברוס ומשופעים בחצים סרקסטיים כלפי הממסד, הצבא וכל השאר. סימני ההיכר שלו הם בין השאר שנינותו וסגנונו הייחודי - ספק שירה ספק דקלום.
גפן כתב מאות שירים ופזמונים מוכרים למבוגרים ולילדים. כמו כן כתב מספר ספרי פרוזה ומחזות תיאטרון שזכו להצלחה סבירה. בין היתר כתב את המחזה "נומה עמק" על התנפצות אידיליית ההתיישבות העובדת.


כמשורר פעל גפן בשני תחומים, כמשורר לילדים וכמשורר למבוגרים:

  • כמשורר ילדים: כבר בגיל 19 כתב גפן את "שירים שענת אוהבת במיוחד" שהחלו כמכתבים מחורזים לאחותו ענת בת ה - 4 וכונסו לאחר מכן לספר ילדים מצליח. את רוב שירי הילדים הוא כתב לילדיו הפרטיים, אביב, שירה ונטאשה. הם מתאפיינים בנימה אישית ובנגיעות בנושאים כואבים. ספר שירי הילדים המוכר והמצליח ביותר שלו הוא "הכבש השישה עשר". השירים בספר זה הולחנו ב - 1978 על ידי יוני רכטר לאלבום באותו שם שנחשב כפורץ דרך בתחום שירי הילדים וגם אחד האלבומים הישראליים הנמכרים ביותר בתולדות הזמר העברי. בין השירים שנכנסו לקלאסיקה היו "איך שיר נולד", "אני אוהב" ו"גן סגור" והסיפור "האיש הירוק".
  • כמשורר למבוגרים: עוסק גפן בעיקר בנושאי בדידות, זוגיות וביקורת סאטירית על מצב החברה והמדינה. שיריו ידועים בשנינותם ובדימויים מקוריים. חלק מהשירים שפרסם בספריו הולחנו. כמו כן כתב פזמונים רבים, בהם פזמונים לתוכניות הבידור והסאטירה שכתב והעלה. 

שיריו של גפן בוצעו בין היתר על ידי:

  • אריק איינשטיין ("כשאת בוכה את לא יפה")
  • יהודית רביץ ("הילדה הכי יפה בגן" מ"הכבש ה-16")
  • גידי גוב ("גן סגור" מהכבש ה-16)
  • יהודה פוליקר ("פחות אבל כואב")
  • דייוויד ברוזה ("יהיה טוב")
  • רמי קלינשטיין ("קר שם בחוץ")
  • מתי כספי ("מקום לדאגה")
  • יצחק קלפטר ("האהבה שלי היא לא האהבה שלו")
  • שם טוב לוי ("הנסיך הקטן", "יכול להיות שזה נגמר")
  • מיקי גבריאלוב ("זה היה סיפור של חורף")
  • חנן יובל ("אתם זוכרים את השירים", "שיר אהבה פוליטי")

יהונתן גפן העלה כעשרה מופעי בידור וסאטירה שרצו בכל הארץ וזכו להצלחה רבה. ההופעות כללו מערכונים שלו, תרגומי שירים מאנגלית והופעות אורח של זמרים. מרבית ההופעות הונצחו באלבומים.

המופעים הם:

