חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 150 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

חוה אלברשטייןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
חוה אלברשטיין בשיר "כשתגדלי תביני"

חוה אלברשטיין נולדה בשצ'צ'ין שבפולין ב - 8 בדצמבר 1947. בגיל ארבע עלתה עם הוריה לישראל, למעברת "שער העלייה" שבחיפה.

ב - 1964, בהיותה בת 17, הופיעה לראשונה במועדון החמאם ביפו, כשהיא שרה ומלווה את עצמה בגיטרה, כלי נגינה שעתיד ללוות אותה בכל הופעותיה בתחילת הקריירה.
היא הצטרפה ל"מועדון זמר" של מאיר הרניק ושם התגלתה על ידי המלחין נחום הימן, שפתח לה דלתות בשוק המוזיקה בארץ.
לאחר שרותה הצבאי, בו הופיעה כזמרת סולנית, הוציאה אלברשטיין את תקליטה הראשון "הנה לנו ניגון".

בשנות ה - 60 וה - 70 נעה אלברשטיין בשני מסלולים: שירי ארץ ישראל והקלטת אלבומים עם שירים מוכרים ביידיש מאת מיטב יוצרי היידיש בעבר. לכאורה, היה זה צעד מפתיע לזמרת צעירה שגדלה בארץ לשיר שירים ביידיש.
אולם, לעיקר הצלחתה בשנים אלה זכתה הודות לאלבומים שהוציאה בסגנון פולק ושירי ארץ ישראל מאת יוצרים נודעים, כמו סשה ארגוב, משה וילנסקי, תרצה אתר, דפנה אילת, נעמי שמר, נחום הימן, נורית הירש, אהוד מנור, נתן יונתן, רחל שפירא, מוני אמריליו, מתי כספי, חנן יובל, לאה נאור, יורם טהר-לב ועוד, ועם עיבודים של אלכס וייס ואחרים. שירים כמו "חיוכים", "ויויו גם", "את חרותי", "שיר סיום", "כמו עשב בניסן", "את תלכי בשדה", "נחל התנינים" ועוד רבים היו ללהיטים גדולים, והפכו את אלברשטיין לזמרת מצליחה.

כמה מהבלדות הידועות והמרגשות ביותר שהקליטה בתקופה זו קשורות להיסטוריה של העם, חלקם למלחמות ולשכול, ובהם "מרדף", שנכתב על המרדפים בבקעה בזמן מלחמת ההתשה, "בשביל אל הבריכות" המדבר על אהבה של זוג צעירים הנגדעת במלחמה, "משירי ארץ אהבתי" - שיר אהבת הארץ חרף ענייה של לאה גולדברג (שיר שלאה גולדברג כתבה במקור על ארץ הולדתה - ליטא), "לו יהי" של נעמי שמר, שנכתב ובוצע בעת מלחמת יום כיפור והפך לשיר המזוהה ביותר עם המלחמה הקשה, "החיטה צומחת שוב" שנכתב על חללי אותה מלחמה מקיבוץ בית השיטה, "לכל איש יש שם" של זלדה, שהפך לשיר המזוהה עם טקס קריאת שמות הנספים בשואה ו"החול יזכור" של נתן יונתן, המבכה את "הנעורים שבאו פתע אל סופם" והפך עם השנים להיות מזוהה עם שכול.
לצד שירי המולדת, ביצעה אלברשטיין גם שירים אישיים יותר המבטאים את נפש האדם ובעיקר את נפש האשה. הדבר בא לידי ביטוי בולט באלבום "כמו צמח בר" מ - 1975, אחד האלבומים החשובים והמצליחים בקריירה שלה, עם השירים "כמו צמח בר" המדבר על כאב בעקבות דחייה חברתית והשיר "אדבר איתך" המבטא אהבה של אשה לגבר (שניהם למילותיה של רחל שפירא). בין השירים האישיים שהקליטה לאחר מכן היו "פרח משוגע" שכתבו לה רחל שפירא ומוני אמריליו ו"שיר משמר" שכתב נתן אלתרמן לבתו, תרצה אתר.
אלברשטיין הוציאה במהלך שנים אלה גם אלבומים של שירי ילדים, ובכך הייתה לאחת הזמרות הראשונות שהקליטה שירים לילדים. היא החלה זאת כבר באלבומה הראשון, שבו נכלל השיר "מקהלה עליזה" (נאור / הירש) שהפך ללהיט ילדים גדול.
האלבום "צעצועיה של אוסנת", כבר הוקדש כולו לשירי ילדים וכך גם אלבומים נוספים שהוציאה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

באמצע שנות השבעים השתתפה אלברשטיין בתוכנית  הטלוויזיה לילדים "קרוסלה", בעקבותיה הוציאה שלושה אלבומי ילדים עם שירים מהתוכנית.


החל משנות ה - 80 החלה אלברשטיין לבצע יותר שירים שכתבה והלחינה בעצמה ופחות של יוצרים אחרים. היא עברה משירי ארץ ישראל היפה לשירי מחאה אישיים, כיוון שהרחיק אותה מחלק מקהלה הישן, שהסתייג מביטויים של מחאה חברתית ופוליטית. השינוי חל גם בסגנון המוזיקלי: מבלדות לשירים בגוון מחוספס יותר של רוק רך.
אלבומה "מהגרים" מ - 1986, שבו כתבה לראשונה את מרבית השירים, עסק בתחושות ורגשות של מהגרים לארץ מתקופות שונות, כפי שהיא והוריה היו בעבר.
מגמת השינוי הבולטת ביותר באה באלבומה המצליח "לונדון" מ - 1989, שהיה גם אלבומה הרוקיסטי ביותר, בו נכללו שירי מחאה כמו "לונדון" של חנוך לוין (מתוך המחזה "אורזי מזוודות"), המתאר סיבות אישיות לעזיבת הארץ לטובת לונדון ("שם היאוש נעשה יותר נוח"), ו"חד גדיא", שיר מחאה פוליטי לנוכח האינתיפאדה הראשונה וכנגד השליטה הישראלית בשטחים. שיר זה, המתאר מחזור דמים כפראפרזה על השיר הידוע מההגדה של פסח, הוחרם בתחנות הרדיו וגרר תגובות סוערות נגדה.
גם באלבומיה הבאים שהקליטה בשנות התשעים: "האהבה מאלתרת" (1991), "דרך אחת" (1995) ו"תיכף אשוב" (1999), כתבה אלברשטיין את רוב מילות השירים ואת חלקם גם הלחינה. חלק מהשירים היו שירי אהבה כמו "האהבה מאלתרת", חלקם שירים על חיים אישיים כמו "יש לי זמן" או "כבר שנתיים" וחלקם שירי מחאה חברתית ופוליטית כמו "שלום רב" שכוון כנגד הכפייה הדתית, "הקוסם" שביקר את ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו וגרר שיח ציבורי, ו"רבקה" למילותיה של רחל שפירא שביקר את יחס החברה הישראלית לעובדים הזרים.

שירה "נוסע סמוי", אשר הולחן במקור על ידי גדעון כפן למילותיה, הולחן מחדש על ידי יהודית רביץ ויצא בשנת 1993 באלבומה של רביץ "ומאוד לא פשוט לחכות".
החל ממחצית שנות התשעים ועד לשנת 2007 קיימה אלברשטיין את הופעותיה מחוץ לישראל, למרות שהמשיכה לגור בה. ההופעות הראשונות שקיימה לאחר ההפסקה הארוכה זכו לתשומת לב רבה ולהד תקשורתי רחב.
בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים היא הוציאה אלבום יידי בשם "The Well" ("הבאר") עם להקת הקלזמטיקס, איתה גם הופיעה בארצות הברית, את האלבום "Foreign Letters" ("אותיות זרות") שכלל שירים חדשים בעברית וביידיש, ואוסף משיריה העבריים עבור הקהל הבינלאומי בשם "Crazy Flower: A Collection" ("פרח משוגע: אוסף"). אלברשטיין זוכה החל משנות האלפיים להצלחה יפה בשוק המוזיקה הבינלאומי, שם היא מקוטלגת בדרך כלל כאמנית מוזיקת עולם.
אלברשטיין זכתה להצלחה מחודשת בארץ עם האלבום "מוצאי חג" מ - 2003. באלבום זה בולטת שוב מחאה חברתית, בעיקר היחס לעובדים הזרים ונושא איכות הסביבה, כמו בשירים "מוצאי חג", "וורה מבוקרשט", "צל", "נדל"ן", "נחל גוסס" ועוד.
אלבומה הבא, "קוקוס" מ - 2005, היה קליל ומחוייך יותר, עם השירים "קוקוס", "כל שעה נשיקה" ו"גבר כלבבי" של מאיר אריאל.