  • ב - 1974 = "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכל" - יחד עם דני ליטני, ישראל בורוכוב ודני פאר. בהקלטת המופע (באפריל 74') בצוותא השתתפו גם מתי כספי (תופים, קונגס וחליל), שלום חנוך (קולות) ואריאל זילבר (קולות). באלבום (במקור אלבום כפול) ישנם שלושה תרגומים של יהונתן גפן לבוב דילן (Blues To The North Country Girl ,Blowing In The Wind ו Masters Of War) וקטעים חצי מתורגמים חצי מאולתרים על פי הקומיקאי לני ברוס ("לגמור", "מיהו יהודי"). המופע זכה להצלחה רבה ורץ כ - 300 פעם.
  • עוד ב - 1974: השתתף בכתיבת ההצגה הסאטירית המלחמה האחרונה (יחד עם אפרים סידון, קובי ניב וב. מיכאל) שהוצגה בתיאטרון בימות ב - 1974.
  • ב - 1975 = "מכתבים למערכת"  - יחד עם דני ליטני (הלחנה), חיים רומנו (תופים וגיטרה חשמלית) דני פאר (קלידים) ומיקי גבריאלוב (בס וקולות רקע).
    ליטני הלחין את רוב שיריו של גפן למעט "מראת פלאים" בתרגום מליאון ראסל ו"אבא סיפור" בלחן ושירה של מיקי גבריאלוב. בחלק מההופעות שולב יענקל'ה רוטבליט. גם מופע זה זכה להצלחה מרובה. אלבום המופע יצא ב - 1976.
  • ב - 1976 = "שיחות סלון"  - לשם אלבום זה הקים גפן להקה חדשה הנקראת "להקה טובה" שהורכבה מיעל לוי (שירה ודקלום), יצחק קלפטר (שירה וגיטרה), דני פאר (קלידים ופסנתר), ישראל בורוכוב (בס וקולות) ודון הרווי (תופים).
    לאחר הופעות ספורות (אך מוצלחות) לקה קלפטר במשבר נפשי ועזב. במקומו נכנס ל"להקה טובה" דייוויד ברוזה והמופע רץ עוד כשנה.
    ב - 1977 הוקלט האלבום בניגונו של ברוזה אך עם לחנים של קלפטר.
    האלבום הופק על ידי דני סנדרסון אשר גם השתתף בו בליווי יחד עם איקי לוי.
    באלבום זה גם הוקלט השיר הראשון המשותף של ברוזה וגפן - "יהיה טוב" (שיר שלום 349/א') אשר נכתב במהלך המופע והפך ללהיט.
  • ב - 1978 = "אדם וחבל" - מופע שגפן לא ביצע בעצמו אלא כתב לו את השירים והמערכונים, ובו הופיעו מיקי גבריאלוב וסמדר וימזר בשירה וטוביה צפיר ודובי גל במערכונים.
    בין השירים שבוצעו במופע : "זה היה סיפור של חורף" שבוצע בדואט על ידי גבריאלוב ווימזר. יצא בתקליט.
  • ב - 1979 = "קוראים לזה אושר" - בעיבוד מוזיקלי של עדי רנרט עם אסתר שמי ויואל לרנר. באותה שנה יצאו חלק משירי המופע באלבום בשם "המעיל"; רנרט הלחין וניגן בפסנתר וקלידים. בהקלטות האלבום השתתפו חיים רומנו, שלמה יידוב, מזי כהן, שם-טוב לוי, דפנה ארמוני ועוד.
  • ב - 1981 = "מדינה בלוז" - מופע באווירת ג'אז-בלוזית עם פטר ורטהיימר בסקסופון ונגנים נוספים ובליווי חדשני של הרקדנית סיגי סלע.
  • ב - 1980 = "דויד ויהונתן" - מופע דואט של ברוזה וגפן המורכב משירים וקטעי סאטירה הקשורים אחד לשני לרוב (ברוזה בגיטרה ושירה ויהונתן גפן בהקראה). חלק מהשירים היו בלחנים שהופקו כבר קודם לשיריו של יהונתן גפן וחלקם היו חדשים.
    שירים לא מקוריים שהיו במופע הם "הילדה הכי יפה בכפר" אשר נכתב על ידי דה גונגורס הולחן על ידי פאקו איבנז ותורגם לעברית, "אלוהים לצידנו" (מילים ולחן של בוב דילן) ו"שיר העמק" של אלתרמן.
    האלבום הוקלט באפריל 1981 ויצא כשנה לאחר מכן; מופיעה שם גרסה מעודכנת ל"יהיה טוב".
  • ב - 1982, בעת מלחמת לבנון, הופיע יהונתן גפן יחד עם דייוויד ברוזה ויהודה עדר בפני חיילים בדרום לבנון. על אף שמיתן את רוב אמירותיו בפני החיילים, הורד מהבמה פעם אחת בעקבות אמירותיו הציניות והסרקסטיות. לאחר המלחמה היה מהבולטים שבמתנגדיה והופיע בעצרת "שלום עכשיו" בקריאה לחקר טבח סברה ושתילה להחזרת החיילים הביתה. באותה תקופה הוצג המחזה "קשר אייר" שכתב לתיאטרון בית לסין.
  • ב - 1984 = "הווי ובידור" - יחד עם שלמה גרוניך יצר מופע אשר בו חזר לבקר את מלחמת שלום הגליל. יצא בתקליט.
  • ב - 1985 = "זה הכול בין שניים"  - מופע קאמבק של גפן עם דני ליטני, אשר הכיל לרוב קטעים ישנים. המופע רץ כ-15 פעם ושיר מתוכו ("האיש שבקיר") נאסר להשמעה ברדיו מתוך חשש לפגיעה במנחם בגין.
  • ב - 1986 = "על הפנים"  - בעקבות מעברו למגורים באזור נתניה ומשבר גיל הארבעים, שיתף פעולה עם אלון אולארצ'יק (בס וגיטרה) ורמי לוין (פסנתר וקלידים) במופע זה. המופע לא יצא בהקלטה מסחרית, אבל הוקלט לקול ישראל.
  • ב - 1989 = "טוב נבוט בעד ארצנו" -  עם גני תמיר (שירה), גיורא קנת (גיטרה) ועידן סוכובלבסקי (קלידים). מופע נוקב שיצא בחריפות נגד התנהלות המדינה בימי האינתיפאדה הראשונה אך היה מעודן יחסית מוזיקלית בהשראת ג'אז ותיק (כגון קול פורטר). יצא בדיסק.
  • ב - 1993 "פלסף" - במופע זה עבר גפן סופית למופע א-מוזיקלי ומייחד את שהותו על הבמה להגיגיו כמעט ללא אתנחתא מוזיקלית.
  • ב - 2004 = רק דגים מתים שוחים עם הזרם. בחלוף 15 שנים מאז המופע האחרון ולאחר 4 שנים בהן חי בארצות הברית, חזר גפן לבמה עם מופע חדש בו הוא שילב קטעי דיבור סאטיריים ושירה. יחד איתו הופיעו דין דין אביב בשירה וכלי הקשה וורד יעקב-פיקר בקלידים.