ב - 2004 זכתה אלברשטיין בפרס אקו"ם על ביצוע, הפצה וקידום הפזמון הישראלי.
ב - 2006 יצא בהפקה בינלאומית אלבום יידי בשם "לעמעלע" ("כבש קטן"), שהכיל שירים של משוררי יידיש ידועים כמו איציק מאנגר, שאותם הלחינה אלברשטיין בעצמה.
אלבום זה זכה בישראל לתשומת לב גדולה יותר מאשר אלבומיה הקודמים ביידיש. בראיון שנערך לשם קידום האלבום בעיתון ידיעות אחרונות התבטאה אלברשטיין כנגד תחרות הזמר הטלוויזיונית כוכב נולד.
באותה השנה, יצאה לאור מהדורה חדשה של אלבומה משנת 1975 "כמו צמח בר". הוצאה זו כללה כרצועות בונוס את הביצוע המקורי לשיר הנושא "כמו צמח בר" מתוך הסרט "דודי ורעי", וכן ששה קטעים מהופעה חיה באולם צוותא משנת 1976 וקטע וידאו מאותה הופעה.
בפתח החוברת המתלווה לאלבום, הוסיפה אלברשטיין מספר מילים למהדורה החדשה, בה היא תוהה על התמימות והנאיביות שאפפו את מילות שירי האלבום המקורי:
האמנם - "מלחמה שאף פעם לא די לה היא עכשיו במקום אחר"? האמנם - "הזמן ישקיט הכל"? ...האמנם למדנו מה שהבטחנו לעצמנו?
ב - 1 בינואר 2007 פתחה אלברשטיין בסיבוב הופעות בישראל לראשונה מאז 2000. ההופעות זכו להצלחה גדולה ולשבחי הביקורת.
בהמשך השנה היא הוציאה את אלבום שירי הערש "שביל החלב - שירי ערש", למילותיהן של עדולה, נאוה סמל, רחל שפירא, צרויה להב ואלברשטיין עצמה, וכמו כן השתתפה בהקלטת השיר "נפשי" של שאנן סטריט.
ב - 2008 צפוי לצאת אלבומה ה - 57, "טבע האדם", שנוצר בשיתוף פעולה עם מוזיקאי הג'אז אבי לייבוביץ'.

 

אלבומים

  • הנה לנו ניגון - 1967
  • פרח הלילך - 1967
  • צעצועיה של אסנת - 1967
  • מרדף - 1968
  • מות הפרפר - 1968
  • חוה אלברשטיין בשירי רחל - 1968
  • מארגאריטקעלעך - 1969
  • משירי ארץ אהבתי - 1970
  • חוה בתוכנית יחיד 1 - 1971
  • חוה בתוכנית יחיד 2 - 1971
  • אשה באבטיח - 1971
  • חוה והפלטינה - 1971
  • חוה ועודד בארץ הקסמים - 1971
  • לו יהי - 1973
  • כמו צמח בר - 1975
  • להיטי הזהב - 1975
  • צוללת צברית - 1975
  • אליק בליק בום - 1976
  • הלילה הוא שירים - 1977
  • קרוסלה 1 - 1977
  • קרוסלה 2 - 1977
  • קרוסלה 3 - 1977
  • שירי עם ביידיש - 1977
  • התבהרות - 1978
  • חוה והגיטרה - 1978
  • מה קרה בארץ מי - 1979
  • אני הולכת אלי - 1980
  • שיר במתנה - 1980
  • שירו אחרי - 1982
  • קולות - 1982
  • נמל בית - 1983
  • אבק של כוכבים - 1984
  • מהגרים - 1986
  • עוד שירים ביידיש - 1987
  • הצורך במילה, הצורך בשתיקה - 1988
  • חוה זינגט יידיש - 1989
  • לונדון - 1989
  • משירי ארץ אהבתי - 1990
  • האהבה מאלתרת - 1991
  • עטיפת האלבום "לו יהי"החיטה צומחת שוב - 1992
  • The Man I Love - 1992
  • דרך אחת - 1995
  • לונדון בהופעה - 1995
  • יונת האהבה - 1996
  • אדבר איתך - 1997
  • די קרעניצע - 1998
  • Crazy Flower: A Collection - 1998
  • The Well - With The Klezmatics - 1998
  • Yiddish Songs - 1999
  • תיכף אשוב - 1999
  • Foreign Letters - 2001
  • מוצאי חג - 2003
  • קוקוס - 2005
  • לעמעלע - 2006
  • כמו צמח בר (הוצאה מחודשת) - 2006
  • שביל החלב - שירי ערש - 2007
  • טבע האדם - 2008 (עתידי)

 


מארזי תקליטורים

  • האוסף - 1998
  • חוה אלברשטיין שרה לילדים - 2000
  • השנים המוקדמות - 2003

 

הקלטות נוספות

  • הבזק אור חולף - שאנן סטריט, 2007



חומה ומגדלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



חופני כהןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



חיה ארדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חיה ארד (קופרארד) נולדה וגדלה בשכונת "גאולה" בחיפה.