פרויקט התרגום הבולט שלו הוא אוסף שירים ספרדיים אשר תרגם לעברית ודייוויד ברוזה הוציא אותם בתקליט "האשה שאיתי" (1983), שנחשב לאחד התקליטים המצליחים בישראל.
בין להיטי האלבום היו "האשה שאיתי" ו"סיגליות".
גפן גם תרגם היטב את השיר "טמבל" ("דורצ'ינה") של ולדימיר ויסוצקי מרוסית.
תרגומו שומר על המצלול, ההומור והמקצב המקוריים והושר על ידי ארקדי דוכין.

 

ספרי שירים

  • מקום לדאגה
  • כמה מילים
  • התפרדויות
  • פחות אבל כואב
  • חתולשלאפאחד
  • בעיקר שירי אהבה
  • רוק בבית הסוהר
  • שירים 85-90
  • אתם זוכרים את השירים (אוסף פזמונים)

 

ספרי פרוזה

  • שיני חלב
  • כורסת השיש
  • אישה יקרה
  • חומר טוב
  • בקשר לשושנים
  • אלרגיה
  • יונתן הקטן
  • רומן אמריקאי

 

ספרי ילדים

  • שירים שענת אוהבת במיוחד
  • הכבש השישה עשר
  • הדרקון הלא נכון
  • הכוכבים הם הילדים של הירח
  • שירים שיהונתן אוהב במיוחד
  • שירים לנטאשה
  • אלרגיה
  • יום שענת אוהבת במיוחד
  • סיפורים שענת אוהבת במיוחד
  • ילד הכרובית
  • ספר שלם על חתול אחד

 

ספרי מאמרים

  • הצד הרביעי של המטבע

 

קטעים

  • כל יום שישי
  • רחוק מהעץ (רשימות מניו יורק)
  • עלייתו ונפילתו של הy

 

ספרי הופעות

  • על הקרשים
  • על הקרשים-סיבוב שני



יונה עטריהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

יונה עטרי נולדה בשכונת שעריים ב - 1933 להורים שעלו לארץ מצנעא שבתימן. היא הבכורה למשפחה מרובת ילדים, אחיותיה הקטנות הן הזמרת גלי עטרי ושדרנית הרדיו שוש עטרי ז"ל. 

יונה הצטרפה ללהקת הנח"ל עם הקמתה ב-1951 והייתה לכוכבת הראשונה שלה.
בסוף שנות החמישים הייתה עטרי חברת להקת "בצל ירוק".
לאחר מכן השתתפה בהצגה המוזיקלית "תל אביב הקטנה" של חיים חפר, שם ביצעה שירים שהפכו ללהיטים כמו "רינה" ו"טיטינה".
ב - 1961 הופיעה יחד עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו במופע "יוסי-חזקי-יונה", עם שירים שהלחין סשה ארגוב. הלהיט הגדול שלה באותה תקופה היה "המורה לזמרה".

 

יונה עטרי בשיר "זה לא בשבילי"

ב- 1964 כיכבה עטרי יחד עם אילי גורליצקי ורחל אטאס במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שזכה להצלחה רבה והפך לקלאסיקה. היא גילמה את דמותה של נעמה אשת שלמי וביצעה את השירים "זה לא בשבילי" "שיר המריבה" ו"שיר הפיוס" שהפכו ללהיטי התקופה.
ב - 1965 העלתה עם אילי גורליצקי את המופע המוזיקלי "שוק המציאות", לו כתב נתן אלתרמן שירים כגון "קונצרטינה וגיטרה" ו"אלימלך".
לאחר מכן לא הקליטה יותר שירים והתמקדה במשחק בתיאטרון, אך ממנו פרשה לאחר מספר שנים.
ב - 1982 שבה לגלם את נעמה בגרסה השנייה של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שעלה למספר הופעות מצומצם.
בשנים 1983- 1986 השתתפה בסדרת הטלוויזיה לילדים "רחוב סומסום" בתפקיד סבתא יונה וב - 1999 היא שיחקה בסדרה הקומית בערוץ 2 "משפחת עזאני".
ב - 1968 הופיעה עטרי בסרט "השכונה שלנו"
בתפקיד ונה, אשתו של ז'קו (שייקה אופיר).
ב - 1998 הופיעה בסרט הבלשי "צדק מוחלט", שהתבסס על פרשיית ילדי תימן הנעדרים.




יוני נמריהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

יוני נמרי נולד בשנת 1952 בשם יהונתן חיים נמרי בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, בנם של דוד נמרי, ממייסדי קיבוץ אשדות יעקב וסגן מפקד הפלמ"ח, ודבורה, ד"ר לבלשנות אנגלית.

נמרי שירת כזמר בצוות הווי פיקוד הדרכה. בשנת 1972 השתתף בתוכנית "שמח בלב" של צוות ההווי וביצע כסולן את השיר "כל מה שרציתי" שהפך ללהיט. עם שחרורו מצה"ל הקליט את השיר "שושנת פלאים" של שאול טשרניחובסקי בלחנו של צביקה פיק, שנועד לערב שירי משוררים של גלי צה"ל אך לא התקבל.‏ שיר נוסף שלו באותה תקופה היה "החבר הכי טוב בעולם שלי" של מירית שם אור וצביקה פיק. שני השירים זכו להצלחה במצעדי הפזמונים. באותה תקופה הוא היה נשוי לזמן קצר לזמרת רותי נבון, ששרתה עמו בצוות הווי פיקוד ההדרכה.

באמצע שנות ה-70 היגר מישראל ופתח בקריירה מוזיקלית בעיקר בצרפת וכן בגרמניה. בשנת 1981 איבד את אשתו ובנו בתאונה. בעקבות זאת שב לישראל. בשנת 1980 הפיק את האלבום "אחד מול אחד", שלא זכה להצלחה. בשנת 1989 הפיק את האלבום "שקט מעולם אחר", ששיריו הולחנו על ידי נמרי. באלבום נכלל ביצוע מחודש של נמרי ללהיט הסולו הראשון שלו "שושנת פלאים".

מאז שנות ה-90 הוא עוסק ברפואה אלטרנטיבית ומתמחה בשיקום חוט השדרה. בתחילת שנות ה-90 נישא לאסנת גולדברג ונולדו ממנה בן ובת. כעבור זמן התגרש.

בשנת 2003 הוציא סינגל ובו ביצוע מחודש של שירו "שושנת פלאים", בעיבודו של אבי סינגולדה. בשנת 2011 הוציא את הסינגל "חוט שזור" ובו סיפור חייו. 

יוני נמרי בשיר "החבר הכי טוב שלי"




יוסי בנאיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

יוסי בנאי נולד בשנת 1932 וגדל בשכונת מחנה יהודה בירושלים למשפחה ענייה ומרובת ילדים.
הוא העלה יחד עם חבריו ועם אחיו חיים מופעים במסגרות לא מקצועיות. את השפעת התיאטרון ספג בעקבות הסתננות להצגות תיאטרון שהגיעו לאזור מגוריו שצפה בהם נפעם ובהשפעת אחיו הבכור, השחקן יעקב בנאי.
ב - 1951 הצטרף לתוכנית הראשונה של להקת הנח"ל בתור בדרן.


יוסי בנאי בשיר "אני וסימון ומואיז הקטן"
 

לאחר שחרורו למד בסטודיו למשחק של פאני לוביץ', שאמרה לו לאחר מכן "שחקן תיאטרון אתה לא תהיה". למרות זאת, בנאי גמר אומר בליבו להיות שחקן תיאטרון.
הוא התקבל ללימודים בבית הספר למשחק של "הבימה" והצטרף כשחקן לתיאטרון, בהתחלה כניצב ולאחר מכן בתפקידי אופי גדולים.

באמצע שנות העשרים לחייו התפטר מ"הבימה" בשאיפה להיות שחקן עצמאי שלא יהיה כפוף למסגרת תיאטרונית ונסע לפריז, שם התחיל להיות מושפע מתרבות צרפת ובמיוחד מהשאנסונים. לאחר שובו ארצה החל לשחק על בימות התיאטרון והבידור.
הוא שיחק לאורך השנים בהצגות תיאטרון רבות ב"הבימה" ובמרבית התיאטראות הגדולים בארץ, במחזות: "תל אביב הקטנה", "רביזור", "מראה מעל הגשר", "אדי קינג", "נמר חברבורות", "מעגל הגיר הקווקזי", "מלאכת החיים" ועוד.
הוא הרבה לשחק במחזותיו של ניסים אלוני, מחזאי שהשפיע עליו מאוד, בהם: "בגדי המלך", "הצוענים של יפו" ו"הכלה וצייד הפרפרים".
ב - 1963 הקימו אלוני, בנאי ואבנר חזקיהו את "תיאטרון העונות" והעלו את הצגותיו של אלוני, כמו "הנסיכה האמריקאית", אך התיאטרון לא החזיק מעמד זמן רב.