בשירותה הצבאי הייתה הסולנית של להקת חיל הים.
היא בלטה בקולה החם והמרגש, במיוחד בשיר הסולו המרכזי שלה "על אם הדרך", שהושמע במסגרת תוכניתה העשירית של להקת חיל הים - "שירת הים, שהועלתה בשנת 1971.
השיר הולחן על ידי נעמי שמר למילותיו של נתן אלתרמן וזכה להצלחה עצומה.  


חיה ארד בשירה "על אם הדרך"

 

היא בלטה גם בשירי סולו נוספים ששרה בלהקה כגון "אהבה זה משגע" ו"חיפה חיפה", ועוד.
הסולן הגברי של להקת חיל הים באותה תקופה היה עודד בן חור (הזכור בין השאר בשירו "חסקה"). עם עודד ביצעה חיה להיטים נוספים כגון  "שרק יהיה הים שקט" ו"בוא לים".
בעקבות הצלחת השירים הללו נבחרה להקת חים הים ל"להקה הצבאית של השנה", לשנת 1972לאחר סיום שירותה הצבאי הקליטה חיה מספר שירים  והשתתפה בפסטיבל הזמר החסידי בשנת 1974.

חיה מתגוררת בעיר הולדתה חיפה ומופיעה מדי פעם במסגרות שונות.




חיים משההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חיים משה נולד ב - 1955 ברמת השרון.

הוא החל דרכו המוסיקלית באמצע שנות ה - 70 כזמר בלהקת צלילי הכרם, לצידו של דקלון. הם הופיעו בעיקר באירועים עם שילוב של פיוטים תימניים יחד עם צלילים ערבים ומוזיקה פופלרית של התקופה. הלהקה זכתה להצלחה לא מבוטלת בארץ עד תחילת שנות ה - 80.
ב - 1982 התפרקה הלהקה וכל אחד פנה לדרכו.

חיים משה המשיך כסולן, ובשנת 1983 יצא אלבומו הראשון, "אהבת חיי", שכלל להיטים גדולים של חיים כמו: "אהבת חיי", "לינדה", "אמא אמא" ועוד. האלבום נחל הצלחה גדולה מאוד.

חיים משה בשיר "אהבת חיי"


ב - 1984 יצא אלבומו המצליח "תן לזמן ללכת" עם השירים "לבד יושבת" ו"למה אל", שהיה להיט גדול באותה תקופה.
באותה שנה אף השתתף בסרט "כסאח" עם השיר "למה אל".
בשנה זו היווה אלטרנטיבה לא מבוטלת ל"מלך המוזיקה המזרחית", זוהר ארגוב.
בסוף שנת 1984, "האחים ראובני", האמרגנים של ארגוב, אף עזבו אותו לטובת חיים משה. חיים משה המשיך עם האחים ראובני.
ב - 1985 החל לשיר שירים של נעמי שמר ויאיר קלינגר.
למרות הופעות מרובות צופים ב"צוותא" ו"בריכת הסולטן", להיטים כמו "להיות זמר" (1986) ו"כל נדריי" (1987) ואלבום די מצליח בשם "עוד יום עולה", הפופולריות שלו דעכה.
ב - 1988 הוציא את אלבומו המצליח "נשבע", שכלל להיטים כמו "שבעת פלאי תבל", "נשבע" ועוד. השיר "נשבע" הצליח מאוד.
 