בנאי, מראשוני להקת הנח"ל, ביים בשנות החמישים והשישים גם מספר תוכניות ללהקה.
ב - 1961 הקליט ביחד עם יונה עטרי, אבנר חזקיהו וסשה ארגוב את תוכנית השירים "יוסי חזקיונה".

בנאי העלה מספר גדול של תוכניות בידור שאת חלקן כתב בעצמו.
ב - 1964 העלה את "ילדות קשה", וב -  1973 את "נישואין נוסח גירושין" אותן העלה יחד עם רבקה מיכאלי.
ב - 1981 את "אני וסימון ומואיז הקטן".
ב - 1992 את "שובו של הסוראמלו".
ב - 2000 את "מיומנו של ישראלי שפוי", שכתב יחד עם דורון רוזנבלום.

כמו כן כתב וביים חמש תוכניות בידור ללהקת "הגשש החיוור" בה חבר אחיו, גברי בנאי:
ב - 1971 את "קסיוס קליי נגד חלפון".
ב - 1974 את   "אופסייד סטורי".
ב - 1977 את "עובדים עלינו עבודה עברית".
ב - 1980 את "קרקר נגד קרקר".
ב - 1991 את "כוסות רוח".

בין מערכוניו הזכורים: מערכון עם רבקה מיכאלי "מהנדס ואשת מהנדס", על השאיפה לכבוד ולסטטוס של הישראלים, והשירים ההומוריסטיים המשותפים "יוסף ג'ון רבקה ג'ון" על הפחד מידו של אבי חברתו ו"עברית קשה שפה" על קשיי השפה והקיום של העולים החדשים.
ממערכוניו מתוכניות יחיד: "חלום שבדי" על חלום המתאר חיים משועממים בטירה שבדית והחזרה לחיים הישראלים מלאי המאבקים לאחר היקיצה, ומערכון בו מוזמן בנאי להעלות השמיימה כדי להשתתף בהצגת ענק של "המלט".
בין המערכונים שכתב לגששים: "הכה את המומחה" על תוכניות ייעוץ ברדיו, "קרקר נגד קרקר" על מריבות גירושין ו"חתונת הדמים" על מפגש בין עדתי בעקבות חתונה מתוכננת.
הוא שיחק במספר סרטי קולנוע, בהם "חבורה שכזו" מ - 1963 ו"חכם גמליאל" מ - 1973.

יוסי בנאי נודע גם כזמר בעל קול עמוק וסגנון הגשה ייחודי, ובייחוד מוכרת אהבתו לשאנסונים צרפתיים. הוא הרבה לשיר שירים צרפתיים מתורגמים של ז'ורז' ברסנס, ז'אק ברל ואחרים, ואף הקדיש לכך מספר אלבומים וחלק מערבי היחיד שלו, כמו התוכניות משירי ברסנס "אין אהבות שמחות" מ - 1969 ו"בנאי שר ומספר ברסאנס" מ - 1997, והאלבום משירי ברל "אם נדע לאהוב" מ - 1984.
את מרבית השירים הצרפתיים תרגמה למענו נעמי שמר, הידוע בהם היה השיר "אהבה בת עשרים" של ברל.
בנאי ביצע גם מספר שירים מקוריים של שמר, ביניהם "על כל אלה" ("על הדבש ועל העוקץ") שהפך ללהיט גדול ואהוב.
בנאי כתב את השיר הידוע ביותר שלו "אני וסימון ומואיז הקטן" על סמך חוויות ילדותו בירושלים עליו ועל שני חבריו, האחים סימון ומואיז יאיר, שביחד העלו הצגות בפארק, רדפו על גגות אחרי יונים ונשבעו אמונים לכל הילדות, כמאמר השיר. על בסיס דמותו של אברהם סוראמלו, דמות ססגונית מירושלים, הוא כתב וביצע את תוכנית הבידור "שובו של הסוראמלו" והוציא ספר מסיפוריו העממיים.

 

יוסי בנאי בשיר "בחולות"

 שירים נוספים המזוהים עמו הם "בחולות", "שיכור ולא מיין", "ספירת מלאי", "הגבירה בחום", "אני שר להעביר את הזמן" ו"מרוב אהבה".

בנאי היה ידוע גם כקריין. הוא קרא טקסטים באירועים ותוכניות רבות. בין היתר שימש כקריין בתסכיתי רדיו ובסדרת הטלוויזיה התיעודית על תולדות הציונות "עמוד האש", קרא פרקים מספר תהילים לאלבום מיוחד שהוציא, וכן את שיריו של המשורר האהוב עליו, נתן אלתרמן, באלבום שהוציא בשנת 1999 בשם "פגישה לאין קץ".
את שני אלבומים אלו הפיק מוזיקלית יונתן בר גיורא.
ב - 1998 זכה בנאי בפרס ישראל לתיאטרון.
תפקידו האחרון בתיאטרון, בדמות דוד המלך, היה במחזה "כתר בראש" מאת יעקב שבתאי, בתיאטרון "הבימה", עליו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי התיאטרון של שנת 2005.
השפעתו של בנאי על התרבות הישראלית הייתה רבה ביותר.
הוא התפרס על פני מספר תחומים שבכולם הטביע חותם עמוק: הוא נחשב על ידי הקהל והמבקרים לשחקן תיאטרון בעל נוכחות בימתית דומיננטית, שהפליא לשחק הן במחזות דרמתיים (במיוחד תפקידי מלכים ורוזנים) והן במחזות קומיים. כתב מערכונים רבים, חלקם עבור אחרים וחלקם ביצע בעצמו, שיצרו שפה בידורית אשר השפיעה על דור של בדרנים בארץ ותרמו גם לשפה העברית המדוברת. הכניס לשפה ביטויים רבים כמו "עובדים עלינו", "זה רדיו?" ו"העולם מצחיק אז צוחקים" שנהפכו שגורים בפי רבים ויחד עם זאת, הקפיד ביצירותיו על רמה גבוהה שלא כללה מילים וביטויים גסים.
היה זמר נשמה שברר שירים של מיטב היוצרים ואת חלקם כתב בעצמו וביצעם בהגשה בימתית, הוא "שיחק" את שיריו וקולו העמוק הדגיש במיוחד את מילות הטקסט. בנאי ונעמי שמר הביאו לישראל את השאנסונים הצרפתיים שלא היו מוכרים בארץ עד אז. לאחר מותו הספידו אותו פוליטיקאים ואמנים רבים בכינוי "גדול האמנים הישראליים של הדורות האחרונים".

יוסי בנאי נפטר ביום חמישי ה - 11 במאי 2006 בגיל 74.
באותה השנה יצא כסינגל שירו האחרון של בנאי, "תרנגול כפרות" (יוסי בנאי / מיכה שטרית).

 

אלבומים

  • תל אביב הקטנה (אמנים שונים, 1958)
  • יוסי-חזקי-יונה (1961)
  • ילדות קשה (במשותף עם רבקה מיכאלי) (1964)
  • רביזור (1965)
  • יוסי בנאי קורא את טור המלחמה של חיים חפר (1967)
  • חכמים בלילה (1968)
  • רומנסרו ספרדי (1969)
  • הגורילה (1969)
  • נישואין נוסח גירושין (1973)
  • פרצוף של צועני (1973)
  • ספירת מלאי (1974)
  • יוסי בנאי שר ברסאנס - אין אהבות שמחות (1974)
  • מאזן האהבות (1976)
  • יוסי בנאי (1979)
  • אני וסימון ומואיז הקטן (1981)
  • שיכור ולא מיין (1983)
  • אם נדע לאהוב - משירי ז'ק ברל (1984)
  • יוסי בנאי (1987)
  • ציפור הנפש (1988)
  • שובו של הסוראמלו (1995)
  • יוסי בנאי שר ומספר ברסאנס (1997)
  • פגישה לאין קץ - יוסי בנאי מגיש נתן אלתרמן (1999)
  • לאט (2001)
  • האוסף (מארז תקליטורים) (2003)
  • יוסי בנאי קורא תהילים (2005)

 


תוכניות בידור

  • "תל אביב הקטנה" (1958) מאת חיים חפר ודן בן אמוץ. בהשתתפות שחקנים נוספים.
  • "יוסי חזקיונה" (1961) ? יוסי בנאי, יונה עטרי ואבנר חזקיהו. לחנים: סשה ארגוב.
  • "ילדות קשה" (1964) עם רבקה מיכאלי.
  • "חכמים בלילה" (1968). מאת ניסים אלוני. עם אילי גורליצקי.
  • "אין אהבות שמחות" (1969). שירי ז'ורז' ברסנס.
  • "נישואין נוסח גירושין" (1973) עם רבקה מיכאלי.
  • "מאזן האהבות" (1976).
  • "שירים מן הקיץ של החורף שעבר" (1977).
  • "אני וסימון ומואיז הקטן" (1981).
  • "שיכור ולא מיין" (1983).
  • "יוסי בנאי" (1988).
  • "שובו של הסוראמלו" (1992).
  • "ירושלים זה לא תל אביב" (1994)
  • "מיומנו של ישראלי שפוי". מאת דורון רוזנבלום (2002).
  • "מרוב אהבה" (2004). מיטב השירים והמערכונים. 
     