בשנות ה - 90 חזרה אהדת הקהל במשה, כאשר החל שוב לשיר ברבעי טונים.
ב - 1991 יצא האלבום "איזו מין אישה" שהצליח.
לאחר ששירו "הקולות של פיראוס" זכה להצלחה גדולה הוציאו האחים ראובני מחדש את אלבומו "הביתה", שבשם זה נחל כישלון, הפעם עם השם "הקולות של פיראוס". האלבום נחל הצלחה אדירה וחיים משה החל להחזיר אליו את הקהל שלו.
ב - 1993 יצא האלבום "דברי אליי" שבעקבותיו חיים הדגיש שהוא היה ונשאר מזרחי, ואינו מתבייש כלל במזרחיותו. האלבום נחל הצלחה אדירה והשיר זכה לחידושים רבים.
כעבור שנה יצא משה באלבום "ממעמקים" עם שירים מן המקורות. האלבום נחל הצלחה בקרב העדה החרדית, היות שרוב השירים היו שירי שבח לירושלים.
ב - 1995 הוא הוציא אלבום כפול - "אתמול", שכלל רק שני שירים חדשים. שאר השירים חודשו או הופקו מחדש, ובין השירים הישנים שהופקו מחדש ניתן למצוא את הלהיט "להיות זמר", שהיה להיט גדול בסוף שנות ה - 80.
ב - 1996 יצא אלבומו "ברוח מזרחית", שכלל גם הוא חידושים לשיריו הראשונים.
ב - 1997 הוציא את אלבומו "צעד תימני" בעזרת המעבד המוזיקלי חיים חדד, שכלל את הלהיט "צעד תימני".
ב - 1998 השתתף בפרויקט מיוחד "חברים שרים זוהר" בו שר את להיטו של זוהר ארגוב "כך עוברים חיי". באותה שנה הוציא את האלבום "התמונות שבאלבום". שיר הנושא הפך ללהיט והושמע רבות ברדיו.
ב - 2000 יצא אלבומו "חי לאהבה" שנחל כשלון יחסי.
ב - 2001 הוציא את האלבום "באמצע החיים" שלא זכה גם הוא להצלחה.
ב - 2005 יצא למשה אלבום נוסף לאחר הפסקה בת 4 שנים, ששמו "נוגע בנשמה" והוא כלל את השיר "אין יפה ממנה". בנוסף, כלל האלבום שני דואטים עם בנו, גדי.



חלב ודבשהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
הלהקה נוסדה ערב פסטיבל הזמר והפזמון של 1979, לצורך ביצוע השיר הללויה של שמרית אור וקובי אושרת. חברי ההרכב היו ראובן גבירץ, שמוליק בילו, יהודה תמיר וגלי עטרי. במקור נכתב "הללויה" עבור להקה אחרת - "הכל עובר חביבי" - אבל סולנית "חביבי" שלומית אהרון ויתרה על השיר אחרי מכת חשמל שקיבלה בזמן ההקלטות.
אחרי שנשארו ללא הרכב מתאים לביצוע השיר בפסטיבל, המפיק שלמה צח, ויוצרי השיר אור ואשרת החליטו להקים את להקה חדשה במיוחד למטרה זו. בסופו של דבר השיר זכה בתחרות וייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה באותה השנה בירושלים, שם גרף את המקום הראשון.
 
 
חלב ודבש בשיר "הללויה"

השיר הללויה השתתף, כאמור בתחרות האירוויזיון שנערכה באותה שנה בישראל, זכה במקום הראשון לאחר הצבעה מורטת עצבים והפך להצלחה בינלאומית.

בארץ הוא הוכתר כשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל. באותה שנה הודיעו בקול ישראל כי "הללויה" יהפוך להמנון הלאומי. מאוחר יותר התברר כי מדובר במתיחת אחד באפריל.
בעקבות ההצלחה, המשיכו חברי ההרכב בקריירה מוזיקלית עשירה.
אלבומם הראשון כלל להיטים כמו "יחד", שהיה שיר השירותרום, "גלגל ענק" ו"שיר לשירים".
הם זכו בתארים "להקת השנה" ו"שיר השנה" (על "גלגל ענק") במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל ב - 1980.
באותה שנה עזבה עטרי את הלהקה בעקבות סכסוך כספי עם שלמה צח והוחלפה על ידי לאה לופטין.
ב - 1981 שבה הלהקה עם לופטין לתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "סרנדה", אך הפסידה את המקום הראשון ל"הכל עובר חביבי".
באותה שנה יצא הלהיט אולי עוד קיץ ושירים נוספים כמו "יום אחד" (שחודש לימים על ידי אסף אמדורסקי), "דון ז'ואן" ו"מיס אמריקה".
ב - 1982 הגישה הלהקה שירים בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה", שיצאו גם בתקליט.
לאחר מכן לא הצליחה "חלב ודבש" להגיע לאותם שיאים.
ב - 1983 פרשה לופטין מההרכב, שחדל להתקיים כעבור שנה.
ב - 1989 שבה בפעם האחרונה אל תחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "אני מאמין".
ב - 2001 התאחדה הלהקה באופן חד פעמי בערב לכבוד הפזמונאית שמרית אור, שהייתה אחראית למרבית להיטיהם.