 סרטים בהם השתתף

  • חבורה שכזאת (1963)
  • אף מילה למורגנשטיין (1963)
  • פורטונה (1966)
  • ארבינקא (1967)
  • 999 עליזה מזרחי (1967)
  • הגלולה (1972)
  • חכם גמליאל (1973)
  • הפטריוטים (1994)

 

 

ספריו

  • האיש עם הסיפור בראש, לילדים, איורים - איציק רנרט, כנרת, 1987.
  • מסיפורי אברהם סוראמלו, ציורים - אורי ליפשיץ, זמורה ביתן, 1994.
  • אנונימוס בלפי הגדול, לילדים, ציורים - מיכל לויט, מודן, 1996.
  • כשאמא שלי הייתה מלכה, סיפורים לא ארוכים בשורות קצרות, זמורה ביתן, 1996.
  • אני שר להעביר את הזמן, זמורה ביתן, 1998.
  • מכתבים ברוח, מכתבים דמיוניים שכתב לאישים שהשפיעו על חייו, זמורה ביתן, 2001.
  • ג'ונג'ון, סיפור ושנים עשר תחריטים, יוסי בנאי, אלי אברהמי, גוטסמן, 2004. עם עובד 2006.



יוסי בנאי ויונה עטריהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

יוסי בנאי ויונה עטרי בשיר "רינה"




יוסף מוסטקיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

יוסף מוסטקי הוא קרוב משפחה של המלחין הצרפתי ז'ורז' מוסטקי, נולד בשנת 1939 במצרים, להורים ממוצא יווני. ב - 1948 עלתה משפחתו לארץ וב - 1949 היתה אחת מתוך 500 המשפחות שהקימו את באר שבע. מאז מוסטקי חי בעיר.



ב - 1958 אחרי השירות הצבאי עקר לרוחמה, שם פגש את המוסיקאים שמעון כהן ונחום היימן, ששמעו את שיריו הראשונים ועודדו אותו להמשיך. היימן, שעבד אז עם "הפרברים", קישר ביניהם והעביר להם את הלחן של מוסטקי לשירה של רחל "זמר נוגה", שהקליטו בשנת 1964. מוסטקי עזב את רוחמה ושב לבאר שבע שם הופיע ב"מאהל השייך" שהיה אתר פופולרי בבאר שבע של שנות ה - 60 .
אנשי חברת התקליטים של סי.בי.אס התלהבו ממנו והקליטו לו את אלבום הבכורה שלו באר שבע עירי, שיצא בשנת 1969, וכלל ממיטב שיריו בינהם "זמר נוגה", "ים ושקיעה" ו"הינך יפה רעייתי". שני הלהיטים הגדולים מהאלבום זכו להצלחה גם בביצועיהם של אמנים אחרים, כמו עליזה עזיקרי ועופרה חזה.
ב - 1972 הלחין מוסטקי את ההמנון של קבוצת הכדורגל "הפועל באר שבע", עם חבריה גם ביצע את השיר, כשזכתה הקבוצה באליפות המדינה לראשונה בתולדותיה. השיר היה ההמנון השני שהוקלט בארץ לקבוצת כדורגל, אחרי השיר "מממ נננ" של שלמה ארצי ושחקני מכבי נתניה, שהוקלט
שנה קודם לכן. לאורך השנים ליווה את עצמו מוסטקי בגיטרה, והוא מופיע עד היום בתוכנית בה הוא מבצע משיריו ומנחה שירה בציבור.




יורם ארבלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

יורם ארבל נולד וגדל בעיר פתח תקוה ב-1942, ואת שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל.

בשנות ה - 60 שימש ארבל כקריין חדשות וכמגיש תוכנית בתחנות הרדיו השונות של קול ישראל. בסוף העשור יצא ללמוד טלוויזיה בניו יורק.

יורם ארבל בשיר "אני אצבע את השלכת בירוק"

עם שובו לארץ הקליט מספר שירים, ובהם הלהיט: "אני אצבע את השלכת בירוק" - שכבש את מצעדי הפזמונים ברדיו.
ב - 1972 הופץ אלבומו המוזיקלי היחיד, "טוב שאת כאן".
בחלוף העשורים עיטר קולו של ארבל כמה מרגעיו המרגשים ביותר של הספורט בישראל - ובהם זכייתה השנייה של מכבי תל אביב בגביע אירופה (1981). לצד הקריינית אורלי יניב, הוא הגיש בקביעות את המגזין "מבט ספורט" והפך לאחת הדמויות המובילות בשידורי הטלוויזיה.

ב - 1989, במהלך שידור משחק כדורגל בין ישראל ואוסטרליה, במסגרת מוקדמות גביע העולם בכדורגל, טבע ארבל את המשפט: "ככה לא בונים חומה" - שנצרב מאז כמטבע-לשון בלקסיקון המקומי.

ארבל התפרסם במידה רבה גם בזכות הקריאה "הללויה", המשמשת בפיו לתיאור מהלכי-משחק מוצלחים במיוחד.
בראשית שנות התשעים, נתגלעו חילוקי דעות ומתיחות בין ארבל לבין כמה מעמיתיו ברשות השידור. עם הקמתו של ערוץ הספורט גויס ארבל לשורותיו, והיה לאחד מעמודי התווך שלו. במקביל, רכש לראשונה ערוץ 2 את זכויות השידור של הליגה הבכירה בכדורגל.
ארבל הקים חברת הפקות עצמאית, והגיש מדי שבת את המשחק המרכזי. בנוסף, כיכב בתוכנית סיכום המחזור השבועית של הערוץ - "הדקה התשעים ואחת".
ב - 2000 זכתה תוכניתו "מי רוצה להיות מיליונר" בפרס מסך הזהב בקטגוריה: תוכנית שעשועון. בין השנים  2005 - 2002 זכה ארבל ברציפות בפרס בקטגוריה: מגיש ספורט.
כיום, ממשיך ארבל לשדר אירועי ספורט מרכזיים ולהפיק אותם באמצעות חברת ההפקות העצמאית שהקים,ביינהם המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל בערוץ 10.
נוסף על כן, ארבל הוא מבעלי אתר הספורט ONE באינטרנט.




יזהר כהןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

יזהר כהן נולד בגבעתיים ב - 13 במרץ 1951 וגדל בשכונת תל חיים בתל אביב.
הוא בנם השלישי של שרה ושלמה כהן (סולימאן הגדול). הוריו ממוצא תימני. יש לו שלושה אחים: חופני, פיני וורדינה. עוד בילדותו ינק את זמרת הארץ מבני משפחתו.

בצבא שרת בלהקת הנח"ל.  ב - 1973 זמן קצר לאחר שחרורו, ביצע בפסטיבל הזמר והפזמון את השיר "שיר כלולות" של נסים אלוני ועודד לרר שזכה במקום העשירי, וגם השתתף במחזמר "לילי גם" ביחד עם רומן שרון.
יזהר כהן היה הישראלי הראשון שזכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון.
כהן ייצג את ישראל באירוויזיון פעמיים:
הפעם הראשונה ב - 22 באפריל 1978, בה זכה במקום הראשון עם 157 נקודות, כשביצע יחד עם להקת "אלפא ביתא" את שירם של אהוד מנור ונורית הירש "אבניבי".

יזהר כהן ולהקת אלף בית בשיר "אבאניבי" 

ב - 1985 הייתה הפעם השנייה עם שירם של חמוטל בן זאב ו קובי אשרת "עולה עולה" שסיים במקום החמישי.
בין שתי תחרויות אלה, השתתף בתחרות הקדם אירוויזיון בשנת 1982 בשיר "אל האור".
כמו כן, הוא השתתף בשני מופעי הפסטיגל, ב - 1983 עם השיר "פיטר פן", וב - 1984 עם השיר "הולכים לישון".

בקיץ 1985 השתתף במחזמר "ספינת החלומות" לצד לאה לופטין, והלהיט מתוכו "ים בלילה ים ביום" זכה להשמעות רבות.
ב - 1987 שוב ניסה את מזלו בקדם במסגרת דואט עם אחותו ורדינה כהן בשיר "מוזיקה היא נשיקה לנצח" והם זכו במקום החמישי.
באותה שנה הוציא את אלבומו "צומת דרכים" שהכיל בין היתר את השירים "ערב ניגונים", "בוא ניפגש", "שחרר קצת את החבל" (שנה שנתיים), "מרינה" (בובה בובה) ושיר הנושא.
ב - 1988 הוציא את אלבומו "יזהר" עם השירים "אדם", "אשה אחרת", "לשחרחורת", "טנגו עכשיו" (שיר בסגנון הישן של אמא ואבא), "איש בודד איש נודד" ועוד.
ב - 1993 הוציא את האלבום "לגעת במים לגעת ברוח". את שיר הנושא לאלבום הלחין נחום היימן (למילים של יצחק איינהורן) אשר הלחין עבורו שירים נוספיים כגון "כמו ציפור מטורפת" (שגם את מילותיו כתב יצחק איינהורן), "שדרות בגשם" (נתן אלתרמן) ו"בוא נפגש".
ב - 1996 שב להשתתף בקדם אירוויזיון בדואט עם אלון ז'אן בשיר "אלפיים" שזכה במקום העשירי.

יזהר כהן בשיר "ירושלים האחרת"









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.