חנה אהרוניהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חנה אהרוני נולדה ב-1933 באריתראה, בעת שעלו הוריה מתימן לארץ ישראל. אהרוני גדלה בשכונת כרם התימנים, ומגיל צעיר נרתמה לעזור לאביה שהחזיק דוכן ירקות בשוק הכרמל בתל אביב, כשהיא מעודדת את הקונים לבוא לדוכן בעזרת קולה המיוחד.

ב-1943, בהיותה בת 10, גילה אותה המלחין נחום נרדי שלימד אותה משיריו, והיא הופיעה לצידו בקונצרטים וברדיו.

ב-1948, אחרי שלמדה ריקוד, פיתוח קול ומוזיקה, הציע לה האמרגן משה ואלין להצטרף לתיאטרון שלו, לי לה לו. שם הופיעה לצד כוכבי התקופה ושרה להיטים שחוברו במיוחד עבורה, על ידי היוצרים משה וילנסקי, נתן אלתרמן, ויעקב אורלנד. כמו: "זוהרה", "בוקר טוב", ו"זכריה בן עזרא".

את שירותה הצבאי עשתה בלהקת  אילן, צוות הווי של חטיבת גולני. בתקופה זו הוכרה אהרוני כזמרת בעלת כשרון לשיר בארבע אוקטבות, ולמענה חיברה המלחינה דניאלה דור את הלהיט של אותם הימים: "שחורה אני ונאווה", שיר שניצל היטב את כשרונה המיוחד.

לאחר שיחרורה מהצבא הצטרפה לתקופה קצרה ללהקתו של עמנואל זמיר, בה שרה את שיריו "בפאת הכפר" ו"ערב שח". אז הציע לה משה ואלין לצאת לסיבוב הופעות בחו"ל.

ב-1956 יצאה להופיע בפריז ולונדון, המשיכה ליבשת אמריקה וקצרה הצלחה במקסיקו. בעת שהותה באמריקה, הכירה את האמרגן הישראלי חיים טישמן, התחתנה עימו ועברה להתגורר בארצות הברית. בשנות ה-60, וה-70, פרחה הקריירה של אהרוני. בין היתר הנחתה תוכנית טלוויזיה ששודרה ממקסיקו לכל המדינות הלטיניות בדרום אמריקה, הופיעה באולמות ומועדונים, בתוכניות טלוויזיה, והפיקה תקליט ובו השיר Viva España באנגלית וספרדית, בגרסאות שהפכו ללהיטים באירופה ובדרום אמריקה.

משנות השמונים ואילך, צמצמה אהרוני את הפעילות המוזיקלית שלה, אך המשיכה להפיק תקליטים בשפות שונות. חנה אהרוני מתגוררת עם בעלה בניו יורק, ומגיעה לעתים קרובות לישראל.

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חנה אהרוני בשיר "שיר הכד"




חנן יובלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
חנן יובל נולד בקיבוץ משמרות ב - 3 באוקטובר 1946.
הוא
בן דורם של שלום חנוך ומאיר אריאל, אף הם מקיבוץ זה.

מ - 1965 התגייס ללהקת הנח"ל , ולאחר מכן הצטרף להרכבים שונים ולאחריהם החל בקריירת סולו, שכללה שיתופי פעולה מוזיקליים רבים.
בשנים 1969 - 1970 היה חנן יובל חבר בהרכב "השלושרים" יחד עם שלום חנוך ובני אמדורסקי. הוא שימש זמר ליווי ברוב שירי ההרכב, ולעתים שר סולו.
 
 
חנן יובל בשיר "מותר לומר"

השיר המפורסם ביותר אותו בצע יובל במסגרת השלישייה כסולן ראשי הוא "צרות טובות".
לאחר תקופת "השלושרים" הקים יובל את להקת "כיף התקווה הטובה", שהקליטה שירים (דוגמת "בלדה לעוזב קיבוץ" או "ד"ר יארינג") אך לא הוציאה אלבום שלם.
לאחריה הצטרף להרכב "שובבי ציון", הכלל גם את קובי רכט וקובי אשרת איתו הופיע עד 1971. שלישייה זו הוציאה אלבום ממנו בלטו שירים כמו "נגה", ו"איש גדול", והשתתפה בתחרויות הזמר של תחילת שנות השבעים שם ביצעו שירים דוגמת "ישראל ישראל בטח בשם" ו"בגללי או בגללו".
במשך מספר שנים בתחילת שנות ה - 70, טרם החל בקריירת הסולו שלו, שיתף יובל פעולה עם אמנים רבים, ביניהם שלמה ארצי וג'וזי כץ, אך לא תפס את עמדת זמר הסולו.
בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג (1973) בצע ביחד עם ירדנה ארזי, אפרים שמיר ושלישיית "אף אוזן גרון" את השיר "ליל חניה", מהשירים המזוהים ביותר עם התחרות.
ב - 1991 חזר יובל לשיתוף פעולה עם בני אמדורסקי וישראל גוריון, שותפיו בעבר ל"שלושרים", והפיק מופע ואלבום של שירי "שלישיית גשר הירקון" ו"השלושרים", שנקרא "שלושרים על גשר הירקון".
ב - 1993 השתתף בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לבני אמדורסקי חודשים ספורים לפני מותו, ובה התאחדו "השלושרים" לשירים אחדים.
אחרי מותו של אמדורסקי, הצטרף יובל אל ישראל גוריון וצמד "הפרברים" (יוסי חורי ואורי הרפז), להרכב שקרא לעצמו "החברים של בני". הרכב זה העלה מופע לזכרו של אמדורסקי ובו עיבודים למיטב להיטיו.

ב - 1974 הוציא יובל אלבום בכורה, בו הלחין ועיבד את רוב השירים. המוכר מבין שירי האלבום הוא "אתם זוכרים את השירים", אותו כתב יהונתן גפן בטורו האישי ב"מעריב" במהלך מלחמת יום כיפור, שהפך לאחר מכן לשיר הנוסטלגיה המזוהה עם יובל.
באלבום ניכר סגנונו המשלב מוזיקת פולק בשילוב רוק ישראלי רך, עם השפעות ג'אזיות ואקוסטיות.
סגנון זה בלט גם באלבומו השני, "עוצם עיניים ושר", שיצא ב - 1976 וכלל את השיר "מה יהיה בסופנו" למלותיה של לאה גולדברג.
האלבום השלישי, "אתם זוכרים את השירים", יצא ב - 1977 וכלל ביצועים מחודשים לשירים קודמים שביצע במסגרת ההרכבים בהם השתתף בעבר, לצד שירים חדשים כמו "לכל איש יש
שם" (למילותיה של זלדה).
להיטים בולטים בשנים אלו שבוצעו במסגרות שונות כוללים את "לילה", "צרות טובות", "פגישה, חצי פגישה", ו"כשצילצלת רעד קולך".
 ב - 1982 במסגרת המופע "ימי בנימינה", החל שיתוף הפעולה הפורה שנמשך שנים בין יובל לבין אהוד מנור.
ב - 1985 הקליט יובל את האלבום "דור" שנקרא על שם בנו הבכור וכלל שירים שנכתבו על ידי מנור, והולחנו על ידי יובל.
האלבום הניב את השירים "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", ו"ים תיכוני".
האלבום "באמצע החיים" שיצא באותה השנה, ותוך ציון שנתו ה - 40 של יובל, הניב את השירים "אמצע החיים" ו"אחרת לא הייתי שר".
ב - 1992 יצא "באורות גבוהים" בו הלחין יובל את רוב השירים.
שירים שהלחין יובל לזמרים אחרים יצאו בהקלטה מחודשת עם המבצעים המקוריים במסגרת האלבום "כשהיונים חוזרות" (1989). בין השירים באלבום נמנים "הלילה הוא שירים" עם חוה אלברשטיין, "אני וסימון ומואיז הקטן" עם יוסי בנאי, "בחופשתו" עם דורית ראובני, "שהשמש תעבור עלי" עם ירדנה ארזי, "הימים שעוד נכונו לנו" עם "הדודאים", "כשצלצלת רעד קולך" עם נורית גלרון ועוד.
ב - 1992 הוציא יובל גם דיסק אוסף בו סיכם עשרים שנות פעילות, "חנן יובל עשרים", עם 20 מלהיטיו הבולטים. באותה שנה הוציא גם ספר של שיריו.
ב - 1998 יצא האלבום "זה אתה" בעיבוד והפקה מוזיקלית של קורין אלאל ולמלותיו של אהוד מנור.
במהלך הקריירה המוזיקלית שלו, נטה יובל מספר פעמים לכוון המוזיקה המזרחית-ישראלית. בתחילת שנות ה - 80 היה שותף כמפיק ומלחין באלבומו של שושי, "האסיר המזמר", הידוע בעיקר בלהיט שהניב, "פסוליה".
באותה תקופה יצא גם האלבום "הקוסקוס והסרפן" בעקבות מופע בשם זה, שהיה בעל גוון מחאתי נגד קיפוח תרבות עדות המזרח. באלבום נכללו גם שירים ישנים אך בעיקר חדשים שהלחין יובל, ביניהם "הימים שעוד נכונו לנו".
ב - 1990 הוציא יובל את האלבום "הכל דיבורים". יובל הלחין את רוב שירי האלבום, ביניהם את "הכל דיבורים" (בביצועו משותף עם חיים משה), "כמה אהבה" (על פי לחן עממי טורקי), "ים תיכוני" ו"אז יאללה" למילים של מנור, את "סלסולים" למילותיו של יואב גינאי ואת השירים שכתב דודו אלהרר לשושי: "הצעת עבודה", "הנהלת חשבונות" ו"פסוליה".
במשך השנים, שימש חנן יובל כמפיק (ובדרך כלל גם כמלחין) באלבומים שלו, של הרכבים בהם השתתף, ושל אמנים אחרים, ביניהם שושי (האסיר המזמר), ושייקה לוי.
יובל שימש כמנהל האמנותי של פסטיבל ערד בשנים 1995- 1996.
ב - 1996 ייסד יובל את פסטיבל "ימי זמר בחולון" והיה מנהלו האמנותי עד 1999.
יובל הפיק מופע לזכרו של מאיר אריאל במסגרת פסטיבל זה, לאחר שהשתתף במופע לזכרו בשם "פתאום בלעדיו" (בשיר "אגדת דשא", שסוגר מעגל סביב שלושת יוצאי קיבוץ משמרות).

ב - 2000 היה יובל בין מפיקי המופע לזכרו של מאיר אריאל "עם הגב לים", ואף שר בו את "שלל שרב" במקומו של גידי גוב שנעדר.
בספטמבר 2001, נבחר יובל לעמוד בראש איגוד אמני ישראל, אמ"י, והחליף בכך את דודו דותן שנפטר באותה שנה. לאחר שנה פרש מתפקידו זה.




טובה פירוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

טובה פירון נולדה ברוסיה בשנת 1911, עלתה לארץ בימי טרום המדינה.

לפני מלחמת העולם השנייה נסעה ללונדון, ובזמן המלחמה התחברה ללהקת שחקנים ונשלחה על ידי שירות הבידור הצבאי הבריטי להופיע בשירים רוסיים בפני חיילי בעלות הברית באיטליה.
באחת מנסיעותיה בכבישי איטליה נתקלה בחיילי הבריגדה היהודית, שמעה את שירתם העברית והחלה לשיר בפניהם בעברית.
בזאת הפכה מזמרת "רוסית" לזמרת עברית. הופיעה גם בפני שארית הפליטה.
בזמן המלחמה נישאה פירון לגבר אנגלי ועברה להתגורר באנגליה. חזרה כעבור זמן לארץ והופיעה על במת התיאטרון "לי-לה-לו".
פירון נהגה לשיר שירים רוסיים רומנטיים בתרגום עברי.

שירה המפורסם ביותר היה "תכול המטפחת" למילים של אברהם שלונסקי ולחן רוסי עממי.
בתקופת מלחמת העצמאות הופיעה טובה פירון בפני חיילי צה"ל בחזיתות.
בשנת 1979 הופיעה טובה פירון בשלושה סרטי קולנוע ישראלים: "קשר הדבש", בבימויו של יעוד לבנון, "פרשת וינשל" בבימויו של אברהם הפנר ו"רגעים" בבימויה של מיכל בת אדם.

טובה פירון נפטרה ב - 1999.
 



טריפונסהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

טריפונס, כוכב הזמר היווני ישראלי נחשב לאחד מעמודי התווך בתחום הזמר היווני ישראלי יותר מ-30 שנה.

הודות לרפרטואר עשיר ומגוון ביוונית ובעברית, מלהיב ומרקיד הזמר הנערץ הותיק והמנוסה את כל סוגי הקהל בהופעה סוחפת ומרגשת הכוללת להיטים ישנים וחדשים כמו: "דיר לה דה דה", "דם-דם", "מימולטה", "אגוניה", "אל תסתכל בקנקן" (בעברית), "היידה ברה" ועוד..









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.